משתמש:לבלוב/קהילת יהודי דברצן
ראשית הקהילה
עריכהיהודים ניסו להתיישב בדברצן החל מסוף המאה ה-18, אך הם נתקלה בהתנגדות האזרחים והעירייה למגורי היהודים בעיר.
- בשנת 1840, התירה הממשלה מגורי יהודים בעיר.
- בשנת 1842 הוקצה שטח של שמונה דונם לבית קברות יהודי, ובשנת 1843 הוקמו בה "חברה קדישא" ובית עלמין.
- בשנת 1848 הגיע מספר המשפחות היהודיות ל-100.
- בשנים 1849–1867 גדל פי עשרים מספר היהודים בעיר, נבנו בתי כנסת ובית ספר וב-1856 נבחר הרב אדוארד אהרליך כרב הראשון של הקהילה. בית הכנסת הראשון הוקם סמוך לכנסיית סנט אנה ב-1850 במימון העירייה, וכיום שוכן במקומו בית ספר יסודי קתולי. לאחר שהתאפשרו מגורי יהודים בתוך דברצן עצמה, נבנה בית הכנסת ברחוב נאג'אוי, ובשנת 1890 הוקמו באותו רחוב המקווה הראשון ומאפיית מצות. במאה ה-20 רכשה הקהילה היהודית מגרשים בסמוך לרחוב נאג'אוי עליהם הוקמו המרכז הרוחני של הקהילה. חוקי האמנציפציה משנת 1867 אפשרו שגשוג כלכלי ליהודים בעיר, ובשנת 1869 גרו בעיר 1,920 יהודים ועשר שנים מאוחר יותר הגיע מספרם ל-4,000. עיסוקיהם העיקריים של היהודים היו מסחר, תעשייה, רפואה, עריכת דין, הנדסה ובנקאות. יהודי דברצן השתלבו תרבותית והזדהו עם הסביבה ההונגרית תוך שהם משתמשים בשפה ההונגרית ויוצרים קשרי חברה עם החברה ההונגרית המקומית, אך נמנעים מהתבוללות מלאה. לאחר הקרע ביהדות הונגריה ב-1871 התחלקה הקהילה לשתיים: עדה אחת הצטרפה לנאולוגים ואחת נותרה במעמד עצמאי של סטטוס קוו. השנייה הקימה בית כנסת ברחוב סנט אנה והראשונה ברחוב אטוואן. ב-1886 נסגרה הנאולוגית והתמזגה בקודמת, אך עוד באותה שנה פרשו השמרנים והקימו קהילה אורתודוקסית נפרדת[1]. בשנת 1889 התרחבה פעילות היהודים לתחומי המקצועות החופשיים, כעריכת דין ורפואה. בתקופה שבין 1890 ל-1914 שגשגה הקהילה ומספר היהודים בה גדל ל-10,000 איש. בשנת 1894 נבנה בית הספר ברחוב שימונפי, ובשנת 1895 נבנה בית הכנסת ברחוב נאג'וורד (כיום רחוב פרנץ דיאק). מרכז התיישבות הקהילה ומוסדותיה היה סמוך למרכז העיר, אך עם צמיחת הקהילה היהודית התפשטו היהודים אל מחוץ לגבולות הרובע היהודי, ובעיקר לרבעים המערביים של העיר.
טרם מלחמת העולם הראשונה ניהלה הקהילה חיים תוססים שנקטעו עם פרוץ המלחמה. עם גבור האנטישמיות נאסר על היהודים להחזיק בבתי קולנוע ובמסבאות, והוטלו עליהם הגבלות נוספות. כרסום זכויות היהודים, שהחל ב-1919, הלך וגבר. עם זאת יהודי דברצן הפעילו חיי קהילה, בעיר פעלו מוסדות ובתי ספר יהודים. בין הפעילים הבולטים ניתן למנות את המורה לעברית משה אישביתי מנהיים. ב-1937 עלה גל אנטישמיות חדש בעיר ובהמשך קיבל קיפוחם של היהודים גיבוי חוקי מהשלטון.
דמוגרפיה
עריכה| שנה | מספר היהודים בעיר[2] | כלל האוכלוסייה |
|---|---|---|
| 1848 | 100 | |
| 1869 | 1920 | 45,132 |
| 1879 | 4000 | 50,320 |
| 1914 | 10,000 | |
הקהילה בתקופת השואה
עריכהבאפריל 1944, לאחר כניסת הצבא הנאצי להונגריה, פורסמה הוראה להקמת גטו והיהודים רוכזו בשני גושי בניינים בחלקה המערבי של העיר שכונו הגטו הגדול והגטו הקטן. יהודים חויבו לענוד טלאי צהוב והחלו להילקח לעבודות כפייה. מהגטו הובלו היהודים ורוכזו בבית החרושת ללבנים טרם שנשלחו לרכבות הגירוש[3]. בחודש יוני 2015 נקבע בבית החרושת ללבנים שבעיר, שלט זיכרון ראשון אי פעם, המציין שממקום זה שולחו בחודש יוני 1944 אלפי יהודי העיר והסביבה אל מחנות ההשמדה והכפייה.
רבני העיר
עריכהכיהן בה כרב ואב"ד רבי משה שטרן בעל הבאר משה[4]. לאחר מכן כיהן במשך 30 שנה כרב הראשי הרב בנימין זאב קראוס (1891–1921) בן רבי אליעזר צבי קראוס סבו של בני גנץ. נולד בסולאד בשנת 1853 ולמד בין היתר בישיבה של הכתב סופר. וכן רבי יעקב שפרן המכונה הצדיק מקומרנא אך גורש מן העיר מפני שלא היה בעל אזרחות הונגרית.
בין מלחמות העולם כיהן כרב הקהילה האורתודוקסית בדברצן הרב שלמה צבי שטראסר.
בשנת 1937 קיבל את משרת הרבנות בעיר דברצן[דרושה הבהרה] הרב פרופסור מאיר וייס, משרה בה החזיק עד שנת 1944. בעת כהונתו ברבנות בעיר זו התמנה לחבר הקורטריון של הסמינר הרבני של בודפשט, בו שימש בין השנים 1942–1944, לאחר מכן עלה לישראל. מחברת הספרים נעמי כשר תלמידה חכמה המרצה בענייני יהדות אשתו של פרופסור אסא כשר גם היא ילידת דברצן.
רב העיר כיום האו הרב אשר אהרנפלד.
קישורים חיצוניים
עריכה- דאבראצאן בפנקס הקהילות הונגריה, עמוד 245-251
- דאבראצאן (דעברעצין), בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 104-107. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
- בית הכנסת בדברצן
- דף קהילת דברצן במפקד קהילות הונגריה
- עדויות של ניצולים ותמונות מדברצן
- הספר:מאה שנה של יהדות דברצן
- ^ Debrecen באנציקלופדיה יוו"א.
- ^ מפקדי האוכלוסין של יהודי הונגריה, 1993
- ^ הקהילה היהודית בדברצן, מרכז זלמן שזר
- ^ כמובא בשערי ספריו באר משה