משתמש:Mbkv717/מדנין

מדנין
مدنين
מדינה תוניסיהתוניסיה תוניסיה
מחוז מדנין
שטח 55 קמ"ר
גובה 81 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 71,406[1] (2014)
 ‑ צפיפות 1,298 נפש לקמ"ר (2014)
{{מממו|תוניסיה}}

מדניןערבית: مدنين (מידעעזרה); בצרפתית: Médenine) היא עיר בדרום מזרח תוניסיה, בירת מחוז מדנין. בעיר התקיימה קהילה יהודית ותיקה.

היסטוריהעריכה

כ-20 ק"מ צפונית מזרחית למדנין נתגלו חורבותיה של עיר קדומה בשם Gigthis (צר'), שנבנתה על ידי הפיניקים והתפתחה גם במהלך התקופה הרומית. עם כיבוש האזור במאה ה-7 על ידי המוסלמים, היא נהרסה כליל.

מדנין המודרנית הוקמה בתקופה העות'מאנית כמרכז מסחרי קטן לברברים בני השבט האורגאמה אשר ניהלו בה נקודת מסחר ואסמי תבואה. עם כינונו של השלטון הצרפתי, ב-1881, הוקמה במדנין מפקדה של הממשל, עובדה שתרמה לפיתוחה העירוני. ב-1913 הוכרזה כעיר.

מדנין משמשת כמרכז מנהלי ומסחרי לתושבי העיירות זרזיס, בן גארדאן וטאטואן.

במלחמת העולם השנייהעריכה

באזור מדנין נערך קרב מדנין, קרב חשוב במהלך המערכה בתוניסיה, כחלק מהמערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה. במהלך הקרב, פגשו כוחותיו של ארווין רומל, שחזר מובס מקרב אל עלמיין השני, את כוחות הצבא הבריטי, ונחלו תבוסה קשה. לאחר הקרב, עזב רומל את החזית האפריקאית.

בנייהעריכה

מדנין ההיסטורית התאפיינה בסגנון בנייה ייחודי המכונה "גורפה" (צר'): בתים הבנויים מחימר וקש אשר נבנו אחד על גבי השני עד לגובה של כ-7 קומות, באופן שיוצר צורה של כעין מחילות. מבנים אלו שמשו בעיקר כמחסנים לאחסון תוצרת חקלאית, בשל העובדה שהמבנה הייחודי שלהם סייע לשמירת טמפרטורה קרירה יחסית.

יהודיםעריכה

יהודים התיישבו במדנין באמצע המאה ה-19. הראשונים היו יהודים מג'רבה ומגאבס הסמוכות. הגירת היהודים מג'רבה למדנין התעצמה בשנות הפרוטוקטורט הצרפתי, עם הפיכתה לעיר. בעקבות כך, מנהג היהודים ונוסח התפילה היה על פי מנהג יהודי ג'רבה ושאלות הלכתיות הופנו לרבני ג'רבה.

היהודים עסקו בעיקר במסחר ובמלאכה. לכן, היו מספר בתי יהודים בסמוך לשוק, מחוץ לחארה (השכונה היהודית, בדומה למלאח במרוקו). משפחות שהגיעו מאלג'יריה והיו בעלות אזרחות צרפתית מלאה, התגוררו גם ברובע האירופאי של העיר. יהודים התפרנסו גם מאספקת שירותים ומוצרים לחיילי הצבא הצרפתי שחנו בעיר, ומקשרי מסחר עם גאבס.

ב־1909 היו בעיר 212 יהודים. ב־1921 נמנו 451 יהודים, ב־1926 היו 511 יהודים. ב־1931 מנתה הקהילה 536 נפש וב־1936 חיו במדנין 708 יהודים. ב-1946 הגיע מספר יהודי העיר ל־828.

בראש הקהילה עמד ועד בן שלושה חברים שנבחרו על פי עושרם ומעמדם החברתי. ב־1922 הוקם לראשונה ועד בפיקוח השלטונות הצרפתיים. המשפחה החזקה בקהילה עד 1949 הייתה משפחת חדאד שמוצאה היה מג'רבה. הכנסות הקהילה באו ממסים על שחיטה כשרה ועל יין כשר וממכירת עליות לתורה.

הקהילה הייתה מסורתית וחייה התנהלו סביב בית הכנסת היחיד בעיר, "בית הכנסת הגדול" שנחנך ב-1920. בבית הכנסת פעל מקווה וכותאב. בקהילה פעלה גם חברה קדישא ובית עלמין יהודי נפרד.

היהודים במלחמת העולם השנייהעריכה

  ערך מורחב – שואת יהודי תוניסיה

בימי מלחמת העולם השנייה נדרשו יהודי מדנין (שלא היו אזרחי צרפת של וישי) לספק מזון וכלים לכוחות הגרמניים. בהפצצת בנות הברית את הכוחות הגרמנים נמלטו היהודים מן העיר. חמישה יהודים נהרגו בהפצצות. היהודים חזרו לבתיהם בפברואר 1943, ומצאו כי רוב רכושם נשדד. עם תום המלחמה שיפצו את בתיהם בסיוע ארגון הג'וינט.

פעילות ציוניתעריכה

פעילות ציונית החלה במדנין רק אחרי מלחמת העולם השנייה. בראשית שנת 1945 הגיעו אליה לראשונה שליחים של אגודת "עטרת ציון" מג'רבה, והקימו סניף מקומי. נעשו ניסיונות להקים סניפים של תנועת הצופים ובית"ר.

בסוף שנות הארבעים הגיעו שליחים של הסוכנות היהודית מארץ ישראל ושליחי עלייה מתוניס. בעקבות החלטת החלוקה של ארץ ישראל ב־1947, עברה הפעילות הציונית להתנהל במחתרת. בשנים 1950–1951 הורע מצב יהודי מדנין בגלל עוינות השכנים הערבים ובגלל הידרדרות במצבם הכלכלי. הוקם ארגון "הוועד להצלת הדרום" שפנה לסוכנות בבקשה להעלות לישראל את יהודי הקהילות בדרום תוניסיה. בשנים 1951–1952 עזבו למעלה ממחצית מהיהודים, רובם עלו לישראל, מקצתם עברו לג'רבה או לבירה תוניס. בשנת עצמאות תוניסיה (1956) עוד חיו במדנין 379 יהודים.

עם זאת, שימשה הקהילה תחנת מעבר ליהודים מלוב שרצו להגיע לארץ ישראל. בין 1947 ל־1952 עלו 500 יהודים מלוב דרך מדנין בעזרת בני משפחת מאזוז שהיו בעלי קשרים טובים עם הצרפתים.

רבני העירעריכה

מדנין נמצאה תחת סמכותה הרוחנית של קהילת ג'רבה, ולכן רבני העיר היו יוצאי ג'רבה ובוגרי ישיבותיה.

מבין רבניה הנודעים:

  • רבי מרדכי יעיש.
  • רבי כמוס חדאד - מחבר הספרים "חכם לב" ו"אורח חיים". כיהן כרב הקהילה החל מ־1908 עד 1926 והיה גם שוחט, מוהל, סופר סת"ם ועורך גיטין.
  • רבי חומאני עלוש - בעל "אני חומה". כיהן כמלמד תינוקות בעיר, והחל מ-1926 כרב העיר, עד עלייתו ארצה ב-1950.
  • ר' מרדכי סגרון.
  • ר' רפאל כדיר צבאן - משנת 1951 עד עלייתו ארצה ב-1956.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא Mbkv717/מדנין בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מפקד אוכלוסין ודיור כללי 2014, המכון הלאומי לסטטיסטיקה של תוניסיה (בערבית)

קטגוריה:תוניסיה: ערים