אביחי מנדלבליט

היועץ המשפטי לממשלה

אביחי מַנדלבליט (נולד ב-29 ביולי 1963) הוא דוקטור למשפטים, מכהן כיועץ המשפטי לממשלה וכממלא מקום פרקליט המדינה הזמני. בעבר היה הפרקליט הצבאי הראשי בדרגת אלוף. לאחר פרישתו מצה"ל היה מזכיר הממשלה תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליט
אביחי מנדלבליט, מרץ 2017
לידה 29 ביולי 1963 (בן 57)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
שנות הפעילות 19822011 (כ־29 שנים)
דרגה אלוף  אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
האינתיפאדה הראשונה
הלחימה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע גשמי קיץ
מבצע עופרת יצוקה
תפקידים אזרחיים
מזכיר הממשלה ה־17
13 במאי 2013–ינואר 2016
(כשנתיים ו־33 שבועות)
תחת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו
אריה זהר (ממלא מקום) ←
היועץ המשפטי לממשלה ה־14
1 בפברואר 2016–מכהן
(4 שנים ו־43 שבועות)
תחת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מנדלבליט נולד וגדל בתל אביב, לברוך (מיקי) ועדה. אביו היה בעל חנות בגדים, מפקד באצ"ל, פעיל בתנועת החרות והליכוד ועסקן בקבוצת הכדורגל בית"ר תל אביב וסגן יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל[1][2]. כמפקד באצ"ל השתתף בהתקפת האצ"ל על יפו ונפצע בה[3][4]. אמו, בת משפחת קרוג, הייתה פעילה בארגון "ההגנה" ודוקטור לחינוך[5][4].

כנער, שיחק מנדלבליט בנבחרת הנערים של מכבי תל אביב[4]. בגיל 26 חזר בתשובה והיה לתלמידו של האדמו"ר ברוך שלום הלוי אשלג.

למד משפטים באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית. סיים תואר ראשון בשנת 1985 והתמחה במשרד עורכי הדין של אברהם (אייבי) נאמן[2]. מנדלבליט נחשב לתלמידו של מאיר שמגר בתפיסתו המשפטית[6].

שירות צבאיעריכה

מילא שורה של תפקידים בפרקליטות הצבאית. ב-1988 מונה לסניגור צבאי פיקודי בפרקליטות פיקוד הדרום ומפח"ש. ב-1990 מונה לאחראי על הסנגוריה בפיקוד המרכז, חיל האוויר והמטכ"ל. ב-1991 מונה לשופט בית-המשפט הצבאי באזור חבל עזה. בשנת 1993 מונה לעוזר בכיר לתובע הצבאי הראשי ולאחר מכן לסגנו. ב-1997 מונה לסגן נשיא בית-הדין הצבאי של פיקוד הדרום וזרוע היבשה. בשנת 2000 מונה לסנגור הצבאי הראשי. לאחר מכן קודם לתפקיד סגן הפרקליט הצבאי הראשי[7].

פרקליט צבאי ראשיעריכה

 
אלוף אביחי מנדלבליט בכהונתו כפרקליט הצבאי הראשי

מנדלבליט שירת בתפקיד הפרקליט הצבאי הראשי (פצ"ר) בשנים 20042011. בספטמבר 2009 הועלה לדרגת אלוף.

על פעילות המחלקה לדין בינלאומי בפרקליטות הצבאית במבצע עופרת יצוקה אמר מנדלבליט: "דיני הלחימה הם חוקים שנועדו להסדיר ולצמצם, אך לא למנוע, את ההרג וההרס שהם חלק ממציאות המלחמה. משפטני הפרקליטות הצבאית פועלים כדי לסייע לצה"ל להילחם בתוך גבולותיו של משטר זה, מול אויב שאינו יודע גבולות."[8]

כחוקר במכון לביטחון לאומי כתב כי צבא לא יוכל להכריע את המערכה ללא הישגים גם בחזית המדינית, ובשתי החזיתות החדשות: התקשורתית־התודעתית והמשפטית[9].

מנדלבליט הגיש בין היתר כתב אישום נגד סרן ר', שזוכה. מנדלבליט אמר בעניין: "התייסרתי מאוד כאשר הייתי צריך להגיש את כתב האישום, והיום יש בי גם צד שמח שקצין בצה"ל לא הורשע בעבירה כה חמורה"[10]. כן העמיד לדין את סגן אדם מלול[11] שהורשע בתקיפה בנסיבות מחמירות והתנהגות שאינה הולמת קצין. באופן תקדימי מנדלבליט פתח את דלתו לארגונים פוליטיים כדי להשמיע בפניו עדויות, ואף איפשר הרצאות של ארגון "מחסום Watch" בפני חיילי צה"ל[12]. בריאיון ל"הארץ" בעניין זה בספטמבר 2009 אמר: "שיתוף הפעולה עם 'בצלם' הכי בולט. הם עוזרים לנו להגיע לדבר עם עדים, לברר תלונות. הם עושים את שלהם ואני את שלי. האינטרסים לא חופפים, אבל עם כל הביקורת של הארגונים עלינו, מטרתם להגיע לחקר האמת". מאידך, ספג מנדלבליט ביקורת מצד "בצלם", שטענו כי מטייח חקירות של פשעי מלחמה[13].

בעקבות המבצע ניהל מנדלבליט חקירה של כ-140 מקרים שבהם עלה חשד שצה"ל עבר על דיני הלחימה. באף מקרה לא נמצא שצה"ל פגע במכוון בחפים מפשע, ומסקנות אלה שימשו כבסיס לדו"ח שחובר בצה"ל ובפרקליטות הצבאית ונועד להפריך את דו"ח גולדסטון, שעליו אמר מנדלבליט שהוא "שקר מרושע"[14], ואף מעוות וקיצוני[15]. מנדלבליט אמר על כך: "זו פגיעה ברשות השופטת שלנו ומכוונת נגד כל הדרג המשפטי ושיפוטי של ישראל. הרצון של גולדסטון הוא שישראל תהיה מודל למדינה מערבית שנלחמת נגד טרור, ולמעשה לגרום לתבוסתה. אם אנחנו רוצים לנצח את המלחמה אסור לנו להיכנע לתכתיבים המרושעים האלה שהוכתבו על ידי ועדת גולדסטון"[16].

ביולי 2009 ביטל בג"ץ את החלטתו של מנדלבליט להעמיד לדין את המג"ד והחייל שהיו מעורבים בפרשת הירי בנעלין בעבירות של התנהגות שאינה הולמת בלבד, בנימוק של חוסר סבירות קיצוני והורה להמירם בסעיפים חמורים יותר[17]. בתום המשפט הורשע המג"ד גם בניסיון לאיומים והחייל גם בשימוש בלתי חוקי בנשק.

ב-15 בספטמבר 2011 הסתיימה כהונתו של מנדלבליט בתפקיד הפצ"ר.

פרשת הרפזעריכה

בחודש יוני 2014 נחקר באזהרה על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה, בחשד לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת הרפז, בעת כהונתו כפצ"ר[18]. מנדבליט נחשד שידע כי מסמך הרפז נמצא בידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי אך עדכן את הרשויות רק יממה לאחר מכן, וכן כי העביר לאשכנזי ולעוזרו ארז וינר מידע מישיבות שהתקיימו בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. מנדלבליט מתח ביקורת על התנהלות החקירה והפרקליטות בעתירתו לבית המשפט[19]. במאי 2015 החליט היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לסגור את תיק החקירה נגד מנדלבליט וקבע כי לא נגרם נזק קונקרטי לחקירה[20], אולם במכתב לראש הממשלה נתניהו תיאר היועץ המשפטי מספר היבטים אתיים ונורמטיביים בעייתיים בהתנהגותו של מנדלבליט בפרשה, ואת השלכותיה האפשריות להמשך כהונתו כמזכיר הממשלה[21]. מנדלבליט הגיב על הטענות נגדו במסמך מפורט שהגיש לוועדת האיתור בראשות גרוניס[22]. מעמדו לא שונה[23]. פרקליט המדינה ניצן והיועץ ויינשטיין סברו כי יש לסגור את התיק בעילה משולבת, של חוסר ראיות ושל בחינת מכלול הנסיבות. מאחר שבמחשב המשטרה אין אפשרות של עילה משולבת נותר התיק למעשה פתוח. מנדלבליט דרש כי התיק ייסגר בעילה של חוסר אשמה ועתר בעניין לבג"ץ. בפסק הדין נכתב "דומה כי התיק נסגר, בין היתר, משיקולי חוסר אשמה". עוד כתב השופט ג'ובראן כי אינו סבור שבפרשה דבק במנדלבליט "דופי המעיד על פגם ערכי-נורמטיבי"[24]. לאחר שמונה מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה שבו פרקליטיו ודרשו מן הפרקליטות לסגור את התיק בעילת חוסר אשמה. בכירי הפרקליטות סברו כי לאור דברי בג"ץ אכן יש לעשות זאת, ובכל זאת נמנעו מכך בשל חשש לניגוד עניינים, שהרי כולם כפופים למנדלבליט בתפקידו כיועמ"ש. כתוצאה מכך נותר התיק פתוח ברישום המשטרתי למרות ההחלטה על סגירתו. נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, קבע כי נפל פגם בהתנהלות זו של הפרקליטות, משום שבעקבות הכרעת בג"ץ בעניין, החשש לשמו הטוב של מנדלבליט צריך היה לגבור על בעיית ניגוד הענייניים[25].

ב-8 במאי 2020 פרסמה איילה חסון בחדשות 13 כי בשיחה משנת 2010 המצויה בקלטת השמורה בפרקליטות[26] אמר מנדלבליט לרמטכ"ל גבי אשכנזי ביחס למסמך הרפז, "אני אסגור לך את העניין". לטענת הפרקליטות (שהוכחשה על ידי חסון) השיחה היא האזנת סתר, משום שאשכנזי הורה לא להקליט את השיחה, ולכן אסור על פי חוק לפרסם את תוכנה. עוד נטען כי הדברים מעוותים ואינם משקפים את הנאמר באותה שיחה[27]. לפי בן כספית בעת השיחה האמורה החשדות נגד אשכנזי כבר הופרכו[28][29]. הקלטות השיחות של מנדלבליט ואשכנזי חוסות תחת צו איסור פרסום שאושרר בפסק דין של בית המשפט העליון, לבקשת גבי אשכנזי, בגין הזכות לפרטיות[30].בדו"ח שפרסם נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות[25] ציין הנציב כי בהתאם לעמדת גורמי אכיפת החוק, בדיעבד הוחוור כי לא היה בהקלטה זו להביא לשינוי התמונה הראייתית וכלל שיקולי ההעמדה לדין בתיק.

מזכיר הממשלהעריכה

 
ממשלת ישראל ה-34 במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין. מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט, בפינה השמאלית.

לאחר פרישתו מצה"ל עבד על עבודת דוקטורט במשפטים באוניברסיטת בר-אילן, בנושא "לוחמת משפט ומדינת ישראל - ניסיון העבר ומבט לעתיד" בהדרכתה של פרופסור יפה זילברשץ[31]. הוא סיים את העבודה בתשע"ה[32]. בנוסף שימש חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי[33].

ב-13 במאי 2013 מונה למזכיר הממשלה[34] ושימש בתפקיד במהלך כהונת ממשלת ישראל השלושים ושלוש ובתחילת כהונת ממשלת ישראל השלושים וארבע. בתפקיד זה היה אחראי בין היתר לגיבוש מתווה הכותל - מתווה פשרה לסוגיית נשות הכותל[2].

יועץ משפטי לממשלהעריכה

ועדת האיתור לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה אישרה את מינויו של מנדלבליט ברוב קולות, למרות התנגדות יו"ר הוועדה, אשר גרוניס, שסבר שיש להטיל על מנדלבליט תקופת צינון לאחר תפקידו כמזכיר הממשלה[35]. כאמור לעיל, הוועדה החליטה שלא להתייחס למעורבותו בפרשת הרפז, בהיעדר יכולת שיפוטית ובהתבססה על כך שתיק החקירה בעניינו נסגר[36]. ב-3 בינואר 2016 החליטה הממשלה על מינויו של מנדלבליט ליועץ המשפטי לממשלה[37]. שתי עתירות הוגשו לבג"ץ נגד מינויו, ובהן הועלו טענות על ליקוי בתהליך בחירתו וחלקו בפרשת הרפז. העתירות נדחו[24]. ב-1 בפברואר 2016 החליף מנדלבליט את יהודה וינשטיין והחל לכהן כיועץ המשפטי לממשלה.

גישתו לתפקיד היועץעריכה

תפיסתו את תפקיד היועמ"ש, היא שעל היועץ לעשות ככל ביכולתו לקיים את מדיניות הממשלה הנבחרת, אך בהתאם לחוק ורק במקרים חריגים ביותר להתנגד להצעת הממשלה. גם כשהוא מביע התנגדות חוקית לבקשת הממשלה, על היועץ לנסות ולאתר חלופות חוקיות המממשות את מדיניות הממשלה, עד כמה שניתן במסגרת החוק[38].

החל מיולי 2016 מפרסם מנדלבליט מרצונו, מדי שלושה חודשים, את יומן הפגישות שלו[39].

חקירות ראש הממשלהעריכה

בהמשך 2016 הנחה את חקירת החשדות, ב"תיק 1000", ב"תיק 2000" וב"תיק 4000", כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, חקירות שהתפתחו לחקירות באזהרה של נתניהו[40]. בנובמבר 2016 החלו הפגנות סמוך לביתו של מנדלבליט, במחאה על תפקודו בעניין חקירת ראש הממשלה בנימין נתניהו ובדרישה שיגיש כתב אישום נגדו[41]. ההפגנות, שהתנהלו מדי מוצאי שבת, החלו סמוך לביתו של מנדלבליט ונדחקו בהדרגה בהוראת המשטרה עד לכיכר גורן, המרוחקת כ-400 מטרים מביתו. המחאה התפשטה גם למקומות נוספים בישראל[42]. מנדלבליט התייחס להפגנות ואמר כי "חופש הביטוי ובכללו הזכות להפגין הם מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית" והוסיף: "ההחלטה על הגשת כתב אישום תתקבל אך ורק על בסיס האינטרס הציבורי. לעולם לא נהיה מונעים משיקולים זרים"[43]. ב-2017 קיבל מנדלבליט את המלצות המשטרה והפרקליטות והחליט על סיומן של מספר בדיקות בעניינו של רה"מ בנימין נתניהו, בהן פרשת ביביטורס[44]. ב-28 בפברואר 2019 הודיע מנדלבליט כי החליט לשקול העמדה לדין של נתניהו, בכפוף לשימוע, בשלושת התיקים: בתיק 1000 ו-2000 באשמת מרמה והפרת אמונים, ובתיק 4000 באשמת שוחד, מרמה והפרת אמונים[45]. זאת בניגוד לפרקליט המדינה שי ניצן ולפרקליטה המלווה ליאת בן ארי. הם המליצו להעמיד את ראש הממשלה בנימין נתניהו לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירה של קבלת שוחד בכל שלושת התיקים[46]. ב-21 בנובמבר 2019 הודיע על החלטתו להגיש כתב אישום בתיקים אלה[47]. ב-25 בנובמבר 2019 הודיע על עמדתו שלא מוטלת חובה משפטית על נתניהו להתפטר מתפקידו כראש הממשלה[48].

במאי 2020 התלונן במשטרה על איומים והטרדות נגדו[49][50].

פרשת עמונהעריכה

בנובמבר ודצמבר 2016 ניהל מגעים עם נתניהו ומפלגת הבית היהודי על מנת למצוא פתרון לתושבי עמונה, שבג"ץ פסק שיש לפנותה ב-25 בדצמבר 2016. הוא התנגד להצעת חוק ההסדרה, סירב לייצג את עמדת הממשלה בבג"ץ והגיש לבית המשפט חוות דעת התומכת בפסילת החוק (שאכן נפסל על ידי בג"ץ). עם זאת, בנובמבר 2017 פרסם עמדה שלפיה מותר להפקיע קרקע מפלסטינים לצורכי ציבור בהתנחלויות ביו"ש[51] ואף אישר בדיעבד הפקעת קרקעות פרטיות של פלסטינים כאשר המכירה נעשתה בתום לב[52].

מינוי פרקליט המדינה ה-12עריכה

לקראת סיום כהונת פרקליט המדינה שי ניצן, דרש מנדלבליט למנות במקומו את שלמה למברגר[53]. למרות זאת, הודיע שר המשפטים, אמיר אוחנה, על מינוי המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אורלי בן ארי-גינזברג, לממלאת מקום פרקליט המדינה. מנדלבליט הגיב כי "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו"[54]. בג"ץ הקפיא את המינוי בצו ביניים[55] וכעבור יומיים הודיעה בן ארי שהיא חוזרת בה מהסכמתה לקבל את התפקיד.

כחודש וחצי לאחר מכן, בראשית פברואר 2020, מינה אוחנה את דן אלדד למ"מ פרקליט המדינה בניגוד לדעתו של מנדלבליט, אך לאחר המינוי הודיע מנדלבליט כי לא יתנגד באופן אקטיבי. לאחר שמינויו של אלדד פקע בתום שלושה חודשים, הודיע מנדלבליט שהוא עצמו ימלא את מקומו של פרקליט המדינה[56], אך נתקל בהתנגדותו של שר המשפטים שאמר שליועמ"ש אין סמכות למנות את עצמו לתפקיד ושמנכ"ל המשרד סיגל יעקבי תקבל את הסמכויות[57]. באוגוסט של אותה שנה פרסם נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, דו"ח שמגבה את התנגדות מנדלבליט למינויו של דן אלדד ואת החלטת מנדלבליט למלא בעצמו את מקום פרקליט המדינה, אך ציין שאכן קיים פגם עקרוני בכך שהיועץ המשפטי ישמש גם כפרקליט המדינה, שלדברי הנציב ראוי לתקנו בחקיקה[58].

סמכותו השיפוטית של בית המשפט בהאגעריכה

בדצמבר 2019 פרסם חוות דעת בה קבע שלבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג אין סמכות לדון בתלונות הפלסטינים על פשעי מלחמה שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון וברצועת עזה[59]. לאחר הודעת התובעת של בית הדין שיש עילה לפתוח בחקירה נגד ישראל הגיב מנדלבליט ואמר כי הוא "דוחה בתקיפות את ההחלטה. אין מקום להתערבות שיפוטית בין-לאומית מצדו של בית הדין שאמור לטפל בזוועות החמורות ביותר במקומות שבהם שלטון החוק קרס. קידום הליכים בעניין ישראל בעקבות פניית הרשות הפלסטינית – בלתי מתקבל על הדעת. לבית הדין אין ולא יכולה להיות סמכות שיפוט מסיבות משפטיות ברורות, ושום לוליינות משפטית לא תשנה זאת"[60].

פסילת מועמדים לכנסתעריכה

במרץ 2019 מסר מנדלבליט לוועדת הבחירות את חוות דעתו לפסול את מיכאל בן ארי מהתמודדות לכנסת ה-21 בשל אמירות גזעניות מצידו על בסיס חוק יסוד הכנסת סעיף 7א[61], זאת לאחר 16 שנה שבהן לא הוצע על ידי היועמ"ש לפסול חברי כנסת או רשימות[62]. במקביל התנגד לדרישה לפסול את מפלגת בל"ד בטענה של חתירה לביטול הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ותמיכה בטרור[63]. ועדת הבחירות דחתה את שתי המלצותיו[64], אולם בית המשפט העליון קיבלן ברוב דעות, פסל את בן ארי והכשיר את בן גביר ובל"ד.

פעילות נוספתעריכה

בנאום שנשא בנובמבר 2017 הביע התנגדות להצעת החוק לאסור על המשטרה לפרסם המלצות להגשת כתבי אישום ("חוק ההמלצות") ולהצעה לאסור חקירת ראש ממשלה מכהן בעבירות קלות ("החוק הצרפתי")[65].

 
אביחי מנדלבליט, 2018

במאי 2018 החליט להעמיד את השר חיים כץ לדין בגין עבירות שוחד בכפוף לשימוע[66][67]. אך לאחר השימוע החליט להגיש כתב אישום בעבירת מרמה והפרת אמונים בלבד. כץ פנה לוועדת הכנסת בבקשה לקבל חסינות מפני העמדה לדין ובקשתו התקבלה ברוב בוועדה.

ביוני 2018 יצא מנדלבליט נגד הצעת חוק היועצים המשפטיים של שרת המשפטים איילת שקד שלדעתו פוגעת בשלטון החוק[68].

ב-4 ביוני 2018 הודיע מנדלבליט לשר הפנים אריה דרעי כי לא יגן על עמדת הממשלה בעניין רישום זוגות חד-מיניים בתיקי אימוץ[69].

בנובמבר 2018 סירב מנדלבליט לייצג את עמדתו של שר המדע אופיר אקוניס בעניין מינויה של פרופ' יעל אמיתי לוועדה מדעית, והשופטים הורו לאקוניס להגיש את עמדתו בצורה עצמאית בניגוד לדעת היועמ"ש[70]

ב-10 בדצמבר 2018 דחה משרד המשפטים את בקשת המדינה להרוס את ביתו של המחבל עבד אל רחמן בני פאדל מעקרבה, שרצח את עדיאל קולמן בפיגוע דקירה בעיר העתיקה בירושלים, בעקבות חוות דעתו של מנדלבליט שטען כי אין הוכחה מובהקת לכך שהאירוע היה לאומני, היות שלטענת משפחת המחבל, בעיות נפשיות של המחבל הובילו למעשה[71].

ב-13 בדצמבר 2018 חתם מנדלבליט על חוות דעת שלפיה ניתן להחיל את מנגנון "תקנת השוק" על בתים בהתנחלויות שבהם נחתם הסכם עם רוכש או עם החטיבה להתיישבות, או שהם כלולים בתב"ע מפורטת. לפי חוות הדעת ניתן להסדיר את מעמדם של כ-2,000 בתים ביהודה ושומרון[72].

ב-17 בדצמבר 2018 מסר משרד המשפטים כי חוות הדעת של היועמ"ש מנדלבליט היא שהצעת החוק לגירוש משפחות מחבלים ככלי הרתעתי אינה חוקתית, שכן היא "פוגעת פגיעה קשה בחירותם ובקניינם של בני המשפחה המיועדים לגירוש, וזאת בגין מעשה של בן משפחה אחר וללא הוכחת מסוכנות מהם עצמם"[73].

במאי 2019, במהלך כנס לשכת עורכי הדין, הביע התנגדות לקידום רפורמות מרחיקות לכת במערכת המשפט. עם זאת, הביע נכונות לסייע לדרג המדיני הנבחר, אם ירצה בכך, לחזק את משילותו בחקיקת פסקת ההתגברות, תוך הידברות עם מוסד הייעוץ המשפטי[74].

ב-20 בינואר 2020, קבע כי עיריית ירושלים חרגה מסמכותה כשהסירה שלטים של תנועת "חזון", עם הכיתוב "אבא ואמא = משפחה", משום שהשלטים נתלו במסגרת הזכות לחופש הביטוי[75].

בפברואר 2020 הודיע אוחנה כי בעקבות פרשת מותו של סלומון טקה החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת התנהלותה הכללית של מח"ש, ובכוונתו להביא את התוכנית לאישור הממשלה. בתגובה הודיע מנדלבליט, כי לדעתו קיימת מניעה משפטית להקים ועדה בתקופת בחירות[76].

באוקטובר 2020 פרסמו עמית סגל וגיא פלג הקלטות של שיחות בין מנדלבליט ואפי נוה, לפני ואחרי מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בהקלטות מתלונן מנדלבליט על כך ששי ניצן ודינה זילבר "תפרו אותו" בעניין תיק הרפז, ושניצן מעכב בכוונה את סגירת התיק ו"מחזיק אותו בגרון"[77]. בעקבות הפרסום התנצל מנדלבליט בפני ניצן[78]. שי ניצן דחה את הטענות בדבר סחיטה[79].

עוד באוקטובר 2020 מתח נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, דוד רוזן, ביקורת על כך שמנדלבליט התעלם במשך שנה ושלושה חודשים מפניית הנציב בעניין חריגה מנהלים ביחס למינויו של מני נפתלי לעד מדינה, למרות שמונה מכתבים של הנציב ופניות נוספות[80].

השכלה וחיים אישייםעריכה

למנדלבליט תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן ודוקטורט במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן.

מנדלבליט נשוי לרונית לבית הרוש[81], מורה לתנ"ך ומאבחנת דידקטית, ואב לשישה ילדים. מתגורר עם משפחתו בשכונת כפר גנים ג' בפתח תקווה[82].

מפרסומיועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

מכתביו

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חן שליטא, ‏המועמדות המורכבת של אביחי מנדלבליט ליועמ"ש, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2015
  2. ^ 1 2 3 שוקי שדה, "מנדלבליט יעשה כמעט הכל כדי לחלץ את ביבי - אבל לא הכל", באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2017
  3. ^ חגי עמיתהערב שבו ייפגשו מנדלבליט, אורלי לוי אבקסיס ורובי ריבלין – בלי נתניהו, באתר TheMarker‏, 20 בינואר 2019
  4. ^ 1 2 3 אייל לוי, ‏"בזכותו נהייתי פצ"ר": אביחי מנדלבליט מספר על אביו ועל דור שהלך עמו, באתר מעריב אונליין, 11 בינואר 2019
  5. ^ אייל לוי, ‏היועמ"ש אביחי מנדלבליט חוזר אל השורשים, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2019
  6. ^ איש השנה: אביחי מנדלבליט. פרופיל // רונית ורדי, מגזין ליברל, ‏2016-12-12
  7. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל, כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמוד 157.
  8. ^ אביחי מנדלבליט, ייעוץ תחת אש, באתר הארץ
  9. ^ לוחמת משפט - החזית המשפטית של צה"ל, המכון לביטחון לאומי
  10. ^ הפצ"ר: "הזיכוי - תעודת כבוד לצה"ל", ynet, ‏2005-11-16
  11. ^ אנשיל פפרהפצ"ר אביחי מנדלבליט הורה לפתוח בחקירה נגד אל"מ איתי וירוב, באתר הארץ, 13 ביוני 2010
  12. ^ nrg מעריב, אביחי מנדלבליט מונה למזכיר הממשלה הבא, באתר nrg‏, 29 באפריל 2013
  13. ^ בצלם על החלטת הפרקליטות בפרשת סמיר עווד: אין פשע שהיועמ"ש והפצ"ר לא ימצאו דרך לטייח, בצלם
  14. ^ פנחס וולף‏, צה"ל יציג הוכחות מצולמות נגד גולדסטון, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בינואר 2010
  15. ^ הפצ"ר מנדלבליט: "דו"ח גולדסטון מעוות וקיצוני", ynet, ‏2010-11-24
  16. ^ אבו מאזן: ליישם מסקנות דו"ח גולדסטון, וואלה! חדשות, ‏2009-12-31
  17. ^ הראל, עמוס; זרחין, תומר (2 ביולי 2009). "בג"ץ: להחמיר את האישום נגד המג"ד והחייל בפרשת הירי בפלסטיני הכפות". הארץ. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2019. 
  18. ^ מנדלבליט נחקר פעם נוספת סביב פרשת הרפז, באתר nrg‏, 10 ביוני 2014
    אמיר אורןרק לא מזמן, היועמ"ש הבא ישב בחדר החקירות כחשוד, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2015
  19. ^ העובדות על מנדלבליט בפרשת הרפז, www.haaretz.co.il
  20. ^ אביאל מגנזי ואלי סניור, היועמ"ש גנז את תיק החקירה נגד מנדלבליט, באתר ynet, 20 במאי 2015
    יוחאי עופר, סנגוריו של מנדלבליט: "שמחים על גניזת התיק", באתר nrg‏, 20 במאי 2015
  21. ^ יהודה ויינשטין, היועץ המשפטי לממשלה, השלכות ממצאי החקירה הפלילית בדבר מעורבותו של האלוף (במיל') אביחי מנדלבליט ב״פרשת הרפז״ על המשך כהונתו בתפקיד מזכיר הממשלה, ‏20 במאי 2015
  22. ^ התייחסות לעמדת היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לחקירתי.pdf, Scribd (באנגלית)
  23. ^ אבישי גרינצייג, הפצ"ר והמסמך, היועמ"ש והקלטת: כך חזרה פתאום פרשת הרפז לחיינו, גלובס, ‏2020-05-10
  24. ^ 1 2 בג"ץ 43/16 תנועת אומ"ץ נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב-1 במרץ 2016; טובה צימוקי, בג"ץ מטהר את מנדלבליט: "לא דבק בו רבב", באתר ynet, 2 במרץ 2016
  25. ^ 1 2 דוד רוזן, החלטת דוד רוזן בעניין סגירת התיק של ד"ר מנדלבליט, ‏1 ביולי 2020
  26. ^ שיחת מנדלבליט-אשכנזי הגנוזה: מתי ידעו שזו "האזנת סתר"?, ynet, ‏2020-05-11
  27. ^ N12 - הפרקליטות על הקלטת מנדלבליט: אין אפשרות משפטית להשתמש..., N12, ‏2020-05-09
  28. ^ רק מי שהסכים לבזות את שומרי הסף יקבל תפקיד בממשלה ה-35, www.maariv.co.il
  29. ^ פרקליטו לשעבר של מנדלבליט: הוא דאג לצבא - לא לאשכנזי, חדשות 13
  30. ^ רע"פ 2783/19 ברוך קרא נ' מדינת ישראל, גבי אשכנזי ואחרים, ניתן ב-2 בינואר 2020
  31. ^ עבודת הדוקטרוט במערך הספריות והמידע של בר אילן, www.ib.biu.ac.il
  32. ^ הפקולטה למשפטים, www.biu.ac.il
  33. ^ אביחי מנדלבליט - תקציר קורות חיים, משרד ראש הממשלה
  34. ^ הממשלה אישרה את מינויו של אלוף (מיל) אביחי מנדלבליט לתפקיד מזכיר הממשלה, משרד ראש הממשלה
  35. ^ טובה צימוקי, פרסום ראשון: גרוניס התנגד, הוועדה אישרה: מנדלבליט - המועמד היחיד ליועמ"ש, באתר ynet, 20 בדצמבר 2015
  36. ^ נחשף מכתב ועדת גרוניס: "לא צריך תקופת צינון", ynet, ‏2015-12-21
  37. ^ חיים לב, הממשלה אישרה את מינויו של מנדלבליט, באתר ערוץ 7, 3 בינואר 2016
  38. ^ מנדלבליט: כבר פחות נדיר שאני לא מייצג את הממשלה - וזה סימן בעייתי, ynet, ‏2019-02-26
  39. ^ אפרת נוימן, 17 פגישות עם נתניהו בשלושה חודשים – צפו ביומן של היועמ"ש מנדלבליט, באתר TheMarker‏, 3 ביולי 2016
  40. ^ רענן בן צור, מנדלבליט: "היה מוצדק לחכות עם החקירה, אשקול לפרסם את ההקלטות", באתר ynet, 16 בינואר 2017
  41. ^ אור רביד, מאות הפגינו מול ביתו של מנדלבליט במחאה על התארכות חקירת נתניהו, 18 ביוני 2017, באתר וואלה; רויטל חובלכ-400 מפגינים בפתח תקוה נגד היועמ"ש מנדלבליט, באתר הארץ, 17 ביוני 2017
  42. ^ עודד שלום, "מחאה מקיר לעיר", המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30 ביוני 2017
  43. ^ מור שמעוני, ‏מנדלבליט: "הזכות להפגין היא זכות יסוד במדינה דמוקרטית", באתר מעריב אונליין, 29 באוגוסט 2017
  44. ^ יש חקירה, אין "ביביטורס", www.israelhayom.co.il
  45. ^ טובה צימוקי, גלעד מורג, אלי סניור ומורן אזולאי, תיקי נתניהו: שוחד והפרת אמונים. הכרעת היועמ"ש, באתר ynet, 28 בפברואר 2019
  46. ^ חן מענית, תיקי נתניהו: נדחתה בקשת גלובס לחשיפת חוות-הדעת המפורטת של ניצן, גלובס, ‏2019-06-23
  47. ^ יעל פרידסון וגלעד מורג, מנדלבליט: "החלטתי בלב כבד, אך בלב שלם", באתר ynet, 22 בנובמבר 2019
  48. ^ עמיר קורץ, מנדלבליט: נתניהו לא חייב להתפטר, אין מקום לקביעת נבצרות, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-11-25
  49. ^ N12 - מנדלבליט התלונן במשטרה: מאיימים עליי ומטרידים אותי, N12, ‏2020-05-13
  50. ^ מנדלבליט העיד במשטרה: "מטרידים אותי ואת משפחתי ומאיימים על חיי", www.maariv.co.il
  51. ^ ברגר, יותם (15 בנובמבר 2017). "מנדלבליט: מותר להפקיע קרקע מפלסטינים לצורכי ציבור בהתנחלויות". הארץ. בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2019. 
  52. ^ ברגר, יותם (2 ביולי 2017). "מנדלבליט הכשיר הפקעת קרקעות פלסטיניות לטובת מתנחלים". הארץ. בדיקה אחרונה ב-11 באפריל 2019. 
  53. ^ השר אוחנה הכריז על המועמדים למ"מ פרקליט המדינה - מנדלבליט רוצה את למברגר, באתר TheMarker‏, 02.12.19
  54. ^ מנדלבליט מתערב: מינוי בן ארי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2019
  55. ^ בג"ץ 8410/19 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב-18 בדצמבר 2018
  56. ^ טובה צימוקי, מנדלבליט: מעכשיו - אעמוד בראש הפרקליטות במשך חצי שנה, באתר ynet, 3 במאי 2020
  57. ^ אוחנה: היועמ"ש לא יכול להיות פרקליט המדינה - המנכ"ל תקבל את הסמכויות, JDN - חדשות, ‏2020-05-03
  58. ^ דניאל דולב‏, הנציב רוזן: אין פגם בהתנהלות מנדלבליט סביב מינוי מ"מ פרקליט המדינה, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באוגוסט 2020
  59. ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, ישראל נערכת להחלטה בבית הדין בהאג: "אין להם סמכות", באתר ynet, 20 בדצמבר 2019
  60. ^ יאיר אלטמן, ‏היועמ"ש על החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג: "בלתי מתקבלת על הדעת", באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2019
  61. ^ מנדלבליט אביחי, עמדה מטעם היועמ"ש על פסילת בן ארי
  62. ^ פרוטוקולים של דיוני ועדת הבחירות, ועדת הבחירות לכנסת ה-16, ‏31/12/2002(הקישור אינו פעיל, 3.7.2020) (ארכיון)
  63. ^ יאיר אלטמן, נדחתה פסילתו של מיכאל בן ארי, ישראל היום, ‏6 במרץ 2019
  64. ^ ועדת הבחירות הצביעה: מיכאל בן ארי יתמודד לכנסת ה-21, news1, ‏6 במרץ 2019
  65. ^ אביעד גליקמן, היועמ"ש על יוזמות החקיקה של הליכוד: "מטרידות את מנוחתי", באתר של "רשת 13", 23 בנובמבר 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  66. ^ "בהחלטת היועמ"ש: השר חיים כץ יועמד לדין על שוחד בכפוף לשימוע - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2018. 
  67. ^ תומר גנון, מנדלבליט ערך שימוע לשר הרווחה חיים כץ, כלכליסט, ‏2018-10-21
  68. ^ "החדשות - מנדלבליט על הצעת שקד: "נזק גדול"". mako. 25 ביוני 2018. בדיקה אחרונה ב-15 בספטמבר 2018. 
  69. ^ רויטל חובלהיועמ"ש לא יגן בבג"ץ על עמדת הממשלה - ויתמוך ברישום הורים מאמצים מאותו המין, באתר הארץ, 22 ביולי 2018
  70. ^ נטעאל בנדל, ‏מערכת המשפט מתקוממת: "שטיין לא מכבד את מסורת הפסיקה", בעיתון מקור ראשון, 4 במרץ 2019
  71. ^ אריאל זיגלר, משרד המשפטים: "לא ניתן לקבוע שעדיאל קולמן ז"ל נרצח ממניע לאומני", מקור ראשון, ‏10/12/2018
  72. ^ יאיר אלטמן, ‏בדרך להסדרה ביו"ש? 2,000 בתים יוכשרו, באתר ישראל היום, 13 בדצמבר 2018
  73. ^ שלמה פיוטרקובסקיהיועמ"ש מבהיר: חוק הגירוש אינו חוקתי, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2018
  74. ^ רויטל חובלמנדלבליט: הטענות לרדיפת נתניהו – הבל; ניצן: עלינו להוציא את האמת לאור, באתר הארץ, 27 במאי 2019
  75. ^ ערוץ 7, מנדלבליט: עיריית ירושלים הסירה שלטים נגד הלהט"ב בניגוד לסמכותה, באתר ערוץ 7, 20 בינואר 2020
  76. ^ דניאל דולב‏, מנדלבליט: יש מניעה משפטית להקים ועדה שתבדוק את התנהלות מח"ש, באתר וואלה! NEWS‏, 06 בפברואר 2020
  77. ^ חשיפה | הקלטות מנדלבליט: "המניאק הזה לא מחליט בתיק שלי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 באוקטובר 2020‏
  78. ^ מנדלבליט התנצל בפני שי ניצן על תוכן ההקלטה שפורסמה: "השתמשתי בביטויים קשים ששיקפו כעס", באתר ‏מאקו‏‏, ‏15 באוקטובר 2020‏
  79. ^ שי ניצן מגיב להקלטות מנדלבליט: "אמר ביטוי לא מוצלח; הטענות לסחיטה הזויות ומופרכות", באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 באוקטובר 2020‏
  80. ^ מכתב הנציב רוזן, י"ג בתשרי תשפ"א, 1 באוקטובר 2020; יאיר אלטמן, ‏נציב התלונות על הפרקליטות בביקורת חריפה על ההחלטה להעניק למני נפתלי מעמד עד מדינה, באתר ישראל היום, 6 באוקטובר 2020
  81. ^ רונית ורדי, אביחי מנדלבליט. פרופיל, "ליברל", 12 בדצמבר 2016
  82. ^ ניצן ינקו, תושבי כפר גנים ג' הפגינו נגד ההפגנה באזור הבית של מנדלבליט, Mynet,‏ 10 ביוני 2017.(הקישור אינו פעיל, 3.7.2020)