סוזנה פפיאן
סוזנה פפיאן (נולדה ב-2 במרץ 1992) היא שחקנית ישראלית.
לידה |
2 במרץ 1992 (בת 32) יפו, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל, ארמניה |
תקופת הפעילות | מ-2011 |
עיסוק | משחק ובמה |
מקום לימודים | סטודיו למשחק ניסן נתיב |
בן זוג | אלכסנדר (סשה) בולצה |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהפפיאן נולדה ביפו, להורים שעלו לישראל מארמניה הסובייטית ומרוסיה הסובייטית, לאחר התפרקות ברית המועצות לשעבר ב-1991.[1][2] אמה היא קרינה זכריאן, נגנית פסנתר, ילידת מוסקבה; ואביה הוא ואג פפיאן, המנהל המוזיקלי של תזמורת האופרה הקאמרית באשדוד.[1][2] גדלה בבת ים, והתחנכה בגן ילדים דובר־רוסית.[2] בגיל 6, אמה ואחיה ירדו ביחד עמה לירוואן, עיר הבירה של ארמניה; בעוד שאביה נשאר בישראל.[1]
בנעוריה של פפיאן בארמניה, הקשר עם אביה נותק, ועל כך סיפרה: ”גדלתי כילדה ארמנית לכל דבר. שכחתי לגמרי את העברית, גדלתי על סיפורי ישו המשיח, ובגיל 13 אחי ואני הוטבלנו לנצרות בכנסייה”.[1][2] כשנה לאחר מכן, הוריהם התגרשו.[1] פפיאן סיפרה כי בגיל 16 גילתה ששתי סבותיה הן ממוצא יהודי, בעוד ששני סביה הם ארמנים-נוצרים.[1][2] ושבארמניה הדת הולכת על פי האב – וכך יצא ששני הוריה גדלו והתחנכו כארמנים-נוצרים, ואף התחתנו בכנסייה.[1][2] ב-2008 בגיל 16, עלתה בחזרה עם אמה לישראל – לאחר שאחיה בן ה-18 החליט לעלות בחזרה לאביו וגם כדי להתגייס[1]. אחיה הגדול נהרג בהיתקלות עם מחבלים על הגדר שברצועת עזה באפריל 2008, בגיל 20, חודשים בודדים מתחילת שירותו[3][4][1]. בעקבות כך הן נשארו בישראל. היא לא-התגייסה לצה"ל, עקב התנגדות אמה.[3][4][1]
בגיל 18 החלה ללמוד במכינה על-מנת להתקבל ללימודי משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב שבתל אביב-יפו, בין השנים 2011–2014.[1][2]
קריירה
עריכהב"נתן החכם", מחזה מאת גוטהולד אפרים לסינג, שמתרחש בשנת 1178 בירושלים שתחת שלטון צלאח א־דין, היא גילמה את רחל, יהודייה ובתו של נתן החכם[1]. היא מתאהבת בצלבן ומנהלת מערכת יחסי אהבה אסורה, שלפיכך עוררו סערה והתנגדות רבה[1]. המחזה מוחא ומוקיע את צרות האופקים הדתית, ומעודד את עקרונות הסובלנות והאהבה בין הדתות השונות בארץ ישראל[1]. במאית ההצגה היא נועה וגנר.[1] במהלך קריאת המחזה הבינה פפיאן שלדמותה יש משבר זהות כמו לה בחייה שלה, ובשל כך הרקע שלה בדת הנוצרית סייע לה גם בחזרות לקראת ההצגה.[1] פפיאן סיפרה שבזכות הרקע שלה היא אף לימדה את עמיתיה השחקנים על אופן ההצטלבות המשתנה בין זרם לזרם – לפי זרמי הנצרות הקיימים[1].
חיים אישיים
עריכהנשואה לסשה בולצה, כלכלן ומהנדס רשת. השניים מתגוררים בתל אביב.
פילמוגרפיה
עריכהשנה | פרויקט | תפקיד | הערות |
---|---|---|---|
2012 | סרק סרק | סבטה | סרט קולנוע בבימוי של חיים בוזגלו |
2016 | מעבר להרים ולגבעות | חוקרת שב"כ | סרט קולנוע בבימוי של ערן קולירין |
2017 | לב שקט מאוד | אם חרדה | סרט דרמה בבימויו של איתן ענר |
כיפת ברזל | תמר, חיילת סמב"צית | הסדרה שודרה בערוץ 2 ומאוחר יותר בקשת 12 | |
2020 | בלקספייס | נטלי שטיין | עונה ראשונה, הסדרה שודרה ברשת 13 והעונה הראשונה נמכרה לנטפליקס |
רון | אלה | סדרת טלוויזיה מבית yes | |
2023 | סובייצקה | ענת (אניה) גולדנברג | תפקיד מרכזי; סדרה דוברת-רוסית ועברית ששודרה בכאן 11 |
גן קופים | מרגו מאי | תפקיד ראשי;
על תפקידה בסרט זה הייתה מועמדת לפרס אופיר לשחקנית הראשית הטובה ביותר | |
פסק זמן | סרט קצר;
הסרט מועמד לפרס אופיר לסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר | ||
2024 | הצבי | פרומה ציפיס | תפקיד מרכזי, הסדרה שודרה בכאן 11 |
האיש שרצה לדעת הכל | דיאנה גולדין | הסדרה שודרה בכאן 11 ומהווה סדרת המשך ל״תיק נעדר״ |
תיאטרון ובמה
עריכהפפיאן משתתפת באנסמבל ציפורלה, וכן גם השתתפה בצוותי השחקנים של תיאטראות רבים בישראל:
- תיאטרון החאן – תעלולי סקפן,[5] נפוליון חי או מת!,[6] טייבלה והשד,[7] נתן החכם,[8] הסבתות והצגות נוספות
- תיאטרון הקאמרי – מלון רנדוו בבימויו של אודי בן-משה,[9] הממונה על משאבי אנוש בבימויו של אלי ביז'אווי[10]
- תיאטרון הבית – אני דניאיל חארמס על פי סיפוריו הקצרים של דניאיל חארמס,[11] כל דבר חיי צריך[12]
- תיאטרון המדיטק – לא דובים ולא יער[13]
- פסטיבל עכו – אמסטרדם בלוג; ההצגה זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר ובפרס עיצוב התאורה לשנת 2014[14]
- פסטיבל חיפה להצגות ילדים – אגדת הילדה והעורבים, על-פי המעשייה "שבעת העורבים" של האחים גרים[15]
כפרזנטורית
עריכהפפיאן שימשה כפרזנטורית של חברת "מנורה מבטחים" במהלך שנת 2024.[16]
קישורים חיצוניים
עריכה- סוזנה פפיאן, ברשת החברתית פייסבוק
- סוזנה פפיאן, ברשת החברתית אינסטגרם
- סוזנה פפיאן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- סוזנה פפיאן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- סוזנה פפיאן, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- סוזנה פפיאן באתר תיאטרון החאן
- מור דיעי חנני, השחקנית סוזנה פפיאן: הפרידה מחולון, העלייה מארמניה והאח שנהרג, באתר השקמה חולון, 23 במרץ 2018
- מיכל ליבר-רונן, "הרגשתי שאני מתחילה מבור, לא מקרקע. עבדתי על זה קשה", באתר מאקו, 4 באוקטובר 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 צפורה רומן, בגיל 13 הוטבלתי בכנסייה. בגיל 16 הבנתי שאני יהודייה, באתר ynet, 12 במאי 2022
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 תחיה ברק, "לא רציתי למות דווקא כשאני מגשימה את החלום": סוזנה פפיאן היא הדבר הגדול הבא, באתר ynet, 7 בספטמבר 2023
- ^ 1 2 קורות החיים של דוד פפיאן, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ 1 2 כתבי, "דוד עלה לישראל ורצה לשרת רק בגבעתי", באתר ynet, 17 באפריל 2008
- ^ תעלולי סקפן, באתר החאן - תיאטרון איכות בירושלים
- ^ נפוליון - חי או מת!, באתר תיאטרון החאן
- ^ טייבלה והשד, באתר החאן - תיאטרון איכות בירושלים, 2023-12-17
- ^ נתן החכם, באתר החאן - תיאטרון איכות בירושלים
- ^ מרט פרחומובסקי, "מלון רנדוו": סיכון משעשע ומוצדק, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2016
- ^ תיאטרון - שליחותו של הממונה על משאבי אנוש - הקאמרי, באתר www.habama.co.il
- ^ תיאטרון הבית, תיאטרון הבית - אני דניאיל חארמס // 31 במאי, באתר תיאטרון הבית
- ^ תיאטרון הבית, תיאטרון הבית - כל דבר חי צריך // 20 בפברואר, באתר תיאטרון הבית
- ^ לא דובים ולא יער • תיאטרון המדיטק, באתר תיאטרון המדיטק
- ^ אמסטרדם בלוג, באתר www.tmu-na.org.il
- ^ אגדת הילדה והעורבים, באתר www.habama.co.il
- ^ אחת מן הפרסומות בהן שימשה פפיאן פרזנטורית לחברת ״מנורה מבטחים״, באתר יוטיוב, מרץ, 2024