ניק דה פריס

נהג מירוצים

ניק דה פריסהולנדית: Nyck de Vries, נולד ב-6 בפברואר 1995) הוא נהג מרוצים הולנדי שצפוי להתחרות באליפות הפורמולה אי עבור קבוצת מהינדרה. התחרה כנהג בקבוצת אלפאטאורי באליפות הפורמולה 1. זכה פעמיים באליפות העולם בקארטינג, באליפות הפורמולה 2 (2019) ובאליפות הפורמולה אי (2020/2021).

ניק דה פריס
Nyck de Vries
דה פריס, 2012
דה פריס, 2012
לידה 6 בפברואר 1995 (בן 29)
סנייק, הולנד
לאום הולנדהולנד הולנד
קריירת פורמולה 1
מרוצים 11
נקודות בקריירה 2
קבוצות אלפאטאורי (2023)
קריירת פורמולה 2
אליפויות 1 (2019)
מרוצים 68
ניצחונות 8
פודיומים 23
נקודות בקריירה 582
זינוקים מפול פוזישן 7
הקפות מהירות 11
קבוצות Rapax‏ (2017)
Prema‏ (2018)
ART‏ (2019)
קריירת פורמולה אי
אליפויות 1 (2020/2021)
מרוצים 42
ניצחונות 4
פודיומים 8
נקודות בקריירה 265
זינוקים מפול פוזישן 2
הקפות מהירות 2
קבוצות מרצדס (20192022)
www.nyckdevries.nl

קריירת מרוצים

עריכה

דה פריס החל את דרכו בתחרויות קארטינג. בשנת 2008 זכה בסבב העולמי WSK בקטגוריית KF3 ובאליפות גרמניה לנוער. שנה לאחר מכן זכה בשנית בשני התארים והוסיף זכייה באליפות אירופה באותה הקטגוריה. בינואר 2010 הוחתם על ידי קבוצת מקלארן וצורף לתוכנית לפיתוח נהגים צעירים של הקבוצה[1]. באותה שנה ניצח את אליפות העולם בקארטינג[2] ושנה לאחר מכן שב על ההישג.

בשנת 2012 התחרה במקביל בסבב האירופאי של הפורמולה רנו 2.0 ובסבב הצפון אירופאי. הוא המשיך להתחרות בסבב האירופאי גם בשנתיים הבאות, אך במקביל התחרה בסבב האלפי. בשנת 2014 זכה בתואר האליפות בשני הסבבים. בשנת 2015 הצטרף לקבוצת DAMS באליפות הפורמולה רנו 3.5[3]. הוא השיג ניצחון אחד, במרוץ סיום העונה ודורג במקום השלישי. בשנת 2016 עבר להתחרות עם קבוצת ART באליפות ה-GP3[4].

אליפות הפורמולה 2 קיימה את עונת הבכורה שלה בשנת 2017. דה פריס הצטרף לאליפות כמתחרה בקבוצת Rapax[5]. בארבעת המרוצים האחרונים בעונה עבר להתחרות עבור קבוצת Racing Engineering במקומו של לואי דלטרז שהחליף אותו בקבוצת Rapax[6]. בעונתו השנייה באליפות הצטרף לקבוצת Prema Racing[7]. במהלך העונה ניצח שלושה מרוצים וסיים על הפודיום שלוש פעמים נוספות. בסיום העונה דורג במקום הרביעי. במהלך השנה התחרה במקביל גם במספר מרוצים במסגרת אליפות העולם במרוצי סיבולת בקטגוריית ה-LMP2.

לקראת עונת 2019 נשאר באליפות, אך עבר להתחרות עבור קבוצת ART[8]. במאי אותה שנה עזב את תוכנית הפיתוח נהגים של קבוצת מקלארן[9]. במהלך העונה השיג ארבעה ניצחונות ושמונה פודיומים נוספים וזכה באליפות כשנותרו עוד שני מרוצים לסיום העונה.

פורמולה אי

עריכה

בדצמבר 2019 הוצג כאחד משני הנהגים בעונת הבכורה של מרצדס באליפות הפורמולה אי, לצידו של סטופל ונדורן[10]. ההישג הטוב ביותר בעונה הגיע במרוץ סיום העונה אותו סיים במקום השני והגיע לראשונה באליפות לפודיום.

עונת 2020/2021 נפתחה עם ניצחון בערב הסעודית[11]. ניצחון נוסף בולנסיה, המרוץ החמישי בעונה, העלה אותו לראש טבלת הנהגים. הוא איבד את ההובלה אחרי צמד מרוצים בהם לא צבר ניקוד ושב לראש הטבלה רק לקראת סיום העונה, אחר שזכה בפודיום כפול במרוצים שהתקיימו בלונדון (פעמיים מקום שני). בסיום העונה זכה בתואר האליפות, התואר הראשון של קבוצת מרצדס בקטגוריה[12].

פורמולה 1

עריכה

במהלך האימונים המקדימים לקראת גרנד פרי איטליה בעונת 2022 אלכס אלבון, נהגה של קבוצת ויאלימס ונאלץ לעבור ניתוח להוצאת התוספתן. דה פריס החליף אותו באימון השלישי, במקצה הדירוג ובמרוץ, אותו סיים במקום התשיעי וצבר נקודות בכורה באליפות[13]. באוקטובר 2022 הוחתם כמחליפו של פייר גאסלי בקבוצת אלפאטאורי החל מעונת 2023[14]. ביולי 2023, לאחר עשרה מרוצים, הודיעה הקבוצה על פיטוריו של דה פריס. במקומו הוחתם דניאל ריקארדו[15].

בחזרה לפורמולה אי

עריכה

בספטמבר 2023 הוחתם על ידי קבוצת מהינדרה, לצידו של אדוארדו מורטרה, לקראת העונה העשירית של אליפות הפורמולה אי[16].

סטטיסטיקה

עריכה

פורמולה 1

עריכה
שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 מיקום נקודות
2022 אלפאטאורי בחריין  ערב הסעודית  אוסטרליה  איטליה  ארצות הברית  ספרד  מונקו  אזרבייג'ן  קנדה  בריטניה  אוסטריה  צרפת  הונגריה  בלגיה  הולנד  איטליה 
9
סינגפור  יפן  ארצות הברית  מקסיקו  ברזיל  איחוד האמירויות הערביות  21 2
2023 אלפאטאורי בחריין 
14
ערב הסעודית 
14
אוסטרליה 
15
אזרבייג'ן 
פרש
ארצות הברית 
18
מונקו 
12
ספרד 
14
קנדה 
18
אוסטריה 
17
בריטניה 
17
הונגריה  בלגיה  הולנד  איטליה  סינגפור  יפן  קטר (מדינה)  ארצות הברית  מקסיקו  ברזיל  ארצות הברית  איחוד האמירויות הערביות  21 0

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ניק דה פריס בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה