ויקיפדיה

ניקולאיה בלאט

רופא עיניים רומני

ניקולאיה בלאט (ברומנית: Nicolae Blatt[1];‏ 24 ביוני 1890 – 1 באפריל 1965) היה רופא עיניים רומני, כירורג וחוקר, בן למשפחה יהודית מטרנסילבניה, מייסד כתב העת הראשון לרפואת עיניים ברומניה - "Revista de Oftalmologie" (רביסטה דה אופטלמולוגיה). בלאט תרם לתחום רפואת העיניים במחקרים רבים וב-400 כתבים - מאמרים, ספרי לימוד, מונוגרפיות. בשנת 1931 התמנה בלאט לרופא העיניים הרשמי של חצר המלוכה הרומנית, מעמד אותו החזיק עד שנת 1947, כשבוטלה המונרכיה על ידי השלטון הקומוניסטי.

ניקולאיה בלאט
Nicolae Blatt
לידה 24 ביוני 1890
דז', האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באפריל 1965 (בגיל 74)
פרנקפורט, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי רפואת עיניים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת באבש-בויאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בתקופת מלחמת העולם השנייה, בימי המשטר אנטונסקו, ד"ר בלאט עזר למלכה האם אלנה בהצלת משפחות יהודיות רבות מפני סכנת גירושן למחנות ריכוז. אחרי המלחמה, בלאט התמנה לפרופסור לרפואת עיניים האוניברסיטה לרפואה על שם ויקטור באבש בטימישוארה ולראש החוג לרפואת עיניים במכון להשתלמות הרופאים במסגרת האוניברסיטה לרפואה על שם קרול דבילה בבוקרשט. הוא ערך מחקרים חלוציים בתחום הגרענת, הירוד המולד, הסרת הירוד החוץ-קפסולרי, השתלות הקרנית והפזילה.

בימי המשטר הקומוניסטי נרדף בתירוץ יחסיו בעבר עם משפחת המלוכה ובתירוצים אידאולוגיים מדעיים ופוליטיים. אחרי שבשנת 1949 הקים את כתב העת לרפואת עיניים בבוקרשט, הותקף על ידי מדענים בשירות המשטר כ"בוגד ואויב של רומניה העממית המפוארת", על "התרפסות בפני המערב". בהמשך פוטר מתפקידיו ומנעו ממנו לעבוד ככירורג בבתי חולים. בשנת 1958 נעצר והוחזק תקופה במאסר. הצליח לעזוב את רומניה בשנת 1964. בהגעתו במערב, התמנה לפרופסור אורח לרפואת עיניים באוניברסיטת גתה בפרנקפורט בגרמניה, והועמדה לרשותו מעבדת מחקר.

ילדותו ולימודיו עריכה

ניקולאיה בלאט (מיקלוש בלאט) נולד במשפחה של יהודים דוברי הונגרית, בכפר פנטיקול רומנסק, בקרבת העיר דז' בטרנסילבניה, שהשתייכה באותם ימים לאימפריה האוסטרו-הונגרית. הוריו, יעקב בלאט, עורך דין, וברתה, היו יהודים שומרי מצוות. גם הם וגם אחיו ושתי אחיותיו של בלאט נספו בשואה, במחנה ההשמדה אושוויץ, לשם גורשו על ידי הנאצים בשיתוף ממשלת הונגריה בשנת 1944.

בשנת 1913 סיים בלאט את הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת קלוז' (קולוז'וואר). בימי מלחמת העולם הראשונה בשנים 1914–1918 שירת כרופא צבאי בצבא האוסטרו-הונגרי. בשנים הבאות, התמחה ברפואת עיניים בקלוז' ובבודפשט ואחר כך למשך 5 שנים השתלם אצל רופאי העיניים י. מלר בווינה, א. קרוקמן בברלין, אלפרד פוגט בציריך, ז'ול גונן בלוזאן, הנריקוס וובה באוטרכט ופרנק ג'ולר בלונדון. אחרי שבשנת 1918 הסתפחה טרנסילבניה לממלכת רומניה במסגרת "האיחוד הגדול" קיבל בלאט אזרחות רומנית יחד עם שאר אזרחי באזור. בשנת 1930 התחתן עם מרתה שיינר (1972-1894), צלמת ועיתונאית בטימישוארה. הוא המיר פורמלית את דתו לנצרות הלותרנית אך במהלך חייו היה חילוני לחלוטין.

אחרי שפתח קליניקה פרטית בעיר טרגו מורש, ביום מן הימים נקרא לבצע ניתוח התנתקות רשתית אצל אחד מבני משפחת המלוכה היוונית, שהיה קרוב משפחה של המלכה אלנה של רומניה. בעקבות הצלחת הניתוח, בשנת 1931 הוזמן לעבור עם כל משפחתו לבוקרשט והתמנה לרופא העיניים הרשמי של החצר המלכותית הרומנית. בבוקרשט פתח קליניקה ואחרי מכרז התמנה למרצה בפקולטה לרפואה בעיר.

שנות מלחמת העולם השנייה עריכה

 
המלך מיכאי, המלכה האם אלנה וד"ר ניקולאיה בלאט בחזית הארמון פושור בסינאיה.

בשנת 1941, אחרי שרומניה הצטרפה למעצמות הציר בראשות גרמניה, הקליניקה של בלאט הופקעה כדי לארח קצינים גרמנים עם משפחותיהם. בלאט העביר את הקליניקה לדירת 3 חדרים, והתגורר באחד מהם יחד עם אשתו ובתו, עד אוגוסט 1944 כשכוחות הצבא הגרמני גורש מבוקרשט. בחשאי ד"ר בלאט שיתף פעולה עם מלכת האם אלנה כדי להציל משפחות יהודיות מסכנת הגירוש וההשמדה (למשל בעניין יהודי צ'רנוביץ[2]). לעיתים קרובות הוא נהג להודיע למלכה על אירועים שהיא לא ידעה ושימש מתווך בינה לבין הרב הראשי של יהדות רומניה באותם הימים, ד"ר אלכסנדרו שפרן, תוך כדי השתדלות לשמור על סודיות מעשים אלה מפני משטר אנטונסקו ונציגי גרמניה הנאצית. בנוסף לימד בלאט באחד משלושת בתי הספר לרפואה ליהודים, שפעל רשמית בשנים 1944-1941 במסגרת המכללה היהודית על שם אונסקו[3] באוגוסט 1944, כשהצבא האדום התקרב לגבול רומניה, המלך מיכאי הראשון חבר לפוליטיקאים שאהדו את בעלות הברית והורה על מעצר המרשל אנטונסקו ועל עזיבת מחנה הציר ועל כניסת רומניה למלחמה נגד בת בריתה לשעבר, גרמניה הנאצית. באוגוסט 1944 בלאט פינה את משפחתו לסינאיה, בעוד הוא נשאר בבוקרשט כדי לטפל בפצועים. עד תום המלחמה הוא פעל כרופא טייס בהטסת פצועים לבתי חולים בו זמנית המשיך להרצות באוניברסיטה ולטפל בחוליו הפרטיים.

אחרי המלחמה עריכה

אחרי סיום המלחמה התמנה ניקולאיה בלאט ראש הקליניקה והמעבדות לרפואת עיניים בטימישוארה ולפרופסור וראש המחלקה לרפואת עיניים במכון (בית הספר) לרפואה (כיום האוניברסיטה לרפואה) על שם ויקטור באבש בעיר טימישוארה שבדרום-מערב רומניה. כמו כן מונה כפרופסור וכראש המחלקה לאופטלמולוגיה במכון להתמחות ולהשתלמות הרופאים בבוקרשט. המשיך עד שנת 1947 להיות גם רופא העיניים של חצר המלוכה ושמר את הקליניקה הפרטית שלו בבוקרשט. בתקופה זו נסע כל שבוע ברכבת בין טימישוארה לבוקרשט.

בשנת 1947 אילצה ממשלת ד"ר פטרו גרוזה, בשליטה קומוניסטית, את המלך מיכאי להתפטר, ורומניה הוכרזה רפובליקה עממית. משפחת המלוכה בדרך לעזוב את המדינה ביקשה מהשלטונות הקומוניסטים להרשות גם למשפחת בלאט להגר יחד איתה כחלק מהפמליה. אבל הרשויות הקומוניסטיות דחו את הבקשה בעילה כי המדינה נזקקת לכישוריו של בלאט. עד שנת 1953 איפשרו לו לשמור על מעמדו האקדמי. בינתיים סגר המשטר את כל הקליניקות והמרפאות הפרטיות והחרים את כל הציוד הרפואי שבהן. לרופאים הותר לטפל בחולים אך ורק במרפאות ובתי חולים ממלכתיים.

כתב העת לאופטלמולוגיה "Revista de oftalmologie". שנים של רדיפות עריכה

 
ניקולאיה בלאט בכנס לרפואת עיניים בבוקרשט שנות ה-1950 המאוחרות

בשנת 1948 ייסד פרופ' בלאט את הכתב עת הרומני הראשון לרפואת עיניים, שאירח על דפיו מאמרים מאת רופאי העיניים המובילים בחו"ל, ביניהם -ולדימיר פילטוב מברית המועצות, באייאר וז'אנדליז מצרפת, ביאטי מאיטליה, בוסאקה מברזיל, קובמטאטוס מיוון, פרנצ'סקטי משווייץ, איגרסהיימר ור. גיפורד מארצות הברית, פאשב מבולגריה, דיוק-אלדר מאנגליה וובה מהולנד. מועצת העורכים כללה רופאי עיניים מקומיים וירג'יל פופוביץ', ניקולאיה זולוג ויון מויססקו. אחרי פרסום הגיליון הראשון, השלטונות הקומוניסטים אסרו על המשך הופעת הג'ורנל. בכתב העת "רוויסטה שטינצלור מדיקאלה" (Revista Științelor medicale), ביטאון של מחלקת מדעי הרפואה של האקדמיה של הרפובליקה העממית הרומנית, הוטחו בבלאט האשמות כי הוא בוגד, "סוכן של וול סטריט" ו"ברנש שהוכיח על ידי מעשיו כי אינו ראוי לחנך את הצעירים, הדורות הבאים של רופאים רומנים, שעליהם להתמסר למדע הסובייטי, המדע היחיד המקובל והאמיתי בעולם". אחר כך נדרש בלאט לערוך לעצמו "בקורת עצמית" והודות בפומבי בכל אותן ההאשמות, אך סירב. סדרת ההתקפות נגד בלאט בחוגי האקדמיה הרומנית משכו באותה תקופה את תשומת ליבו של רולאן בארת ששימש אז נספח תרבות של צירות צרפת בבוקרשט. הוא ציין את המקרה בדו"חו בן 8 העמודים מ-21 ביוני 1949 על "הפוליטיזציה של המדע ברומניה". באותם הימים נמצאו בלאט ומשפחתו בכוונת המתמדת של הבולשת - הסקוריטאטה. בשנים 1953–1954 סולק בלאט מכל תפקידיו באוניברסיטאות ונאסר עליו לבדוק חולים ולנצח בבתי חולים אוניברסיטאיים. בקושי השיג את המינוי כמנהל מחלקת רפואת העיניים בקליניקה הרב-מקצועית קנטקוזינו בבוקרשט. בספטמבר 1958 הוזמן להשתתף כיושב ראש בכנס הבינלאומי ה-18 לאופטלמולוגיה בבריסל, אך הממשלה הרומנית סירבה להנפיק לו דרכון.

המאסר עריכה

בסוף שנת 1958 הגישה משפחת בלאט בקשה לרשויות לעזוב את רומניה. זה קרה בדיוק בימי התחלת גל הרדיפות המחודש שהוכרז על ידי משטרו של גאורגה גאורגיו-דז' בשנים 1958–1961. ניקולאיה בלאט ואשתו, מרתה, נאסרו, אוימו ועונו על מנת שיסכימו להודות על "קשריהם הזדוניים עם האימפריאליזם המערבי" ועל שהחזיקו בשנות ה-1930 חשבונות בנק במערב אירופה ובארצות הברית. נכפה על בלאט לכתוב לאותם הבנקים ולבקש את שחרור הסכומים שבפקדונותיו שם ושילוחם לרומניה. כשהכספים הגיעו לרומניה הם הוחרמו מיד על ידי השלטונות. כשהאיגודים לרפואת עיניים במערב אירופה הפסיקו לקבל מאמרים מדעיים מבלאט, התחילו לחקור מהן הסיבות לכך. כעבור זמן שוחררו בלאט ואשתו מן הכלא אך בהתחלה לא התקבל בלאט לעבודה לאף מוסד רפואי. בסופו של דבר מצא משרה בפוליקליניה קטנה בפרברי בוקרשט.

אחרי התערבותו של פרנצ'סקו ביאטי מאיטליה, קבוצת רופאי עיניים מאירופה ואמריקה התכנסו לרגל כנס בינלאומי, כדי לדון בדרכים להשיג את הסכמת המשטר מרומניה לעזיבת משפחת בלאט את המדינה. לבסוף אחותה של מרתה בלאט שחיה בקנדה שילמה לממשלת רומניה סכום של כסף כדי להשיג את הגירת המשפחה. משפחת בלאט עזבה את רומניה בשנת 1964.

חיי הגלות ומותו עריכה

הקונסוליה הצרפתית הניקה לבלאט ומשפחתו אשרה לזמן בלתי מוגבל. הפרופסור ואשתו התיישבו תחילה בפריז באוגוסט 1964. באוקטובר 1964 קיבל מינוי כפרופסור אורח לרפואת עיניים באוניברסיטת פרנקפורט, במערב גרמניה. האוניברסיטה העמיד לרשותו מעבדת מחקר לזמן בלתי מוגבל אחרי זמן קצר של פעילות ומחקרים, הלך בלאט לעולמו ב-15 באפריל 1965 בבית החולים של אוניברסיטת פרנקפורט, אחרי מחלה קצרה, בגיל 74. מרתה בלאט המשיכה להתגורר בפרנקפורט ונפטרה שם כעבור 7 שנים, בגיל 67.

ניקולאיה בלאט היה חבר בוועדי העריכה של כמה מהחשובים שבכתבי העת בתחום רפואת העיניים ברומניה ובחו"ל - אופתלמולוגיה, בוקרשט (1954), Excerpta Medica Ophthalmology” מאמסטרדם, "International Journal for Trachoma" ממרסיי, "Ophtalmologica" מבזל, 'Aggiornimenti di Terapia Oftalmologica” מפיזה, „Rivista Italiana de Trachoma e di Patologia Oculare virale ed esotica” מקאטאניה, „Ophthalmic Literature” מלונדון,Revista de Oftalmologie מבוקרשט. הוא היה חבר בחברות הצרפתית, הגרמנית (מהיידלברג) והאיטלקית (מרומא) ושל החברה הלומברדית לרפואת עיניים ממילאנו.

כתביו עריכה

בלאט פרסם 373 מאמרים מדעיים בכתבי עת בינלאומיים שונים, רובם מבוססים על מחקריו. חלק מהם פורסמו מחדש בספר "Cercetări și Studii Oftalmologice" בשפה הרומנית.

מבחר מאמרים עריכה

  • Blatt, Nicolaus (28 iulie 1922). "Hebung der Kohlenhydrattoleranz und Verminderung der Glykosurie vor Staroperationen bei diabetischer Stoffwechselstörung". Albrecht von Graefes Archiv für Ophthalmologie (în germană) 108 (3–4): 411–19."Increase of carbohydrate tolerance and reduction of glycosuria before cataract operation in cases of diabetes
  • Blatt, Nicolas (1922). "Kürettage der Bindehaut (abrasio conjunctivae) bei den chronisch-katarrhalischen Conjunctivitiden". Wiener klinische Wochenschrift (în germană) 52[4]
  • Blatt, Nikolaus (31 martie 1923). "Klinik und Pathologie des primären Lidanthrax". Albrecht von Graefes Archiv für Ophthalmologie (în germană) 111 (1–2): 60–71."Clinical and pathological study of primary anthrax of the eyelids
  • Blatt, Nicholas (1931). "Weakness of Accommodation". Archives of Ophthalmology 5 (3): 362–73. doi:10.1001/archopht.1931.00820030046005.
  • Blatt, Nicholas (1932). "The Correction of High Myopia by Mueller's Contact Glasses". Archives of Ophthalmology 7 (3): 399–417. doi:10.1001/archopht.1932.00820100053008.
  • Blatt, N. (iulie 1949). "La valeur de la malaria-thérapie dans l'atrophie syphilitique des nerfs optiques". Ann. ocul. (în franceză) 182: 513–20.[5]
  • Blatt, N.; Regenbogen, L. (1966). "Le Problème de la fixation eccentrique dans l'amblyopie strabique". Archives d'Ophtalmologie (în franceză) 26 (2): 113–36.[6]
  • Blatt, Nikolaus (1965). "Intraoculare Knochenbildungen: Osseom und Ossifikation". Albrecht von Graefes Archiv für klinische und experimentelle Ophthalmologie (în germană) 168 (2): 220–40. (Postmortem)
  • Blatt, Nikolaus (1965). "Augenhintergrundveränderungen bei hochgradiger Myopie". Klinische Monatsblätter für Augenheikunde (în germană) 146 (3): 391–411.
  • Blatt, N. (1965). "Von isolierter Irisverletzung ausgehende sympatische Ophthalmie". în Jaeger, W. Deutsche Ophthalmologische Gesellschaft, Bericht über die 66. Zusammenkunft in Heidelberg 1964 (pdf) (în germană). Berlin: Springer. pp. 62–66. OCLC 660546114.

ספרים עריכה

  • Blatt, Nicolae (redactor)(1935). Cercetări și studii in oftalmologie București: Tiparul Suprema. OCLC 18495910.
  • Blatt, Nicolae (redactor) (1947). La prophylaxie de la cécité en Roumanie (1940–1947) în franceză. București: Imprimeria Națională.[7]
  • Blatt, Nicolae (redactor) (1947). Înființarea unui Institut Central de Oftalmologie
  • Monitorul Oficial și Imprimeriile Statului. Imprimeria Națională.București OCLC 895409163.
  • Blatt, Nicolae (1948). Curs de oftalmologie pentru studenții de medicină . Timișoara.
  • Blatt, Nicolae (1957). Manual de oftalmologie (pentru specializarea și perfecționarea medicilor) 2 volume. București.

לקריאה נוספת עריכה

  • * Gheorghe Brătescu - cap.10 - Medicină -p.281 în Nicolae Cajal, Hary Kuller - Contribuția evreilor din România la cultură și civilizație, Hasefer, București 2004
  • (גאורגה ברטסקו - רפואה - פרק 10 ב:ניקולאיה קאז'אל, הרי קולר - תרומת יהודי רומניה לתרבות ולציוויליזציה, הספר, בוקרשט 1996

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ניקולאיה בלאט בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בהונגרית: Blatt Miklós -מיקלוש בלאט, בגרמנית: Nikolaus Blatt - ניקולאוס בלאט
  2. ^ באתר ניזכור
  3. ^ Gh.Brătescu 2004 עמ' 269
  4. ^ "Curetting of the conjunctiva (abrasio conjunctivae) in chronic catarrhal conjunctivitis. Kürretage der Bindehaut". British Journal of Ophthalmology 1925; 9(7): 364.
  5. ^ "The Value of malarial therapy in syphilitic optic atrophy", by N. Blatt". American Journal of Ophthalmology 32(12) December 1949: 1768
  6. ^ publicată post mortem cu următoarea notă biografică : "Le professeur Blatt auteur de cet article, est mort a Francfort le 10 Avril, 1965. Qu'il nous soit permis de saluer ici sa mémoire en évoquant sa carrière. Né en 1890, médecin en 1913, il acheva en 1920 sa spécialisation en ophtalmologie par des séjours en Allemagne, en Bohème, en Suisse, et aux Pays-Bas. Revenu en Roumanie, il obtient en 1946 une chaire de Professeur a Timisoara. Ses publications très étendues couvrent à peu près tous les châpitres de l'Ophtalmologie. Sa culture française lui permettait de rédiger dans notre langue de nombreux articles que nos lecteurs ont été à même de goûter. Il venait à peine de quitter la Roumanie quand il a succombé à Francfort où l'université avait mis une chaire et un laboratoire à sa disposition."
  7. ^ Monitorul Official (in Romanian) XV (300, Partea IIa): 8166–67. Ascultind expuneri facute de Dr. Serban Bratianu (Decanul Facultatti de Medicina, Timisoara) si Professor Dr. Nicolae Blatt, Directorul departamentului de Ofthalmologie, am hotărât să constituim o Societate Română de Oculistică-----Ascultând expuneri făcute de Dr. Șerban Brătianu (Decanul Facultății de Medicină, Timișoara) și Profesor Dr. Nicolae Blatt, Directorul departamentului de Ofthalmologie, am hotărât să constituim o Societate Română de Profilaxia Orbirii
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ניקולאיה_בלאט&oldid=38314169"