תזמורת צה"ל

יחידה בצה"ל

תזמורת צה"ל היא יחידה בצבא הגנה לישראל המהווה תזמורת צבאית. ביחידה משרתים נגנים וזמרים בשירות חובה אשר עברו בהצלחה את הבחינות המקצועיות לתזמורת טרם הגיוס לצה"ל. עיקר פעילות התזמורת מתבטא בהופעה בטקסים צבאיים, ביקורים רשמיים ומשמרות כבוד, אך לצד כל אלה נוהגת התזמורת גם להופיע בפני הציבור במסגרות שונות של תרומה לקהילה.

תזמורת צה"ל

הסמל והדגל של תזמורת צה"ל
הסמל והדגל של תזמורת צה"ל
איתנו זה מצליח
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צבא הגנה לישראל
סוג תזמורת צבאית
בסיס האם מחנה אביב
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 1948–הווה (כ־76 שנים)
נוצרה מתוך תזמורת חטיבת אלכסנדרוני
תזמורת הבריגדה
תזמורת ההגנה
תזמורת התותחנים
התזמורת הסימפונית של חטיבת גבעתי
מקים היחידה עמנואל עמירן, יעקב נעים
פיקוד
יחידת אם אגף כוח האדם
דרגת המפקד רב-סרן רב-סרן
מפקד נוכחי רום שמיר
מפקדים מנצחי התזמורת

תזמורת צה"ל היא התזמורת היחידה בצבא ההגנה לישראל ומנהלה המוזיקלי, נכון ל-2023, הוא רום שמיר.

היסטוריה עריכה

 
לוחית זיכרון ל"תזמורת ההגנה" בתל אביב

התזמורת הוקמה ב-1948 על ידי המלחין עמנואל עמירן פּוּגָצ'וֹב, בשמשו כקצין האחראי על נושא המוזיקה בצה"ל. עם הקמת צה"ל התזמורת הורכבה ממספר תזמורות קטנות שפעלו עד אז: תזמורת חטיבת אלכסנדרוני בניצוחו של אוטו גרוניך, תזמורת התותחנים בבסיס החיל בצריפין (שאותה פוגצ'וב הקים ביוזמה משותפת עם מפקד חיל התותחנים, שמואל אדמון-רפופורט ואהרן שפי, חצוצרן ואיש החיל, היה המדריך-המנצח הראשון שלה), תזמורת הבריגדה, והתזמורת הסימפונית של חטיבת גבעתי, בניצוחו של שמעון מישורי. תזמורות אלו היוו את היסודות לתזמורת צה"ל, אותה יסד עמירן יחד עם רב-סרן יעקב נעים. לפני הקמת המדינה, קדמו לתזמורות אלו "תזמורת ההגנה" שנהגה לקיים חזרות בבניין בית הספר "תל חי".[1]

מנצחה הראשון של התזמורת היה יצחק מוזה, נגן כלי נשיפה ועולה חדש מברית המועצות. מוזה היה בוגר קורס יוקרתי לניצוח על תזמורות צבאיות בלנינגרד ועלה לארץ בינואר 1949. ב-4 במאי 1949, השתתפה התזמורת במצעד שלא צעד.

 
יצחק מוזה בראש תזמורת צה"ל ב"מצעד שלא צעד"

לאחר מספר חודשים בניצוחו של יצחק מוזה, עבר שרביט הניצוח לשלום רונלי-ריקליס, ששימש בעבר כמנצחה של תזמורת הבריגדה. רונלי-ריקליס הקפיד על קשת רחבה של רפרטואר, מיצירות קלאסיות ועד מודרניות וגם מוזיקה קלה, וכיהן בתפקיד עד 1961. בשנים 1953–1955 שימש נעם שריף, במהלך שירות החובה שלו, כעוזרו של רונלי-ריקליס.

לאחר פרישתו של רונלי-ריקליס החליף אותו מי שהיה מימיה הראשונים של התזמורת מעבדה ומתזמרה הראשי, יצחק "זיקו" גרציאני. גרציאני ניצח על התזמורת במשך שנים רבות (19622003) והיה למעשה אחד מסמליה. גרציאני היה נגן חצוצרה, ושירת בעצמו כחייל בתזמורת צה"ל, בין השנים 1948 ו-1952 וסיפק שירותים גם בתקופה שבין 1952 ל-1962, כאיש מילואים.

כשלושה חודשים לפני שנפטר, בשנת 2003, פרש גרציאני משירותו ארוך השנים בצה"ל. החליף אותו סא"ל מיכאל יערן, שניצח על התזמורת מאז ועד לפרישתו לגמלאות בשנת 2013.

ב-29 ביולי 2013 הועבר שרביט המנצחים לרס"ן נעם ענבר, שניצח על התזמורת מאז ועד להתפטרותו בינואר 2018.

ב-25 באפריל 2018 הוכרז רום שמיר כמנצח הבא של תזמורת צה"ל.[2] הוא נכנס לתפקידו ב-4 בספטמבר אותה שנה.

בשנת 2018 קיבלה התזמורת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן.[3][4]

מאפייני התזמורת עריכה

בשונה מרוב התזמורות הצבאיות בעולם, בתזמורת צה"ל משרתים נגנים שהם חיילים בשירות החובה שלהם, ולא חיילים בשירות קבע.

ביחידה משרתים חיילים וחיילות בעלי ניסיון מוזיקלי. בסיס היחידה הוא מחנה אביב שברמת אביב. בנוסף לתזמורת, בצה"ל קיימות גם מקהלת הרבנות הצבאית ולהקות צבאיות נוספות. ההבדל בין תזמורת צה"ל לשאר הגופים המוזיקליים, הוא שאלו הם גופים בידוריים המיועדים להעלאת המורל בלבד, ואילו התזמורת היא גם יחידה טקסית. בניגוד לעובדה כי הלהקות הצבאיות משתייכות לחיל החינוך, הרי שתזמורת צה"ל משתייכת לענף משטר ומשמעת שבאגף כוח אדם, אשר אמון על הטקסים הצבאיים והממלכתיים של מדינת ישראל.

בין תפקידיה הרבים של התזמורת, עיקר פעילותה מתבטא בהופעה בטקסי סיום קורסים (בבסיסי-ההדרכה שברחבי הארץ), ביקורים רשמיים של מנהיגי מדינות ואישי צבא וטקסים ממלכתיים רשמיים (דוגמת טקס הדלקת המשואות הנערך מדי שנה בהר הרצל שבירושלים).

סמל התזמורת עריכה

 
סמל לכובע מצחיה הטקסי של נגני התזמורת
 
חיילות בתזמורת צה"ל במדי קבע

סמל התזמורת המורכב מכינור דוד ושני ענפי זית עם שתי חצוצרות.

מדי התזמורת עריכה

בזמן שגרה, שבו התזמורת לא מופיעה, לבושים נגני התזמורת במדים רגילים (ירוק זית) עם סיכת הנגן אשר נענדת על חפי כיס שמאל. מדי הטקס כוללים חגורה אדומה, שרוך אדום (הנענד מעל כתף ימין), כובע מצחייה טקסי להופעות שעליו מוטבע סמל התזמורת על רקע אדום וכמו כן, עונדים נגני התזמורת את סיכת הנגן הגדולה. תזמורת צה"ל היא הגוף היחיד בצה"ל שיש לו שתי סיכות הזהות בעיצובן ושונות בגודלן.

בטקסים ממלכתיים לובשים הנגנים מדי קבע ועליהם חוגרים את החגורה האדומה, עונדים את השרוך והסיכה וחובשים את כובע המצחיה.

פעילות התזמורת עריכה

קיימת הבדלה בין פעילויותיה המגוונות של התזמורת, שמשתתפת באירועים רבים.

מסדרים עריכה

במסדר, התזמורת עומדת, וברוב המקרים צועדת לאורך רחבת המסדרים. במסדרים שאינם ממלכתיים, התזמורת היא הכוח הצבאי הראשון שנכנס לרחבת המסדרים ומיד לאחר מכן, יתר הכוחות נכנסים בצעידה (צוערים, חניכים, מצטיינים וכו'). במסדרים מסוג זה, המאפיינים לרוב סיומי קורסים בצה"ל, צועדת בראש התזמורת שרביטנית שעיקר תפקידה הוא לכוון את התזמורת תוך כדי הצעידה, להורות על הפניות, וכמו כן – לסמן את התחלת הנגינה וסיומה.

במסדרים ממלכתיים, התזמורת לרוב אינה צועדת אלא עומדת לרגליו של שטיח אדום שמקבל את האישיות המרכזית ביחד עם משמר כבוד שמורכב מחיילי צה"ל.

למרות הנאמר לעיל, ישנם מסדרים ממלכתיים גדולים במיוחד המשלבים בתוכם גם צעידה, כמו קבלות פנים גדולות שנערכות בנמל התעופה בן-גוריון.

הרכב הכלים במסדרים הוא: פיקולו, קלרינט, סקסופון (אלט וטנור), קרן יער, חצוצרה, טרומבון, בריטון, סוזאפון, תוף סנר, תוף בס ומצלתיים.

טקסים עריכה

מלבד טקסי סיום קורסים (טיס, חובלים וקצינים), תזמורת צה"ל משתתפת גם בטקסים ממלכתיים כגון טקס הדלקת המשואות או בלוויה צבאית לרגל מות אישיות צבאית בכירה או אישיות אזרחית רמת מעלה או כל פעולה או טקס אחר, שמטכ"ל-אכ"א יכריז עליו כעל טקס מרכזי.[5]

הופעות עריכה

התזמורת מופיעה גם בפני הציבור הרחב במסגרת של תרומה לקהילה, זאת על-מנת לחזק את הקשר בין הצבא לאזרחים וכדי להעלות את המורל. ההופעות הללו כוללות רפרטואר עשיר ומגוון, המורכב בין היתר ממוזיקה קלאסית לתזמורות כלי נשיפה, מוזיקה קלה, שירים ישראליים ומארשים מתוך "הרפרטואר הצבאי" של התזמורת. כמו כן, התזמורת נוהגת להופיע עם אמנים מהשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית. בין השאר, התזמורת הופיעה עם יהורם גאון, עפרה חזה, אילנית, ירדנה ארזי, הראל סקעת, דויד ברוזה, קובי אפללו, רמי קלינשטיין, שירי מימון ואמנים אחרים.

מאז העשור הראשון למאה העשרים ואחת, התזמורת מופיעה אחת לשנה בפסטיבל ראשון לציון בחג הסוכות.

בתאריך 3.9.2018, בפארק 'ענבה' במודיעין, התקיים אירוע של "70 שנה לתזמורת צה"ל", ובו ניגנה התזמורת עם תזמורת המשטרה ונגנים ותיקים של תזמורת צה"ל. בנוסף, באירוע לקחו חלק עוד 300 נגני תזמורות נוער נבחרים מרחבי הארץ, ויחד עם שאר התזמורות ביצעו את 'מארש צה"ל' אשר הלחין יואב תלמי בשנת 1963, כאשר בעצמו היה חייל בתזמורת בגיל 19.

דיסקוגרפיה עריכה

  • שירי צבא, עם מקהלת ירושלים (1956)
  • שירי צבא, עם יפה ירקוני (1960)
  • מקהלת גברי השריון בליווי תזמורת צה"ל (1963)
  • מנגינות לכת (1975)
  • מוזיקה קלה (1976)
  • A Tribute To Entebbe ‏ (1977)

מנצחי התזמורת לדורותיהם עריכה

 
מנצחי הבית והמנהלים המוזיקליים של תזמורת צה"ל
מס' דיוקן שם

(תקופת חיים)

תקופת כהונה
תאריך עברי תאריך לועזי
1 סרן

יצחק מוזה

(?–?)

י"ז באייר ה'תש"ח כ"ג בתמוז ה'תש"י 26 במאי 1948 20 ביולי 1949
2 רב-סרן

שלום רונלי-ריקליס

(1922–1994)

כ"ג בתמוז ה'תש"י ד' בטבת ה'תשכ"ג 20 ביולי 1949 31 בדצמבר 1962
3   אלוף-משנה

יצחק (זיקו) גרציאני

(1924–2003)

ד' בטבת ה'תשכ"ג ה' באייר ה'תשס"ג 31 בדצמבר 1962 7 במאי 2003
4 סגן-אלוף

מיכאל (מישה) יערן

(1952–)

ה' באייר ה'תשס"ג כ"ב באב ה'תשע"ג 7 במאי 2003 29 ביולי 2013
5 רב-סרן

נעם ענבר

(1979–)

כ"ב באב ה'תשע"ג כ"ז בטבת ה'תשע"ח 29 ביולי 2013 14 בינואר 2018
6 רב-סרן

רום שמיר

(1994–)

כ"ד באלול ה'תשע"ח מכהן 4 בספטמבר 2018 מכהן

גלריה עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תזמורת צה"ל בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה