פתיחת התפריט הראשי

משפחת הכהן שוורץ

משפחת צאצאיו של אברהם יהודה הכהן שוורץ, המכונה "הקול אריה" על שם ספרו

משפחת הכהן שוורץ, היא משפחת צאצאיו של אברהם יהודה הכהן שוורץ, המכונה "הקול אריה" על שם ספרו. רבים מבני המשפחה העמידו רבנים ודיינים ברחבי הונגריה וטרנסילבניה, שהיוו חלק נכבד ממוסד הרבנות של האורתודוקסיה בהונגריה. מעבר לתפקידי הרבנות והדיינות, רבים מבני המשפחה חיברו חיבורים תורניים חשובים, וחלקם עמדו בראש מערכות של כתבי עת תורניים שיצאו בהונגריה. בשואת יהודי הונגריה נספו רוב בני המשפחה שהיו חיים בהונגריה בתקופה זו. חלק מהשרידים שנותרו עברו לניו יורק ועמדו שם בראש קהילות חרדיות במקום. אחד מהרבנים שהיגרו לניו יורק - ר' אליעזר אהרנרייך, הקים הוצאת ספרים מיוחדת - "חברה מפיצי תורה ממשפחת קול אריה", שהדפיסו והוציאו לאור מעל 60 ספרים שנכתבו על ידי בני המשפחה.

דור ראשוןעריכה

דור שניעריכה

  • בתו הענדל ריזל נישאה לר' יעקב אהרנרייך בנו של רבי חיים יהודה מסאבארנץ. תלמידו של רבי שלמה זלמן אולמן. בעקבות מסירה נמלט בשנת תרמ"ב לארצות הברית והיה ממקימי קהילת "אהבת ישורון" וממייסדי בית ספר בית יעקב הראשון בארצות הברית.
  • בנו ר' נפתלי שוורץ, רב קהילת מאד. מחבר הספר שו"ת שער נפתלי.ושו"ת בית נפתלי
  • בתו רבקה אשת ר' אליעזר צוקער, רב בברגסס. מחבר הספר מגדנות אליעזר.

דור שלישיעריכה

דור רביעיעריכה

  • ר' משה יהודה עהרנרייך, בנו של ר' שלמה זלמן עהרנרייך. רב בשאמלוי. נספה בשואה.
  • ר' חיים עהרנרייך, בנו של ר' שלמה זלמן עהרנרייך. "רב הצעיר" בשאמלוי, חתן גיסו ר' אשר אנשיל כץ.
  • ר' משה יהודה עהרנרייך, בנו של ר' חיים אהרנרייך. מילא מקום אביו כרב במאד. נספה בשואה.
  • ר' אשר אנשיל כץ, חתן ר' שלמה זלמן עהרנרייך – רב וראש ישיבה בדונא סערדהלי. נספה בשואה.
  • אברהם יהודה שוורץ בן הרב יצחק מאיר שוורץ רב בטופליצה (אנ'). מחבר הספר "ישועות אברהם"[3]. נספה בשואה.
  • ר' אהרן צבי בריסק בנו של ר' מרדכי בריסק וחתן דודו ר' נתן צבי בריסק. רב בטשקע. לאחר השואה עלה לארץ ישראל והקים את ישיבת מהר"ם בריסק (על שם אביו) בנתניה.
  • נפתלי בן מנחם ביבליוגרף וחוקר. בן ר' מנחם מנדל פריד.
  • ר' יהושע בן ר' שלמה זלמן אהרנרייך. דיין במעגיעש. לאחר השואה דיין בשאמלוי. עלה לארץ ישראל ונפטר בירושלים.

דור חמישיעריכה

  • ר' משה יהודה כץ בנו של ר' אשר אנשיל כץ – דיין ב דונא סערדהלי. מחבר הספר "ויגד משה" על הלכות ליל הסדר. חתן הרב יעקב יחזקיה גרינוולד מפאפא. נספה בשואה.
  • ר' יהושע כץ בנו של ר' אשר אנשיל כץ – דיין במאקו לימים עמד בראש קהילת "בית אשר דסערדאהעלי" בברוקלין. הוציא לאור את ספרי אביו.
  • ר' משה אריה פריינד[4] חתנו של ר' אשר אנשיל כ"ץ. רב בנאסויד. בן ר' חנוך בן ר' אברהם יהושע פריינד. נספה בשואה.
  • ר' יצחק צבי לייבוביץ חתנו של ר' אשר אנשיל כ"ץ, רב קהילת צ'ופ (COP היום בחבל זקרפטיה באוקראינה). מחבר הספר שלחן העזר. נספה בשואה.
  • ר' הלל ליכטנשטיין חתנו של ר' אשר אנשיל כ"ץ רב הצעיר בקראסנא, רב קהילת קרסנה בארצות הברית ופוסק הלכה חשוב
  • ר' שמואל גרינוולד חתנו של ר' אשר אנשיל כ"ץ, נכד ר' משה גרינוולד, דיין בסעליש.
  • ר' משה יהודה עהרנרייך בן ר' חיים עהרנרייך. חתן ר' שמואל זלמן ויינברגר רב העיר מרגיטה. דיין במרגיטה. ממלא מקום אביו ברבנות מאד. נספה בשואה.
  • ר' אליעזר עהרנרייך (תרפ"ב - תשע"ד[5] בן ר' חיים עהרנרייך. לאחר השואה מילא מקום אחיו ברבנות מאד. משם עבר לארצות הברית. הקים את "חברה להפצת תורה ממשפחת קול אריה" המדפיסה ומפיצה את ספרי המשפחה.
  • ר' דב בער שפיצר, חתן ר' חיים עהרנרייך. רב באגארד. מחבר הספר תולדות קול אריה. לימים רב קהילה בפאר רוקאוויי בניו יורק.
  • הרב יוחנן פריד רב המושב בית מאיר. נכד מנחם מנדל פריד.

דור שישיעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כך נכתב בדף הזיכרון בהוצאה החדשה של שו"ת בית נפתלי. הספר לא מופיע בקטלוגים של הספריות בארץ, ואולי לא נדפס
  2. ^ בספר אוצר הרבנים מוזכר כ"רב גדול מפורסם", אולם לא שימש ברבנות
  3. ^ כך נכתב ב"תולדות קול אריה" עמ' קל"ח, אך הספר אינו מצוי בקטלוגים, ואולי לא נדפס
  4. ^ בן דודו בעל שם זהה היה לימים גאב"ד העדה החרדית בירושלים
  5. ^ ידיעה על פטירתו