תעלולי סקפן

תעלולי סקפןצרפתית: Les Fourberies de Scapin) הוא מחזה פארסי בן שלוש מערכות, פרי עטו של המחזאי הצרפתי מולייר. הגיבור הראשי, סקפן, דומה לדמות הארכיטיפית 'סקפינו' [1] זהו עיבוד של הקומדיה הרומית "פורמיו" מאת פובליוס טרנטיוס אפר. הצגת הבכורה של המחזה הייתה ב-24 במאי 1671, בבימויו ובכיכובו של מולייר בתיאטרון פאלה רויאל בפריז. מולייר היה אז בשיא הצלחתו המקצועית, כמנהל להקת התיאטרון של לואי ה-14 ואיש תיאטרון בעל שם. הוא הספיק להעלות עד אז את מחזותיו הידועים "הקמצן", "דון ז'ואן" ו"טרטיף".

מולייר, תעלולי סקפן, הוצאת פייר לה מונייה, 1680
מימין ויטלי פרידלנד (סקפן) ומשמאל אריה צ'רנר (ארגנט), "תעלולי סקפן", תיאטרון החאן, בבימויו של אודי בן-משה, 2009
מימין לשמאל: שמרית לוסטיג (היאסינט), נילי רוגל (זרבינט) ויואב היימן (אוקטב), החאן
מימין אודי רוטשילד (ליאנדר) ומשמאל ארז שפריר (סילבסטר), החאן

הנפשות עריכה

  • ארגנט – אביהם של אוקטב וזרבינט
  • ז'רונט – אביהם של ליאנדר והיאסינט
  • אוקטב – בנו של ארגנט
  • זרבינט – בתו של ארגנט
  • ליאנדר – בנו של ז'רונט
  • היאסינט – בתו של ז'רונט
  • סקפן – משרתו של ליאנדר, נוכל
  • סילבסטר – משרתו של ארגנט
  • נרין – אומנת של היאסינט
  • קרל – נוכל

מקום המעשה – נאפולי

תקציר העלילה עריכה

סקפן נוהג לשקר ולהערים על אנשים כדי להשיג את מטרותיו. הוא אדם שחצן ויהיר שפועל כאילו הוא מסוגל להשיג הכול. אולם, הוא גם גאון דיפלומטי. הוא מצליח לתמרן את הדמויות השונות ולהפעיל אותן זו כנגד זו בקלות ועם זאת מצליח להשיג את מטרתו העיקרית – לעזור לזוגות הצעירים.

בהיעדרם של אבותיהם, אוקטב נושא בחשאי את היאסינט וליאנדר מתאהב בחשאי בזרבינט. אולם האבות שבים מטיול עם תוכניות נישואים לבניהם. לאחר שסקפן שומע מהבנים תחינות רבות לעזרה, הוא נעתר לכך לבסוף.

המחזה בעברית בדפוס עריכה

  • מולייר, תעלולי סקפן, נוסח עברי: נתן אלתרמן, תל אביב? : חמו"ל, [?-197.
  • פרנק דנלופ וג’ים דייל, סקאפינו : קומדיה (על פי "תעלולי סקאפין" מאת מולייר). עברית: עדה בן נחום, רמת-גן : מרכז ישראלי לדרמה ליד "בית צבי", בית הספר לאמנות הבמה והקולנוע, 1988.

המחזה בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי עריכה

1. תעלולי סקאפאן, תיאטרון האהל, הצגת בכורה: אפריל 1950

  • יוצרים: עברית – מנשה לוין, הצגה – י. הרשקוביץ, הציירת – פ. שווארץ, המוזיקה והמנצח – א. נתן, הריקודים – ד. בדר, משחקי ביניים – מ. ינאי וי. הרשקוביץ.
  • משתתפים: סקאפאן – יעקב בן-סירא, ארגנט – ז. רפפורט, ז'רונט - מ. ינאי, יסינטה – ר. נירית, ליאנדר – שמוליק עצמון, אוקטב – א. ארצי.

2. תעלולי סקפן, תיאטרון לילדים ולנוער שליד משרד החינוך (כיום תיאטרון אורנה פורת), הוצג בשנים 1974-1973

3. סקאפינו, תיאטרון באר שבע, הצגת בכורה: 26 בינואר 1981

4. תעלולי סקפן (פארק הירקון), תיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה: 19 ביולי 1983

5. תעלולי סקאפן, תיאטרון הבימה, הצגת בכורה: 28 בדצמבר 1994, מספר הצגות: 42

  • יוצרים: תרגום ועיבוד – אורן נאמן, רוני פינקוביץ'; בימוי - רוני פינקוביץ', תפאורה - איתן לוי, פזמונים - אורן נאמן, מוזיקה - בועז ברקת, הדרכה קולית - אלוירה כוחנוף, תנועה - איזי מרטין, שפה ודיבור - נגה יתומי רביב, תלבושות - איריס רטינסקי, תאורה - נתן פנטורין.
  • שחקנים: סקאפן - יוסי טולדו, אוקטב - רועי ששון, ליאנדר – ליאור אשכנזי, ארגנט – חנן גולדבלט, ז'רונט – עזרא דגן, ז'רבניט – שרית וינוגרד, היאסינט – יולי הר-גיל, נרין - שרית חן, סילבסטר – נתי רביץ, קארל- אמיתי יעיש. נגנים - רוני צדיק, ישראל נחום, בועז ברקת. רקדנים - שחר שמיר, חבקוק דהבני.

6. תעלולי סקפן, תיאטרון החאן, הצגת בכורה: 19 בדצמבר 2009

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 'סקפינו' הוא דמות של משרת חריף ותככן שהתגבשה בקומדיה דל'ארטה ב מאה ה-16.