עמרם

דמות מקראית

עַמְרָם הוא דמות מקראית, אביו של משה, אהרן ומרים הנביאה, ובנו של קהת בן לוי בן יעקב.

עמרם
לידה 1506 לפנה"ס
מצרים העתיקה
פטירה 1369 לפנה"ס (בגיל 137 בערך)
מצרים העתיקה
אב קהת
בת זוג יוכבד
צאצאים משה, אהרן באסלאם, מרים הנביאה, אהרן, משה באסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3
בתנ"ך שמות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משפחתו

עריכה

עמרם נולד בזמן גלות בני ישראל במצרים ונפטר בגיל 137. במקרא מסופר כי, עמרם לקח את יוכבד דודתו בת לוי לאשה. "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דּוֹדָתוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-אַהֲרוֹן וְאֶת-משֶׁה; וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם, שֶׁבַע וּשְׁלוֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה."[1]. לפי צוואת לוי בארמית, עמרם ויוכבד נולדו באותו יום, 16 שנה לאחר ירידת יעקב למצרים[2] (כמובא בחז"ל: "עמרם ראה את יעקב"[3]), ונישאו בני 30, כשלוי היה בן 94. תאריך לידתם הוא באחד לחודש השביעי[4], שהוא יום הזיכרון, שחל בלוח העברי בא' בתשרי, ובלוח השנה במגילות קומראן אמור לחול ביום השוויון של הסתיו.

בספר במדבר מסופר על אחי עמרם: יצהר, חברון ועזיאל [5].

בימי דוד היו מצאצאי עמרם: שבואל בן גרשום בן משה, נגיד על האוצרות [6].

דמותו של עמרם

עריכה

על פי התלמוד הבבלי, עמרם נמנה עם ארבעת האישים בתנ"ך אשר לא חטאו מעולם, ומתו רק בעטיו של נחש (השלושה האחרים הם: בנימין, כלאב וישי)[7].

בתלמוד הבבלי מכונה עמרם "גדול הדור". חז"ל מנמקים השקפה זו בעמידתו כנגד גזירת פרעה, אשר ציווה להשליך ליאור כל בן הילוד (שמות, א', כ"ב). מסופר כי, בהתקבל גזירת פרעה, עמדו כל ישראל וגירשו את נשותיהן. עמרם, כשכניו, גירש[8] את יוכבד ממנו. אולם, מרים, בתו, לא עמדה כנגד והתריסה כנגד אביה כי, אומנם קשה ואכזרית היא גזירת פרעה הרשע, אך גזירת עמרם קשה ממנה. פרעה הרי גזר אלא על הזכרים בלבד ואילו עמרם גוזר דין גם על הזכרים וגם על הנקבות. בשמעו את דברי בתו, אמר: "ולריק ישראל מולידים!" "עמד הוא והחזיר את אשתו, עמדו כל ישראל והחזירו נשותיהן. עמרם הושיבה ליוכבד באפריון כשהחזירה, ומרים ואהרן מרקדין לפניהם, ומלאכי השרת אומרים: אם הבנים שמחה." [9].

עוד נאמר כי, אלוהים זיווג את יוכבד לעמרם, כדי שיעמוד מהם גואל ויגאל ישראל. "טובים השנים" - אלה הם עמרם ויוכבד. בנוסף, "דברי חכמים בנחת נשמעים" - נאמר על עמרם ובית דינו[10].

בעיני חז"ל עמרם היה חשוב מאוד ועל-כן, דרשו עליו הפסוק: "אדם אחד מאלף מצאתי" [11], זה עמרם, "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך" [12], "ישנים" - עמרם בן קהת [13].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערך "עמרם", באתר ויקישיבה

הערות שוליים

עריכה