כך

תנועת ימין קיצוני ישראלית

כך הייתה תנועה, ארגון טרור ומפלגה ימנית קיצונית, יהודית-דתית ישראלית, שהוקמה על ידי הרב מאיר כהנא. עמדתה המוצהרת הייתה שארץ ישראל שייכת רק ליהודים באשר הם, ומי שאינם יהודים יכולים לחיות בה בכפוף לתנאי היהודים. לערביי ארץ ישראל היא הציעה תושבות ארעית ובכפיפות לשיקולים ביטחוניים, או לחלופין, טרנספר ופיצוי על רכושם שייקח בחשבון רכוש יהודי שגזלו ארצות ערב. המפלגה נבחרה לכנסת ה-11 בשנת 1984, אך ב-1988 נפסלה מלהתמודד בבחירות, לאחר שהוכנסו תיקונים לחוק יסוד: הכנסת וחוק הבחירות לכנסת המונעים מרשימות המסיתות לגזענות להתמודד.

כך
סמליל התנועה
סמליל התנועה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד מאיר כהנא עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים מאיר כהנא
ברוך מרזל
תקופת הפעילות 1971 – 13 במרץ 1994 (כ־23 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות כהניזם
לאומנות יהודית
טרנספר
מדינת הלכה
תורת הגזע
ליברליזם כלכלי
כנסות הכנסת האחת עשרה
אותיות כך
שיא כוחה מנדט אחד
שפל כוחה לא עברה את אחוז החסימה
סיעות שהתפצלו כהנא חי
מטה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית ימין קיצוני
צבעים רשמיים צהוב, שחור
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשנת 1994 ביצע ברוך גולדשטיין את הטבח במערת המכפלה. גולדשטיין היה פעיל בתנועת כך, ובין השאר הופיע במקום השלישי ברשימתה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה.[1] בעקבות הטבח, מדינת ישראל הכריזה על תנועת כך כארגון טרור.[2] בעקבותיה, גם קנדה, ארצות הברית והאיחוד האירופי כללו את התנועה ברשימות ארגוני הטרור.

כיום לחלק מאנשי התנועה יש קשרים למפלגת עוצמה יהודית.[3][4][5]

היסטוריה

תנועת כך הוקמה על ידי הרב מאיר כהנא בשנת 1971 זמן קצר לאחר עלייתו לישראל. סיסמתה, "רק כך", וסמלה של התנועה, ארץ ישראל משני עברי הירדן עם אגרוף מונף ורובה, נלקחו במדויק מתנועת האצ"ל. מאוחר יותר שונה הסמל לאגרוף על רקע מגן דוד בעקבות דרישה של ותיקי אצ"ל.

התנועה נהגה לקיים עצרות וכינוסים בכל רחבי ישראל ללא קשר למועד הבחירות וצברה באיטיות אוהדים ותומכים. בבחירות לכנסת השמינית, התשיעית, והעשירית לא עברה את אחוז החסימה. לפני הבחירות לכנסת ה-11 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפסול את רשימת כך ולאסור עליה את ההתמודדות בבחירות. המפלגה עתרה לבג"ץ, וזה קבע כי אין עילה חוקית לפסול את הרשימה ולפיכך "כך" רשאית להתמודד בבחירות. בבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 זכתה הרשימה במנדט אחד, וכהנא היה לחבר הכנסת.

בסקר שנעשה לאחר הבחירות לכנסת, התברר ש"כך" זוכה לפופולריות רבה בקרב בני נוער ובני עדות המזרח, ובסקרים בעיתונות היא קיבלה בין 3–11 מנדטים.[6] ובליכוד הובע חשש מבריחת קולות מהם אל כך. בעקבות זכייתה במנדט בבחירות לכנסת ה-11, שונה חוק יסוד: הכנסת בשנת 1985, כך שמפלגות בעלות מצע גזעני לא יוכלו להתמודד בבחירות.[א] ב-5 באוקטובר 1988 נפסלה המפלגה על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מלהתמודד בבחירות לכנסת השתים עשרה לאור העובדה שמצעה קרא להגביל נישואים בין ערבים ליהודים. הפסילה שנעשתה בידי הוועדה (פרשת ניימן השנייה) אושרה על ידי בית המשפט העליון לאור השינוי בחוק הבחירות.

ב-5 בנובמבר 1990, ערב י"ח בחשון ה'תשנ"א, נאם כהנא במלון מריוט בניו יורק בארצות הברית, ובסיום נאומו נרצח על ידי אל סייד נוסייר, טרוריסט מוסלמי יליד מצרים ופעיל ארגון אל-קאעידה.

 
גרפיטי של תנועת כהנא חי, שרוסס על גבי חנות של ערבים בעיר חברון

לאחר הרצח של הרב מאיר כהנא התפלגה תנועת כך, עקב מחלוקת בהנהגה. פעילי כך הבולטים מאז רצח כהנא היו נועם פדרמן, ברוך מרזל וטירן פולק. אליהם הצטרף לאחר מכן איתמר בן-גביר. הרב בנימין זאב כהנא, בנו של הרב מאיר כהנא, הקים את תנועת פורשי כך, שנקראה "כהנא חי" (נקראה גם בראשי תיבות כ"ח), שאליה הצטרפו יקותיאל בן יעקב (מייק גוזובסקי) ודוד אקסלרוד. מרכז התנועה היה בהתנחלות כפר תפוח שם הוקמה ישיבה של "הרעיון היהודי". פעילות מרכזית נוספת של תנועת "כהנא חי" הייתה הוצאת עלון שבת ברוח התנועה.

שתי התנועות, כך וכהנא חי ניסו להתמודד בבחירות לכנסת שלוש עשרה אך ועדת הבחירות המרכזית פסלה אותן.

בשנת 1994 ביצע ברוך גולדשטיין את טבח מערת המכפלה. ועדת שמגר שחקרה את האירוע קבעה כי לא הוכח שגולדשטיין פעל במסגרת התנועה, אך מכיוון שהוא נבחר מטעמה למועצת קריית ארבע, והופיע ברשימתה לבחירות לכנסת, בטרם נפסלה המפלגה מלהתמודד, הוכרזו תנועות כך וכהנא חי כארגוני טרור (על פי פקודת מניעת טרור), והוצאו אל מחוץ לחוק.[7] בהודעת הממשלה על האירוע נאמר: ”אתם לא חלק מן המחנה הדמוקרטי הלאומי שכולנו שותפים לו בבית הזה, ורבים רבים בעם מתעבים אתכם. אתם לא שותפים למעשה הציוני. אתם נטע זר, אתם עשב שוטה. היהדות השפויה מקיאה אתכם מתוכה. הוצאתם עצמכם מחוץ לגדר ההלכה היהודית. אתם בושה לציונות וחרפה ליהדות”[8]

פעילי כהנא חי וכך המשיכו לפעול במהלך שנות ה-90 תחת שמות אחרים (בהם "חזית הרעיון", שמשרדיה בירושלים נסגרו בשנת 1997). בסוף שנת 2000 נרצחו הרב בנימין זאב כהנא ואשתו בפיגוע טרור ליד ההתנחלות עפרה ובעקבות זאת חדלה תנועת כהנא חי על גלגוליה השונים מלהתקיים.

בעקבות ההוצאה אל מחוץ לחוק של תנועת כך, בחרו חלק מפעילי התנועה לנטוש את המסרים הרדיקליים שהביאו לפסילת התנועה ולשוב אל המגרש הפוליטי הלגיטימי במדינת ישראל. הבולט שבפעילים אלו היה ברוך מרזל אשר לקראת בחירות לכנסת ה-16 חבר למיכאל קליינר במפלגת חרות. בקשות לפסול את מרזל מלרוץ לכנסת נדחו על ידי בג"ץ, אשר קיבל את טענתו של מרזל כי נטש את אותם חלקים במצע של כך האסורים על ידי החוק. מרזל התמודד שוב בבחירות לכנסת השבע עשרה במסגרת מפלגת חזית יהודית לאומית (בהמשך עוצמה יהודית), ובבחירות לכנסת העשרים ברשימת יחד. בשני המקרים לא עברה המפלגה את אחוז החסימה. בבחירות לכנסת השמונה עשרה נבחר מיכאל בן-ארי במסגרת רשימת האיחוד הלאומי. בבחירות לכנסת העשרים וארבע נבחר איתמר בן גביר כנציג עוצמה יהודית ברשימת הציונות הדתית.

פשע לאומני יהודי והכרזה כארגון טרור

תנועת כך תמכה במדיניות של פעולות נקם אלימות כנגד ערבים והעניקה סיוע לאנשים שהורשעו בפגיעה בערבים. "הוועד לביטחון הכבישים", בהנהגת ברוך מרזל, שמואל בן ישי ואחר כך טירן פולק, הוגדר על ידי אהוד שפרינצק כ"זרוע המבצעית של התנועה". הארגון ערך פעולות נקם בשכונות ערביות בעקבות זריקת אבנים על רכבי יהודים, ובהן הצתת בתים וניקוב צמיגי מכוניות.[9]

בנובמבר 1992, ביום השנה השני לרצח הרב מאיר כהנא, ארבעה קטינים מפעילי "כהנא חי" התארגנו במסגרת "סיירת נקמה", ובפיגוע בשוק הקצבים בעיר העתיקה בירושלים רצחו פלסטיני תושב מזרח העיר ופצעו שבעה באמצעות רימון יד.[7] מבצעי הפיגוע שנתפסו כעבור שמונה חודשים הורשעו ברצח.

בשנת 1994 ביצע ברוך גולדשטיין את טבח מערת המכפלה, ומדינת ישראל הכריזה על תנועת כך כארגון טרור.[2] בעקבותיה, גם קנדה, ארצות הברית.[10] והאיחוד האירופי כללו את התנועה ברשימות ארגוני הטרור. עתירה שהגישה התנועה בארצות הברית נגד סיווגה כארגון טרור נדחתה על ידי בית המשפט הפדרלי בוושינגטון בפסק דין שניתן בשנת 2006‏.[11] השופטים התבססו על כמה נימוקים: דברי שבח שפרסם ארגון כהנא על מבצעי פיגועים נגד ערבים; הפגנה של הארגון נגד איש שב"כ שחקר פיגועים נגד ערבים; קביעה שאישיות המקורבת ל"כך" היה שותף לפגיעה בערבים; והצהרה של ראש השב"כ אבי דיכטר משנת 2003 שרמת הסיכון לחיי ראש הממשלה אריאל שרון עלתה, ושיש איומים עליו מצד כמה עשרות כהניסטים. הם קבעו כי די בכך על מנת להכריז על כהנא חי כארגון טרור, ולמטרה זו אין צורך ברמת ודאות גבוהה.[12]

בשנת 2010 דחה בג"ץ עתירה שהגיש איתמר בן-גביר בדרישה לאפשר לפעילי ימין לצעוד בתהלוכה בירושלים עם דגלי הרב כהנא. נפסק שהנפת דגלי כהנא במסגרת תהלוכה, המזוהים עם דגלי תנועת כך, שהוכרזה כארגון טרור על פי הפקודה, מהווה עבירה על סעיף 4(ז) לפקודת מניעת טרור, בהיותה מעשה של גילוי הזדהות בציבור עם ארגון טרוריסטי.[13]

במאי 2022 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית כי היא מסירה מרשימת ארגוני הטרור הזרים שלה את ארגון כהנא חי, שתנועת כך מופיעה כשם נרדף לו,[14] כחלק מעדכון שגרתי בו הוסרו מהרשימה מספר ארגונים שאינם פעילים עוד.[15][16] הארגונים עודם מוגדרים כ"ישות טרוריסטית עולמית", ולא הוסרו מרשימת הפעילים וארגוני הטרור המשותפת למחלקת המדינה ולמחלקת האוצר של ארצות הברית.[17][18][19]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  מדיה וקבצים בנושא כך בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ראו פירוט בערך: מדינה יהודית ודמוקרטית
  1. ^ רשימות המועמדים בבחירות לכנסת האחת עשרה
  2. ^ 1 2 הכרזה לפי פקודת מניעת טרור התש"ח–1948, ילקוט הפרסומים 4202, 13 במרץ 1994
  3. ^ ג'רמי שרון, Understanding the ominous rise of Israel’s most notorious ultra-nationalist, The Times of Israel, 2022
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    , Under deal, Kahanist party could receive spot on key panel that appoints judges, The Times of Israel, 2019
  5. ^ שאול מגיד, Kahane Won, 2019
  6. ^ סקר מודיעין אזרחי מיוחד למעריב, מעריב, 28 בפברואר 1986
    "כתנא תופעה מסובנת; אסור להתרגש מסקרים", מעריב, 28 באוגוסט 1985
  7. ^ 1 2 שלי לוי, יונתן ארליך, ‏אלימות פוליטית מצד יהודים בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 17 באוגוסט 2005, עמ' 9
  8. ^ מתוך הודעת הממשלה על רצח הפלסטינים במערת המכפלה, באתר מרכז יצחק רבין, ‏28 בפברואר 1994
  9. ^ Ehud. Sprinzak, Brother Against Brother: Violence and Extremism in Israeli Politics from Altalena to the Rabin Assassination, The Free Press, New York 1990, page 238, לפי ציטוט בהערה 26 בחיפוש מידע, באתר main.knesset.gov.il
  10. ^ רשימת ארגוני טרור זרים באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית
  11. ^ KAHANE CHAI, ET AL v. DEPARTMENT OF STATE AND CONDOLEEZZA RICE, SECRETARY OF STATE, decided October 17, 2006, decision of US court of Appeals district of Columbia
  12. ^ אפרת וייס, חשד: אנשי "כהנא חי" תיכננו לפגוע בשרון ומופז, באתר ynet, 6 ביוני 2004
  13. ^ בג"ץ 333/09 איתמר בן גביר ואחר נ' מפקד מחוז ירושלים , ניצב אהרון פרנקו ואחר, ניתן ב־18 באפריל 2010
  14. ^ Country Reports on Terrorism 2020, United States Department of State
  15. ^ Revocation of Five Foreign Terrorist Organizations Designations and the Delisting of Six Deceased Individuals as Specially Designated Global Terrorists, United States Department of State, ‏20 במאי 2022
  16. ^   בן סמואלס, "כך" הוסרה מרשימת ארגוני הטרור בארה"ב, אך עדיין מוגדרת "ישות טרוריסטית", באתר הארץ, 24 במאי 2022
  17. ^   בן סמואלס, "כך" הוסרה מרשימת ארגוני הטרור בארה"ב, אך עדיין מוגדרת "ישות טרוריסטית", באתר הארץ, 24 במאי 2022
  18. ^ Office of Foreign Assets Control, Specially Designated Nationals and Blocked Persons List, United States Department of the Treasury, ‏27 במאי 2022
  19. ^ Bureau of Counterterrorism, Executive Order 13224, United States Department of State