ויקיפדיה

ראיתי את הטלוויזיה זוהרת

סרט אימה פסיכולוגי קווירי אמריקאי משנת 2024
(הופנה מהדף משתמש:Bynadav/I Saw the TV Glow)

ראיתי את הטלוויזיה זוהרת (תרגום חופשי מאנגלית: I Saw the TV Glow) הוא סרט אימה פסיכולוגי קווירי אמריקאי משנת 2024, כאלגוריה של חוויית הדיספוריה המגדרית של בני נוער על רקע תרבות הפופ והתמכרות לסדרות טלוויזיה בשנות ה-90 של המאה ה-20.[2] הסרט נכתב ובוים על ידי ג'יין שונברון (אנ'), בעצמה/ו טרנסג'נדר/ית טרנס-פמיניסט/ית א-בינארי/ת.[2] בתפקידים הראשיים: ג'אסטיס סמית' ובריג'ט לנדי-פיין, שחקנ/ית ואקטיביסט/ית א-בינארי/ת.

ראיתי את הטלוויזיה זוהרת
I Saw the TV Glow
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי ג'יין שונברון
הופק בידי אמה סטון
דייב מק'קארי (אנ')
אלי הרטינג
שרה וינשול
סאם אינטילי
תסריט ג'יין שונברון
עריכה סופי מרשל
שחקנים ראשיים ג'אסטיס סמית'
בריג'ט לנדי-פיין
אמה פורטנר
פרד דרסט
הלנה הווארד
לינדזי ג'ורדן
מוזיקה אלכס ג'י ונוספים
צילום אריק ק' יו
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה A24
פרוט טרי (אנ')
סרטי סמאג'
היפניק ג'רק
אקסס אנטרטיינמנט (אנ')
חברה מפיצה A24
הקרנת בכורה 8 בינואר 2024 (פסטיבל סאנדנס)
משך הקרנה 100 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה אימה; מותחן פסיכולוגי; להט"ב
הכנסות 4.84 מיליון דולר[1]
אתר רשמי
דף הסרט ב־IMDb

בכורת הסרט התקיימה במסגרת פסטיבל הסרטים סאנדנס, ב-18 בינואר 2024, והוא יצא למספר מצומצם של בתי קולנוע בארצות הברית ב-3 במאי 2024, בהפצת חברת A24. ב-17 במאי באותה שנה הורחבה הקרנת הסרט לכל רחבי ארצות הברית וקנדה, והוא זכה לשבחי המבקרים.

עלילה

עריכה

בשנת 1996, אוֹאֵן בן ה-12, בנם של ברנדה ופרנק, הוא תלמיד כיתה ז' שלא משתלב בחברה. אואן צופה בקדימון של פרק בסדרת הטלוויזיה "הוורוד העכור" (במקור באנגלית: The Pink Opaque) שהוא לא מורשה לצפות בה מפאת שעת השינה. הסדרה המשודרת מדי יום שבת בערב, מתרחשת בעולם פנטסטי. שתי גיבורותיה הן הנערות איזבל וטארה שיש ביניהן קשר על-חושי, באמצעותו הן נלחמות במפלצות ששולח נבל העל מר מלנכוליה בעל ראש ירח, במטרה ללכוד ולכלוא אותן ב"ממלכת חצות". בערב בחירות בבית הספר, אואן רואה את מאדי, תלמידת כיתה ט', קוראת במדריך לפרקי הסדרה, והשניים מתחברים. ערב אחד חומק אואן מהוריו והולך אל מאדי לצפות בשידור פרק, איתה ועם חברתה אמנדה. מאדי מרשה לאואן ללון בביתה, אך מבהירה שעליו לעזוב עם שחר, פן אביה החורג יגלה זאת וישבור שוב את אפה.

כעבור שנתיים, 1998, אואן בכיתה ט', וברנדה חולה סופנית. פרנק עדיין לא מרשה לאואן לראות את הסדרה משום שלדעתו זו "סדרה לילדות", ומאדי מקליטה עבורו את פרקי הסדרה. אואן פונה למאדי ושואל אם היא עדיין רואה את הסדרה עם אמנדה, והיא עונה שהיא לא מדברת עם אמנדה, אחרי שזו הפיצה שמועה שקרית שמאדי נגעה בשדיים שלה. אואן מבקש לבוא אליה בשבת בערב לראות פרק חדש. מאדי מסבירה לו שהיא אוהבת בנות, אך לו אין כוונות לגביה מלבד צפייה משותפת. מאדי שואלת אם הוא אוהב בנות או בנים, ואואן עונה שהוא לא יודע, אך הוא אוהב סדרות טלוויזיה. הוא מספר שהסדרה גורמת לו לחוש שמישהו רוקן אותו מבפנים, ומאדי עונה שאואן דומה לאיזבל שפוחדת ממה שיש בתוכה. בזמן שהם צופים בפרק, מאדי בוכה ואומרת שהיא החליטה לברוח מהעיר, כי ברור לה שתמות אם תישאר. היא מבקשת מאואן להצטרף אליה ומציירת על עורפו את רוח הרפאים הוורודה הטבועה על עורפן של איזבל וטארה, אך הוא נרתע. ברנדה מתה. מאדי נעלמת, ומכשיר הטלוויזיה שלה נמצא בחצר ביתה, עולה באש. באופן מסתורי, מיד אחרי היעלמותה של מאדי, הסדרה מבוטלת בתום העונה החמישית.

בשנת 2006 אואן עדיין מתגורר עם פרנק ועובד בבית קולנוע מקומי. בדרכו הביתה בחזרה מהעבודה, אואן רואה חזיון שווא שבו ריצודים של מסכי טלוויזיה וכבלים חשופים חוסמים את דרכו שעליה מפוזרים דפים חרוכים של מדריך הסדרה. ערב אחד, כשאואן נמצא במרכול, מאדי צצה שם במפתיע, וחזותה נטולת מגדר (אנ'). היא לוקחת את אואן לבר שמופיע בעלילת "הוורוד העכור", שואלת אותו מה הוא זוכר מהסדרה שראו בילדותם, ומגלה לו שהיא נעלמה לתוך הסדרה עצמה. היא שואלת אם גם הוא חש שהסדרה התערבבה בחיים האמיתיים, ושהזמן יצא מאיזון, אך אואן מתעקש שזו הייתה תוכנית טלוויזיה ותו לא. בצאתם מהבר, מאדי מסבירה שלא נותר לה זמן רב כי היא חייבת לחזור לתוך הסדרה, משום שהם חיים בממלכת חצות של מר מלנכוליה. מאדי מבקשת שאואן ייזכר בפרק הסיום של העונה החמישית, ויבוא לבית הספר הישן למחרת בערב. אואן נזכר שזמן קצר אחרי שמאדי נעלמה, הוא קיבל ממנה בדואר קלטת עם פרק הסיום, וצופה בה בביתו: מר מלנכוליה ושני משרתיו, השדים מרקו ופולו, חוטפים את טארה שנקברת חיים ומשדרת לאיזבל קריאות עזרה על-חושיות. טארה הקבורה נראית כדמותה של מאדי. בעוד איזבל מחפשת את טארה, הנבל תופס וכולא אותה, ומראה לה כדור שלג שבתוכו נראות תמונות מעברו של אואן כילד. אחר כך הוא משקה אותה מיץ שלדבריו, ימחוק את זכרונותיה, עד שלא תזכור את שמה ואפילו לא את מותה. הוא עוקר את לבה וקובר אותה חיים. בפרק נרמז שאיזבל היא אואן, ובסופו אואן מטיח את ראשו בפאניקה לתוך המסך. פרנק מושך אותו מתוך המכשיר תוך שאואן צורח שפרנק איננו אביו וזה לא ביתו, ומקיא את המיץ שאיזבל אולצה לבלוע.

בפגישתם בבית הספר, מאדי מספרת שהיא ברחה לפיניקס, אימצה שם חדש ומצאה עבודה במרכז קניות. אך דבר לא השתנה, הזמן חלף מהר מדי, וכשמצאה את עצמה בגיל 21 היא ברחה לסנטה פה ושוב שינתה את שמה, אך עדיין לא מצאה מנוח. בגיל 22 היא שילמה למישהו כדי שיקבור אותה בחיים. ככל שהלכה ונחנקה, היא צרחה והתפללה להצלה. לבסוף הצליחה להיחלץ, וכאילו התעוררה מסיוט, כל זכרונותיה נמחקו, והיא חזרה להיות עצמה לקראת בכורת העונה השישית. אולם היא לא מצאה את מקום קבורתה של איזבל ולא הצליחה ליצור איתה קשר על-חושי, והבינה שעליה לחזור להציל את אואן לפני שייחנק. כך יוכלו להתחיל את העונה השישית. היא כטארה, והוא כאיזבל. מאדי אמנם מספרת את קורותיה לאואן, אך דבריה כפולי משמעות, במובן שהיא טארה שמדברת אל איזבל. אואן פונה אליה כמאדי, והיא עונה שהוא יודע שזה לא שמה. היא בטוחה שאואן מבין על מה היא מדברת, ומזכירה לו את דבריו בחצר בית הספר, שהוא חש ריק מבפנים. לדבריה, זיכרונות הילדות שלו הם הסחת דעת שמר מלנכוליה הכניס לתוכו כדי להחזיקו לכוד בממלכת חצות. מאדי לוקחת את אואן למגרש הפוטבול, שם הכינה קבר לשניהם. היא אוחזת בידו ומפצירה בו להיקבר בחיים ביחד איתה כדי שיוכלו לחזור לעולם של "הוורוד העכור", שהוא גורלם המשותף. אולם אואן מאבד עשתונות, נחלץ מאחיזתה, בורח הביתה ומוצא את פרנק לוקה בשבץ. מאז, אואן לא ראה עוד את מאדי, אך לא חדל לתהות אם הייתה אמת בדבריה, שהרחק מעבר למסך הטלוויזיה יש מישהי יפה וחזקה שהוא, אואן, נועד לחיות את חייה. הוא לא יצא מביתו ימים ארוכים בציפייה שמאדי תחזור שנית ותכריח אותו להיקבר איתה, אך לשווא.

בשנת 2010 נסגר בית הקולנוע שבו עבד אואן, והמנהל שלו בבית הקולנוע לקח אותו לעבוד במשחקיית ארקייד. פרנק נפטר עקב שבץ נוסף, ואואן נשאר לגור בבית ילדותו והקים משפחה. הוא מוצא את הסדרה "הוורוד העכור" משודרת בשירות הזרמת מדיה וצופה בה, אך כעת הסדרה נראית לו מגוחכת וילדותית מכפי שזכר. עשרים שנה אחר כך, בשנת 2030, אואן בשנות הארבעים לחייו. במהלך מסיבת יומולדת של ילדים במשחקייה, אואן מתמוטט, צורח שהוא גוסס, קורא לעזרה, מתקשה לנשום ונחנק, מה שמהדהד את קבורתה של איזבל בעודה בחיים. הנוכחים קופאים על מקומם. הוא ננעל בחדר השירותים בעוד המנהל מנסה להרגיע אותו. אואן, כמתוך הזיה, חותך ופותח את חזהו מול ראי, ורואה בתוכו מסך טלוויזיה זוהר באור כחול. הוא מקבל את הגילוי בחיוך. מסדיר את הנשימה, מתלבש ויוצא בחזרה למשחקייה. הוא הולך לאורך שדירת המשחקייה ומתנצל על התנהגותו, אך נראה שאיש לא מודע לקיומו.

ליהוק

עריכה
שחקנים תפקידים
ג'אסטיס סמית' אוֹאֵן
איאן פורמן אואן בגיל 12
בריג'ט לנדי-פיין מאדי
הלנה הווארד איזבל
לינדזי ג'ורדן טארה
פרד דרסט פרנק
אמה פורטנר (אנ') מר מלנכוליה / אמנדה / הליצן הרשע / מרקו
דניאל דדוויילר (אנ') ברנדה
קונר או'מאלי (אנ') דייב
מדלין ריילי פולו
מרילין בנדיירו חברה של ברנדה
אמבר בנסון הופעת קמע בתפקיד אימו של ג'וני לינק
מייקל סי' מרונה (אנ') הופעת קמע בדמות שכן א'
דני טמברלי (אנ') הופעת קמע בדמות שכן ב'

כמו כן, הסרט כולל הופעות קמע של פיבי בריג'רס עם היילי דאל ולהקת "סלופי ג'יין" (אנ'), וקריסטינה אספנדיארי (אנ') עם להקתה/ו "קינג וומן" (באנגלית: King Woman).

תמות ומחוות

עריכה

לדברי שונברון, הנושא המרכזי בסרט הוא "רגע ביקוע הביצה" (במקור באנגלית: Egg crack moment), ביטוי המציין את הרגע בחיי אדם טרנסג'נדר, שבו הוא או היא מכירים בכך שזהותם המגדרית לא הולמת את הייעוד מיני שלהם.[2][3] לפיכך, בחירתו של אואן לא להיקבר חי ביחד עם מאדי, ובעקבותיה – המשבר הקיומי שהוא חווה, ממחישה את פחדיו האישיים מפני חיים אפשריים מחוץ לארון, מבלי לעבור התאמה מגדרית (אנ'). בכתבת פרופיל שפרסם "הניו יורקר" ביוני 2024, שונברון סיפר/ה על השפעת קשריה/ו עם המשפחה על הסיפור:[4]

"ראיתי את הטלוויזיה זוהרת" הוא אודות משהו שאני חושב/ת שטרנסים רבים מבינים ... המתח שבין המרחב שאת/ה מתקיימ/ת בו, ונותן הרגשה של בית, ובו-בזמן, בין הפחד והשחרור שבהבנה שהמרחב הזה לא יוכל להכיל אותך בצורתך האמיתית. לדעתי, בני אדם רבים, גם אם הם מביעים אהדה לסיפורים של התנכרות משפחתית, עדיין מאמינים בפיתרון ובעבודה משקמת ומתקנת. לטעמי, זה עושה שירות דוב לבני אדם קווירים שאינם שולטים באפשרות היתכנותה של עבודה כזו.

באופן דומה, בריג'ט לנדי-פיין, המגלמ/ת את מאדי, רואה בסרט אלגוריה להווייה הטרנסג'נדרית:[5]

לדעתי, זה תמיד היה סיפור של טרנסים ... שורש העניין הוא המשמעות של היות טרנס, ומה המשמעות של לרסק את חייך ולבחור בהתאמה מגדרית, או לבחור לא לעשות זאת, ואז לגסוס לאיטך, כפי שקורה לדמותו של אואן, הדמות של ג'אסטיס. אבל זה כאילו יש [בסרט] גם סיפור פנטזיה אמיתי.

בסרט ניכרות השפעות של סדרות נעורים משנות ה-90 של המאה שעברה, ובעיקר: "באפי ציידת הערפדים" (1997–2003).[6] לדברי שונברון, הקוויריות הייתה אינהרנטית ברוב סדרות שנות ה-90, גם אם רשתות השידור לא עסקו בכך בגלוי, ואלה היו שנים שבהן דור של בני אדם קווירים הכירו בעצמם לראשונה.[6] הסדרה הבדיונית "הוורוד העכור" כוללת מאפיינים היוצרים קשר ל"באפי ציידת הערפדים": נשים חזקות כגיבורות ראשיות הנלחמות במפלצות מיתיות, ופרקים בסגנון "המפלצת השבועית" (אנ').[7] כמחווה, הסרט כולל הופעת קמע של אמבר בנסון שגילמה ב"באפי" את דמותה של טארה מקליי הלסבית. עבור שונברון, קמע זה הוא מעין תיקון אישי, מכיוון שבשנות ההתבגרות, "באפי" הייתה עבורה/ו אמצעי התמודדות והישרדות.[8][9][4] סדרה נוספת הזוכה למחווה היא "הרפתקאות פיט ופיט" (אנ') (1991–1996) בערוץ "ניקלודיאון". מייקל מרונה ודני טמברלי, בהופעות קמע כשכנֵי רפאים, גילמו את דמויות פיט "הגדול" ופיט "הקטן" בסדרה. סגנון סדרה זו משלים את השפעת "באפי", משום שהמפלצות בעולם של "הוורוד העכור" הן מגוחכות בסגנון של "ניקלודיאון", יותר מאשר המפלצות המפחידות ב"באפי". בנוסף לכך, דמות "איש הגלידה" ב"הוורוד העכור" רומזת לדמות רוכל הגלידה "מר טייסטי", שגילם טובי האס (אנ') ב"פיט ופיט", ועל הסגנון של "הוורוד העכור" שוררת אווירת ריאליזם קסום שאפיין את "פיט ופיט".[10] שונברון הדגיש/ה שהופעות הקמע אינן בגדר "ביצי פסחא" גרידא, אלא נועדו להעמיק את הרעיונות המובעים בסרט.[8]

בעלילת הסרט, הסדרה "הוורוד העכור" מבוטלת במפתיע ללא הסבר. מאדי נעלמת, וחוזרת כעבור שנים, לכאורה כדי להמשיך לעונה נוספת. את ההשראה לכך שאב/ה שונברון מ"טווין פיקס" (1990–1991), הסדרה הסוריאליסטית של דייוויד לינץ', שלמרות הפופולרית שנהנתה ממנה, בוטלה כעבור שתי עונות תוך שסוגיות שונות נותרות לא פתורות, והסדרה חודשה כעבור 25 שנה לעונה השלישית, טווין פיקס: השיבה (אנ'). במיוחד, זכורה לשונברון סצנת סיום שבה דייל (קופר) מיישיר מבט למצלמה כשפניו מכוסים דם, ושואל "מה שלום אנני (בלקברן)?". לדברי שונברון, הסצנה גרמה לה/לו לחוש "מותקפ/ת" באופן אישי.[8][9] סדרה נוספת שנתנה השראה לכתיבת הסרט, היא "מי מפחד מהחושך?", שחלקה הראשון שודר במשך חמש עונות (1992–1996).[8]

הפקה

עריכה

שונברון החל/ה לכתוב את התסריט כשלושה חודשים אחרי שהתחיל/ה טיפול הורמונלי חליפי בעקבות היחשפות/ה כטרנדסג'נדר/ית. בתמות הנוגעות לטרנסג'נדריות, שונברון נמנעה בכוונת מכוון מהצגת סוגיות של שינויים מגדריים ויציאה מהארון כנושאים מרכזיים בעלילה, אלא העדיפה לכתוב את הסיפור כאלגוריה, כדי להבדיל את הסרט מסרטים אחרים העוסקים בסוגיות אלה.[4]

בשנת 2021 משך התסריט את תשומת ליבם של אמה סטון ובעלה דייב מק'קארי (אנ'). התסריט הוצע לשישה שותפי הפקה פוטנציאליים. באוקטובר 2021 הוכרז הסרט כהפקה של חברת "A24" שתממן ותפיץ ברחבי העולם, בבימויה/ו של ג'יין שונברון, ובהפקתם של סטון ומק'קארי באמצעות חברת "פרוט טרי" (אנ') שבבעלותם, בצוותא עם שרה וינשול מטעם חברת "סרטי סמאג'" וסאם אינטילי.[11] ב-24 באוגוסט 2022 נמסר על צירופם לצוות השחקנים של: ג'אסטיס סמית', בריג'ט לנדי-פיין, הלנה הווארד, דניאל דדוויילר, אמבר בנסון, איאן פורמן, מייקל סי' מרונה, קונר או'מאלי, אמה פורטנר, דני טמברלי, פיבי בריג'רס, לינדזי ג'ורדן, פרד דורסט וקריסטינה אספנדיארי.[12][13]

שלב הצילומים התקיים במהלך החודשים יולי-אוגוסט 2022[14][15] באתרים שונים ברחבי ניו ג'רזי, בהם: בית הספר התיכון "ורונה" ומגרש הפוטבול שלו בעיר ורונה (אנ'), בית הספר התיכון "סידר גרוב" בעיר סידר גרוב (אנ'), פארק השעשועים בקינסבורג (אנ'), אולם מופעי המוזיקה "The Saint" (אנ') בפארק אזברי (אנ'), אולם משחקי הארקייד "פאנפלקס" באיסט הנובר (אנ'), ואתר המחנאות "קמפ לואיס".[16]

השחקנית הקנדית אמה פורטנר, רקדנית וכוריאוגרפית מקצועית, עיצבה את הריקודים והתנועות של מר מלנכוליה, שני משרתיו הג'נדרקווירים מרקו ופולו, ומפלצות נוספות.[17] פורטנר עצמה מגלמת בין היתר את דמויותיהם של מר מלנכוליה ומרקו.

מוזיקה

עריכה

הפסקול כולל חמישה עשר שירים מאת יוצרים ומבצעים שונים, ועשרים קטעי מוזיקה מקורית שהלחין אלכס ג'י.[18][19] רשימת המבצעים כוללת את: הפרויקט המוזיקלי "יול" (אנ'); פרנסס קווינלן (אנ'); קרוליין פולאצ'ק (אנ'); להקת האינדי פולק "פלוריסט" (אנ'); ברטיז סטריינג' (אנ'); מריה בי-סי (אנ'); קריסטינה אספנדיארי (אנ') ולהקתה, "קינג וומן"; ג'יי סום (אנ'); אל'ריין (אנ'); להקת הפולק הקנדית "The Weather Station" (אנ'); הפרויקט המוזיקלי "דראב מג'סטרי" (אנ'); להקת "פרופר"; הרכב האינדי רוק "סאדרן" (אנ'), וכן להקת "סלופי ג'יין" (אנ') המארחת את פיבי בריג'רס.[20] הפסקול המלא הופץ להורדה ב-10 במאי 2024, ושישה ימים אחר כך, ב-16 במאי, הופצה להורדה המוזיקה מאת אלכס ג'י.[21]

הפצה

עריכה

"ראיתי את הטלוויזיה זוהרת" הוקרן בהצגת בכורה ב-18 בינואר 2024, במסגרת סרטי חצות בפסטיבל סאנדנס.[22] כן הוצג הסרט בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-74 בברלין, ב-20 בפברואר 2024,[23] ובפסטיבל SXSW.[24] ב-3 במאי 2024 הופץ הסרט למספר מצומצם של בתי קולנוע בניו יורק ולוס אנג'לס,[25] וב-17 במאי 2024 הורחבה ההפצה לכל רחבי ארצות הברית וקנדה. ב-14 ביוני באותה שנה יצא הסרט לצפייה על פי דרישה ובהפצה דיגילית לשירותי הזרמת מדיה.[26]

ביקורות

עריכה

במאגר ביקורות הקולנוע "Rotten Tomatoes", מתוך 181 ביקורות, 84% מוגדרות חיוביות, עם דירוג ממוצע של 7.9/10. סיכום הביקורות הוא, שעם אסתטיקה ויזואלית ייחודית המעצימה את התהודה הרגשית של הסיפור, הסרט מוסיף למיצוב מעמדה/ו של התסריטאי/ת-במאי/ת ג'יין שונברון ככישרון עולה.[27] אתר "Metacritic" מעניק לסרט ציון 84 מתוך 100, בשקלול 40 ביקורות המוגדרות כ"תהילה בינלאומית".[28]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ I Saw the TV Glow (2024). The Numbers. Retrieved June 26, 2024
  2. ^ 1 2 3 Jane Schoenbrun on Gender, Genre and 'I Saw the TV Glow' (Exclusive). A. Frame Magazine, Academy of Motion Picture Arts and Sciences' Website, May 16, 2024. Retrieved June 23, 2024
  3. ^ Earl, William (January 19, 2024)/ ‘I Saw the TV Glow’ Is Director Jane Schoenbrun’s Honest, Surreal Exploration of Trans Identity — And A24’s Boldest Horror Movie Yet. Variety. Retrieved June 24, 2024
  4. ^ 1 2 3 Seidlitz, Holden (June 10, 2024). Jane Schoenbrun Finds Horror Close to Home. The New Yorker/ Retrieved June 24, 2024
  5. ^ Dick, Jeremy (May 19, 2024). I Saw the TV Glow Stars Address Trans Allegories of A24 Film. CBR. Retrueved June 24, 2024
  6. ^ 1 2 Pulliam-Moore, Charles (May 21, 2024). For the director of I Saw the TV Glow, Buffy the Vampire Slayer was just the start. The Verge. Retrieved June 25, 2024
  7. ^ Colangelo, BJ (April 8, 2024). I Saw The TV Glow Review: When The Monster Of The Week Is Your Own Mind [Overlook 2024. Slash Film. Retrieved June 25, 2024
  8. ^ 1 2 3 4 Robinson, Tasha (May 10, 2024). I Saw the TV Glow uses a key cameo as a ‘corrective’ for Buffy the Vampire Slayer. Polygon. Retrieved June 25, 2024
  9. ^ 1 2 Zuckerman, Esther (May 3, 2024). Jane Schoenbrun Saw the TV Glow. Vulture. Retrieved June 25, 2024
  10. ^ Hughes, William (June 12, 2024). Beyond Buffy: I Saw The TV Glow channels the melancholy magic of The Adventures Of Pete & Pete. AV Club. Retrieved June 25, 2024
  11. ^ Kroll, Justin (October 7, 2021). A24 And Emma Stone’s Fruit Tree Banner Reunite On Jane Schoenbrun’s ‘I Saw The TV Glow’. Deadline Hollywood. Retrieved June 24, 2024
  12. ^ Kit, Borys (August 24, 2022). Justice Smith, Brigette Lundy-Paine Starring in A24 Horror Thriller ‘I Saw the TV Glow’ (Exclusive). The Hollywood Reporter. Retrieved June 24, 2024
  13. ^ Bergeson, Samantha (August 24, 2022). Phoebe Bridgers and Helena Howard Join Jane Schoenbrun’s ‘I Saw the TV Glow’ at A24. Indiewire. Retrieved June 24, 2024
  14. ^   ציוץ של ג'יין שונברון ברשת החברתית אקס (טוויטר), 12 ביולי 2022
  15. ^   ציוץ של ג'יין שונברון ברשת החברתית אקס (טוויטר), 17 באוגוסט 2022
  16. ^ I Saw the TV Glow Filming Locations. FilmiLoc. Retrueved June 24, 2024
  17. ^ Giardina, Henry (June 6, 2024). Trans fans are losing their minds after learning this incredible I Saw the TV Glow detail. Into Magazine. Retrieved June 26, 2024
  18. ^ Breihan Tom (May 16, 2024). Stream Alex G’s I Saw The TV Glow Score. Stereogum, retrieved July 1, 2024
  19. ^ [https://genius.com/albums/Alex-g/I-saw-the-tv-glow-original-motion-picture-score I Saw the TV Glow (Original Motion Picture Score) Alex G]. Genius, retrieved July 1, 2024
  20. ^ I Saw the TV Glow soundtracks. IMDb, retrieved July 1, 2024
  21. ^ Keats, Emma (April 25, 2024). A24 shares new song from stellar I Saw The TV Glow soundtrack. AV Club. Retrieved June 24, 2024
  22. ^ D'alessandro, Anthony and Patten, Dominic (December 6, 2023). Sundance Unveils Packed 2024 Lineup That Includes A.I., Pedro Pascal, Kristen Stewart, Satan, Devo & Steven Yeun. Deadline Hollywood. Rerrieved June 24, 2024
  23. ^ Ntim, Zac (Decenber 14, 2023). Berlin: Saoirse Ronan, Danielle Deadwyler & Paapa Essiedu Titles Set For Panorama Sidebar. Deadline Hollywood. Retrieved June 24, 2024
  24. ^ D'Alessandro, Anthony (February 7, 2024). SXSW 2024 Second Wave Includes Pics With Sydney Sweeney, Nicolas Cage, Camila Mendes & ‘Monkey Man’. Deadline Hollywood. Retrieved June 24, 2024
  25. ^ Bergeson, Samantha (february 28, 2024(. ‘I Saw the TV Glow’ Trailer: Jane Schoenbrun Channels David Lynch and Late-Night Cable Nightmares for A24 Horror Movie. IndieWire. Retrieved June 24, 2024
  26. ^ Egan, Toussaint (June 14, 2024). Netflix’s Ultraman: Rising, I Saw the TV Glow, and every movie new to streaming this week. Polygon. retrieved June 24, 2024
  27. ^ "ראיתי את הטלוויזיה זוהרת", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
  28. ^ I Saw the TV Glow - Metascore. Metacritic. Retrieved June 23, 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ראיתי_את_הטלוויזיה_זוהרת&oldid=38992753"