סיני הלברשטאם
רבי סיני הלברשטאם (ה'תר"ל – כ"ו בתמוז ה'תש"א) היה רב ואדמו"ר בז'מיגרד, מייסד חסידות צאנז-ז'מיגראד.
 | |||||
| לידה |
1870 ה'תר"ל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 ביולי 1941 (בגיל 71 בערך) כ"ו בתמוז ה'תש"א | ||||
| מקום פעילות | גורליץ, קולושיץ, נובי ז'מיגרוד | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 21 ביולי 1941  | ||||
| חיבוריו | חמדה גנוזה | ||||
| בת זוג | רחמה בת רבי נפתלי הורוביץ (מעליץ) | ||||
| אב | רבי ברוך הלברשטאם | ||||
| אם | פעסיל בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב) | ||||
| צאצאים | ראו פסקה | ||||
| |||||
  | |||||
ביוגרפיה עריכה
נולד לרבי ברוך הלברשטאם מגורליץ שכיהן אז כרבה של רודניק, ולפעסיל בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב). נישא לרחמה בת רבי נפתלי הורוביץ (מעליץ), והתגורר תקופה במעליץ.
היה תלמיד וחסיד של דודו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא, ולעיתים קרובות נסע אליו.
כיהן כרב הצעיר של גורליץ, לצד אביו רבי ברוך, ובהמשך כיהן כרבה של קולושיץ. בשנת תרס"ז החל לכהן כרבה של ז'מיגרד, על שמה התפרסם, שם החל לנהוג באדמו"רות.
בשנת תרצ"ח עבר להתגורר בקראקא לצורך טיפולים רפואיים. כממלא מקומו ברבנות ז'מיגרד מינה את בנו רבי אהרן, רבה של אשיק. בקראקא ניהל ישיבה לבחורים חסידיים.
במהלך מלחמת העולם השנייה נמלט לרוסיה, והתיישב בבוברקה. כעבור תקופה קצרה גורש לסיביר, ויחד אתו גורשו חלק מבניו ומצאצאיו. בדיעבד התברר שבזכות הגירוש שרדו צאצאים אלה את השואה. בהם היו בניו הבחורים ישראל ואריה לייבוש – לימים אדמו"רי ז'מיגראד, נכדו רבי מאיר הלברשטאם – לימים האדמו"ר מטשאקווא בבני ברק, ונכדו רבי נפתלי הלברשטאם – לימים האדמו"ר מצאנז גריבוב.
נפטר באומסק, סיביר, בשנת תש"א, ועל מקום קבורתו הקימו בניו קבר. כעבור שנים נעשה ניסיון להעברת גופתו לישראל, ובנו רבי אריה לייבוש רכש עבורו חלקת מקום בהר הזיתים.[1] התוכנית לא יצאה אל הפועל, אך הוקמה מצבה על שמו בהר הזיתים וצאצאיו נוהגים לפקוד אותה ביום היארצייט, זאת על פי האמונה כי צדיקים שנקברים מחוץ לארץ ישראל מובאים ונקברים בארץ ישראל על ידי מלאכים.
הנהגתו עריכה
היה נוהג לקום בחצות הלילה וללמוד עד זמן התפילה. היה בעל קסם אישי, וסביבו התרכזו חסידים ואוהדים. חסידיו פתחו קלויז בבילגוריי. התפרסם גם כבעל מופת, ובתקופה מסוימת כונה "חוזה". על פי המסופר, בעת שהותו בקראקא ריפא בחור אילם.[2]
משפחתו עריכה
- בנו הרב חיים יהודה – רבה של אושפיצין, חתן הרב יהושע פנחס בומבך רב באושפיצין. נרצח בשואה.
- בנו הרב אברהם אביש (ה'תרנ"ד–ה'תש"א) – רב בסאטמר. חתן רבי העניך פריינד, רב באינטרדם (בן הרב אברהם יהושע פריינד).
- בנו הרב דוד (ה'תרנ"ה–ה'תש"ב) – דיין בסוסנוביץ. חתן רבי יחזקאל מרדומסק.
- בנו הרב אהרן – רב באשיק. חתן הרב חיים ברוך רובין. נרצח בשואה בכ"ב בתמוז ה'תש"ב.
- בנו הרב יחזקאל שרגא מרידיק – חתן הרב פנחס נתן סאפרין מקומרנה.
- בנו רבי ברוך מזאקילקוב – חתנו של רבי דב בריש וידנפלד מטשבין. נרצח בשואה.
- בנו רבי יעקב – מייסד חסידות טשאקאווא
- בנו רבי ישראל – אדמו"ר מז'מיגראד בניו יורק. חתנו של הרב שמשון אהרן פולונסקי.
- בנו רבי אריה לייבוש – האדמו"ר מז'מיגראד בישראל.
- בתו פעסיל – אשת רבי יעקב מושקוביץ, האדמו"ר משאץ בחיפה.
- בתו רייזל שרה – אשת רבי ברוך הלברשטאם, רבה של גריבוב ורב הצעיר בצאנז. בנו של רבי מרדכי זאב הלברשטאם.
ספריו עריכה
- חמדה גנוזה, סיפורי צדיקים. חלק ראשון על רבי חיים הלברשטאם, חלק שני ושלישי על תלמידי בעש"ט ועוד גדולי ישראל, על ידי מכון חבת הקדש, ברוקלין תשנ"ח–תשס"ב. מהדורה חדשה עם הערות, על ידי הרב שמעון שמואל הלברשטאם, ירושלים תשע"א.
קישורים חיצוניים עריכה
- יקותיאל יהודה גנזל, "סיני סיני לו נקרא", בתוך: המבשר תורני – 0450 (פנחס), ירושלים תשע"ז, עמ' 4–6, באתר אוצר החכמה.
- זאב בלוי, הילולת הגה"ק רבי סיני הלברשטאם מז'ימגראד זי"ע, באתר JDN
הערות שוליים עריכה
- ^ כרטיס קבר של הרב סיני הלברשטאם מז'מיגראד באתר מרכז מידע הר הזיתים.
- ^ 1 2 מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה בערכו