נמל התעופה ברלין טגל

נמל תעופה בגרמניה

נמל התעופה ברלין טֱגַלגרמנית: Flughafen Berlin Tegel) נקרא על שמו של חלוץ התעופה הגרמני אוטו ליליינטל, היה נמל התעופה הבינלאומי הראשי של ברלין, עד לסגירתו ב-8 בנובמבר 2020.

נמל התעופה ברלין טגל
Flughafen Berlin-Tegel
TXL Logo.svg
צילום אווירי של נמל התעופה
צילום אווירי של נמל התעופה
נתוני השדה
קוד IATA
TXL‏
קוד ICAO
EDDT‏
סוג השדה ציבורי
תאריך הקמה 1948
תאריך סגירה 8 בנובמבר 2020
מפעיל Flughafen Berlin-Schönefeld GmbH
עיר סמוכה ברלין
משרת את ברלין
בסיס לחברות יורווינגס
איזיג'ט
קואורדינטות 52°33′35″N 013°17′16″E / 52.55972°N 13.28778°E / 52.55972; 13.28778
גובה מעל פני הים 37 מטר (122 רגל)
www.berlin-airport.de
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
08L/26R 9,918 3,023 אספלט
08R/26L 7,966 2,428 אספלט
(למפת ברלין רגילה)
Berlin location map.svg
 
ברלין טגל
ברלין טגל
מפת שדה התעופה
סטטיסטיקה (2018)
מספר הנוסעים 22,000,430 Increase 7.5%
תנועות מטוסים 187,292 Increase 7.8%
מטען 27,931.186 (טונות) Decrease 30.2%
קיבולת
טרמינלים 5 (A-E)
מראה הנמל מן האוויר

הנמל ממוקם כ-8 ק"מ צפונית מערבית למרכז ברלין, בשכונת טגל (ברובע רייניקנדורף). היה מדורג במקום ה-28 ברשימת שדות התעופה העמוסים באירופה, ובשנת 2008 עברו דרכו 14,530,000 נוסעים.

היסטוריהעריכה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה השתמש צבא הקיסרות הגרמנית באתר כמתקן אימונים. בשנות השלושים קבוצה של מהנדסי אווירונאוטיקה בהם המדען ורנר פון בראון ביצעו במקום ניסויי טילים. במלחמת העולם השנייה הציבו הגרמנים במקום סוללות נ"מ, המקום נהרס בהפצצה של חיל האוויר המלכותי הבריטי. בתקופת ההסגר על ברלין בין השנים 19481949 הקים חיל האוויר האמריקאי באתר שדה תעופה וערך אליו טיסות במסגרת הרכבת האווירית לברלין.

בתקופת המלחמה הקרה שימש שדה התעופה כבסיס חילות האוויר של ארצות הברית, צרפת, ובריטניה, והורשו לטוס אליו רק חברות ממדינות אלה. בתחילת שנות השישים החלו לטוס לנמל החברות אייר פראנס, פאן אמריקן, ובריטיש אירופאן איירוויז (British European Airways). משנת 1968 הופנו מנמל התעופה טמפלהוף (Tempelhof) לנמל כל טיסות השכר. בין השנים 1974-1969 נבנה הטרמינל החדש והורחבו המסלולים כדי לאפשר למטוסים רחבי גוף לנחות בנמל. בשנת 1975 החלה פאן אם להשתמש בנמל כבסיסה בגרמניה, החברה פעלה בנמל עד שנת 1989.

לאחר איחוד גרמניה בשנת 1990 הוסרו ההגבלות האוויריות, והותר לחברות גרמניות לפעול. חברת לופטהנזה רכשה את קוויה של פאן אם בגרמניה. בשנות התשעים הורחב הנמל בצורה משמעותית, ונבנו הטרמינלים D ו-E.

ביוני 2018, דווח כי לאחר הסגירה הצפויה של הנמל לאחר פתיחת נמל התעופה ברלין ברנדנבורג הוא יהפוך למתחם מסיבות והופעות לילה[1].

נמל התעופה נסגר לצמיתות לתנועה מסחרית כשהטיסה האחרונה המריאה ב-8 בנובמבר 2020.[2] תנועת המטוסים הועברה בהדרגה לנמל התעופה הבינלאומי ברלין ברנדנבורג החל מ-31 באוקטובר 2020. כל הטיסות הממשלתיות עברו גם הן לנמל התעופה החדש, למעט פעולות המסוקים שנשארו באזור נפרד בצד הצפוני של נמל התעופה טגל עד לשנת 2029.[3]

בתי נתיבותעריכה

 
אולם הכניסה הראשי לטרמינלים A ו-B
 
הכניסה לטרמינל C
 
אזור ה-Check in בטרמינל C
 
מבט אל טרמינלים D ו-E

בנמל התעופה פעלו ארבעה בתי נתיבות:

  • הטרמינל הראשי נבנה בצורת משושה עם 14 גשרים, שימש את חברות התעופה הגדולות.
  • טרמינל B ממוקם לצידו של הטרמינל הראשי, הגישה למטוסים מטרמינל זה בוצעה באוטובוסים.
  • טרמינל C נפתח במאי 2007 כפתרון זמני לבעיית הצפיפות בנמל, ושימש בעיקר את חברת התעופה אייר ברלין עד לסגירת החברה.
  • טרמינל D נפתח בשנת 2001, ושימש בעיקר את החברות האזוריות של לופטהנזה.
  • טרמינל E המפלס התחתון של טרמינל D, הטרמינל היחיד שפעל גם בלילה.

סטטיסטיקותעריכה

סטטיסטיקות נוסעיםעריכה

בשנת 2016, נמל התעופה טיפל בכ-60% מכלל תנועת הנוסעים לברלין.[4]

תנועת נוסעים בנמל התעופה לפי שנים
שנה נוסעים % שינוי
2000 10,343,697  
2001 9,909,453   -4.2%
2002 9,879,888   -0.3%
2003 11,104,106   12.4%
2004 11,047,954   -0.1%
2005 11,532,302   4.3%
2006 11,812,623   2.4%
2007 13,357,741   13%
2008 14,486,610   8.4%
2009 14,180,237   -2%
2010 15,025,600   6%
2011 16,919,820   12.6%
2012 18,164,203   7.3%
2013 19,591,838   8%
2014 20,688,016   5.6%
2015 21,005,215   1.5%
2016 21,253,959   1.1%
2017 20,455,278   -3.7%
2018 22,000,430   7.5%
Source: ADV[5]

הקווים העמוסים ביותרעריכה

קווי טיסות הפנים העמוסים ביותר (נכון לשנת 2017)[6]
דירוג יעד נוסעים חברות תעופה
1 בוואריה  מינכן 1,972,901 איזיג'ט, לופטהנזה
2 הסן  פרנקפורט 1,956,370 איזיג'ט, לופטהנזה
3 נורדריין-וסטפאליה  קלן/בון 1,232,847 איזיג'ט, יורווינגס
4 נורדריין-וסטפאליה  דיסלדורף 1,144,793 איזיג'ט, יורווינגס
5 באדן-וירטמברג  שטוטגרט 1,037,326 איזיג'ט, יורווינגס
הקווים האירופאים העמוסים ביותר (נכון לשנת 2017)[6]
דירוג יעד נוסעים חברות תעופה
1 שווייץ  ציריך 980,950 איזיג'ט, סוויס
2 צרפת  פריז-דה גול 867,378 איזיג'ט, Joon
3 בריטניה  לונדון-הית'רו 774,372 בריטיש איירווייז, יורווינגס
4 אוסטריה  וינה 714,409 אוסטריאן איירליינס, איזיג'ט
5 הולנד  אמסטרדם 590,625 KLM
הקווים הבינלאומיים העמוסים ביותר, נכון לשנת 2017 (לא כולל החלק האירופי של טורקיה)[6]
דירוג יעד נוסעים חברות תעופה
1 איחוד האמירויות הערביות  אבו דאבי 240,289
2 טורקיה  אנטליה 201,925 קורנדון איירליינס, אונור אייר, סאן אקספרס
3 קטר (מדינה)  דוחה 197,564 קטר איירווייז
4 ארצות הברית  ניו יורק-JFK 187,459 דלתא איירליינס
5 ישראל  תל אביב-בן-גוריון 173,134 איזיג'ט, גרמניה

חברות תעופה ויעדיםעריכה

בנמל פעלו כ-50 חברות תעופה שטסו לאירופה, אסיה, אפריקה, וצפון אמריקה.

הנמל שימש כבסיסן-המשני של החברות "לופטהנזה" ו"לופטהנזה סיטי ליין". בימי פעילותן של "אייר ברלין" ו"גרמניה" היה הנמל בסיס הפעולה המרכזי גם שלהם.

תחבורה אל הנמל וממנועריכה

לנמל התעופה טגל לא היה חיבור ישיר ברכבת, אך הוא חובר במספר נתיבי אוטובוסים וכבישים מהירים.

תחנת רכבת תחתית המשרתת ישירות את נמל התעופה תוכננה מאז שנות השישים, אך היא מעולם לא נבנתה בשל סגירתו הצפויה של נמל התעופה טגל. תחנת הרכבת התחתית של אלט-טגל ותחנת הרכבת Tgel S-Bahn אינן משרתות את נמל התעופה טגל, אלא את רובע טגל של ברלין. משנת 2017, נידונה הרחבה של רכבת מברלין האופטבנהוף לנמל התעופה טגל אך תוכנית זו לא יצאה לפועל.

רכבעריכה

לנמל התעופה היה חיבור ישיר לכביש המהיר A111 אשר קישר אותו לכבישים המהירים A10, A110 ו- A115 (דרך A110) המגיעים לכל הכיוונים. מוניות והשכרת רכב היו זמינות בנמל התעופה, והיה ניתן להגיע אל מרכז העיר (אלכסנדרפלאץ) בתוך 25 דקות.

אוטובוסיםעריכה

נמל התעופה קושר על ידי מספר קווי אוטובוסים של BVG, אשר מציעים חיבור לרכבת התחתית של ברלין ולרכבת העילית של ברלין, וכן לרכבות אזוריות ולרכבות ארוכות טווח.

תאונות ותקריותעריכה

ב-15 בנובמבר 1966 התרסק מטוס מטען של פאן אמריקן במהלך הנחיתה, שלושת אנשי הצוות נהרגו.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Holly Young, Could Berlin's Tegel airport be reborn as a nightclub?, the Guardian, ‏2018-06-12 (באנגלית)
  2. ^ Der letzte Flug von Tegel geht mit Air France nach Paris, Der Tagesspiegel, ‏29 בספטמבר 2020 (בגרמנית)
  3. ^ Regierungsterminal am BER ist in Betrieb, rbb24, ‏21 באוקטובר 2020 (בגרמנית)
  4. ^ "Berliner Flughäfen steigern 2016 ihre Passagierzahlen um elf Prozent". airliners.de (Berlin). 12 בינואר 2017. אורכב מ-המקור ב-2017-08-26. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2017. 
  5. ^ [1]
  6. ^ 1 2 3 DeStatis