משתמש:Wwstdayt/טיוטה
31°14′38″N 34°47′00″E / 31.24389°N 34.78333°E
בית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע הוקם בשלהי מלחמת העולם הראשונה בבאר שבע, ונטמנו בו 1,239 חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה שנהרגו באזור הדרום בעת כיבוש ארץ ישראל מידי האימפריה העות'מאנית, חיל המשלוח המצרי (1916). מבחינת כמות הנופלים הקבורים בו, זהו בית הקברות הצבאי הבריטי הגדול ביותר בארץ ישראל.
במקום נקברו תחילה 139 מחללי קרב באר שבע ביניהם חייל יהודי בדרגת קפטן (סרן)[1] שעל מצבתו חקוק מגן דוד. לאחר הקמת בית העלמין הועברו אליו גם חללים מתשעה בתי קברות ארעיים אחרים.
ליד שער הכניסה מופיעה הכתובת הבאה בשלוש השפות הרשמיות של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל:
"חלקת השדה שעליה הוקם בית הקברות הלזה, ניתנה על ידי עירית באר שבע כמתנת עם של בני פלשתינה (א"י) להיות מקום מנוחת עולמים לחיילי ההסכמה, אשר נפלו חללים במלחמה בשנים 1914 - 1918. יהי זכרם ברוך".
בית הקברות עוצב בהתאם לקווי אופי מוגדרים שגיבש הוועד המלכותי לקברי מלחמה, שהוקם בבריטניה בשנת 1917 עקרון יסוד היה התייחסות שוויונית לכל הנופלים. לפיכך נקבעו קווים אחידים לכל קבר ולכל בית קברות צבאי. הוחלט שהחיילים מכל הדרגות והמקומות ייקברו יחד, עם מצבות אחידות. בתי הקברות עוצבו בדמות גינה אנגלית, עם משטחי דשא וצמחייה. אופיו המקודש של שדה הקבורה הודגש בעזרת צלב אבן גדול, "צלב הקורבן". אליו חובר דגם של חרב צלבנית מארד. בבתי הקברות המרכזיים נבנה גם מזבח עשוי אבן- "אבן הזיכרון", שעליה נכתב באנגלית הפסוק מתהילים עב, יז: "יהי שמו לעולם".
מצבת הטייסים עריכה
בבית הקברות ניצבת מצבה, שהקימו הטורקים ואשר שוקמה בידי הבריטים, כאות הוקרה לשמונה הטייסים הבריטים שנהרגו בקרב נגדם. לאחר המלחמה גילו הבריטים את המצבה והציבו אותה בבית הקברות הצבאי הבריטי. למצבה צורת פירמידה קטומה, בראשה נחקק סמל חיל האוויר המלכותי ומתחתיה רשומים שמות הנופלים ותאריך נפילתם. לרגלי המצבה מופיע הכיתוב:
"מצבת זיכרון זו, שהוקמה לאחד מהם בנדיבות לב אויביהם, נתגלתה ושוקמה בידי ידידיהם. ינואר 1918"
בוני בית הקברות עריכה
לבניית בית הקברות נבחרה "חבורת העמק". בראשית אוגוסט 1921, בעת שתוכנן להתחיל בעבודה, הייתה החבורה עסוקה עדיין בסלילת כביש עפולה - נצרת. ולכן נשלחה קבוצה מ"גדוד העבודה" להתחיל במלאכה, ו"חבורת העמק" המשיכה לאחר כשבועיים. מחנה העובדים הוקם בשטח שעליו עומד כיום בית יציב את עבודת סיתות האבנים למדו בעזרת סתתים מקצועיים מירושלים. גם האבן הירושלמית הקשה, שהוזמנה במיוחד לריצוף רחבת התפילה, נחצבה על ידי חברי "גדוד העבודה". לאחר שנגמרה בניית הגדר, נשארה קבוצה קטנה של פועלים כדי להחליף את צלבי העץ, שסימנו את הקברים, במצבות שיש שהובאו מאיטליה ולהעמידן על בסיס של בטון. כן נעשו עבודות נוי, הותוו השבילים ורוצפו בחצץ, ופני הקרקע יושרו. בסוף 1922 תמה העבודה .
הנצחת הנופלים עריכה
עיריית באר שבע מקיימת מדי שנה, ב-31 באוקטובר, יום כיבוש העיר על ידי הדיוויזיה האנז"קית, אזכרה שנתית בבית הקברות לחללי מלחמת העולם הראשונה בעיר זו. נציגי בריטניה, אוסטרליה, ניו זילנד, טורקיה, גרמניה ודרום אפריקה מיוצגים בטקס על ידי שגריר או נציג בכיר אחר. גם נציגי כוח המשקיפים הבינלאומי בסיני (MFO) לוקח חלק פעיל בטקס כמשמר כבוד וחצוצרן. הציבור הישראלי, רבים מהם חברי "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל", משתתפים כל שנה בטקס, בו מועלה זכרם של חללי הצבא הבריטי שנהרגו במהלך כיבוש באר שבע ובקרבות שהיו בסביבתה.
בשנת 2002 נחנכה סמוך לתחנת הרכבת הטורקית אנדרטה יחידה במינה לזכר חללי צבא טורקיה שנהרגו על הגנת העיר ומוצבי הסביבה. בשנת 2008 הוקדשה הרחבה בה נמצאת האנדרטה כ"רחבת מוצטפה כמאל אתה-תורכ" לכבודו של מייסד הרפובליקה הטורקית החדשה, שהיה קצין בצבא העות'מאני, ושהה גם בארץ ישראל. באפריל 2008 הוקם ונפתח לקהל פארק החייל האוסטרלי, בשכונה י"א בעיר. הפארק, שהוקם בתרומת "קרן פראט" האוסטרלית, כולל מדשאות, מתחם סגור, שלטי הסברה ופסל מרשים של לוחם אוסטרלי על סוסו, ספק פצוע או שמא גוחן על הסוס תוך ההסתערות לכיבוש העיר.
אירוע יוצא דופן היה במלאת 90 למלחמה, מטעם המועדון האוסטרלי של ה-Lighthorse ו"העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל". קבוצה של 50 פרשים ממועדון זה, רבים מהם בעשור הששי והשביעי לחייהם, הגיעו לישראל כדי לשחזר בדייקנות את מסע חטיבת אנז"ק (הכוח האוסטרלי-ניו זילנדי) בימים האחרונים של אוקטובר 1917. האורחים באו לבושים מדים, חגורים, ונשאו איתם אוכפים אופייניים לתקופה ההיא. בהדרכת אנשי "העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה" הם שיחזרו בדייקנות את מסלול הרכיבה מחזית עזה עד לבאר שבע. ברוח התקופה הם ישנו ליד הסוסים, קיימו מסדרים וקבוצת פקודות, והשתתפו במספר טקסים בהם נחנכו שלטי הסבר. האירוע, שנעזר ברשות הטבע והגנים, קק"ל ומספר מועצות אזוריות, הסתיים במצעד הפרשים בחוצות באר שבע ב-31 באוקטובר, ובהסתערות הפרשים בדהירה מחורשת בית אשל עד לגשר הטורקי, בשעות אחר הצהריים, בדיוק כמו 90 שנה קודם לכך.
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ ואן דן-ברג סימור – קפטן (סרן) פרשים בריטי, מאמר עליו ועל הקרב ב-סיפורי ארץ-ישראל - מצבות מדברות 1950 – 1850
לקריאה נוספת עריכה
- גדעון ביגר ואלי שילר, באר שבע ואתריה, הוצאת אריאל, ירושלים, 1991
- אילן גל-פאר, בית הקברות הצבאי בבאר שבע: שני מאבקים, בתוך: ספר זאב וילנאי, מבחר מאמרים בידיעת הארץ, חלק ב, (עורך: אלי שילר), הוצאת אריאל, ירושלים 1987, עמ' 216 -224.
קישורים חיצוניים עריכה
- הסבר מפורט על הוועדה האימפריאלית
- מנוע חיפוש לחללי האימפריה במלחמות העולם הראשונה והשנייה - 2007
- סיור בעיר העתיקה בבאר שבע, המכללה האקמית לחינוך, על שם קיי
- בית הקברות הצבאי בבאר שבע - המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות וועדת דרום - בית העלמין הבריטי
