אורה נגבי
אורה נגבי (נולדה ב-18 ביוני 1929) היא ארכאולוגית ישראלית. פרופסור אמריטה בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.
קורות חיים עריכה
נגבי נולדה ב-18 ביוני 1929 בתל אביב לבן ציון ברודצקי ודבורה ברודצקי (לבית פרנקל) שעלו ארצה כחלוצים בראשית העלייה הרביעית. היא למדה בבית הספר היסודי תל נורדאו ובגימנסיה שלווה בעיר. אמהּ נהרגה בביתם ברחוב דב הוז בהפצצה של חיל האוויר המצרי על תל אביב בראשית מלחמת העצמאות.[1]
לאחר המלחמה החלה נגבי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. בתחילה תכננה להתמחות בחקר המוזיקה הערבית, אבל בהשפעת קורס שלמדה אצל ליאו אריה מאיר פנתה ללימודי ארכאולוגיה. נושא עבודת הגמר שלה לתואר מוסמך, משנת 1956, היה "כלי הפולחן בארץ-ישראל בתקופה הכנענית והישראלית". נושא הדוקטורט שלה, משנת 1963, היה "צלמיות המתכת הכנעניות בארץ-ישראל ובסוריה". שתיהן נכתבו בהנחיית נחמן אביגד. הדוקטורט שימש בסיס לספרה Cannanite Gods in Metal[2] שסקר וקטלג באופן מקיף יותר מ־1,700 צלמיות כנעניות, מחמישים אתרים ארכאולוגיים בישראל ומחוצה לה, כאלף מתוכן מגבל שבלבנון (אנ').
נגבי לימדה בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, החל מייסודו, על ידי יוחנן אהרוני, ועד צאתה לגמלאות.
היא השתתפה בחפירות ארכאולוגיות רבות; עמדה בראש חפירות הצלה אחדות, ובהן במצד גבעת שפירא;[3][4] ניהלה בשיתוף עם אברהם בירן את החפירה בתל ציפור, ובשיתוף עם זאב הרצוג את חפירות תל מיכל והייתה שותפה לפרסום ספר על החפירות. כמו כן חפרה עם הרצוג בתל גריסה ("תל נפוליאון" ברמת גן).[5]
היא לקחה חלק בחפירה בטומבה טו סקורו שבקפריסין, בראשות אמילי ורמיול מאוניברסיטת הרווארד.[6]
מחקריה עריכה
פועלה של נגבי התמקד בעיקר בחקר הארכאולוגיה של תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל. היא חקרה את כלי החרס שנתגלו בחפירות, וכללו כלים שיוצרו בארץ, ולצדם כלים שיובאו לארץ מקפריסין, יוון ומצרים. נוסף על כך התמחתה בחקר חפצי המתכת בני התקופה ובעיקר פסלוני המתכת שהציגו את דמויות האלים הכנעניים. היא התעניינה בקשרים בין הלבנט, קפריסין ואיי הים האגאי בתקופות הברונזה והברזל ועסקה בהתפשטותם של הפיניקים באגן הים התיכון.
היא הייתה נשואה לבוטנאי משה נגבי (2008–1927) והתעניינותה בתרבות המינואית סחפה גם אותו. השניים כתבו יחד מאמרים אחדים בתחום הארכאובוטניקה שעיקרם צמחי תרבות – הכרכום התרבותי והשושן הצחור – המיוצגים בציורי קיר מינואיים מאקרוטירי (תירה) ומכרתים ובציור רצפה דומה שהתגלה בתל כברי.[7]
קישורים חיצוניים עריכה
אורה נגבי, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ שוב הופצצה תל־אביב, הארץ, 10 ביוני 1948
- ^ Ora. Negbi, CANAANITE GODS IN METAL: AN ARCHAEOLOGICAL STUDY OF ANCIENT SYRO-PALESTINIAN FIGURINES., www.amazon.com
- ^ צו־מניעה נגד המשך החפירות בחולון, דבר, 18 ביולי 1975
- ^ מידע לציבור על מצד גבעת שפירא, נספח ארכיאולוגי - גבעת שפירא, מצד, באתר רשות העתיקות, 2002
- ^ שאול הון, "גבעת נפוליון" היתה... נמל כנעני־פלישתי, מעריב, 19 ביולי 1988
- ^ Cyprus: An Island Culture: Society and Social Relations from the Bronze Age to the Venetian Period 1842174401, 9781842174401, dokumen.pub (באנגלית)
- ^ M. and O. Negbi, Domestication of Ornamental and Aromatic Plants in the Aegean : the Case of the Madonna Lily II, Petros M. Nomikos and the Thera Foundation, 2000, עמ' 593-602