משתמש:Drall/ארגז חול גזענות

חברי קו קלוקס קלאן שורפים צלב

גזענות היא אמונה או מעשה הנובע מטענה לפיה בני האדם מחולקים לגזעים שונים מבחינה גנטית או ביולוגית, כאשר קיימים בינהם גזעים נעלים וגזעים נחותים. על פי הדוגלים בגזענות, שיוכו הגיזעי של האדם משפיע על אופיו, תבונתו והתנהגותו.
הגזענות בצורתה המודרנית הופיעה לראשונה באירופה באמצע המאה ה19 והפכה להיות אידיאולוגיה פוליטית מרכזית במאה העשרים, במיוחד בגרמניה הנאצית. בדרום אפריקה התקיים שלטון גזעני עד שנת 1990. כיום פועלות ברחבי העולם תנועות גזעניות רבות המרוכזות בעיקר בצפון אירופה ובצפון אמריקה.

מהות הגזענות

במשמעותה הרווחת, מגדירה הגזענות התייחסות שלילית (שנאה, אפליה) לבני אדם, בגלל מוצאם האתני או צבע עורם. גזענות כזו מהווה סתירה לזכויות האדם (בדומה לאפליה מטעמי מין, נטייה מינית, זהות מינית, גיל ומראה חיצוני), והיא אינה מקובלת - לפחות באופן רשמי - במדינות רבות. בעבר, מדינות שונות נשאו את דגל הגזענות, אך כיום הפך המונח למציין תופעה שלילית ומילת גנאי, המגונה בכל העולם, ולכן גם מדינות ומנהיגים בעלי נטייה גזענית מתכחשים למינוח זה.

יש הסוברים כי אבחנה בין גזעים לכשעצמה אינה גזענות, אולם שימוש באבחנה זו כדי לקבוע שגזע אחד עליון או נחות מגזע אחר, וזאת לצורך אפליית הגזע ה"נחות" - הוא מעשה גזעני. אחרים, לעומתם, טוענים שהחלוקה לגזעים היא תוצאה של הבניה חברתית ועצם החלוקה לגזעים היא ביטוי לגזענות. יש המוצאים תימוכין לטענה בכך שגזעים טהורים אינם קיימים מבחינה ביולוגית.

העדפה מתקנת, אינה נחשבת בדרך כלל כגזענות. הסיבה לכך היא שההעדפה המתקנת הונהגה על מנת לתקן פערים היסטוריים, שנוצרו בדרך כלל בשל הפליה של קבוצה גזעית בעבר. בישראל, בית המשפט מחיל מבחן, אשר בוחן את תוצאות המקרה ובוחן שוויון מהותי על פני שוויון פורמלי - כך אי-שוויון ו"אפליה" לכאורה בשלב ראשון, אשר מטרתו צמצום פערים ויצירת שוויון מהותי בשלב שני, מקובל כיום בישראל וברוב המדינות המערביות.
עם זאת, יש המתנגדים ל"העדפה מתקנת" של קבוצה גזעית (ורואים גם בה אפליה גזעית) בטענה שכמוה כאפליית בני הקבוצות הגזעיות האחרות, וכדי לבטל תוצאות אפליה מן העבר ניתן להשתמש בכלים אחרים, שאינם קשורים בגזע.

קיים מחקר שקבע כי לבני גזעים שונים מנת משכל ממוצעת שונה. המחקר עורר בזמנו סערה וגרם לאנשים מסוימים לתחושת עלבון ופגיעה במעמדם. זאת, אף על פי שמחקר כזה, לכשעצמו, אינו מהווה מעשה גזעני ואף ככל הנראה לא הייתה לעורכיו כוונה לפגוע באיש, למרות שהמחקר ניתן לניצול על ידי גזענים. על אף שההגדרה של גזענות מתייחסת אך ורק לאפליה על בסיס מוצא גזעי או לאומי, יש המשתמשים במושג "גזענות" גם לתיאור תופעות אחרות של הפליה, כגון: שוביניזם, הומופוביה וכדומה.

תופעות של גזענות

לעתים קרובות תופעות גזענות הן תוצר לוואי של מאבקים בין תרבותיים. במקרים נפוצים זהו עימות על רקע תרבותי, לרוב גם כלכלי, מלווה ביצירת תודעה כי מקור ההבדלים התרבותיים בתכונות "מוחלטות" של הגזעים, ולא בנטיות ארעיות, ניתנות לשינוי. לדוגמה, כאשר מתקיים עימות על רקע תרבותי בו לבני קבוצה מסוימת נטייה סטטיסטית למצב כלכלי ירוד ולפשיעה, אזי אלו הופכים בתודעת העמים האחרים לתכונות בלתי נפרדות של בני אותו העם, ובכך למעשה מתפתחת הגזענות.

הגזענות עשויה להיות תופעה מצומצמת, המשויכת לסכסוך מקומי (כדוגמת תופעות הגזענות בסכסוך הרוסי-צ'צ'ני), או תופעה נרחבת היוצרת תודעה גזענית אוניברסלית ומקיפה (כגון שנאת הצוענים). במקרה האחרון, מזוהים בני עם מסוים עם מספר תכונות על ידי מספר גדול של בני אדם במקומות שונים, ולאו דווקא על-יד בני עם מסוים אחר ובמקום מסוים.

לעתים קיים שילוב בין שתי צורות הגזענות, כאשר בסכסוכים מקומיים נעשה שימוש בגזענות אוניברסלית על מנת "להסביר" את סיבות הסכסוך ואף ללבותו (כדוגמת הגזענות נגד מהגרי העבודה המוסלמים באירופה), או כאשר גזענות מקומית משמשת "הוכחה" עבור תופעות גזענות אוניברסליות (כדוגמת השימוש בסכסוך הישראלי-ערבי על מנת להצדיק אנטישמיות כללית).

תורות גזעניות, שהובילו לאפליה הגזעית ולגזענות, החלו להתפתח במאה ה-19 על בסיס תורת האבולוציה של דרווין. התורות לבשו מסווה פסבדו-מדעי, למרות שלא היה להן בסיס מדעי כלל וכלל.

הפרסום הראשון של הטפה גזענית מסודרת ומנומקת מיוחס לספר מסה על אי השוויון בין גזעי האדם שיצא לאור בפריז בשנת 1853. הסופר, ארתור דה גובינו, היה דיפלומט צרפתי, פעיל של התנועה המלוכנית בצרפת. בספרו זה, הוא חילק את המין האנושי לגזעים ולתת הגזעים, כשהנעלה מכולם הינו הגזע הארי, המצוי, לדעת הסופר, בעיקר בצפון צרפת. יתר עמי אירופה, לא היו לדעתו בני גזע ארי טהור, אלא בני תת-גזעים לבנים נחותים יותר כמו סלאבים ויהודים, או תוצר של נישואי תערובת בין האריים לתת גזעים אלו.

אדולף היטלר, אחראי לרצח מיליונים בשם תורת הגזע

תופעת הגזענות המפורסמת ביותר, שהפכה לסמל הקיצוני המקובל של תופעת הגזענות, הינה תורת הגזע אשר התפתחה בעולם המודרני. תורה זו היוותה בסיס אידאולוגי לגרמניה הנאצית, ולפעולותיה אשר נחשבות לבלתי מוסריות באופן מוחלט.

מלבד דוגמה קיצונית זו, ניתן להבחין בתופעות רבות של גזענות בעבר ובהווה. לאור משקלם הרב של הגזעים האירופאים בעיצוב ההיסטוריה האנושית, קיימים מקרים מתועדים רבים של גזענות בין האדם הלבן לבין גזעים אחרים (שמיים, שחורים, אסיאתיים ואף עמים סלאבים וכו'). למעשה, תורת הגזע עצמה הינה פיתוח מדעי-תרבותי של העמים האירופאים והיא העמידה את האדם הלבן כגזע העליון.

דוגמה שכזו היא תנועת הקו קלוקס קלאן בדרום ארצות הברית. תנועה גזענית זו שונאת כל מי שאיננו לבן עור וכן אנשים בני הדת היהודית. גם "גלוחי הראש" הנאו-נאצים ברחבי אירופה נחשבים לגזענים ביותר, אף שיש גלוחי ראש המכונים "שארפ" (Skin Heads Against Racial Prejudice) המתנגדים בתוקף לגזענות ומוחים נגד הנאו-נאצים.

העם היהודי סבל וסובל רבות מגזענות, שמכונה בדרך כלל אנטישמיות. האנטישמיות הגיעה לשיאה בגרמניה הנאצית, שדגלה באידאולוגיה גזענית, היא תורת הגזע, אשר הובילה ל"פתרון הסופי" שבמהלכו נרצחו כ-6 מיליון יהודים, בין 200,000 ל2 מיליון צוענים וכן בני עמים אחרים שנתפסו כנחותים או מלוכלכים. הנאצים ראו ביהודים "גזע נחות" שיש לפגוע בו, לגרשו ואף להשמידו. דעות אנטישמיות היו נפוצות בכל רחבי אירופה, ולא היו נחלת המפלגה הנאצית בלבד.

גזענות בימינו

את התנועות הגסעניות הנפוצות בימינו ניתן לחלק באופן גס לשתי קבוצות עיקריות עליונאים ובדלנים.

גזענות עליונאית

גזענות מסוג זה (מכונה באנגלית supremacism), קרובה או אפילו זהה לתורת הגזע הנאצית. לפי הגישה הזו קיים גזע עליון של בני אדם, שלעיתים נחשבים כ"אנשים האמיתיים", שלהם הזכות לשלוט ולנהל את יתר האנשים, שהינם גזעים נחותים או בני כלאיים. המאמינים בעליונות הגזע הלבן, משתמשים לעיתים בתואר בוץ (באנגלית Mud) כדי לתאר אנשים שאינם לבנים טהורים. בין האירגונים המרכזיים הדוגלים בגזענות עליונאית ניתן למנות את זהות נוצרית, תנועת היצירה וחלקים מסויימים של הקו קלוקס קלאן, למרות שבאופן פורמאלי תנועה זו משתייכת לגזענות הבדלנית.
האידיאולוג הבולט של תנועת העליונות הלבנה הינו הסופר האמריקאי דיוויד ליין שהחיבורים שלו ארבע עשרה המילים ושמונים ושמונה עקרונות, הפכו להיות סימלם של הגזענים הקיצוניים ברחבי העולם בעיקר בצורת הסיסמא 14/88.

ישנן טענות, כי גזענות עליונאית רווחת מאוד בקרב העם היפאני, ודעות גזעניות אלו מהוות את המפתח להבנת יחסם של אזרחי יפאן לזרים ולבני מיעוטים אתניים.

גזענות בדלנית

רוב התנועות הגזעניות בימינו שייכות לקטגוריה זו.חברי התנועות האלו אינם טוענים במפורש כי הם שייכים לגזע עליון וכי גזעים אחרים נחותים מהם. הטענות שלהם נוגעות בעיקר לשימור התרבות ואורח החיים המאפיין, לדעתם, את הגזע שלהם והפעילות שלהם נוגעת באופן רישמי למניעת השפעות זרות כמו נישואי תערובת ורב תרבותיות שלטענתם מסכנות את שימור "המורשת הגיזעית".
לצד גילויי הגזענות המסורתית, חוקרים החלו להציע שלושה סוגי גזענות חדשים, אשר המשותף להם הוא דחיית הגזענות המסורתית בצורתה הישנה. השלושה הם:

• גזענות אברסיבית (aversive racism) - בדרך כלל של ליברלים בדעותיהם. במסגרת גזענות זו, למשל, "לבנים" רבים בארצות הברית עדיין מחזיקים בסטריאוטיפים ודעות קדומות (אמנם מופחתים מבעבר) כנגד אמריקאים-אפריקאים, אך אינם חשים בנוח עם זה, כיוון שהדבר מתנגש עם הדימוי העצמי הליברלי שלהם. אשר על כן, על אף אי הנוחות, הפחד והרתיעה שהם חשים אל מול ה"שחורים", הם תומכים בשוויון ולעתים אף באפליה מתקנת. במצבים מסוימים, כשהדבר מתאפשר מבחינה חברתית, הם יתירו לעצמם להביע את עמדותיהם הגזעניות.
• גזענות סימבולית (symbolic racism) - בדרך כלל של שמרנים בדעותיהם. במסגרת גזענות זו הגזענים מאמינים שקבוצות המיעוט פוגעות בערכיהם המסורתיים, ולמרות זאת הם נמנעים מלהחצין את עמדותיהם הגזעניות מכיוון שהם מודעים לכך שהדבר נוגד את הנורמות המקובלות בחברה. גזענות סימבולית תבוא לידי ביטוי על ידי הצגת המחשבות והפעולות הגזעניות כנובעות מהגנה על ערכי המסורת ולא כתוצאה מגזענות. לדוגמה, הגזען הסימבולי יתנגד להעלאת הסכום של קצבאות הילדים (כשהמוטבים העיקריים הם קבוצות מיעוט) בטענה כי מקבלי הקצבאות לא עשו דבר המגיע להם (אין הדבר אומר שכל מי שמתנגד להעלאת הקצבאות הוא גזען. אלא רק מי שמשתמש בנימוקים של צדק כמסווה לשיקולים גזעניים). או, לדוגמה, הסקסיסט יתנגד ליציאתה של האישה לעבודה, בטענה כי הדבר יפגע במשפחה שלה.
• גזענות מודרנית (modern racism) - בדרך כלל של ימנים קיצוניים. במסגרת גזענות זו הגזען סבור שהקבוצה האחרת ממשיכה לתבוע מהחברה זכויות לאחר שכבר היא נהנית משוויון זכויות מלא. כך, למשל, "לבנים" בארצות הברית יטענו ש"השחורים" בארצות הברית כבר זוכים לשוויון זכויות מלא, ולא רק זאת אלא שנכון לעכשיו, עם כל האפליה המתקנת והמשך "התבכיינותם" של "השחורים", "הלבנים" הם הם המקופחים האמיתיים.

גזענות בישראל

לדעת רבים, הביטוי המודרני הקיצוני לתופעת הגזענות בישראל הינו פעולתו של הרב מאיר כהנא שקרא לגירוש ערביי ישראל אל מחוץ למדינה ("טרנספר בכפייה") ולהגבלת זכויותיהם. תנועתו של כהנא, "כך", ונגזרותיה, הוצאו אל מחוץ לחוק בשל עמדתן שהוגדרה כגזענית.

תנועות ואישים התומכים במתן תמריצים לערבים שיעזבו את הארץ ("טרנספר מרצון") לא נפסלו על ידי ועדת הבחירות ומערכת המשפט מהתמודדות בבחירות לכנסת. ככלל, סובלים ערביי ישראל מגילויים של אפליה מחלק של הרוב היהודי. סקרים שנערכים מפעם לפעם מוכיחים כי בציבור היהודי רווחות תפישות גזעניות. על פי סקר [1] שערך מכון גיאוקרטוגרפיה בתחילת 2006, 68% של האוכלוסייה היהודית מתנגדים לגור בבניין עם שכנים ערבים, 46% לא מעוניינים שערבי יבקר בביתם, 41% תומכים בהפרדה במקומות בילוי ו-34% סבורים כי הערבים הם עם נחות. בשנת 2005 היו 225 תקריות אלימות מדווחות נגד ערבים.

חילול קברים הוא לרוב פשע שנאה על רקע גזעני. בתמונה: קבר ועליו הגרפיטי "מוות לערבים". ישראל, 2005

על פי סקר שנערך בשנת 2007 חלה עליה ניכרת בגזענות של הציבור היהודי כנגד ערבים ובתקריות אלימות כנגד ערבים, לעומת סקר שנערך שנתיים קודם לכן. 75% לא היו מוכנים לגור בבניין עם ערבי, ו-61% לא היו מעוניינים שערבי יבקר בביתם. על פי מחקר של אוניברסיטת חיפה, 74% מהנוער היהודי חושב שערבים אינם נקיים. 75% מהתלמידים היהודים סבורים שהערבים אלימים. כמו כן, התקבלו תלונות רבות על ביזוי בשדה התעופה. [2]

העצרת הכללית של האו"ם קבעה בהחלטתה מנובמבר 1975, כי הציונות היא סוג של גזענות. להחלטה זו התנגדו רוב המדינות הדמוקרטיות ורבים החשיבו אותה לכתם שחור על הארגון. בדצמבר 1991 חזרה בה עצרת האו"ם מהחלטה זו וקבעה כי הציונות אינה גזענות בהחלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם, שביטלה את הקביעה הקודמת ובכך ביטלה את החלטה 3379 למעשה.

בספטמבר 2001 כונסה בדרבן שבדרום אפריקה ועידת האו"ם נגד הגזענות, אפליה גזעית, שנאת זרים וחוסר סובלנות. בוועידה זו הועלתה שוב הטענה המשווה את הציונות לגזענות. במחאה על כך, ארצות הברית, ישראל ועוד מספר מדינות עזבו את דיוני הוועדה.

במגילת העצמאות מופיעה ההכרזה כי "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" וברבים מחוקי מדינת ישראל מופיע איסור על הפליה של אדם על-פי גזעו ועל פגיעה באדם בשל גזעו. דוגמה לכך היא חוק זכויות החולה, שבסעיף 4 שלו נאמר: "מטפל או מוסד רפואי לא יפלו בין מטופל למטופל מטעמי דת, גזע, מין, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית או מטעם אחר כיוצא באלה".

עם זאת, יש הרואים בחוק השבות חוק גזעני, משום שהוא מעניק זכות שבות לזרים ממוצא יהודי בלבד. יש לציין כי חוקים המעניקים אזרחות או זכות הגירה לזרים הקשורים תרבותית או אתנית לארץ היעד קיימים במספר מדינות אירופיאיות כגון גרמניה, יוון ופינלנד.

מלחמה בגזענות

האיסור על הגזענות מעוגן באמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל צורות האפליה הגזעית, 1966, אשר ישראל היא צד לה. סעיף 1 לאמנה מגדיר "גזענות" באופן הבא:

"כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה, המיוסדת על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתן או תוצאתן יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש על בסיס שווה של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים או בכל תחום אחר בחיי הציבור".

הדין הפלילי בישראל מטיל עונש מאסר בפועל על "הסתה לגזענות". סעיף 144 אומר כך : "בסימן זה "גזענות" -רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת מאפשר לפסול רשימה מהתמודדות לבחירות לכנסת על סמך הסתה לגזענות. סעיף 5 לחוק המפלגות מאפשר לרשם המפלגות למנוע רישום מפלגה על סמך הסתה לגזענות.

תפישות נוספות של גזענות

בשנים האחרונות, טוענים אינטלקטואלים שונים שהתפתחו סוגים חדשים של גזענות: "גזענות של ציפיות נמוכות". גזענות זו מתבטאת בכך שאדם או קבוצה מסוימת זוכים להקלה בשיפוט כלפיהן, או שיש מהן ציפיות נמוכות (בתחומי המוסר, התרבות וכו), רק בגלל הגזע שלהם. המשורר האמריקני א. א. קאמינגס (E.E Cummings) תמצת את גישת הגזענות של ציפיות נמוכות במימרה הבאה: "חיבה למישהו מפני שהוא שחור מעליבה ממש כמו סלידה ממישהו מפני שאינו לבן"^{[דרוש מקור]}. בעולם המערבי, לעתים גם במקומות שבהם הייתה שכיחה האנטישמיות, קיימת גם מגמה הפוכה לאנטישמיות בשם פילושמיות - אהבת יהודים.

ראו גם

• אינטגרציה גזעית
• אנטישמיות
• אפליה
• אפרטהייד
• גזע (אדם)
• דעה קדומה
• ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם
• הומופוביה
• דרוויניזם חברתי
• סוגנות
• סטריאוטיפ

לקריאה נוספת

• Barbara J. Fields, "Slavery, Race, and Ideology in the United States of America," New Left Review 181 (1990): 95-118.

קישורים חיצוניים

• האגודה לזכויות האזרח בישראל
• גילוי דעת על היבטים ביולוגיים של גזע של האגודה האמריקאית של אנתרופולוגים פיזיים

הערות שוליים

* קטגוריה:מדעי החברה קטגוריה:מדע המדינה קטגוריה:סוציולוגיה קטגוריה:סטריאוטיפים ודעות קדומות

en:Racism af:Rassediskriminasie an:Racismo ar:عنصرية arz:تفرقه عنصريه ast:Racismu az:İrqçilik bar:Rassismus bat-smg:Rasėzmos be:Расізм be-x-old:Расізм bg:Расизъм br:Gouennelouriezh bs:Rasizam ca:Racisme cs:Rasismus cy:Hiliaeth da:Racisme de:Rassismus el:Ρατσισμός eo:Rasismo es:Racismo et:Rassism eu:Arrazismo fa:نژادپرستی fi:Rasismi fiu-vro:Rassism fo:Rasisma fr:Racisme ga:Ciníochas gl:Racismo hif:Racism hr:Rasizam hu:Rasszizmus ia:Racismo id:Rasisme io:Rasismo is:Kynþáttahyggja it:Razzismo ja:人種差別 jv:Rasisme ka:რასიზმი kn:ವರ್ಣಭೇದ ನೀತಿ ko:인종 차별 krc:Расизм la:Phyletismus lad:Rasizmo lb:Rassismus lt:Rasizmas lv:Rasisms mk:Расизам ms:Rasisme mwl:Racismo new:रंगभेद nl:Racisme nn:Rasisme no:Rasisme pl:Rasizm pms:Rassism pnb:نسل پرستی pt:Racismo qu:Chawchuri rikuri ro:Rasism ru:Расизм scn:Razzismu sh:Rasizam simple:Racism sk:Rasizmus sl:Rasizem so:Midab kala-sooc sr:Расизам sv:Rasism sw:Ubaguzi wa rangi ta:இனவாதம் th:เผ่าพันธุ์นิยม tl:Rasismo tr:Irkçılık uk:Расизм ur:نسل پرستی vi:Phân biệt chủng tộc war:Paglalain hin tawo yi:ראסיזם zh:种族主义 zh-min-nan:Chéng-cho̍k-chú-gī