סילת א-ד'אהר

כפר פלסטיני בצפון השומרון

סילת א-ט'אהרערבית: سيلة الظهر) הוא כפר פלסטיני בצפון השומרון, המשתייך לנפת ג'נין של הרשות הפלסטינית. הכפר שוכן על כביש שכם-דיר שרף-ג'נין – חלק מכביש 60, כביש האורך של השומרון. הכפר נמצא בק"מ ה-20 בכביש שכם-ג'נין (כביש 596), בגובה של כ-450 מטר מעל פני הים. בכפר הייתה תחנה של הרכבת שעברה במסילת השומרון – סעיף של מסילת הרכבת החיג'אזית מעפולה לשכם ולטולכרם, שכללה מנהרה מיוחדת שנחפרה למעבר הרכבת והקיימת עד היום, היא מנהרת רמין. מספר התושבים הוא 6,259 (2006).

סילת א-ד'אהר (כפר)
سيلة الظهر
SilatalDhahr.jpg
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה ג'נין
גובה 400 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 5,794 (נכון ל־2007)
קואורדינטות 32°19′10″N 35°11′04″E / 32.319491666667°N 35.184563888889°E / 32.319491666667; 35.184563888889 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

בסקר הר מנשה הוערך כי ניתן לזהות את המבנה המבוצר בכפר עם Sileta אשר בשנת 1178 הוענק על ידי בלדווין הרביעי, מלך ירושלים להוספיטלרים. כמו כן, היישוב נזכר כבר בפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות בתחום סבסטיה לעניין מצוות התלויות בארץ, ונקרא שם בשם "שילתא"[1] (התוספת המודרנית "א-ט'אהר" היא על שם השבט ששלט באזור, ונועדה להבחין את הכפר מכפר נוסף בשם "סילת" בשומרון, הלא הוא סילת אל-חארית'יה). היישוב נזכר בכתובת רחוב לצד העיירה "פנטקמוותא" (היא פנדקומיה של ימינו), מה שמחזק זיהוי זה.

בסמוך לסילת א-ד'אהר מצפון נמצא נבי לאווין,[2] המכונה במקורות הצלבניים בשמות Loie או Loja.[3] במאה ה-19, מסורת שומרונית תיארה את האתר כמקום קבורתו של לוי בן יעקב.[4]

במרד הערבי הגדול היה הכפר בסיס חשוב לכנופיות הערביות. קרוב אליו, במערה ליד הכפר הערבי ג'בע נתפס השודד המפורסם "אבו ג'ילדה".

באינתיפאדה ב-2001 התרחשו בכפר מספר פיגועי ירי, זריקת אבנים וחסימת ציר לישראלים. במסגרת תוכנית ההתנתקות פונו מסביבות הכפר ההתנחלויות שא נור מצפונו וחומש מדרומו. השליטה הביטחונית באזור נשארה ביד ישראל.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סילת א-ד'אהר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Aaron Demsky, The Permitted Villages of Sebaste in the Reḥov Mosaic, Israel Exploration Journal (vol. 29, no. 3/4), Jerusalem 1979, p. 190.
  2. ^ "the prophet Levi" according to Palmer, 1881, p. 188
  3. ^ Conder, 1890, p. 35; Clermont-Ganneau, 1888, p. 331; both cited in Röhricht, 1893, RHH, p. 151, #566
  4. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 219