משמר כבוד הוא קבוצת אנשים, לרוב במסגרת צבאית, המבצעים תרגילי סדר, במטרה לחלוק כבוד לאדם או לציון מאורע.

7 ביוני 1951, משמר כבוד בשדה התעופה בלוד מקבל את פניו של ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון בשובו לישראל מביקור בארצות הברית
סגן נשיא ארצות הברית מייק פנס סוקר משמר כבוד בטקס קבלת פנים הממלכתי במשרד ראש הממשלה ב-2018
משמר כבוד חמוש של משטרת ישראל ומשמר הגבול בטקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
משמר כבוד של רגימנט משמר פראובראז'נסקי ה-154 מצבא הפדרציה הרוסית בקבר החייל האלמוני הממוקם בגן אלכסנדר שבמוסקבה, לרגלי חומת הקרמלין.

משמרות כבוד נהוגים בהלוויה, לרוב הלוויה צבאית; בטקסי זיכרון כדוגמת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל; קבלת פנים לנשיא או ראש מדינה; ובטקסי אבל, כדוגמת משמר כבוד לנר זיכרון הנהוג בכלל בסיסי צה"ל במהלך יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. באירועי אבל, מקובל כי משמר הכבוד יורה מספר מטחי כבוד, לפי חשיבות האישיות המובאת לקבורה. מקובל כי כל חייל זוכה לפחות לשלושה מטחי כבוד.

בצבאות שונים, מקובל כי קיימת יחידה ייעודית לטקסים; יחידה זו מאומנת היטב בתרגילי הסדר, והיא עורכת משמר כבוד למרבית הנציגים הזרים. בעת עריכת משמר כבוד לאישיות רמת מעלה, מלווה הקצין המפקד על המשמר את האישיות לסקירת המסדר, ולאחר מכן מנוגנים המנוני המדינות.

ישראל

עריכה

במדינת ישראל, משמר כבוד לנשיא המדינה וראש ממשלה או ראש מדינה זרה, הוא משמר הכבוד הגדול ביותר. משמר זה כולל צוערים מבית הספר לקצינים, פרחי טיס וצוערי קורס חובלים. משמר כזה קרוי "משמר כבוד תלת זרועי". משמרי כבוד פחותים כוללים חיילים מיחידות וחילות שונים, ונערכים לראשי הצבא של מדינות זרות ושרים זרים.

את משמרות הכבוד הרשמיים של מדינת ישראל ושל צה"ל מלווה תזמורת צה"ל ומשמר הכנסת הוא משמר הכבוד של מדינת ישראל בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא משמר כבוד בוויקישיתוף