אי-גיוס בישראל

גיוס חובה לצה"ל נעשה בהתאם לחוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ו-1986. בחוק זה קבועים גם כללים המאפשרים שלא להתגייס, ובהם קבלת פטור משירות ביטחון ואי-גיוס. כמו כן קיימת השתמטות מגיוס, באמצעות דרכים בלתי חוקיות על-מנת שלא לשרת בצה"ל.

פטור משירות ביטחוןעריכה

ישנם מאפיינים אחדים המעניקים פטור משירות ביטחון (כלומר פוטרים מגיוס לצה"ל) למי שאחד מהם מתקיים בו. בין המאפיינים הללו יש המתקיימים בגברים בלבד, אחרים המתקיימים בנשים בלבד, וכאלה המתקיימים בבני שני המינים, כגון:

  • פטור עקב הגירה לחו"ל: למי שהיגר מחוץ לישראל לפני גיל 16.
  • פטור עקב נישואין, היריון או הורות (לנשים בלבד): בהתאם לסעיף 39 לחוק שירות ביטחון.
  • פטור מטעמי הכרה דתית (ליהודיות בלבד): בהתאם לסעיפים 39 ו-40 לחוק שירות ביטחון.
  • פטור מטעמי בריאות: בהתאם לסעיף 5 לחוק שירות ביטחון, ועדה רפואית מוסמכת לקבוע כי מועמד לגיוס הוא בלתי כשיר לשירות ביטחון (נקבע לו פרופיל נמוך).
  • פטור מטעמי מצפון: בהתאם לסעיף 39 לחוק שירות ביטחון, ועדת מצפון מוסמכת לקבוע כי מועמד לגיוס הוא בלתי כשיר לשירות ביטחון (המועמד מוכר כפציפיסט).
  • פטור עקב מצב משפחתי, חינוך, התיישבות ביטחונית או צורכי המשק הלאומי[דרושה הבהרה], בהתאם לסעיף 36 לחוק שירות ביטחון.
  • דרוזים דתיים, ערביי ישראל (כולל בדואיים) ונשים דרוזיות וצ'רקסיות פטורים מגיוס חובה. הפטור לערבים אינו מוסדר בחוק ונובע מכך שצה"ל בוחר שלא לגייס אותם.
  • פטור מטעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים, גם כן במסגרת סעיף 36. כשלושת רבעי מהחיילים המשתחררים משירות סדיר מקבלים פטור משירות על סמך סעיף זה כדי לא לשבץ אותם במערך המילואים. בכך הצבא חוסך הוצאה תקציבית ניכרת וכן ממלא אחר הוראות חוק שירות המילואים שמתיר לו לקרוא לאנשי מילואים למטרות מסוימות בלבד.

פטור משירות ביטחון יכול להינתן לפני מועד הגיוס לצה"ל או במהלך השירות והוא פוטר הן משירות חובה והן משירות מילואים. לעיתים על משרתי קבע המקבלים פטור משירות ביטחון חלה חובה להתנדב להשלמת שירותם, על פי סעיפים מסוימים בחוזה בינם לבין צה"ל.

הסדר תורתו אומנותו מאפשר לגברים יהודים ללמוד בישיבה ובכך לדחות את הגיוס כל עוד ממשיך התלמיד את לימודיו או בהגיעו לגיל הפטור על פי ההסדר (בין 31 ל-41). תושב חוזר פטור משירות מילואים בתנאים מסוימים.

התפלגות פטורים מגיוס לגברים ביחס לאוכלוסייה החייבת בגיוס, 1999–2019[1]
25
50
75
100
125
150
1999
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019

הימנעות מגיוסעריכה

הימנעות מגיוס היא שימוש בדרכים חוקיות שלא לשרת בצה"ל, באמצעות פעולה שאחת מיעדיה הוא הימנעות מגיוס. דוגמאות לכך:

  • נערה שוקלת להתחתן, וגורם משמעותי בשיקוליה הוא הידיעה שכאישה נשואה תהיה פטורה מגיוס.
  • נער בן 17 מתלבט האם להתגייס לצה"ל או ללמוד בישיבה, ומחליט ללמוד בישיבה על מנת לקבל פטור שניתן לתלמידי ישיבה.
  • להבדיל מנישואין או לימודים בישיבה, שנעשים לעיתים ללא קשר לשירות בצה"ל, בקשת פטור מטעמי מצפון נעשית על ידי אנשים שאינם מאמינים בדרכו של הצבא, ויש המשתמשים בטיעון זה רק על מנת להשיג פטור.

במרבית המקרים, מי שמתקיימים בו המאפיינים המאפשרים הימנעות מגיוס אינו חייב לנצל מאפיינים אלה, ובאפשרותו להתגייס. 32.1% מהצעירות היהודיות לא התגייסו מטעמי דת בשנת 2005. השיעור הכולל של הצעירות היהודיות שלא התגייסו באותה שנה הגיע ל-42.3% ‏[2]. ב-2008 עלה שיעור הצעירות שאינן מתגייסות ל-44%, מהן 34.6% מטעמי דת, מצב שבעקבותיו הוחמרה האכיפה של צה"ל בנושא, בין השאר באמצעות חקירות פרטיות, במטרה לחשוף צעירות שלא דיווחו אמת בהצהרתן כי הן דתיות[3].

השתמטות מגיוסעריכה

השתמטות מגיוס היא פעולה בדרכים בלתי חוקיות על-מנת שלא לשרת בצבא. דרך עיקרית לכך היא יצירת מצג שווא, הגורם לקבלת פטור מגיוס. דוגמאות לכך:

  • נישואים פיקטיביים, שמטרתם היא קבלת הפטור לאישה נשואה, ללא כל כוונה לממש נישואים אלה (וביטולם לאחר קבלת הפטור המבוקש).
  • הצגת אישורים רפואיים כוזבים או התחזות לחולה, לשם קבלת פטור מטעמי בריאות.
  • הכרזה של נערה שהיא ראויה לפטור מטעמי הכרה דתית, בזמן שהכרתה הדתית אינה כזו.
  • יציאה מהארץ קודם לגיל גיוס, והימנעות משיבה אליה חרף פניית לשכת הגיוס. דרך של המדינה להילחם בשיטה זו היא הימנעות מהארכת תוקף הדרכון, כאשר זה פג[4].

בדרך נוספת להשתמטות מגיוס עוסק סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי[5] - השתמטות הנובעת מעריקות מיום הגיוס, כלומר מצב שבו מי שנקבע מועד לגיוסו לא התייצב לגיוס[6][7][8][9]. כאשר יום הגיוס של חייל חלף וזה לא הגיע ללשכת גיוס ושם עבר את תהליך הגיוס, החייל מוגדר כמשתמט גיוס. לאחר הכרזתו כמשתמט גיוס, פקודת מעצר מוצאת כנגדו ועל המשטרה הצבאית והאזרחית מוטלת האחריות למצוא אותו. כאשר נתפס, יחליטו האם לשפוט אותו בדין משמעתי, דבר שברוב המקרים יביא לעונש מוגבל ואי-רישום פלילי, או לשפוט אותו בבית דין צבאי, שם העונש אינו מוגבל וההרשעה נרשמת במרשם הפלילי[10].

הליכי שילוב של עריקים ומשתמטיםעריכה

תוכנית הליכי שילוב היא מיזם של צה"ל בשיתוף משרד הרווחה, בו מתמודד צה"ל עם בעיית ההיעדרות מן השירות של חיילים בעלי קשיים כלכליים באמצעות סיוע כלכלי, ולא באמצעות מאסרם בפועל ופיטוריהם מן השירות. הצבא מכנה את ההליכים הללו "הליכים שיקומיים", שכן הטיפול בבעיות העומדות בבסיס היעדרות החיילים מן השירות נתפסת על-ידו "שיקומי", משהיעדרות מן השירות היא עבירה פלילית. במסגרת המיזם, הושקעו תקציבים ממשרד הרווחה לטיפול בבעיות השורש המונעות מחיילים להשלים שירות תקין.

חרף אופיו הסוציאלי של ההליך, מדובר בהליך המתבצע בצל המשפט הפלילי, ובמסמך בו הציג הצבא את התוכנית נוקטים בכפל לשון, כאשר לעיתים מכונה ההליך "הליך שילוב", מונח המדגיש את אופיו הסוציאלי, ולעיתים "הסדר שילוב", מונח המדגיש את אופיו המשפטי-פלילי. החיילים בתוכנית השילוב נדרשים להתייצב לדיוני מעקב תקופתיים בבית הדין הצבאי, בכובעו כ"בית הדין המשלב".

קבלת ההחלטה על פתיחת בית הדין המשלבעריכה

בין השנים 2018–2020, בוצעה בצה"ל תוכנית הרצה (פיילוט) במסגרתה יושמו מנגנונים לשילוב עריקים ומשתמטים בשירות תקין באמצעים שאינם עונשיים, תוך מתן סיוע כלכלי. הצבא הגדיר את התוכנית כמוצלחת, כאשר מתוך כ-200 חיילים ששולבו בתוכניות השונות, כ-70 השלימו שירות מלא והשתחררו מבלי לרצות עונש מאסר ממושך וללא רישום פלילי (כ-80 חיילים אחרים עדיין נמצאים בשירות תחת פיקוח במסגרת תוכנית ההרצה). היות שהתוכנית נמצאה מוצלחת, ב-20/07/2020 צה"ל מצא לנכון להרחיב את המיזם כך שיכלול חיילים המתאימים לכך מכלל הזרועות והגופים במערכת הצבאית.

אופי הליכי השילובעריכה

במסגרת הליכי השילוב, עריק או משתמט שנעצר או הסגיר את עצמו, ותקופת היעדרותו מצדיקה ככלל העמדה לדין פלילי - יוכל לבקש להשתלב ב-"הליך שילוב". התוכנית מותנית במוטיבציה לשירות, ובית הדין הצבאי יפנה את החייל לבחינת התאמתו להליך על ידי מערך גחל"ת[11].

חרף אופיו הסוציאלי של ההליך, הפרוצדורה ההליכית עודנה מתרחשת בצל המשפט הפלילי. כך, בכל שלבי ההליך, החייל זכאי לייצוג מטעם הסנגוריה הצבאית או של עורך דין פרטי, וכן תנאי להתחלה של הליך השיקום הוא ישיבה במעצר ראשוני במתקן כליאה, שיכול להגיע עד ל-48 שעות. עוד עולה כי התחייבות החייל נושאת אופי של הסדר הקפאה, כנהוג במשפט הפלילי, שכן החייל מתחייב להימנע מביצוע עבירות פליליות וכן נדרש להתייצב לדיוני מעקב תקופתיים בבית הדין הצבאי, בכובעו כ"בית הדין המשלב". תוצאת ההליך, אף היא, נושאת אופי משמעתי-פלילי, כאשר חייל העומד בהסדר ומשלים את הליך השילוב בהצלחה, מורשע בבית הדין בעבירה שאינה נושאת רישום פלילי, ומושת עליו מאסר על תנאי.

חייל שנמצא מתאים להליך שילוב, חותם על הסדר שילוב ומקבל על עצמו את התנאים הקבועים בו, ומשוחרר ממעצרו לצורך התחלת שירותו ביחידה בה הוא משתלב. עם שובו ליחידתו, ממונה לחייל מפקד מלווה, שהוא קצין או נגד בדרגת רס"ל ומעלה. ככלל, הליך השילוב נמשך כשנה, ובמקרים המורכבים, מכונת ביחידה ועדה בהשתתפות גורמים שונים הבוחנת את הדרך הראויה לשילובו של חייל בשירות צבאי.

ביקורת ציבוריתעריכה

השתמטות מגיוס, כמעשה פלילי, נחשבת בדרך כלל כמעשה שלילי. בין המתנגדים החריפים למדיניות הממשלה יש התומכים בהשתמטות מגיוס, אך הם בגדר מיעוט.

בישראל, כמדינה הנתונה במצב לוחמה, נחשבה גם הימנעות מגיוס כמעשה שלילי, אם כי בשנות התשעים ואילך פחתה ההסתייגות מנמנעים מגיוס, אך הסתייגות זו חזרה וגברה בעקבות מלחמת לבנון השנייה שניכר כי ערערה את מעמדו של צה"ל בחברה הישראלית ופגעה בנתוני הגיוס לצה"ל. לאחר המלחמה נוהלו קמפיינים נגד השתמטות ובעד הגיוס לצה"ל ולמערך הקרבי בפרט. בין המסתייגים בחריפות מהימנעות מגיוס בלטו ראש אגף משאבי אנוש אלעזר שטרן ושר הביטחון אהוד ברק, שאמר: "צה"ל הופך בהדרגה מצבא העם לצבא של חצי עם. חייל לא צריך להרגיש שהוא יוצא לקרב כשבעיני חלק מהחברה שלנו הוא פראייר."[12]

השפעת הימנעות מגיוס על החיים האזרחייםעריכה

נושא השרות הצבאי עולה בראיונות עבודה רבים כחלק מטופס קורות החיים הנמסר למראיין. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה[13] תוקן באמצע שנות ה-90 כדי לאסור באופן מוחלט לשאול מועמד לעבודה על הפרופיל הצבאי שלו בצה"ל[14]. בשנת 2003 קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי הדרישה לשירות צבאי כתנאי לקבלה לעבודה, כאשר תנאי זה אינו רלוונטי למשרה המוצעת, מהווה אפליה אסורה[15]. אין איסור להביא שאלות אחרות על שירות או אי שירות במכלול השיקולים של המראיין, כל עוד מיוחס להן המשקל הראוי.

בשנים שחלפו מאז תוקן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ולמרות שינויים ביחס החברה הישראלית לשירות בצבא, נראה שכיום עדיין יש יחס שלילי למי שלא שירת בצה"ל. כדוגמה ניתן לציין את איש ההייטק ראובן אגסי, אשר הצהיר בפומבי כי יסרב לקבל לחברות אשר בבעלותו, עובדים אשר לא שירתו בצה"ל. במהלך סיור "יום בעקבות לוחמים" התבטא השר לשעבר אביגדור קהלני מול תלמידי תיכון: "מי שלא ישרת לא ישלם מיסים, יביא את הפשע, את הסמים"[16].

על אף האמור בתחום העבודה, בג"ץ קבע כי קריטריון השירות הצבאי יכול להשפיע על תחומים אחרים, כגון מתן סיוע לשכירת דירה או סיוע להלוואות לרכישת דירה לאחר השחרור ממשרד הבינוי והשיכון. כך קבעו גם כי משך השירות משפיע על מידת הטבות הזכאות, בהתאם לזמן בו לא יכול היה להשתכר אדם ששירת בצבא בתקופה הרלוונטית.

ארגונים ישראליים הפועלים למען ביטול גיוסם של אזרחים לצה"לעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דובר צה"ל בתגובה לעידן ארץ, מענה לבקשת חופש מידע בעניין התפלגות פטורים מגיוס ולאחר הגיוס, בין השנים 1999-2019, 12 ביולי 2020
  2. ^ חנן גרינברג, דאגה בצה"ל: הבנות ממעטות להתגייס, באתר ynet
  3. ^ חנן גרינברג, זינוק במספר הלא-מתגייסים, בעיקר צעירות, באתר ynet, 1 במרץ 2009
  4. ^ עת"ם (י-ם) 9050/08 יניב דוד הראל נגד שר הפנים, ניתן ב-25.6.2009
  5. ^ סעיף 94 בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 - "חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו - מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך."
  6. ^ התובע הצבאי נ' נסים ביטון, 189/02 (15/01/07) - "המדובר, למעשה, בהשתמטות מגיוס, שכן הנאשם לא הגיע לבקו"ם במועד גיוסו, ומאז חלפו… חמש וחצי שנים עד לאיתורו ומעצרו במקום עבודתו."
  7. ^ ע 98/07 התובע הצבאי הראשי נ' טור' דניס אלכסייב (11/09/07) - סעיף 1: "המשיב, טוראי דניס אלכסייב, הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955." סעיף 8: "המשיב השתמט מגיוס משך תקופה ארוכה מאוד"
  8. ^ ערעור 15/09 הצבאי הראשי נ' טור' אורן וורם (28/01/09) - "המשיב הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבֵרה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שעניינה השתמטותו מגיוס במשך 495 ימים"
  9. ^ ע 113/07 התובע הצבאי הראשי נ' טור' סבלי אלחזוב (23/09/07) - "המשיב הורשע בבית הדין המחוזי, על פי הודאתו, בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955. עניינה של העבירה בהשתמטותו של המשיב מגיוס במשך כשבע שנים."
  10. ^ דנה נוף עו"ד צבאי, הסדרת מעמד משתמט גיוס לצה"ל באתר דין - עורכי דין ומידע משפטי בישראל. ‏27/04/2009
  11. ^ בית הדין המשלב באתר יחידת בתי הדין הצבאיים
  12. ^ יוני שנפלד, ברק: צה"ל הפך לצבא חצי העם, באתר MSN
  13. ^ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, באתר חילן
  14. ^ רותי סיני, אסם תשלם 20 אלף ש' למועמד שנתבקש למסור פרופיל צבאי, באתר הארץ, 9.10.2007
  15. ^ פ (ת"א) 1038/99 מדינת ישראל נגד תפקיד פלוס בע"מ, ניתן ב-12.6.03
  16. ^ אור קשתי, אביגדור קהלני בפני תלמידים: מי שלא ישרת בצה"ל יביא פשע וסמים, באתר הארץ, 12.2.2010