פתיחת התפריט הראשי

הפצצת תל אביב במלחמת העצמאות

הפצצת תל אביב במלחמת השחרור על ידי חיל האויר המצרי
בניין שנפגע בתל אביב ב-16 במאי 1948

העיר תל אביב הופצצה במלחמת העצמאות על ידי חיל האוויר המצרי. ההפצצות נמשכו ממאי ועד יולי 1948, וגרמו למותם של 150 איש ויותר. רובם, כ-130, היו אזרחים.

ההפצצות נחלקו לשתי תקופות - הראשונה מתום המנדט הבריטי וההכרזה על הקמת מדינת ישראל ועד ההפוגה הראשונה, והשנייה במהלך קרבות עשרת הימים.

במקביל להפצצת תל אביב התקיפו המצרים מהאוויר גם יישובים שבשכנותה, ובהם רמת גן, חולון, ראשון לציון ורחובות.[1]

תקופת ההפצצות הראשונהעריכה

תקופת ההפצצות הראשונה נמשכה מ-16 במאי ועד כניסת ההפוגה הראשונה לתוקפה ב-11 ביוני.

שיטת התקיפה המצרית הייתה בדרך כלל גיחה של שני מטוסי הפצצה, בדרך כלל מטוסי דקוטה, שלוו במטוס קרב אחד או שניים מדגם ספיטפייר.

ההפצצה הראשונה הונחתה בשבת, 15 במאי, שעות אחדות לאחר תום המנדט והכרזת המדינה. היא כוונה אל שדה דב, ובעקבותיה הונחתה התקפה נוספת. שלושה מטוסים נפגעו על הקרקע ובשדה היו הרוגים ופצועים. במהלך התקיפה השנייה נפגעו באש מהקרקע שני מטוסי קרב מצרים. אחד מהם נחת נחיתת אונס בחוף הים של תל אביב. המטוס שופץ והוכנס לשימוש חיל האוויר הישראלי.

למחרת, 16 במאי, תקפו המצרים מהאוויר את נמל תל אביב, שבו נמצאו באותו זמן אוניות מעפילים ואוניות נושאות תחמושת. בהתקפה זו נהרגו חמישה אנשים. אחת הספינות הייתה פולנית וכתוצאה מכך השגריר הפולני במצרים הגיש קובלנה ותבע פיצויים.[2]

ב -17 במאי הפציצו המטוסים את תל אביב שלוש פעמים. לפנות ערב הופצץ סניף "הדסה" בצפון העיר. לפי דיווח אחד נהרגו בהפצצה זו אחות ורופא ולפי דיווח אחר - שני חולים ואחות.[3][4] באותו יום פנה שר החוץ, משה שרת למועצת הביטחון בתלונה על התוקפנות המצרית ובכלל זה על ההפצצה בתל אביב.[5]

 
לאחר הפצצת התחנה המרכזית ב -18 במאי
 
מטוסו של מודי אלון תוקף את אחד מהמפציצים המצרים ב-3 ביוני

ביום שלישי, 18 במאי, נפגעה תל אביב בהפצצה הקטלנית ביותר במלחמה. באותו יום ערכו המצרים שלוש גיחות הפצצה על העיר שבהם תקפו 4 מטוסי ספיטפייר. המטוסים הטילו פצצות ופצצות תבערה וכן בוצע ירי ממקלעים על עוברים ושבים. ההפצצה הראשונה פגעה בחמש בבוקר בשכונת הרכבת. בשעות אחר הצהריים הטילו המטוסים המצרים את פצצותיהם על התחנה המרכזית של העיר, שהייתה מלאה אדם. מאות נפגעו בתקיפה זו, ו-41 נהרגו. במקום נגרם הרס רב, אוטובוסים עלו באש ונראו מראות קשים. בגיחה השלישית באותו יום הופצץ דפוס הארץ וחמישה אנשים נהרגו. אחד המטוסים המצרים נפגע בשעות הבוקר ונפל ליד נס ציונה, וטייסו נלקח בשבי.[6]

בעקבות ההפצצות פנה הג"א אל תושבי העיר לשמע להוראות, לתפוס מחסה בזמן ההפצצה ולא לנסות לצפות בה ממרפסות או מהרחוב, וכן לכסות את החלונות בבדים, לשמור על משטר האפלה ולפנות חומרים דליקים מהגגות.[7],[8]

חברי קונגרס מטעם המפלגות הדמוקרטית והרפובלקינית בארצות הברית גינו את המתקפה המצרית ובכלל זה את הפצצת תל אביב, וקראו לממשל להסיר את האמברגו על האזור.[9][10]

ב-20 במאי ערך חיל האוויר המצרי שלוש גיחות הפצצה על תל אביב. בגיחה שנערכה אחר הצהריים נפגעה שכונת גבעת הרצל שבדרום העיר ונהרגו חמישה אנשים.

ב-3 ביוני אחר הצהריים פגעו הפצצות המצריות בכיכר מסריק. באירוע זה נהרגו חמישה אנשים, מהם שני אזרחים. מטוס קרב ישראלי שהוטס על ידי הטייס מודי אלון המריא והצליח להפיל שני מטוסי דקוטה מצרים ששימשו כמפציצים.

ביום שני, 7 ביוני, נהרגו בעיר בהפצצות שלושה אנשים. שניים מהם היו ילדים שעבדו בגינת ירק בחצר ביתם ברחוב גורדון.

ב-8 ביוני פגעה הפצצה מצרית בשעות הבוקר בדרום העיר, בשוק הכרמל ורחוב אלנבי. עשרה אנשים נהרגו באותו יום בעיר, כולם אזרחים. ששה מהם נפגעו בשוק הכרמל. בעקבות התקפה זו תלתה העירייה מודעות ברחובות, אשר אסרו על רחצה בים ועל התקהלות בחופיו.

ההפצצה האחרונה לפני כניסת ההפוגה הראשונה לתקופה פגעה בתל אביב ב-9 ביוני בשעות לפני הצהריים. המטוסים המצרים השליכו הפעם את פצצותיהם מגובה רב מחשש מאש הנ"מ הישראלית. נפגע אזור צפון העיר דאז, לרבות רחוב דב הוז. הפצצה זו הביאה למותם של שבעה אנשים, ששלושה מהם נפצעו ונפטרו לאחר ימים אחדים. עוד 12 אנשים נפצעו.

בעקבות הפצצת ה-9 ביוני, שנעשתה כהתקפת טרור נגד אזרחים, הגישה ישראל תלונה לארגון הצלב האדום הבינלאומי. למחרת פרסם הארגון הודעת גינוי למצרים, שבה קבע כי ההפצצה המצרית נעשתה מגובה רב ללא כל ניסיון לזהות מטרות צבאיות.

בסך הכל נהרגו בתל אביב בתקופת ההפצצות הראשונה כמאה אנשים.

תקופת ההפצצות השנייהעריכה

 
פינוי פצוע לאחר אחת מההפצצות

תקופת ההפצצות השנייה על תל אביב התרחשה במהלך קרבות עשרת הימים (8 עד 17 ביולי), לאחר ההפוגה הראשונה במלחמה, שנמשכה חודש. במהלכה הופצצה העיר שמונה ימים ברציפות. לעיתים נערכו מספר גיחות הפצצה ביום והיו גם הפצצות ליליות. אפשר שההפצצות המצריות בתקופה זו נערכו בעקבות הפצצות חיל האוויר הישראלי על קהיר ועל אל עריש.[11]

ביום חמישי, 8 ביולי, נערכה ההפצצה הראשונה בגל זה. אדם נהרג ברחוב דיזנגוף מהפצצה שכוונה לבסיס צבא סמוך. למחרת, 9 ביולי, בשלוש אחר הצהריים, נהרגו שני ילדים בבית הספר בבית חנה שבמשק הפועלות צפון, וילד נוסף נהרג בשדרות קרן קיימת (שדרות בן-גוריון דהיום).

בהפצצה ב-11 ביולי נפגעו שכונת מחלול שעל חוף הים, רחוב בן-יהודה ורחוב החשמל. באותו יום נהרגו בעיר שבעה, מהם חייל אחד.

ביום שלישי, 13 ביולי, ספגה תל אביב הפצצה כבדה על ידי שני מפציצים ושני מטוסי קרב מצרים. אלו באו מכיוון הים והפציצו את העיר מצפון לדרום. הוטלו פצצות רבות ללא הבחנה לרבות פצצות של 100 קילוגרם, שגרמו נזק רב למבנים. לדברי ראש העיר ישראל רוקח נחתו פצצות על 13 אתרים בעיר. נפגעו רחוב המלך ג'ורג', רחוב שיינקין, רחוב אברבנאל, שכונת שבזי ושכונת נווה צדק. ההפצצה גרמה למותם של 19 אנשים - לרבות ששה בני פחות מ-18 - ולפציעתם של ארבעים. המטוסים התוקפים התגלו לפני תחילת ההפצצה והושמעה אזעקה. עם זאת, בדיון מיוחד של מועצת העיר שנערך למחרת טען ראש העיר כי רבים מהנפגעים בהפצצה היו אנשים שלא ירדו למקלטים חרף האזעקה, אלא עלו על גגות הבתים כדי להביט במטוסים או שהו ברחובות.

ב-17 ביולי הופצצה תל אביב בפעם האחרונה בשתי גיחות מצריות וספגה אבדות קשות. לפני הצהריים נפגעו רחוב סוקולוב, רחוב בלפור, רחוב אלנבי ורחוב וולפסון. בתים קרסו ומשפחות שלמות נפגעו. באותו יום נהרגו בעיר 22 אזרחים, מהם עשרה בני פחות מ-18. למחרת נכנסה ההפוגה השנייה לתוקפה.

בדיון נוסף של מועצת העיר ב-18 ביולי מחה ראש העיר על כך שבשבוע האחרון של ההפצצות נחתו פצצות בקרבת בית החולים העירוני, מתקן מגן דוד אדום ובית הבריאות על שם שטראוס, אף על פי שכולם סומנו בדגלי מגן דוד אדום והצלב האדום.

בסך הכל נהרגו בהפצצות על תל אביב במהלך קרבות עשרת הימים כחמישים אנשים, כולל שלושה חיילים, ונפצעו מאות.

הנפגעיםעריכה

בהפצצות על תל אביב נהרגו כ-150 איש. כ-130 מהם היו אזרחים (מתוך 180 אזרחים שנהרגו בעיר במלחמת העצמאות) והיתר חיילים. 33 מההרוגים האזרחיים היו בני פחות מ-18, מהם 15 שהיו בני פחות מעשר. בין ההרוגים היו בני שתי משפחות של ארבעה כל אחת (משפחות ויסרוס ושם-טוב) שנהרגו כולם יחד. בכמה מקרים נהרגו יחד שני בני זוג או הורה וילדו.[12]

רבים מההרוגים היו אנשים שנפצעו ואושפזו בבתי חולים בתל אביב ומחוץ לה, אך מתו מפצעיהם בתוך יום או יומיים.

כל ההרוגים האזרחיים בהפצצות נקברו בבית הקברות נחלת יצחק.

למרות מספרם הרב של הנפגעים, ולמרות קיומן של אנדרטאות שונות בתל אביב לזכר נפגעי מלחמת העצמאות, אין אנדרטה לציון נפגעי ההפצצות בתל אביב.

מקורותעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה