נעדרי טנק אלתגר

פרשת נעדרי טנק אלתגר היא פרשת היעלמותו של צוות טנק מגדוד 9 של חטיבה 14 בחיל השריון, במהלך יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים. הצוות כלל את סרן מירון אלתגר, רב-טוראי חיים מוצפי, סמל ראשון ינקו קלר ורב-טוראי דן גילת. פרשת נעדרי הטנק חזרה לכותרות בספטמבר 2015, בעקבות חשיפת דו"ח של היחידה לאיתור נעדרים של צה"ל משנת 2014, לפיה גופות החיילים הובאו בחשאי לישראל בשנת 1977 ונקברו בקבר אחים וזאת מבלי ידיעת המשפחות.

חלקה הצפוני של גזרת תעלת סואץ, במפת הקוד סיריוס. האירוע היה בין המעוזים לחצנית ודרורה, ליד העיגול המסומן A4

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

הקרב

הצילום האווירי שנעשה ב-7 באוקטובר

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ב-6 באוקטובר 1973, יומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים, צלח צבא מצרים את תעלת סואץ במסגרת מבצע בדר. על פי פקודת שובך יונים, כוחות השריון שהיו מוצבים במרחק מספר קילומטרים מזרחה מקו התעלה היו אמורים להגיע אל המעוזים ולתגבר אותם. פלוגה ל' בגדוד 9 של חטיבת השריון 14, שהייתה אחראית לסיוע למעוזים בצפון תעלת סואץ, נעה לסיוע למעוזי "אורקל" (המעוז הצפוני ביותר, מול פורט סעיד), "לחצנית", "דרורה" ו"כתובה". סרן מירון אלתגר, שהיה סגן מפקד הפלוגה, נע לעמדת החיפוי של מוצב כתובה, הדרומי ביותר בגזרה, עם טנק נוסף בפיקוד המט"ק יוסי פלד.

עם חציית התעלה הציבו הכוחות המצרים מארבים וחסימות נגד טנקים ישראלים. מפקד פלוגה ל', סרן אורי הקמן, שנע לכיוון מעוז "לחצנית" נפגע במארב של כוח קומנדו מצרי ונהרג יחד עם כל צוותו. אלתגר ופלד שהגיעו למעוז כתובה שמעו על ההיתקלות של הקמן והחליטו לנוע לעזרתו. בין מעוזי "כתובה" ו"דרורה" נתקלו הטנקים במארב נוסף של אנשי קומנדו ימי מצרי. הטנק של אלתגר הצליח לפרוץ את המארב אך הטנק של יוסי פלד נפגע. שניים מאנשי צוות הטנק נהרגו - אבא צביון ודוד חדד - ואילו פלד וחייל נוסף, מיכאל בדש, נפלו בשבי המצרי.

הטנק בפיקודו של מירון אלתגר המשיך לבדו צפונה וחיילי מוצב "דרורה" ראו את הטנק עובר לידם. סגן יובל נריה, שהיה סגן מפקד פלוגה מ' באותו גדוד, העיד מאוחר יותר כי שמע את סרן מירון אלתגר מדווח שנפגע בסביבות השעה 18:00. דיווח זה לא נרשם ביומני המבצעים של החטיבה והאוגדה.

מאותה שעה נותק הקשר עם צוות הטנק. מה שאירע מנקודה זו ואילך מבוסס על תחקירים שנעשו לאחר המלחמה, בהסתמך - בין השאר - על צילומי אוויר שנעשו למחרת באותו אזור. על פי השחזור, הטנק נתקל במארב מצרי בהמשך הדרך לכיוון מעוז לחצנית, כשלושה קילומטרים מצפון למעוז דרורה. המארב היה מורכב משני כוחות: כוח אחד חסם את הכביש וכוח שני היה משמאל לציר. תצלום אוויר הראה כי הטנק ירד מהכביש, כנראה לאחר שנתקל במארב שלצד הדרך, והחל לנוע צפונה במקביל לכביש, על דרך עפר. נראה שבשלב זה נתקל הצוות בכוח המצרי שחסם את הכביש ולכן החל בנסיגה לאחור ומזרחה. הטנק ירד לאזור הביצות, פרס זחל ונתקע. לא ברור האם ואיך נוהל קרב בין אנשי צוות הטנק למארב הקומנדו המצרי.

החיפושים לאחר המלחמה

השטח שבו אירע המארב נותר בידי הצבא המצרי לאחר המלחמה, ולפיכך לא ניתן היה להגיע אל הטנק ללא תיאום עם המצרים. בסריקה שנערכה במאי 1974 נמצא הטנק ללא סימני פגיעה, ולידו טנק נוסף שנפגע באזור. הטנק של אלתגר היה ריק, ללא סימן לאנשי הצוות. במרחק כ-200 מטר מהטנק נתגלה תיק ובו טופס בחתימתו של אלתגר. מעבר לכך לא נמצאו שרידים נוספים, אם כי לא נערכו חיפושים רבים באזור. מכיוון שלא היה זכר לגופות אנשי צוות הטנק או לשרידיהן, הכריז צה"ל על ארבעת אנשי הצוות כחללים שמקום קבורתם לא נודע.

בין 1974 ל-1977 נעשו בשטח עבודות נרחבות, ששינו את פני השטח. במהלך העבודות נתגלו בשטח 19 גופות של חיילי צה"ל שנקברו באזור במהלך הקרבות, ואלה הוחזרו לישראל ביולי 1977. המצרים צירפו לגופות מפה ובה סימון המקומות בהן נמצאו. שמונה מהן נמצאו בגזרה שבה אירע האירוע של טנק אלתגר. אנשי הרבנות הצבאית, שבדקו את הגופות שהוחזרו, לא מצאו זהות ביניהן לבין אנשי צוות הטנק הנעדר.

חקירת אית"ן וחשיפת הפרשה

ב-1997 החלה יחידת אית"ן לחקור שוב את הפרשה, שהוגדרה במסמכים הרשמיים A4. צוות היחידה הצליח לגייס עדויות נוספות מחיילים וקצינים מצריים שהיו באזור בזמן המלחמה, וכן בדק צילומי אוויר, ידיעות בתקשורת המצרית וכן את המידע שהעבירה מצרים לישראל עם החזרת הגופות ב-1977. על סמך כל אלה הגיע צוות היחידה למסקנה כי שרידיהם של ארבעת אנשי צוות הטנק הם בין הגופות שהוחזרו ביולי 1977, והם קבורים בקבר אחים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בחלקת נעדרי מלחמת יום הכיפורים. זאת, בניגוד לחוות דעתם של אנשי הרבנות הצבאית, שניתנה ב-1977. בדו"ח שהוגש באוקטובר 2014 המליץ הצוות לשנות את מעמדם של הארבעה מחללים שמקום קבורתם לא נודע.

במאי 2015 נפגשו בני משפחתו של דן גילת, תותחן הטנק, עם האלוף במילואים יעקב עמידרור, שמונה על ידי ראש הממשלה לטפול בנעדרי המלחמה מהחזית המצרית. עמידרור העריך בפגישה כי רמת הוודאות של דו"ח יחידת אית"ן היא גבוהה, אך לא מוחלטת בשל חוות דעתם של אנשי הרבנות הצבאית. בשל כך קבע עמידרור כי לא ניתן עדיין לקבל במלואן את המלצות צוות אית"ן ולקבוע כי החיילים הנעדרים אכן קבורים בהר הרצל. עמידרור סירב לבקשה לפתוח את קבר האחים בהר הרצל, מכיוון שמעשה זה עלול לפגוע בכבוד המת של שאר הקבורים בו.

אתר ההנצחה של טנק אלתגר בקריית אונו

ב-22 בספטמבר 2015 פרסם עיתונאי הארץ עמוס הראל כתבה ובה חשף את הדו"ח של יחידת אית"ן. יומיים לאחר פרסום הכתבה, דרש חבר הכנסת עמיר פרץ לכנס דיון של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בעניין פרשת טנק אלתגר, פרץ שלח מכתב ליושב הראש הוועדה ח"כ צחי הנגבי בבקשה לזמן את נציגי משרד הביטחון לדיון לשם מתן הסבר אודות ממצאי הדו"ח.

באותו יום, במסגרת ריאיון לגל"צ, סיפר ניר אלתגר, אחיו של סרן אלתגר, כי:

במשך 42 שנה נותנים לנו הרגשה שמדברים איתנו, אבל את העובדות האמיתיות לא מספרים. הופתענו לקרוא שהחיילים, אחי ועוד שלושה שהיו איתו בטנק, קבורים במדינת ישראל. לא יעלה על הדעת שיכריזו עליהם כך כל עוד לא הוכח הנושא בבדיקת דנ"א

— עמוס הראל, פרשת נעדרי טנק אלתגר: דרישה לקיים דיון בנושא בוועדת חוץ וביטחון, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2015

מספר ימים לאחר מכן, הורה שר הביטחון, משה יעלון, לבכירי לצה"ל לזרז את הבדיקה בפרשה ולהביא את ההמלצות בעניין לאישורו בהקדם.^{[דרושה הבהרה]}

ראו גם

• נעדרי מלחמת יום הכיפורים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנצחת טנק אלתגר בוויקישיתוף

• אירוע ההיעדרות(הקישור אינו פעיל), באתר הענף לאיתור נעדרים
• אתי אברמוב, המסע בעקבות הצוות האבוד, עיתון בלב אחד, נובמבר 2013.
• יעל בניה, החתיכה החסרה, באתר הגבורה
• יהושע בריינר‏, הארבעה נעלמו על גדות התעלה, באתר וואלה, 17 בספטמבר 2010
• עמוס הראל, אחרי 42 שנה, דו"ח פנימי חושף: גופות צוות טנק שנעדר בסיני הוחזרו לישראל ב-77' והמשפחות לא ידעו, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2015
• כתבתו של עמוס הראל באתר חטיבה 14
• עמוס הראל, פרשת נעדרי טנק אלתגר: דרישה לקיים דיון בנושא בוועדת חוץ וביטחון, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2015
• עמוס הראל, שר הביטחון הורה לצה"ל לזרז את הבדיקה בפרשת חללי טנק אלתגר, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2015.
• רון מיברג, ‏נטושים בצריח: הגילוי המטריד על "טנק הנעדרים" נעלם מעיני כולנו, באתר מעריב אונליין, 27 באוקטובר 2015
• יוסי מלמן, כאילו בלעה אותם האדמה, באתר הארץ, 5 באוקטובר 2005
• פז שוורץ, המלחמה שלא תמה: משפחות נעדרי מלחמת הכיפורים מחפשות סגירת מעגל, בערוץ 10, 30 באוקטובר 2015.