משתמש:האזרח דרור/ארגז חול

נסיונות הפסקת אש במלחמת חרבות הברזל עריכה

במהלך מלחמת חרבות הברזל נשמעו דרישות ונסיונות לבצע הפסקת אש בין ישראל לבין חמאס ושאר הצדדים הלוחמים מול ישראל (ובכלל זה הג'יהד האיסלמי הפלסטיני בעזה, חיזבאללה בלבנון, והחות'ים מתימן). ארגונים פרו-פלסטיני, ארגוני זכויות אדם, ומדינות רבות קראו לקיים הפסקת אש מיידית, והקריאה "הספקת אש עכשיו" היא קריאה פופאלרית בעצומות והפגנות של ארגונים פרו-פלסטיניים[1].

הנימוקים בעד הפסקת אש הם מספר הקורבנות הגבוה של אזרחים פלסטינים ורצון לקדם עסקאות להשבת חטופים. חמאס הבהיר מצידו כי הפסקת אש היא זמנית בלבד וכי לאחר הפסקה כזו הוא מתכוון לתקוף שוב את ישראל. ישראל מתנגדת להפסקת אש עד להשגת מטרות המלחמה העיקריות. בנימין נתניהו הגדיר מטרות אלה השמדת חמאס, פרוזה של עזה ודה-מיליטריזציה של החברה הפלסטינית. [2]

פרוט עריכה

ב-24 באוקטובר, בראיון לרשת הטלוויזה הלבנונית LBC אמר בכיר בבחמאס, ראזי חמד, כי חמאס רוצה לחזור את מתקפת אוקטובר שוב ושוב עד שישראל תושמד. לטענתו הפלסטינים הם הקורבנות ולכן כל דבר שהם עושים הוא מוצדק. חמד דיבר בשם העם הפלסטיני וטען כי "אנחנו מוכנים לשלם מחיר". וכי "אנחנו נקראים אומה של קדושים מעונים וגאים להקריב קדושים"[1][2]

[יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית]] הסנטור הרפובלקיני מייק ג'ונסון, אמר במהלך נאום בהפגנת תמיכה בישראל כי "הקריאה להפסקת אש היא שערוריה.... ישראל תפסיק את מתקפת הנגד שלה כאשר חמאס יפסיק להיות איום על מדינת ישראל". [3]

בין 24 לנובמבר לבין 1 בדצמבר 2023 התקיימה הפסקת אש בתיוווך קטאר. העסקה כללה הפוגה הדדית בלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל, שחרור אסירים ביטחוניים פלסטינים תמורת שחרור חטופים ישראלים וזרים שנחטפו לעזה (כמעט כולם נשים וילדים), והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההפוגה בלחימה נמשכה 7 יממות ושוחררו במסגרתה 70 ישראלים תמורת שחרור 210 אסירים. בנוסף שוחררו שלא במסגרת העסקה 3 ישראלים בעלי אזרחות רוסית, 23 תאילנדים ופיליפיני שנחטפו מישראל. הפסקת האש הסתיימה בעקבות אי עמידה של חאמס בהבטחה לשחרר קבוצה של כ- 19 חטופות ישראליות בהן נועה ארגמני [3] ובשל חידוש הירי של חמאס על ישראל.

ב 8- בדצמבר התכנסה מועצת הבטחון של האו"ם בעקבות הצעה של איחוד האמירויות שקראה להפסקת אש הומניטרית באופן מיידי. אך ארה"ב הטילה וטו על יוזמה זו[4].[5] רוב מדינות האיחוד האירופי לא תמכו בהצעה הפסקת האש, כולל גרמניה, איטליה, אוסטריה, צ'כיה, הונגריה, הולנד, המדינות הבלטיות, דנמרק ואוסטריה. לעומת זאת פינלנד, ספרד, מלטה, אירלנד ובלגיה תמכו בהצעה. [4]

בתחילת דצמבר שיגרו מנהיגי ספרד, אירלנד, בלגיה ומלטה מכתבים לכל מנהיגי האיחוד האירופי בקריאה לקבל החלטה להפסקת אש. גורמים באיחוד האירופי ניסו להעביר החלטה של האיחוד לבצע הפסקת אש מידית. שגרירות ישראל במוסדות האיחוד בבריסל ושגרירויות ישראל באירופה הובילו מאמץ דיפלומטי במטרה שלא יעברו החלטות נגד ישראל. במקביל ישראל מנהלת מאמץ לסכל החלטה בפרלמנט האירופי בשטרסבורג הקוראת להפסקת אש. [4]

ב-24 לדצמבר דווח בתקשורת הערבית כי, מצרים מנסה לקדם תוכנית בת שלושה שלבים לסיום המלחמה. לפי ההצעה בשלב הראשון ישוחררו 40 חטופים בתמורה להפסקת אש בת שבועיים לפחות, ובהמשך תוקם ממשלה פלסטינית טכנוקרטית וישראל תצא מהרצועה. [6] למחרת דווח כי חמאס והג'יהאד האיסלאמי דחו את ההצעה המצרית שכן הם מסרבים לוותר על השליטה בעזה. [7]

מקלט אנדרסון עריכה

מקלט אנדרסון הוא סוג מקלט משפחתי זול ופשוט להקמה שהיה נפוץ בבריטניה במהלך מלחמת העולם השנייה, ושימש את תושביה במהלך הפצצת לונדון.

 
מקלט אנדרסון

בנובמר 1938 מונה סר ג'ון אנדרסון לממשלת צמברלין כהלורד שומר החותם. אנדרסון, שעלו שמו קרוי המקלט, היה מדען שהפך לפוליטיקאי וניהל את המשרד להגנת המולדת, שחלק מהאחריות שלו כללה הגנה מפני מתקופת אוויריות כמו גם שירותים אחרים כמו אחראים על התרעות על פשיטת אווירות, צוותי חילוץ, צוותי כיבוש אש, ושירות הנשים המתנדבות.

אנדרסון מינה את וויליאם פטרסון לתכנן מקלט פשוט שניתן להקימו בגינה פרטית. לאחר הערכה של דיוויד אנדרסון, ברטרם לורנס הרסט וסר הנרי ג'ופ, מהמוסד למהנדסים אזרחיים, העיצוב שוחרר לייצור. מקלט האנדרסון הראשון הוקם בגינה ב-Islington לונדון ב-25 בפברואר 1939. בתקופה של כחצי שנה בין זמן זה לבין פרוץ המלחמה בספטבמר אותה שנה, יוצרו וחלוקו כ 1.5 מיליון מקלטים מסוג זה לאנשים שהתגוררו באזורים שהיו צפויים לסבול מהפצצות, כמו לונדון ומרכי ערים נוספות. עד סוף המלחמה יוצרו והוקמו עוד כ 2.1 מיליון מקלטים מסוג זה. סה"כ הותקנו כ-3.6 מיליון מקלטים אנדרסון [8]

מקלטי אנדרסון תוכננו לאכלס עד שישה אנשים. העיקרון המנחה להגנה היה שימוש בלוחות מעוקלים וישרים העשויים מברזל גלי מגולוון, כדי לבנות מקלט בצורת U הפוכה. שישה לוחות מעוקלים חוברו יחד בחלק העליון ויצרו את החלק העיקרי של המקלט, בצורה מעוגלת. שלושה לוחות ישרים הרכיבו כל אחד משני הצדדים, והחזית ואחורי המקלט הורכבו משני לוחות כל אחד. סך הכול היו כ-14 לוחות. ברצפה הותקן בור ניקוז קטן שמטרתו הייתה למנוע את הצפת המקלט במי גשם, אם יחלחלו לתוך המקלט. ממדי המקלט היו: גובה 1.8 מטרים, רוחב 1.4 מטרים, אורך 2 מטרים. המקלטים היו קבורים בעומק 1.2 מטרים לפחות, ומכוסים באדמה מעל הגג בעובי של לפחות 0.4 מטרים. או במקרים מסוימים הותקנו המקלטים בתוך בתים של אנשים וכוסו בשקי חול.

יעילותם של המקלטים הייתה מוגבלת, הם היו צפופים מאוד, ללא כל בידוד תרמי ובשל חוסר ניקוז נטו להיות מוצפים במים לאחר גשם. היה קשה לבלות בהם לילות שלמים בקור וללא חשמל. לכן, למרות נגישותם הרבה לאוכלוסייה, תושבים רבים בלונדון העדיפו לבלות את לילותיהם בתחנות הרכבת התחתית, אף שאלה היו רחוקות יותר.

האבזור הפנימי היה נתון לשיקול דעתו של בעל המקלט ולכן היו שינויים נרחבים בנוחות. הממשלה הפיצה סרטונים וחוברות הוראות כיצד לאבזר את המקלט בצורה חכמה יותר - הכנת עצמית של דרגשים לשינה ל-6 אנשים, באמצעות מסגרת עץ ורשתות ברזל, הכנת מתקן חימום מנר ושני עציצי חרס, ושמירה על תה חם בבקבוק זכוכית מצופה עטוף בבד. [9]

על מקלטי אנדסון שנקברו בחוץ, ניתן היה לשתול על גדות האדמה ירקות ופרחים, שלעתים יכלו להיות מחזה מושך למדי ובדרך זו יהפכו לנושא של תחרויות של המקלט הנטוע ביותר בקרב בני הבית בשכונה. ההתאמה הפנימית של המקלט הושארה לבעלים ולכן היו שינויים נרחבים בנוחות.

מקלטי אנדרסון ניתנו בחינם לכל בעלי הבתים שהרוויחו פחות מ £250 בשנה. המקלטים נמכרו במחיר £7 לבעלי הכנסה גבוהה יותר. 150,000 מקלטים מסוג זה חולקו או נמכרו בין פברואר 1939 עד פרוץ המלחמה. במהלך המלחמה הוקמו עוד 2.1 מיליון מקלטי אנדרסון.

בשל מספרם הרב וחוזקם, מקלטי אנדרסון רבים קיימים עד עצם היום הזה. מקלטים רבים הוצאו מהאדמה לאחר המלחמה והומרו לבקתות אחסון המשמשות לגננות.

בתרבות עריכה

המקלטים מוזכרים בספר "חנות הספרים האחרונה של לונדון".

אנגלית https://en.wikipedia.org/wiki/Air_raid_shelter#Anderson_shelter

עישון בישראל עריכה

עישון טבק בישראל נוגע לעישון טבק במדינת ישראל. שיעור המעשנים בקרב כלל הישראלים בני 21 ומעלה נאמד בשנת 2014 בכ-19.8% מהאוכלוסייה.[10]

לפי משרד הבריאות עישון סיגריות הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לתחלואה ותמותה הניתנת למניעה. העישון גורם למחלות סרטן, מחלות לב, שבץ מוחי ומחלות ריאה. עישון ההורים נקשר לתופעת קשות בתינוקות כגון פגות, תמותת תינוקות, משקל לידה נמוך ומוות בעריסה. [11]. נכון לשנת 2015 משרד הבריאות מעריך כי כ-8,000 ישראלים מתים בשנה כתוצאה מתחלואה שנגרמה מעישון. מתוכם כ-800 מתים עקב עישון כפוי. הטיפול במחלות הקשורות בעישון והוצאות שנגרמו עקב הוצאות נלוות אליהן מוערך ב-3.7 מיליארד ש"ח. סך הנזקים הנגרמים למשק כ-13 מיליארד ש"ח לפחות. [5]

משקי הבית בישראל הוציאו במהלך שנת 2015 כ-8.1 מיליארד ש"ח על צריכת סיגריות. להמחשה, היקפי מכירות של מוצרי החלב בישראל עמדו באותה שנה על 7.6 מיליארד ש"ח.

שיעור המעשנים בישראל עריכה

בשנת 1959 העריכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שכ-48% מהגברים מעל גיל 18 מעשנים, וכ-13% מהנשים מעל גיל 18 מעשנות.[6] בשנת 1972 נותר שיעור הגברים המעשנים בסביבות 48%, ושיעור הנשים עלה ל-23%. שיעור המעשנים בקרב הערבים בישראל עמד על 63%.[7][8] סקר של מכון דחף מתחילת 1988 הצביע על ירידה בשיעור המעשנים במהלך שנות ה-80 מכ-37% בשנת 1983 ל-28.5% בתחילת 1988.[9][10]

בשנת 2007 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-26.7%, שיעור היהודיות המעשנות בכ-19.7%, שיעור הגברים הערבים המעשנים בכ-39.8% ושיעור הערביות המעשנות בכ-6.8%.[11] בשנת 2017 הוערך שיעור הגברים היהודים המעשנים בכ-23.3%, שיעור הנשים היהודיות המעשנות הוערך בכ-16.9%, שיעור הגברים הערבים המעשנים הוערך בכ-38.2% ושיעור הנשים הערביות המעשנות הוערך בכ-7.2%.[12]

על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, שיעור כלל הגברים המעשנים בשנת 2017 עמד על 26.6% ושיעור כלל הנשים המעשנות עמד על 12.1%. שיעור העישון בשכבה החברתית-כלכלית החלשה עמד על 19.2% ובשכבה החברתית-כלכלית החזקה עמד השיעור על 13.0%.[13]

חברות הטבק בישראל עריכה

בשנת 2012 פעלו בישראל 3 חברות סיגריות גדולות שחולשות על רוב השוק. [14]

  • חברת פיליפ מוריס הבינלאומית היא החברה הגדולה ביותר בשוק עם נתח כספי של 56.7%. הנתח הכמותי של החברה נמוך יותר (52%) בשל תמהיל מוצרים יקר יחסית. פיליפ מוריס מחזיקה בארבעה מבין עשרת מותגי הסיגריות הנמכרים ביותר מבחינה כמותית: מרלבורו, LM, נקסט ופרלמנט. בשנת 2012 הוציא הצרכן הישראלי 4 מיליארד שקל על מותגיה של החברה.
  • חברת גלוברנדס (Globrands Agencies) היא החברה השנייה בגודלה בשוק הסיגריות בישראל, ובשנת 2012 החזיקה נתח שוק של 26.2% לצד נתח שוק כמותי גבוה יותר (27%), בשל תמהיל מוצרים זול יחסית. גלוברנדס מחזיקה בשלושה מבין עשרת המותגים הנמכרים ביותר כמותית: פאל מאל, קאמל וקנט. מותגי החברה LD, קנט ולאקי סטרייק מדורגים במקומות 11-13. היא מוכרת גם את סיגריות וינסטון. בשנת 2012 הוציא הצרכן הישראלי 1.86 מיליארד שקל על מותגי החברה. בנוסף למכירות של מוצרי טבק החברה משווקת גם מזון ממתקים וחטיפים שונים של חברות שונות כמו יוניליוור (מותגי תלמה, בייגל את בייגל, קנור, ליפטון ועוד), פררו (נוטלה, קינדר וטיק-טאק) ומארס ( skitteks ואורביט).
  • חברת דובק היצרנית הוותיקה של סיגריות בישראל ומחזיקה נתח כספי של 16% מהשוק (ו-20% מהמכירות). מכירות החברה נמצאות בדעיכה. דובק מחזיקה אמנם בשלושה מתוך עשרת המותגים המובילים - טיים, נובלס וגולף, אך המעמד של שלושתם בקרב המעשנים נשחק והם רושמים ירידה של 10%-12% במכר הכמותי.

קיים שינוי במהלך השנים - החלשות של חברת דובק והתחזקות של פיליפ מוריס. בשנת 1999 לדוגמה חלקה של דובק בשוק הטבק בישראל היה 53%, ואילו חלקה של פיליפ מוריס היה 32%. באותה שנה נמכרו בשוק הישראלי 8 מיליארד סיגריות, ואחוז האוכלוסייה המעשנת היה 28%. דבר זה היווה ירידה של 2.8% לעומת 1998. 76% מהסיגריות היו "רגילות" לעומת 24% מהסיגריות שהיו "סיגריות קלות". [15]

חברות הטבק הגדולות מפעילות לובי פוליטי ולחץ תקשורתי מול הכנסת והממשלה בנסיון לבצע הכחשת נזקי העישון, והתנגדות לחקיקה ופעילות של הממשלה או ארגוני בריאות למניעת עישון בקר בני נוער או הגברה של גמילה מעישון.

חקיקה עריכה

ישראל פעלה, החל משנות ה-80, לצמצום העישון, בעיקר בקרב קטינים. החל משנת 2003 הצטרפה ישראל ל-FCTC, אמנה בינלאומית בחסות ארגון הבריאות העולמי לצמצום והגבלת השימוש במוצרי טבק[16].

חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, תשמ"ג–1983, הוא חוק מקיף המתייחס בהרחבה לנושא העישון. על פי החוק, אין לפרסם "פרסומת בשבח העישון כשלעצמו", וכן אין לפרסם פרסומות על מוצרי טבק במגוון מדיות, ובהן רדיו, בטלוויזיה, בפרסומים עיתונאיים המיועדים בעיקרם לקטינים, בכלי תחבורה ציבוריים פנים-ארציים ועוד. החוק מאפשר פרסום במספר מדיות, למשל, בעיתונות שאינה מיועדת לקטינים או בחסות לאירועים, אולם מחייב את המפרסם לכלול אזהרת בריאות בהתאם להגדרות משרד הבריאות, ואוסר לעשות בפרסום זה שימוש בשמם או דמותם של בני אדם או בעלי חיים, כולל דמויות מצוירות או מונפשות. החוק גם מחייב את יצרני ויבואני מוצרי הטבק להגיש לשר הבריאות דוחות המפרטים את הוצאותיהם על פרסום וקידום מכירות[16]. החל משנת 2014 התווספו לחוק סעיפים נוספים האוסרים מכירה של סיגריות ומוצרי עישון לקטינים, ומגביל הצבה של מכונות אוטומטיות למכירת סיגריות[16].

באותה שנה נחקק גם חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, שהיה חוק יוצא דופן בעולם בשעתו, שכן ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שהגבילה את העישון עצמו. החוק בתחילתו אסר על עישון במספר מקומות דוגמת אוטובוסים ובתי קולנוע, ועם השנים הורחב החוק והתייחס גם למסעדות, מטוסים, תחנות אוטובוס מקורות, רציפי רכבת, גני אירועים, מקלטים ציבוריים, אצטדיוני ספורט ועוד.[17]

בשנת 2019 נכנס לתוקף תיקון לחוקים הנ"ל,[18] המחיל גם על סיגריות אלקטרוניות איסורים דומים לאלו של סיגריות הטבק, וכן אוסר על מכירת סיגריות אלקטרוניות בעלות מאפיינים מוגדרים (למשל, ריכוז ניקוטין גבוה מדי). החוק מתייחס לראשונה לפרסום באינטרנט, ואוסר לא רק פרסום במדיות דיגיטליות, אלא גם שימוש בהן לפרסומת סמויה או למתן חסות. בנוסף, החוק אוסר על חלוקה חינמית של סיגריות באירועים המוניים. החוק עדיין מתיר פרסום בעיתונות המודפסת, אולם החמיר את חובתו של המפרסם, שעתה עליו לממן גם מודעה בגודל שווה המזהירה מפני העישון. החוק נתן דגש מיוחד במטרה לנסות ולהפחית את הפופולריות של סיגריות בקרב קטינים, ולכן אסר על שיווק צעצועים וממתקים בצורת סיגריות, וקבע כי על כל חפיסות הסיגריות להיות מעוצבות כחפיסות אחידות בצבע אחיד ולא פופולרי בשם פנטון 448c.

  1. ^ Hamas Official Ghazi Hamad: We Will Repeat The October 7 Attack, Time And Again, Until Israel Is Annihilated; We Are Victims – Everything We Do Is Justified, MEMRI (באנגלית), ממרי Oct 24, 2023
  2. ^ Hamas official vows to repeat Israel attacks ‘again and again’ until it’s destroyed, ניו יורק פוטס, 1. בנומבר 2023
  3. ^ יועץ מיוחד לראש הממשלה, מרק רגב, בראיון ל-חדשות אנ.בי.סי, [12]
  4. ^ 1 2 איתמר אייכנר, מאמץ למנוע מהאיחוד האירופי לקרוא להפסקת אש ולהטיל סנקציות על מתנחלים, ynet, 11.12.23
  5. ^ דו”ח שרת הבריאות על העישון בישראל 2015, משרד הבריאות
  6. ^ שליש האוכלוסיה מעשן, למרחב, 22 ביולי 1959
  7. ^ 48% מהגברים היהודים מעשנים, דבר, 13 במרץ 1972
  8. ^ מספרים קצת שונים נתקבלו בסקר של משרד הבריאות בשנת 1970. ראו: תמר גורן, כמה אתה מעשן?, דבר, 12 ביוני 1970
  9. ^ פוחת והולך עשן הסיגריות, מעריב, 27 בינואר 1988
  10. ^ ראו גם: אילנה באום, תשדיר "אכילת הלב" סייע להפסיק לעשן, מעריב, 3 בספטמבר 1986
  11. ^ דוח שר הבריאות על העישון בישראל 2007-2008, מאי 2008, אתר משרד הבריאות
  12. ^ "זה משחרר אותך מהלחץ": למה ערבים מעשנים יותר מיהודים?
  13. ^ התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל - דו"ח לשנים 2015-2017. פרסומי התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. דצמבר 2018. עמוד 29
  14. ^ אילנית חיות, מכירות הסיגריות בישראל בירידה: "זה כבר עסק יקר לעשן", גלובס, 5.3.2013
  15. ^ מסמך של פיליפ מוריס על ישראל, ארכיון מסמכי חברות טבק, 29.01.1999
  16. ^ 1 2 3 יעילותם של אמצעי מדיניות להגבלת פרסום ושיווק של מוצרי טבק (עמ' 9-7), באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת
  17. ^ החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון, באתר האגודה למלחמה בסרטן
  18. ^ חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (תיקון מס' 7), התשע"ט-2019, ס"ח 2776 מ-8 בינואר 2019