שלמה זלמן אהרנרייך

רבי שלמה זלמן עהרנרייך (יידיש: עהרנרייך, ונהגה אֶרֶנרייך) (26 ביוני 1863, ט' בתמוז ה'תרכ"ג - נרצח בשואה, 2 ביוני 1944י"א בסיוון ה'תש"ד) היה אב"ד שימלוי במחוז סילאג' בחבל טרנסילבניה, מחבר "שאלות ותשובות לחם שלמה" ועוד כארבעים חיבורים, ונרצח עם קהילתו בשואה, בסוף מלחמת העולם השנייה.

הרב שלמה זלמן אהרנרייך
עהרנרייך

רבי שלמה זלמן אהרנרייך
רבי שלמה זלמן אהרנרייך
לידה	26 ביוני 1863 ט' בתמוז ה'תרכ"ג ברהובה, זקרפטיה (כיום באוקראינה, אז ברגסאס בממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית
פטירה	2 ביוני 1944 (בגיל 80) י"א בסיוון ה'תש"ד אושוויץ, אז שלזיה עילית בגרמניה הנאצית (הרייך הגרמני הגדול), כיום בפולין
כינוי	ידוע גם כ Sámuel Ehrenreich
מדינה	האימפריה האוסטרית, האימפריה האוסטרו-הונגרית, ממלכת רומניה
תקופת הפעילות	1876 – 2 ביוני 1944 (כ־68 שנים)
השתייכות	רבני הונגריה, רבני רומניה
תחומי עיסוק	תנ"ך, אגדה, הלכה, תלמוד, מוסר
רבותיו	סבו הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ ממאד (ה"קול אריה")
תלמידיו	בניו: הרב חיים, הרב יהושע, הרב שמעון זאב
חיבוריו	שו"ת "לחם שלמה", "מאורות שלמה: שמן למאור ובשמים לשמן", "בית שלמה", "משנֶה שלמה", "אבן שְׁלֵמָה", "אבן שלמה", "גן שלמה", "באר שלמה", "תהלת שלמה", "עטרת שלמה", "מדרש שלמה", "אבני שלמה", "אם לבינה" (נשרף בשואה)

שנותיו הראשונות

נולד ב-1863 בעיר בֶּרֶגסאס בהונגריה לרבי יעקב ולהינדל רייזל, בתו הבכורה של הרב אברהם יהודה הכהן שוורץ. בילדותו עברו הוריו לסובראנץ שבמחוז אונג בהונגריה. מגיל 6 גדל בבית סבו. בגיל 13 החל לחבר חידושי תורה.

נישא בו' בניסן תרמ"ד (בגיל 21) להינדל לבית רייכמן, נכדתו של הרב יהודה שינדלר. כארבע שנים חי אצל חותנו, יוסף דוד הורביץ מליסקא. בשנת תרמ"ח ירד חותנו מנכסיו ובני הזוג עברו לבית הורי חמותו שתמכו בהם בעיירה היהודית סיקס. הוצע לו לשמש ברבנות בקהילות שונות ומכובדות, אך הוא סירב והעדיף להתפרנס ממסחר.

במשך כ-3 שנים ניהל חנות מכולת ותוך כדי כך המשיך ללמוד תורה. החנות סבלה מגנבות רבות בשל חוסר תשומת הלב של הרב אהרנרייך לנעשה בחנות. הוא סגר את החנות ועבר למסחר באתרוגים. מדי שנה נסע לקנות אתרוגים בעיר הנמל טריאסטה באיטליה. את שאר זמנו הקדיש ללימוד תורה ולכתיבת חידושי תורה.

סחר האתרוגים לא הספיק לפרנסת משפחתו ולאחר הפצרות רבנים ובהם הרב אברהם יצחק גליק אב"ד טולצ'ווה, הרב שמואל רוזנברג, אב"ד אונסדורף והרב שרגא צבי טננבוים רבה של סנדרה, נענה לבקשתם לשאת במשרת רב.

תפקיד רב העיירה עד השואה

בעיירה צ'ובה

בתרנ"ד (1894) נבחר לרבה של צ'ובה (היושצ'אבא, נהגית ביידיש כמו המילה "תשובה" בעברית), סמוך למישקולץ במחוז בורשוד שבהונגריה, אולם המינוי נתקל בהתנגדות של חלק מבני הקהילה. הללו פנו לוועד הקהילות האורתודוקסי שהיה ממונה מטעם השלטונות לפקח על הקהילות, בבקשה לבטל את המינוי בטענה שהליך הבחירה היה פגום, ורב אחר נבחר. לאחר דין ודברים בין הצדדים הוסכם למנות רב שלישי, הרב יהודה אלטמן. במחלוקת התערב הרב שרגא צבי טננבוים חותנו של הרב אלטמן והתומך בו כלכלית, והתנגד להדחת הרב אהרנרייך, וקיבל את דין הבוחרים, תוך הכרה במנהיגות וידיעותיו של הרב אהרנרייך, וכן בהתחשב במצבו הכלכלי וריבוי ילדיו הצעירים. הרב אברהם יצחק גליק אב"ד טולצ'אבה מונה כבורר ובכסלו ה'תרנ"ד (סביבות 1894) מונה לרב ועבר לגור בצ'ובה. שם העיירה שימש אותו גם ככינוי בספריו הראשונים בהיות המילה "תשובה" מונח שמשמעותו בספרות הרבנית חזרה למוטב וחתירה לטוב.

עם בואו הקים ישיבה בה לימד גפ"ת, הלכה בשולחן ערוך טור או"ח ויו"ד, וכן חומש עם פירוש רש"י. את הבחורים המוכשרים יותר לימד סוגיות עם ראשונים ואחרונים.

סמוך למינויו כרבה של צ'ובה, הוזמן להשתתף באספת רבנים ארצית, שם הציע לברון וילהלם קרל פון רוטשילד, בשמו העברי שמעון זאב רוטשילד, להקציב מלגה לתלמידים מצטיינים העומדים להינשא, על מנת שיוכלו להמשיך בלימוד התורה. על אף שהצעה זו לא נתקבלה, היא הובילה את הברון להתעניין במצב מוסדות התורה בהונגריה והוא החל תומך בהם כלכלית. את הרב אהרנרייך מינה, על פי המלצת הרב יצחק רייך נשיא ועד הקהילות האורתודוקסיות, ליו"ר וועד חלוקת הכספים בשלושה אזורים בהונגריה.

המשכורת כרבה של צ'ובה לא הספיקה לכלכלת ביתו, והעוני בביתם תואר כהסתפקות באכילת גבינות וחלב מפרה שגידלה רעייתו. בעצת רב העיירה סיגט הרב יום טוב ליפא טייטלבוים (המכונה על שם ספרו "קדושת יום טוב"), פנה במכתב לראשי קהילת שימלוי, הגדולה יותר, ומונה בג' באלול תרנ"ט (1899) למשרת רב העיירה והאזור.

בעיירה שימלוי

בשימלוי פתח ישיבה לנערים בה למדו כמאה תלמידים, ובהם חלק מתלמידי ישיבתו בצ'ובה. כמו כן הקים תלמוד תורה לילדים שבו למדו מאות תלמידים.

הרב קבע סידרה של תקנות מחמירות לקהילה מבחינה דתית וחברתית, ובהם הגבלת ההוצאות על הקמת מצבה, הפרדה מגדרית בחתונות במקום, קוד לבוש מחמיר לגברים ולנשים המצניע את הגוף, ואיסור מכירת בשר שאינו כשר בידי יהודים, גם לא לגויים. בהוראתו נבנה מקווה חדש בתקן מחמיר, והוא שכנע הורים של בוגרי בית הספר היסודי הממשלתי לשלוח את בניהם לישיבות המקומיות במקום לגימנסיה העירונית.

שיטת הלימוד בישיבתו הייתה לפי משמעותה הפשוטה של הסוגיה, הוא תמך בהסבר בהיר ומובן לכל, והתנגד לשיטת הפלפול. הרב ייחס שרפה בספרייתו, שפרצה כשהיה בגיל 40, לכך שהיו אלו כתבים עם חידושי תורה שהיה בהם משיטת הפלפול והם לא היו "לאמיתה של תורה". בין כתבים אלו נשרפה דרשת בר המצווה אותה כתב בעצמו, ועליה קיבל שבחים מסבו. הוא נהג לקצר ולקצוב בזמן את דרשותיו עד עשרים דקות לכל היותר ובהם עסק בשכנוע שומעיו לשמוע בקול המצפון והמוסר.

מנהיגותו בעיר תוארה כתקיפה ובלתי משוחדת אך כללה קשב ואהדה לבאים אליו. מנהיגות זו הושוותה לתיאור מנהיגות שמאי הזקן בפרקי אבות: "אֱמוֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת". לפי התיעוד העיתונאי מהתקופה, הרב היה מקובל גם על יהודי העיר שלא שמרו מצוות וכונה "אבי העיר".^{[דרוש מקור]} בין היתר היה הוא מקדם את פני הרבנים הבאים לבקרו, ובביתו סעדו עניי הקהילה באופן קבוע. הרב כובד בידי הנוצרים בעיירה ובסוף מלחמת העולם הראשונה ראש הז'נדרמים בשימלוי ביקר אצלו לאחר שטרנסילבניה סופחה לרומניה ב-1918 תרע"ח, ופורסם שהתייעץ עם הרב בענייני המשטרה והעיירה.

למרות ההחמרה הדתית, בפסיקותיו לקהילתו התחשב במצבם החברתי והכלכלי, ונטייתו הייתה למצוא "קולא" בהלכה. במקרים בהם נפגע אדם עני מפסיקה הלכתית שגרמה לו הפסד כספי, הרב נהג להחזיר את הסכום שאבד לעני, מכיסו הוא.

בימי השואה

בשנים הראשונות למלחמה, כשהונגריה הייתה בשלטון הונגרי בחסות הנאצים, המשיך ללמוד ולפרסם את חידושיו. בתגובה לטענה נגדו כי הוא עוסק בפרסום ספרים בשעה שיהודים בצרה השיב:

”אדרבא, היא הנותנת! להראות את אחינו בני ישראל כי אנחנו בטוחים בהקב"ה שאל יעזבנו ואל יטשנו... ולמרות הצרות אנו משתעשעים בתורתנו הקדושה ומסייעים שייצאו לאור ספרים חדשים ספרי חכמה ודעת. בזה אנו מראים גודל אהבת התורה שבקרבנו וזכות אהבת התורה הקדושה תגן עלינו.”

כמה חודשים לאחר פלישת השלטון הגרמני להונגריה בכ"ד באדר תש"ד (19 במרץ 1944), הועבר עם בני משפחתו לגטו שימלוי, שם המשיך לכתוב את חידושי תורתו. בקונטרס האחרון שלו כתב:

”גמרתי קונטרס זה ביום ה' לסדר מצורע, שנת תש"ד שהיא עת צרה ליעקב וממנה יוושע...”.

הקונטרס שרד אצל גוי בשימלוי, ויצא לאור בתשכ"ו במסגרת ספר "המאור" של הרז"ה עם פירוש "מאורות שלמה".

בגטו שימלוי הוצע לו להימלט לרומניה, אך הוא השיב שזו הזדמנות לקיים מצוות קידוש השם שלא כל דור זוכה לה, ושאינו רשאי להוציא עצמו מן הכלל.

לאחר חג שבועות תש"ד הועלו הרב וקהילתו לרכבת למחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו. בי"א בסיוון תש"ד הומת שם עם רוב משפחתו וקהילתו הקרובה, כ-80 איש, שנרצחו מייד עם הגיעם למחנה (ארבעה ימים לפני תחילת פלישת בעלות הברית לצרפת).

בנו הרב יהושע מילא את מקומו בשימלוי לאחר מלחמת העולם השנייה עד שעלה לישראל בשנת ה'תש"י. בנו שמעון זאב הקים בירושלים את הוצאת "מפעל קסת שלמה" כדי להוציא את כתבי אביו.

יחסו ליישוב ארץ ישראל ותמיכתו הכלכלית בישוב הישן

כרוב רבני טרנסילבניה והונגריה היה הרב אהרנרייך מתנגד חריף לציונות ולאגודת ישראל. עם זאת נודע בחיבתו לארץ ישראל. בזקנותו חזר וביקר בה פעמיים, בשנת תר"ץ ותרצ"ה (סביבות 1930 בהיותו בן כ-67, ושוב בסביבות שנת 1935 בהיותו בן כ-72), ובצעירותו, טרם קבלת משרת הרב בשימלוי שקל לעלות ארצה עם משפחתו.^{[דרוש מקור]} במהלך רבנותו עודד את בני קהילתו לתרום לעניי ארץ ישראל ולקופת רבי מאיר בעל הנס, וברישומי הקופה הופיעה עיירתו בראש רשימת התורמים מכל קהילות יהודי הונגריה. ביקור שלישי בארץ בערוב ימיו תוכנן אך בוטל עקב החשש לבריאותו.^{[דרושה הבהרה]}

מחיבוריו

תלמוד והלכה

• "שאלות ותשובות לחם שלמה" על השולחן ערוך:
  • ארבעה כרכים על אורח חיים (כרך ראשון, שימלוי תרפ"ד)
  • שני כרכים על יורה דעה (כרך ראשון, שימלוי תרצ"ח)
  • שני כרכים על אבן העזר כרך ראשון, ירושלים תשכ"ג, באתר היברובוקס
  • כרך שאלות ותשובות על חושן משפט.
• "מאורות שלמה: שמן למאור ובשמים לשמן" - חידושים וביאורים על ספר המאור ומלחמות ה' בשני חלקים.
• "בית שלמה" - חידושים על הש"ס בשני חלקים.
• "משנה שלמה" - חידושים על משנה תורה של הרמב"ם בשני חלקים.
• "אבן שלמה" על הספר "אבן העזר" של הראב"ן, שימלוי תרפ"ו.
• "תפארת שלמה" - הגהות על הש"ס ושאר ספרים".
• "תפארת שלמה" - הגהות על ד' חלקי השולחן ערוך".

תנ"ך, אגדה ומוסר

• "אבן שלמה" - על התנ"ך ומדרשי חז"ל בדרך פרד"ס בראשית, שמות, ויקרא, ובמדבר, ודברים, ירושלים תשכ"ג, באתר היברובוקס
• "גן שלמה" על התורה.
• "באר שלמה" - ביאורים והוספות לספר "קול אריה" על התורה מאת הרב אברהם יהודה הכהן, שימלוי תרס"ד
• "תהלת שלמה" על תהילים.
• "עטרת שלמה" על חמש מגילות.
• "מדרש שלמה" - דרשות.
  • "אבני המקום, אוסף דרשות לזכר אם המחבר, ירושלים תשל"ט.
• "טיול בפרד"ס" על התנ"ך ומדרשי חז"ל, שימלוי תרצ"ט, חלק א' וחלק ב'
• "טיול בפרדס", על ספר הקבלה "אגרת הטיול" של הרב חיים, אחיו של המהר"ל מפראג, ירושלים תשי"ז.
• "אבני שלמה" על המועדים (חלק א' - שבת וראש חודש, חלק ב' - ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה, חלק ג' - חנוכה ופורים, חלק ד' - פסח והגדה של פסח, חלק ה' - שבועות ומתן תורה.
• "מצה שלמה על הגדה של פסח.
• "יקרא דחיים" - הספדים על אחיו, הרב חיים צבי אהרנרייך ממאד ועל רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש, שאמלוי תרצ"ז
• "אם לבינה" על פרקי אבות כתב יד הספר נשרף וככל הידוע אבד בשואה.
• הערות והוספות לספר המוסר רחמי האב, מהרב יעקב קטינא.

כללי

• אגרות לחם שלמה - אוסף אגרות, מכתבים והסכמות מהרב שלמה זלמן אהרנרייך, שנאספו ממקורות שונים בכתבי הרב ואחרים. יצא על ידי "חברה מפיצי תורה ממשפחת קול אריה", ניו-יורק תשנ"ד.

משפחתו

בנו רבי יהושע גאב''ד שאמלוי, בנו רבי שמעון, חתנו רבי אשר אנשיל כ"ץ. נכדו רבי חיים צבי עהרנרייך מכהן כגאב''ד שאמלוי מתגורר בבורקלין.

לקריאה נוספת

• תולדות רבנו, הקדמת בנו הרב שמעון זאב לחיבור "אבן שלמה על התורה".
• יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים - מפעל מורשת יהדות הונגריה, ירושלים תשנ"ז, עמ' 563–565
• יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה (ת"צ-תש"ד), מכון ירושלים - מפעל מורשת יהדות הונגריה, ירושלים תשמ"ט, עמ' רע"ט
• אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה ב', המכון לחקר בעיות היהדות החרדית, ניו יורק תשי"ז (1957)

קישורים חיצוניים

• הקדמת הרב יהושע, בן הרב שלמה זלמן אהרנרייך לספר אגרת הטיול-טיול בפרדס, ירושלים תשי"ז, עמ' 5–11, באתר היברובוקס
• ר' שלמה זלמן אהרנרייך משימלוי – הונגריה (טרנסילבניה)(הקישור אינו פעיל), על הרב אהרנרייך באתר "זכור - אמונה בימי השואה" שמפעיל ה"מרכז לחקר השואה" במכללה ירושלים
• ר' שלמה זלמן עהרנרייך זצ"ל-הי"ד משאמלויא, אשכול על הרב אהרנרייך בפורום היידי "אידישע וועלט"
• הרב אהרנרייך, עניין הדלקת נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ, עשיית בגדי אהרן לכבוד ולתפארת, באתר "תורתך לא שכחתי"
• שלמה זלמן בן יעקב עהרנרייך (1863-1944), דף שער בספרייה הלאומית
  • Barbara Krawcowicz -Paradigmatic_Thinking_and_Holocaust_Theology Journal of Jewish Thought & Philosophy 22 (2014) 164-189
  • הערך שאמואל אהרנרייך Ehrenreich Sámuel ב Ujvári Peter (עורך) Magyar Zsidó Lexikon, Budapest, 1929 עמ' 215 ,(הלקסיקון היהודי ההונגרי)