פתיחת התפריט הראשי

סיגל מורן (נולדה באוקטובר 1965), היא פוליטיקאית ישראלית ששימשה כראש המועצה האזורית בני שמעון בשנים 2009-2018.

סיגל מורן
סיגל מורן.jpg
לידה אוקטובר 1965 (בת 53)
ראשון לציון
השכלה ניהול וסוציולוגיה, מדיניות ציבורית
עיסוק ניהול בכיר
מפלגה יש עתיד
ראש מועצה אזורית בני שמעון
20092018
(כ־9 שנים)
חברה בהנהלת מרכז המועצות האזוריות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מורן נולדה בעיר ראשון לציון. בנערותה לקחה חלק פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד, ומילאה תפקיד של יו"ר מועצת חניכים ארצית. מהפך בתפיסת עולמה חל כאשר עברה מתנועת הנוער העובד והלומד לתנועת השומר הצעיר, כיוון שהאמינה בהתיישבות בנגב. בצה"ל שירתה בנח"ל ושימשה כמזכירת הגרעין. השתחררה מהצבא בדרגת סגן.

מורן הייתה חברה בגרעין שהקים את קיבוץ שומריה, ובגיל 23 התמנתה לרכזת המשק הראשונה של הקיבוץ.[1]

בשנת 1997, מונתה מטעם הקיבוץ הארצי ללוות קיבוצים בתקופת המשבר הגדול של התנועה הקיבוצית. בשנת 2001 עברה עם משפחתה לקיבוץ בית קמה.

בשנת 2000, החלה מורן לעבוד במועצה האזורית בני שמעון, והקימה את היחידה האסטרטגית. במסגרת תפקידה זה, הובילה תהליך אסטרטגי לצמיחה דמוגרפית במועצה, והובילה את תהליך ההקמה של היישוב גבעות בר ואת קליטת קהילת עצמונה בשומריה.

בשנת 2009, נבחרה מורן לראשות המועצה האזורית בני שמעון. בתקופת כהונתה כמנהלת היחידה האסטרטגית וראש המועצה, מספר התושבים במועצה הוכפל,[2] ובכל היישובים עוסקים בצמיחה דמוגרפית. מתחילת תפקידה כראש מועצה, הוקמה ועדה מקומית לתכנון ובנייה, וגדל מספר בתי הספר במועצה מבית ספר מועצתי אחד ב-2009 ועד ל-5 בתי ספר יסודיים ובית ספר על יסודי מועצתיים ב-2013, בהם לומדים מרבית ילדי המועצה. מורן הייתה שותפה בהקמת פארק חצרים, אזור התעסוקה "עידן הנגב", הרחבת אתר ההטמנה דודאים, יעוד יערות להב לתיירות, והקמה של אזור תעסוקה נוסף בצומת שוקת.

מורן שותפה ומובילה פורומים רבים באזור הנגב ומכהנת כיו"ר מעברים נגב צפוני ואשכול נגב מערבי בו חברות המועצות האזוריות, אשכול, מרחבים, שדות נגב, שער הנגב ובני שמעון והערים: שדרות, נתיבות ורהט.

ב-7 במרץ 2017 הודיעה מורן, יחד עם עוד ששה ראשי מועצות אזוריות, על הצטרפותה למפלגת יש עתיד.[3]

למורן תואר ראשון במדעי החברה מהאוניברסיטה הפתוחה ותואר שני במדיניות ציבורית, מהאוניברסיטה העברית.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה