משרתם של שני אדונים
משרתם של שני האדונים הוא מחזה קומי מאת המחזאי האיטלקי קרלו גולדוני. המחזה תורגם ועובד לעברית על ידי נסים אלוני.
כתיבה | קרלו גולדוני |
---|---|
סוגה | קומדיה דל'ארטה, קומדיה |
הצגת בכורה | 1745 |
שפה | איטלקית |
הקומדיה נכתבה בשנת 1743, ומשתמשת בדמויות הקלאסיות ממסורת התיאטרון האיטלקי של הרנסאנס, הקומדיה דל'ארטה. מן השחקנים נדרשה מיומנות וזריזות גופנית, וסגנון ההצגה נשען במידה ניכרת על הומור חזותי ועל התנהגות קומית הבאה לידי ביטוי פיזי עז.
המחזה מציג את טְרוּפַלְדִינוֹ, משרת מובטל המקבל ביום אחד שתי הצעות עבודה משני אדונים בנפרד; כל אחד מהאדונים מעורב בעלילה רומנטית הכוללת התחזות והונאה, היוצרת קומדיית טעויות קצבית. הדמות הראשית במחזה היא משרת ערמומי המשרת שני אדונים. אחד מהם הוא אישה המחופשת לגבר, שהגיעה לעיר בחיפוש אחרי אהובהּ, שהוא אדונו השני של המשרת. שניהם גרים באותו מלון, אך הם אינם נפגשים. העלילה מבוססת על תחבולותיו של המשרת, המצליח לתמרן בין שני אדוניו, למלא בקושי את המשימות המוטלות עליו ובדרך מתבלבל בין הדברים שאמור להביא ולאיזה אדון, תוך יצירת הסתבכויות בלתי פוסקות. בסוף נפגשים שני האוהבים ומגשימים את אהבתם יחד עם הזוגות האחרים, בהם המשרת ואהובתו.
הפקות בישראל
עריכההמחזה זכה להצלחה בישראל במספר הפקות לאורך השנים:
1. תיאטרון הקאמרי, 23 באוקטובר 1945
- יוצרים: במאי ומתרגם - יוסף מילוא, תפאורה - ד"ר פאול לוי, ביצוע תפאורה ואביזרים - שלמה חיים, מוזיקה - פרנק פלג, תלבושות - פיני לייטרסדורף, תאורה - רפאל טרבולב ואריה שטייניץ[1]
- שחקנים: טרופלדינו - אברהם בן-יוסף/יוסף מילוא, פנטלון - טוביה גרינבאום, סמרלדינה - ימימה מילוא, דוטורה לומברדי - אלברט בן-צבי, סילביו - גרשון קליין, קלאריצ'ה - טובה עצמוני/חנה מרון, ביאטריצ'ה רספוני - בתיה לנצט, פלורינדו ארטוזי - נתן כוגן, מלצר/סבל - אלכסנדר הדרי, סבל - עמנואל בן-עמוס, דוטורה - רוזה ליכטנשטיין, טבלדו - מרדכי בן-זאב
זו הייתה ההצגה הראשונה שעלתה על במת התיאטרון הקאמרי[2].
2. תיאטרון חיפה, 8 בדצמבר 1964[3]
- יוצרים: במאי ומעבד - יוסף מילוא, תפאורה - אריה נבון, תלבושות - ויקי כהן, מוזיקה - פרנק פלג, תאורה - יחיאל אורגל
- שחקנים: טרופלדינו - יעקב בודו, פנטלון - יוסי גרבר, סמרלדינה - יפה יערי, דוטורה לומברדי - חנן אבדורי/מרדכי בן-זאב, סילביו - אילן דר, קלאריצ'ה - ריטה מרשל, ביאטריצ'ה רספוני - אילה דין, מלצר - יוסף קיפניס, סבל א' - יונתן ברקאי, סבל ב' - יצחק נעמן, פלורינדו ארטוזי - עזריאל אשרוב, בריגלה - יוסף באשי
3. תיאטרון החאן, הצגת בכורה: 1974
- יוצרים: במאי - מייקל אלפרדס; תרגום ועיבוד - יונתן דובוסרסקי, תפאורה ותלבושות - פרידה קלפהולץ, אביזרים ומסכות: יהודית גרינשפן, מוזיקה - חנה הכהן, תאורה - בן ציון מוניץ[4]
- שחקנים: טרופלדינו - ספי ריבלין. שלמה תרשיש, אורי אברהמי, נטע פלוצקי, אבי פניני, שפרה מילשטיין, ששון גבאי, אלי דנקר, רחל הפלר, משה אסם
4. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 13 במרץ 1993
- יוצרים: במאי - עמרי ניצן; תרגום - נסים אלוני, תפאורה ותלבושות - רות דר, מוזיקה - אורי וידיסלבסקי, תאורה - פליס רוס[5]
- שחקנים: טרופלדינו - שמואל וילוז'ני, פנטלון - דב רייזר, סמרלדינה - רמה מסינגר/שרית וינו-אלעד, דוטורה לומברדי - רוברט הניג, סילביו - אלון אופיר/רועי ששון, קלאריצ'ה - שרית וינוגרד/שרית חן/יעל הדר, ביאטריצ'ה רספוני - עידית טפרסון/דורי נואנמקו/אודליה סגל, פלורינדו ארטוזי - יגאל שדה/חיים חובה, מלצר/סבל: אבישי בקי/טל גינת
5. תיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 15 באפריל 2010[6]
- יוצרים: במאי - מוני מושונוב, נוסח עברי - נסים אלוני, תפאורה - אלכסנדרה נרדי, תלבושות - עפרה קונפינו, מוזיקה ועריכה מוזיקלית - רן בגנו, תנועה - צחי פטיש, תאורה - עמיר ברנר[7]
- שחקנים: טרופלדינו - דרור קרן, פנטלון - איציק כהן, סמרלדינה - שירי גדני, דוטורה לומברדי - נדב אסולין, סילביו - יניב ביטון, קלאריצ'ה - טל בלנקשטיין/נעמה שטרית, ביאטריצ'ה רספוני - מיכל בלנקשטיין/שרונה אלימלך, מלצר/סבל א' - זיו קלייר, מלצר/סבל ב' - קובי מאור, פלורינדו ארטוזי - אסף פריינטא
6. תיאטרון בית ליסין, הצגת בכורה: 24 במאי 2018
- יוצרים: במאי - אודי בן-משה, נוסח עברי - נסים אלוני, עיצוב תפאורה - סבטלנה ברגר, עיצוב תלבושות - אורנה סמורגונסקי, מוזיקה - אסף רוט, הדרכת תנועה - אריאל וולף, עיצוב תאורה - זיו וולושין, עוזרת במאי - כנען אליאל
- שחקנים: טרופלדינו - יניב ביטון, פנטלון - יובל ינאי/יניב סוויסה, סמרלדינה - שירן הוברמן, דוטורה לומברדי - אופיר וייל, סילביו - יותם קושניר, קלאריצ'ה - יעל שטולמן, ביאטריצ'ה רספוני - סיון ששון, מלצר/סבל א' - גל דורנפלד, מלצר/סבל ב' - עדי זאק, פלורינדו ארטוזי - לירון ברנס/רון שחר
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ יעקב הורוביץ, המתחילים במצוה - "משרתם של שני אדונים" בתיאטרון הקאמרי, הארץ, 2 בנובמבר 1945
- ^ פתיחת התיאטרון הקאמרי, הארץ, 16 באוקטובר 1945
- ^ "משרתם של שני אדונים" בעיבוד חדש - בתיאטרון החיפני, למרחב, 4 בדצמבר 1964
- ^ חוה נובק, "משרתם של שני אדונים" בפתיחת העונה ב"חאן", דבר, 8 בנובמבר 1974
- ^ שוש אביגל, הצגה - משרתם של שני אדונים, חדשות, 2 במאי 1993
- ^ ביקורות:
מיכאל הנדלזלץ, משרתיו של הפסקול, באתר הארץ, 25 באפריל 2010
אריק הניג, שני אדונים, הצלחה אחת, באתר מאקו, 30 במאי 2010
עליס בליטנטל, משרתם של שני אדונים בתיאטרון הקאמרי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 2 במאי 2010
צבי גורן, משרתם של שני אדונים – דרור יקרא, כתבה באתר "הבמה", 25 באפריל 2010
רון שוורץ, המקל והגזר של מושונוב, באתר גלובס, 16 במאי 2010 - ^ איתן בר יוסף, עכבר העיר, משרתם של שני אדונים: קומיקס וניפוץ צלחות, באתר הארץ, 30 באפריל 2010