צחי הנגבי

פוליטיקאי ישראלי, חבר כנסת ושר לשעבר

צחי הנגבי (נולד ב־26 בפברואר 1957) הוא ראש המטה לביטחון לאומי והיועץ לביטחון הלאומי של ראש ממשלת ישראל. בעבר כיהן כחבר כנסת מטעם הליכוד וקדימה וכשר בממשלות ישראל. כמו כן, שימש גם כסגן שר החוץ, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר ועדת הכלכלה, יו"ר ועדת הכנסת ויו"ר הקואליציה.

צחי הנגבי
לידה 26 בפברואר 1957 (בן 67)
כ"ה באדר א' ה'תשי"ז
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה התחיה, תנועת החרות, הליכוד, קדימה
סיעה הליכוד, ליכוד-גשר-צומת, הליכוד-צומת, קדימה, הליכוד - ישראל ביתנו
ראש המטה לביטחון לאומי ה־11
8 בינואר 2023 – מכהן
(שנה)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר הבריאות ה־18
18 ביוני 199612 בנובמבר 1996
(148 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר המשפטים ה־14
4 בספטמבר 19966 ביולי 1999
(שנתיים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
השר לאיכות הסביבה ה־8
7 במרץ 200128 בפברואר 2003
(שנתיים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
שר התחבורה ה־26
15 בדצמבר 200228 בפברואר 2003
(76 ימים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
השר לביטחון הפנים ה־10
28 בפברואר 20035 בספטמבר 2004
(שנה)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
השר לשיתוף פעולה אזורי ה־6
26 בדצמבר 201617 במאי 2020
(3 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר החקלאות ופיתוח הכפר ה־28
20 בינואר 202017 במאי 2020
(119 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר ההתיישבות ה־2
3 באוגוסט 202013 ביוני 2021
(315 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר בלי תיק
6 בספטמבר 20044 במאי 2006
(שנה)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון, אהוד אולמרט
30 במאי 201626 בדצמבר 2016
(211 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
17 במאי 20203 באוגוסט 2020
(79 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
21 בנובמבר 198810 בדצמבר 2005
(17 שנים)
17 באפריל 20069 בנובמבר 2010
(4 שנים)
5 בפברואר 201315 בנובמבר 2022
(9 שנים)
כנסות 1216, 1718, 1924
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יצחק שמיר בעת ביקור ברפא"ל. מאחוריו עוזרו, צחי הנגבי, ומימינו יוסף לוין, איש רפא"ל' 1985

הנגבי נבחר לראשונה לכנסת בשנת 1988, והיה חבר כנסת מאז כמעט ברציפות, כולל חמש שנים במפלגת "קדימה". בסוף 2010 פרש מן הכנסת לאחר שהורשע בעדות שקר בעניין מינויים פוליטיים ונגזר עליו קנס, מאסר על תנאי וקלון. הוא שב לכנסת לאחר הבחירות הבאות בשנת 2013.

ראשית דרכו עריכה

הנגבי נולד בירושלים לאנשי לח"י - עמנואל הנגבי, ממפקדי המבצעים של המחתרת, וגאולה כהן, לימים ח"כ מהליכוד ומהתחייה. הוריו נפרדו כשהיה בן חמש והוא גדל עם אמו בתל אביב[1].

הנגבי שימש כתב נוער במעריב לנוער. בשירותו בצה"ל היה כתב בעיתון במחנה. לאחר שהצליח להעלות את הפרופיל הרפואי שלו, התנדב לשרת בחטיבת הצנחנים[2] ושירת בגדוד 202, כשהוא ממשיך לדווח על קורותיו לעיתון במחנה[3]. לאחר שחרורו עבד ככתב בגלי צה"ל.

את פעילותו הפוליטית החל בהתארגנות נגד שלום עכשיו. בדצמבר 1979 תקף, יחד עם ישראל כ"ץ, סטודנטים פלסטינים באוניברסיטה העברית באמצעות אלות ושרשראות ברזל[4]. בעקבות קטטה אחרת בקמפוס האוניברסיטה הוא הורשע בעבירה של תגרה במקום ציבורי ונדון למאסר על תנאי וקנס. עם נסיגת כוחות צה"ל מסיני ופינוי העיר ימית התבצר הנגבי, ביחד עם כמה מחבריו, על אנדרטת ימית, ורק לאחר הפצרות מרובות הסכים לרדת מן האנדרטה.

ב-1979 נבחר ליו"ר התאחדות הסטודנטים באוניברסיטה העברית. כמו כן כיהן כיו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל עד 1982.

בעת היותו יו"ר התאחדות הסטודנטים שימש גם יושב ראש מועצת המנהלים של חברת הנסיעות הסטודנטיאלית איסתא. יחד עם ישראל כץ הגיש תלונה בה טען שמנהלי החברה פעלו להבריח את נכסי איסתא לחברה אחרת שהוקמה: איסתא ליינס. שופטת בית משפט השלום בירושלים, אסתר קובו, זיכתה בשנת 1987 את כל הנאשמים ובפסק דינה ציינה לגבי עדותו של הנגבי: "בעדותו לא תמיד הייתה האמת העובדתית נר לרגליו"[5]. ב-1981 הוצב במקום ה-18 ברשימת מפלגת התחיה בבחירות לכנסת העשירית[6].

בעל תואר ראשון מהחוג ליחסים בינלאומיים של האוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר ראשון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה זו.

פעילות במפלגת הליכוד עריכה

הנגבי כיהן כיו"ר מטה ההסברה של הליכוד ועוזרו של שר התחבורה חיים קורפו. בשנים 19841986 כיהן כיועצו של שר החוץ יצחק שמיר, ובשנים 1986–1988 היה מנהל לשכתו של שמיר בתפקידו כראש הממשלה.

החל משנת 1988 כיהן הנגבי כחבר כנסת מטעם הליכוד (עד פרישתו לקדימה בשלהי הכנסת השש עשרה). בכנסת ה-13 כיהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת. במקביל לחברותו בכנסת השלים את לימודי המשפטים, והתמחה בעריכת דין אצל עורך הדין רוני בר-און (לימים שר בממשלת ישראל).

שר המשפטים עריכה

ב־18 ביוני 1996 מונה לשר הבריאות. בספטמבר 1996 מונה למ"מ שר המשפטים במקומו של יעקב נאמן, נגדו נפתחה חקירה פלילית. כעבור שלושה חודשים מונה לשר המשפטים והתפטר מתפקיד שר הבריאות.

כשר המשפטים הביא בפני הכנסת, בין היתר, את הצעות החוק הבאות:

  • החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 3), בנובמבר 1996, שהרחיב את סמכות בית המשפט להיאבק בתופעות של אלימות במשפחה;
  • חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, בינואר 1997, שמאפשר לאזרח לנהל את ההתדיינות שלו עם רשויות השלטון בהליך יעיל ומהיר יותר, בלא להיזקק לעתירה לבג"ץ העמוס לעייפה;
  • חוק לעזרה משפטית בין מדינות, בפברואר 1997, שמקל על שיתוף הפעולה בין מדינת ישראל לבין מדינות זרות, בהליכים פליליים ואזרחיים;
  • חוק שירות נתוני אשראי, בדצמבר 1997, שנועד להסדיר את תחום מתן וקבלת האשראי כך שתקטן האפשרות לפגיעה בחיי המסחר והכלכלה;
  • חוק שירות הביטחון הכללי, במרץ 1998, שהסדיר את סמכויותיו ותפקידיו של השב"כ ואת דרכי הבקרה והפיקוח על פעולותיו;
  • תיקונים לחוק העברת אסירים לארצותיהם וחוק ההסגרה, במאי 1998, שנועדו לאזן בין שני יעדים: עשיית דין עם עבריינים, תוך שמירה על מעמדם וזכויותיהם של חשודים אזרחי ישראל;
  • חוק איסור הלבנת הון, בחודש אפריל 1999, שנועד לשלב את ישראל במערכה העולמית נגד העבריינות, בפרט בתחום הפשע המאורגן, הסחר בסמים והטרור.

בעת שכיהן כשר המשפטים היה מעורב בפרשת בר-און חברון, שבמהלכה נטען כי הטעה את הממשלה ואת בנימין נתניהו בקשר לעמדתו של אהרן ברק באשר למינויו של בר-און. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט שלא להגיש כנגדו כתב אישום בעניין זה.

בשנת 1998 נטען כי בעת שהנגבי שימש יושב ראש ועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת, שעסקה בחקיקת חוקים למלחמה בתאונות הדרכים, שימש כמנכ"ל בשכר של עמותה בשם "דרך צלחה"[7]. גם בעניין זה חקרה המשטרה, ואף בעניין זה מצא היועץ המשפטי כי אין מקום להגיש כתב אישום כנגד הנגבי[8].

שר סביבה ותחבורה עריכה

בשנת 2001 מונה הנגבי לשר לאיכות הסביבה. בתפקיד זה הוביל את העברת חוק הפיקדון על בקבוקים ומיכלי משקה. בשלהי 2002, סמוך לבחירות לכנסת ה-16, מונה לשר התחבורה נוסף על תפקידו כשר לאיכות הסביבה.

שר לביטחון פנים עריכה

ב־2003 מונה לשר לביטחון הפנים. בעקבות המינוי התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ[9] בטענה כי העובדה שהנגבי היה מעורב בפרשיות רבות פוסלת אותו מלמלא את התפקיד. בג"ץ דחה את העתירה.

כשר לביטחון הפנים יזם הנגבי, בין היתר, את ההחלטות הבאות:

  • אוגוסט 2003 – הורה למשטרת ישראל לאפשר ביקורי יהודים ותיירים בהר הבית, לאחר שאלה נמנעו, בהנחיית ערפאת, מאז ספטמבר 2000. מאז פתיחת הר-הבית מתקיימת באתר שגרת ביקורים מוסדרת, חמישה ימים בשבוע, בשעות קבועות[10].
  • מרץ 2004 – הקבינט החברתי-כלכלי אישר את הצעת הנגבי להקים יחידת משטרה ארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ)[11]. ייעודה הוגדר: "הובלת מאבק כלל מערכתי לצמצום תופעות של פשיעה כלכלית – הוצאת כספים או מניעת כספים מן הקופה הציבורית או אובדן ונזק לנכסים ציבוריים".
  • מאי 2004 – הציע לממשלה את מועמדותו של ניצב משה קראדי, מפקד מחוז הדרום במשטרה, לכהונת מפכ"ל המשטרה. הצעה זו התקבלה בהפתעה, בשל החלטת הנגבי לדלג על פני מועמדים ותיקים יותר. הנגבי הסביר כי הצעד נועד להצעיר את סגל הפיקוד הבכיר במשטרה ולרענן את הנהגתה. הממשלה אישרה פה אחד את מינויו של קראדי למפכ"ל ה-15 של המשטרה, החל מ-1.8.04.
  • יולי 2004 – [דרוש מקור] הציג בפני הכנסת תיקון לחוק: הקמת מאגר DNA במשטרת ישראל. ההצעה – תיקון לחוק סדר הדין הפלילי (נטילת אמצעי זיהוי ומאגר אמצעי זיהוי) – נועדה לסייע למחלקה לזיהוי פלילי במשטרה לפענח פשעים שלא ניתן לגלות את זהות מבצעיהם באמצעות המאגרים הקיימים במשטרה – מאגרי טביעות האצבע, ומאגר התצלומים. הצעת החוק אושרה.

ב-2005 הצביע בכנסת בעד תוכנית ההתנתקות. בשנת 2006 בעקבות מלחמת לבנון השנייה הסביר כי התוכנית היתה שגויה. בראיון לרשת ב' הסביר כי "ההתנתקות היתה טעות, התפרשה כחולשה והחולשה הזו הזמינה מתקפה בעזה ובצפון".[12] לימים, בשנת 2020, הסביר לראיון בערוץ 11 את תמיכתו בתוכנית בכך שלא רצה לשלם מחיר פוליטי, "אני לא הייתי מוכן להיות הפראייר שמצביע נגד".[13]

פעילות במפלגת קדימה עריכה

בנובמבר 2005 מונה הנגבי ליו"ר זמני של הליכוד, בעקבות פרישת יו"ר הליכוד אריאל שרון מהמפלגה והקמת קדימה. ב-7 בדצמבר הודיע הנגבי על הצטרפותו לקדימה. "הלב אמר להישאר בבית הפוליטי שבו גדלתי", אמר הנגבי, "אבל ההיגיון הממלכתי אמר להצטרף למהלך הפוליטי ההיסטורי לצידו של ראש הממשלה". הנגבי, שתמך בקריאה ראשונה בהצעת החוק ליישום תוכנית ההתנתקות[14], הודה כי "בעמדות המדיניות שלי יש תזוזה מתמשכת לאורך השנים". הצטרפותו של הנגבי לשרון בלטה במיוחד על רקע ידיעות לפיהן המשטרה תמליץ להעמידו לדין בפרשת המינויים (כפי שאכן עשתה כעבור זמן לא רב), אבל הנגבי דחה טענות בדבר קשר בין הדברים.

בדצמבר 2005, הוא הודיע על התפטרותו מהכנסת ("המנדט שלי שייך לליכוד, אני מחזיר אותו לליכוד")[15].

יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת עריכה

 
הנגבי (משמאל), עם יצחק הרצוג, יעקב פרי ומנחם בן-ששון, ינואר 2013
 
צחי הנגבי באירוע "שבתרבות" עם משה נסטלבאום בפתח תקווה, אוגוסט 2019

בבחירות לכנסת השבע עשרה הוא מוקם במקום התשיעי ברשימת קדימה לכנסת ונבחר מטעמה בבחירות אלו. בכנסת זו שימש הנגבי כיו"ר ועדת החוץ והביטחון. במהלך מלחמת לבנון השנייה ספג הנגבי ביקורת ציבורית כאשר נסע בזמן המלחמה לביקור פרטי בן מספר ימים מחוץ לישראל, בעודו משמש יו"ר ועדת החוץ והביטחון[16].

לאחר המלחמה כתבה הוועדה בראשותו דו"ח נרחב[17] ביחס למלחמה, אשר התפרסם בדצמבר 2007. מסקנות הדו"ח נתפסו על ידי התקשורת עם פרסומם כקשות במיוחד כלפי הצבא, על אף שכללו ביקורת נוקבת גם כלפי החלטות הממשלה.

במהלך שנת 2008 חוקקה ועדת החוץ והביטחון בראשותו שני חוקים בולטים: חוק שירות המילואים, אשר מעניק זכויות, הטבות והכרה ממלכתית למערך המשרתים במילואים[18]; וחוק המטה לביטחון לאומי, אשר מעגן בחוק, ברוח המלצות ועדת וינוגרד, את מעמדו, סמכותו, ואחריותו של המטה לביטחון לאומי (לשעבר - המועצה לביטחון לאומי), כגוף המרכז את תהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה בנושאי החוץ והביטחון[19].

בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום הרביעי ברשימת קדימה לכנסת. אף שקדימה לא הצטרפה לממשלה, המשיך בתפקידו כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, לאחר שמפלגת העבודה החליטה שלא למנות נציג מטעמה לתפקיד[20]. בכך, היה ליו"ר הראשון של ועדה זו שהוא מטעם האופוזיציה.

במהלך כהונתו בכנסת יזם את חקיקת חוק לפינוי שדות מוקשים (החקיקה הושלמה לאחר שחדל לכהן כחבר הכנסת)[21]. כן יזם תיקון לחוק תשלומים לפדויי שבי המבטל את תקופת ההתיישנות להגשת בקשות להכרה לפי החוק וכן חוק הקובע כי תינתן הנחה בארנונה לנכי נפש שזכאים למסגרות מגורים בקהילה, כגון דיור מוגן, אף שאינם נחשבים מחזיקים בנכס.

פרשת המינויים הפוליטיים עריכה

באוגוסט 2004 הגיש מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, דו"ח שעסק במינויים פוליטיים במשרד להגנת הסביבה בעת כהונת הנגבי כשר במשרד[22][23]. לטענת הדו"ח, נעשו במשרד לאיכות הסביבה עשרות מינויים פוליטיים, ובהם גם מינויים למשרות פיקטיביות. משנפתחה חקירת משטרה בעניין, הנגבי השעה עצמו מתפקיד השר לביטחון הפנים, בספטמבר 2004. בעקבות זאת מונה לשר במשרד ראש הממשלה.

משפטו בנושא המינויים הפוליטיים במשרד לאיכות הסביבה נפתח בשנת 2006 בבית משפט השלום בירושלים וכלל אישום בעברות של הפרת אמונים, עדות שקר ושוחד בחירות. בשנת 2008 נדחתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הצעה של פרקליטיו של הנגבי לעסקת טיעון[24].

ב-13 ביולי 2010 ניתנה הכרעת הדין: הנגבי הורשע בעדות שקר בפני ועדת הבחירות המרכזית בעניין אחריותו לפרסום בעלון פנימי של מרכז הליכוד וזוכה משלושה אישומים: שוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים, וניסיון להשפיע על בעל זכות הצבעה. בעניין האישום בהפרת אמונים הציגו השופטים שלוש דעות: אחד השופטים ביקש לזכות, השני ביקש להרשיע, ואילו השלישי ביקש לבטל את האישום מטעמי הגנה מן הצדק. לאור זאת לא הורשע הנגבי בסעיף זה[25]. ב-9 בנובמבר 2010 החליט בית המשפט ברוב של שני שופטים, נגד דעתו החולקת של אב בית הדין, כי יוטל על הנגבי קלון, ועקב כך הושעתה חברותו בכנסת. עוד נגזרו עליו קנס בסך 10,000 ש"ח, והתחייבות להימנע מעבירה דומה (לתקופה של שלוש שנים)[26].

ב-23 בדצמבר 2010 מסר הנגבי מכתב התפטרות ליושב ראש הכנסת ראובן ריבלין[27]. עקב שביתת הפרקליטים לא הגישה הפרקליטות ערעור על זיכויו[28]. ב-27 בדצמבר 2010 פסקה חברותו של הנגבי בכנסת כיוון שלא ניתן היה עוד להגיש ערעור על פסק הדין[29].

הפסקה מהפוליטיקה עריכה

באמצע נובמבר 2010 פורסם בתקשורת כי הנגבי מונה ליו"ר חברת התיירות והנופש "כספי קווי נוסעים", החברה מפעילה אוניית נוסעים בשם "ריו" ומבצעת הפלגות למספר יעדים ברחבי הים התיכון[30]. יום לאחר הפרסום הצהיר הנגבי כי הוא מוותר על המינוי והסביר זאת במילים אלו "אתקשה להקדיש את הזמן הדרוש שמצריך תפקיד כה מרכזי בחברה החדשה"[31].

 
סוכות עם שגריר ארצות הברית בישראל, משמאל לימין: יעקב אשר, דן שפירו, הנגבי וגדעון סער, הרצליה 2011
 
השר לשיתוף פעולה אזורי, צחי הנגבי, באוקראינה, לצידו משמאל סגנית השר לשילוב אירופי-אטלנטי של אוקראינה, איוונה קלימפוש-צינצאדזה (אנ'), מרץ 2018

מאמצע שנת 2011 לערך, הועסק הנגבי על ידי חברת תעש בתפקיד יועץ, בשכר של כ-5,000 דולר לחודש. העסקתו זו עוררה ביקורת על רקע הקשיים הכספיים בהם מצויה החברה, שלצורך המשך פעילותה קיבלה הלוואות מהמדינה בסך של 2.83 מיליארד שקל מאז שנת 2000 ועד אוגוסט 2012[32].

במהלך שנת 2012 לימד הנגבי בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו קורס בשם ״ההיבטים המשפטיים של הסיכול הממוקד״[33].

חזרה לליכוד עריכה

הכנסת ה-19 עריכה

הנגבי הודיע על כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת התשע-עשרה[34]. ב-22 ביולי 2012 פורסם בתקשורת כי הוא ניהל מגעים עם הליכוד כדי לחזור לשורותיו ולהביא עמו שבעה ח"כים שיתפלגו מסיעת קדימה. למחרת הודיע הנגבי על עזיבת קדימה ושובו לשורות הליכוד[35][36]. הנגבי הוצב במקום ה-26 ברשימת הליכוד ישראל ביתנו ונבחר לכנסת.

באפריל 2013 מונה הנגבי ליו"ר ועדת הכנסת[37]. ביוני 2014 סיים את תפקידו כיו"ר ועדת הכנסת ומונה לסגן שר החוץ[38], הוא כיהן בתפקיד עד התפטרותו של אביגדור ליברמן במאי 2015. ב-24 בדצמבר 2014, לאחר התפטרותה של יעל גרמן ושאר חבריה במפלגת יש עתיד, מונה גם לסגן שר הבריאות[39].

הכנסת ה-20 עד הכנסת ה-22 עריכה

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הוצב הנגבי במקום השנים-עשר ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת. בהמשך מונה ליו"ר הקואליציה וליו"ר ועדת החוץ והביטחון[40] . במאי 2016 מונה לשר בלי תיק במשרד ראש הממשלה[41]. בדצמבר 2016 הוחלט למנותו לשר לשיתוף פעולה אזורי במקום ראש הממשלה נתניהו[42][43]. בראשית 2017 כיהן כממלא מקום שר התקשורת למשך שלושה חודשים[44].

בינואר 2020 מונה לשר החקלאות, בנוסף לתפקידו כשר לשיתוף פעולה אזורי[45][46].

הכנסת ה-23 וה-24 עריכה

ב-17 במאי 2020, הושבע הנגבי לתפקיד שר במשרד ראש הממשלה, במסגרת הממשלה ה-35. עם מינויה של ציפי חוטובלי לשגרירת ישראל בלונדון מונה הנגבי לשר לענייני התיישבות במקומה[47].

כשר, הורה על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לבחינת הדרכים למניעת אסונות דוגמת אסון נחל צפית[48].

במאי 2021 לאחר מבצע "שומר החומות" העריך הנגבי בראיון טלוויזיוני כי המכה הקשה שקיבל החמאס תביא להרתעתו לאורך זמן וכי הוא לא יעז לתקוף את ישראל ב-15 השנים הקרובות.[49] ב-2023 תקף החמאס את ישובי עזה וביצע טבח בכ-1,300 אזרחי ישראל. בעקבות שיח על ה"קונספציה" ומחדל המודיעין במתקפת החמאס התנצל הנגבי על הראיון.[50]

בבחירות לכנסת ה-24, הוצב במקום ה-13 ברשימת הליכוד לכנסת ונבחר לכהונה נוספת. מפלגת הליכוד נשארה באופוזיציה ובחרה שלא למנות חברים לוועדות הכנסת.

לאחר הבחירות המקדימות לרשימת הליכוד בשנת 2022 נבחר הנגבי למקום ה-46 הלא ריאלי ברשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-25 (הרשימה זכתה ב-32 מנדטים)[51], ולא נבחר לכנסת ה-25.

ראש המטה לביטחון לאומי והיועץ לביטחון לאומי עריכה

עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע מונה לראש המטה לביטחון לאומי והיועץ לביטחון הלאומי של ראש ממשלת ישראל. הוא הראשון בתפקיד זה שאינו יוצא מערכת הביטחון הישראלית.

ב-14 באוקטובר 2023, שבוע לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, במהלך מסיבת עיתונאים, הודה הנגבי כי שגה בהערכתו לפיה ארגון חמאס ברצועת עזה מרוסן ומורתע - הערכה אותה השמיע רק שישה ימים לפני פרוץ המלחמה[52][53].

חיים אישיים עריכה

הנגבי מתגורר במבשרת ציון עם אשתו רנדי, ולהם ארבעה בנים.

משנת 1988 משמש כשוער בנבחרת הכנסת וכן מתאמן מזה שנים רבות בקראטה ולו חגורה חומה[54].

לקריאה נוספת עריכה

  • צחי הנגבי, לא ארץ נוכרייה לקחנו, ידיעות ספרים, 2021

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרים פרי עטו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שולה תבור-יריב, אמי, ישראל: כנרת, 1997, עמ' 80,81
  2. ^ ח"כ צחי הנגבי, ‏יצא מן הקרבות כאריק מלך ישראל, באתר ‏מאקו‏, 12 בינואר 2014.
  3. ^ צחי הנגבי‏, צחי הנגבי יצא לעצור מבוקשים בשכם, באתר וואלה‏, 14 באוגוסט 2009.
  4. ^ חגי דותן, כשהנגבי וכץ השתתפו בקטטה: בחזרה למאבק הפוליטי באוני' העברית, באתר חדשות 13, 13 ביולי 2019.
  5. ^ "האמת העובדתית לא הייתה נר לרגליו", באתר גלובס, 17 בנובמבר 1997
  6. ^ רשימת המועמדים
  7. ^ הדס מגן, יואב יצחק, ‏המלצה בפרקליטות: להעמיד את הנגבי לדין בשל מירמה בפרשת "דרך צלחה", באתר גלובס, 13 באוקטובר 1999
  8. ^ בניגוד להמלצות: היועץ סגר תיק הנגבי בפרשת "דרך צלחה", באתר הארץ, 26 בפברואר 2003
  9. ^ בג"ץ 1993/03
  10. ^ יהונתן ליס, אלוף בן, נדב שרגאי, היערכות לפתיחת הר הבית ליהודים בשבוע הבא: מגעים אחרונים עם הווקף; הנגבי: ההר ייפתח גם באופן חד-צדדי; הווקף: דבריו הם התגרות מיותרת, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2003
  11. ^ זאב קליין, ‏יחידה משטרתית מיוחדת תיאבק בפשיעה הכלכלית, באתר גלובס, 23 במרץ 2004
  12. ^ אילן מרסיאנו, צחי הנגבי: ההתנתקות הזמינה מלחמה בצפון, באתר ynet, 5 באוקטובר 2006
  13. ^ https://www.inn.co.il/news/441904
  14. ^ באתר הכנסת
  15. ^ מיה בנגל, "הלב אמר ליכוד, השכל החליט שרון", באתר nrg‏, 7 בדצמבר 2005
  16. ^ ביקורת על חופשתו של הנגבי בחו"ל, באתר וואלה‏, 6 באוגוסט 2006
  17. ^ הכנסת, ועדת החוץ והביטחון, דין וחשבון בנושא הפקת לקחי מלחמת לבנון השנייה, דצמבר 2007 – טבת תשס"ח, באתר הכנסת
  18. ^ "חוק המילואים - חוק היסטורי", באתר וואלה‏, 2 באפריל 2008
  19. ^ הכנסת אישרה את חוק המטה לביטחון לאומי, באתר וואלה‏, 29 ביולי 2008
  20. ^ מעריב אונליין, ‏ח"כ צחי הנגבי מונה ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, באתר מעריב אונליין, 1 בינואר 200001
  21. ^ חוק פינוי המוקשים אושר בקריאה שניה ושלישית ללא מתנגדים, באתר ynet, 14 במרץ 2011
  22. ^ דוד רטנר, מבקר המדינה: צחי הנגבי העדיף אינטרסים פוליטיים-אישיים על פני האינטרס הציבורי בתקופתו כשר לאיכות הסביבה, באתר TheMarker‏, 25 באוגוסט 2004
  23. ^ דוח ביקורת על מינויים פוליטיים ומינויים בלתי תקינים במשרד לאיכות הסביבה, באתר של מבקר המדינה
  24. ^ איציק וולף, "מזוז: דחינו הצעה לעסקה עם הנגבי", אתר חדשות מחלקה ראשונה, ‏1 ביולי 2008
  25. ^ פ (י-ם) 4063/05 מדינת ישראל נגד צחי הנגבי ושמואל הרשקוביץ, ניתן ב-13 ביולי 2010
    תומר זרחין, ח"כ צחי הנגבי זוכה בפרשת המינויים הפוליטיים; הורשע במתן עדות שקר, באתר הארץ, 13 ביולי 2010;
    בית המשפט הכריע: צחי הנגבי הורשע בעדות שקר וזוכה משאר העבירות, נענע10, 13 ביולי 2010
  26. ^ כתב כלכליסט, ביהמ"ש הטיל קלון על צחי הנגבי בשל עדות השקר; יושעה מיידית מהכנסת, באתר כלכליסט, 9 בנובמבר 2010
  27. ^ רוני סופר, צחי הנגבי הגיש את התפטרותו: "נחתמה תקופה", באתר ynet, 23 בדצמבר 2010
  28. ^ אביעד גליקמן, ynet, בגלל השביתה: לא יוגש ערעור על זיכוי הנגבי, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2010
  29. ^ הודעה על חילופי גברי בכנסת, רשומות - ילקוט הפרסומים
  30. ^ צח שפיצן, "ידיעות אחרונות", צחי הנגבי קופץ למים העסקיים: מונה ליו"ר כספי קווי נוסעים, באתר כלכליסט, 18 בנובמבר 2010
  31. ^ עקיבא נוביק, "ידיעות אחרונות", הנגבי ויתר על כהונת יו"ר "כספי קווי נוסעים", באתר ynet, 19 בנובמבר 2010
  32. ^ הדר קנה, בלעדי ל"כלכליסט": תעש: אין כסף למשכורות, אבל יש ליועץ, באתר כלכליסט, 6 באוגוסט 2012
  33. ^ הביוגרפיה של צחי הנגבי, באתר של הנגבי
  34. ^ ראיון של צחי הנגבי לידיעות אחרונות, באתר של הנגבי
  35. ^ הנגבי חוזר לליכוד: "הנהגת קדימה אינה מייצגת אותי", באתר וואלה‏, 23 ביולי 2012
  36. ^ הודעתו של הנגבי בעמוד הפייסבוק שלו, 23 ביולי 2012
  37. ^ אושר מינוי ליברמן ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, הנגבי לוועדת הכנסת, באתר ynet, 17 באפריל 2013
  38. ^ יהונתן ליס, הפיצוי לצחי הנגבי: מונה לסגן שר החוץ, באתר הארץ, 27 במאי 2014
  39. ^ מורן אזולאי, צחי הנגבי מונה גם לסגן שר הבריאות, באתר ynet, 23 בדצמבר 2014
  40. ^ צחי הנגבי מונה ליו"ר הקואליציה ויו"ר ועדת חוץ ובטחון, באתר "סרוגים", 14 במאי 2015
  41. ^ מורן אזולאי, נתניהו החליט: הנגבי שר בלי תיק, ח"כ ביטן יו"ר הקואליציה, באתר ynet, 16 במאי 2016
  42. ^ הכנסת אישרה: צחי הנגבי מונה לשר לשיתוף פעולה אזורי, באתר ynet, 26 בדצמבר 2016
  43. ^ החלטה מספר 2181 של הממשלה, באתר משרד ראש הממשלה, ‏20 בדצמבר 2016
  44. ^ רונן פולק,כאן ב – שידור חי ותוכניות מוקלטות להאזנה אונליין | כאן, באתר www.kan.org.il רשת ב-21 בפברואר 2017
  45. ^ החלטה מספר 4824 של הממשלה מיום 20.01.2020
  46. ^ מורן אזולאי, נתניהו החליט: הנגבי שר החקלאות, אקוניס שר הרווחה, חוטובלי לתפוצות, באתר ynet, 20 בינואר 2020
  47. ^ חוטובלי תהיה שרה לענייני התיישבות, הנגבי צפוי להחליפה בהמשך, באתר ynet, 17 במאי 2020
  48. ^ אריאל כהנא, פרשת אסון נחל צפית: תוקם ועדת בדיקה ממשלתית, באתר ישראל היום, 24 בנובמבר 2020
  49. ^ השר הנגבי: "בחרנו שלא למוטט את חמאס בגלל המחיר הגבוה" - רשת 13 https://13tv.co.il/item/news/politics/politics/tzahi-hanegbi-1254019/
  50. ^ https://www.inn.co.il/flashes/954122
  51. ^ הליכוד בהנהגת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, באתר GOV.IL
  52. ^ סיון חילאי, ראש המל"ל הנגבי על הערכתו שחמאס מרוסן: "טעות, שלי ושל כל הגורמים", באתר ynet, 14 באוקטובר 2023
  53. ^ מתן וסרמן, אנה ברסקי, ‏ראש המל"ל: "טעינו כשהאמנו שחמאס למד את הלקח משומר חומות", באתר מעריב אונליין, 14 באוקטובר 2023
  54. ^ צחי הנגבי, לא ארץ נוכרייה לקחנו, ידיעות ספרים, 2021
צחי הנגבי - תבניות ניווט