פתיחת התפריט הראשי

משפחת צנעני

סרט משנת 1976

משפחת צנעני הוא סרט קומדיה ישראלי מסוגת הבורקס, בבימויו של בועז דוידזון, שיצא לאקרנים בשנת 1976.

משפחת צנעני
משפחת צנעני.jpg
בימוי בועז דוידזון
הופק בידי מנחם גולן
יורם גלובוס
תסריט

בועז דוידזון

טלי רוזנשטיין(סופרת)
שחקנים ראשיים גבי עמרני
לבנה פינקלשטיין
חיים בנאי
יוסף שילוח
מוזיקה יגאל בשן
פולדי שצמן
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1976
משך הקרנה 87 דקות
שפת הסרט עברית
סוגה סרט בורקס עריכת הנתון בוויקינתונים
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תקציר עלילהעריכה

חנות הנעליים של ציון צנעני התימני סמוכה לחנות הנעליים של ישראל בן נעים הפרסי. בנוסף שניהם שכנים. לציון שתי בנות, ובן אחד נשוי שגם הביא לו נכד. למורת רוחו של ציון, בתו, שמשונה, החלה לצאת עם הרצל, בנו של ישראל. ציון קונה לאשתו, ציונה, טבעת יהלום יקרה לכבוד יום הולדתה, אך מהסס להעניק לה את המתנה. משום כך ציונה ממורמרת ויוצאת מהבית, וציון חושד שהיא בוגדת בו עם ישראל. גם אשתו של ישראל חושדת שבעלה בוגד בה. כאשר הטבעת נעלמת, ציון מאשים את ישראל בגניבתה. עד מהרה מתברר שהנכד שמשון בלע אותה.

צוות השחקניםעריכה

שחקן תפקיד
גבי עמרני ציון צנעני
לבנה פינקלשטיין ציונה צנעני
חיים בנאי חנניה צנעני
יוסף שילוח ישראל בן נעים
אלישבע מיכאלי רוזה בן נעים
דוד מנחם הרצל בן נעים
גאולה נוני הדודה מרגלית
אלומה שלום תקוה צנעני
דורית ארנון יונה צנעני
רבקה בכר שמשונה צנעני
זכריה ווהב מורי יחיא צנעני
רוני רצעני רמי גרינבוים (חבר של יונה)
פולינה וולוך סוניה (העוזרת של צנעני)
ברק באשירי שמשון צנעני (הנכד של צנעני)
דוד כץ סוחר יהלומים
חיים שנער שוטר
נתן וולפוביץ' קונה

קבלת הסרטעריכה

הסרט זכה להצלחה ניכרת בקופות ומכר 452,000 כרטיסים בישראל.[1] עם השנים הוא צבר פופולריות וזכה למעמד של סרט פולחן, בדומה ל"צ'ארלי וחצי" ול"חגיגה בסנוקר", אף הם מאת הבמאי בועז דוידזון.

זאב רב-נוף, מבקר "דבר", כתב כי זהו "בורקס, בשלושה הבדלים: א. הנוסח הוא תימני; ב. אין אשכנזים בכלל, את תפקידיהם המסורתיים ממלאים פרסים; ג. המילוי איננו עוד ההווי הרומנטי, אלא התחושות המיניות של הגיבורים... מי יודע, על אף כל הסתייגויותי, מסתמנת כאן ראשית תהליך ליצירת סרט פולקלור ישראלי טוב יותר. אולי, אך הדרך עוד ארוכה מאוד."[2]

בסוף הסרט בכתוביות הסיום נכתב "המשך יבוא", דבר שהעיד על רצונו של הבמאי לעשות סרט המשך, אך לבסוף רעיון זה לא הבשיל לידי מעשה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 246.
  2. ^ לוח שידורי השבוע, דבר, 26 בדצמבר 1976