עקיבא לוינסקי
עקיבא לוינסקי (9 ביוני 1918 - 18 באוגוסט 2000) היה פעיל בארגון עליית הנוער באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ובהמשך חבר במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. כיהן כמנכ"ל בנק הפועלים, שימש כגזבר הסוכנות היהודית והיה מועמד לתפקיד יו"ר הארגון.
ביוגרפיה עריכה
לוינסקי נולד ב-1918 בז'נבה שבשווייץ למנדל ומרים לוינסקי. עלה ארצה בגפו בדצמבר 1934 וב-1938 היה בין מייסדי קיבוץ מעיין צבי (בו חי עד פטירתו).
הפעילות ב"עליית הנוער" עריכה
בהיותו בארץ היה פעיל בארגון ההגנה וב-1934 מונה כחבר, מטעם ארגון עליית הנוער, ב"משלחת הארץ ישראלית באיסטנבול" שיצאה לאירופה מטעם ועד ההצלה של הסוכנות היהודית. מטרתה של המשלחת הייתה לסייע ליהודים באירופה. עם סיום מלחמת העולם השנייה המשיך לוינסקי לפעול מטעם "עליית הנוער" וארגן את שליחי הארגון למדינות אירופה ממקום מושבו בז'נבה שבשוויץ[1].
בשלהי שנות ה-40 הצטרף למוסד, כמנכ"ל הארגון וכראש המחלקה הכלכלית, ושירת תחת פיקודו של ראובן שילוח. בתקופתו פעל לשיפור המודיעין ברוסיה ולהקמת ארגון נתיב ולגיוסם לארגון של שאול אביגור ושייקה דן. בין השאר פעל גם בצפון אפריקה (לחיזוק התנועה הציונית שם) ובהודו (לפתיחת המשרד הראשון של ארגון עליית הנוער).
בנק הפועלים עריכה
בשנות ה-60 מונה למנכ"ל בנק הפועלים תפקיד אותו מילא כ-20 שנה. כמו כן היה חבר דירקטוריון הבנק[2].
הסוכנות היהודית עריכה
ב-1979 מונה לוינסקי לגזבר הסוכנות היהודית מטעם המערך[3][4][5][6] ושירת תחת היו"ר אריה דולצ'ין. בתפקידו זה הצליח לחלץ את הארגון מחוב גדול שרבץ עליו על ידי קיצוץ משרות ושליחים. בתקופת שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב ברוסיה נפגש לוינסקי עם בכירים רוסים ודן על פתיחת שערי המדינה ליציאת יהודים[7].
ב-1987 הגישה המפלגה, בראשות שמעון פרס, את מועמדותו של לוינסקי לתפקיד יו"ר הסוכנות[8]. חברי הנהלת הסוכנות האמריקאים, בראשות יו"ר חבר הנאמנים ג'רלד הופברגר, התנגדו למינוי זה בטיעון שללוינסקי חסרה מנהיגות וכריזמה להוביל את הארגון. התנגדות זו הביאה לסכסוך בין "המערך" ומועצת "ההסתדרות הציונית" דבר שאילץ את המפלגה לשקול מחדש את מועמדותו של לוינסקי לתפקיד[9][10][11]. בסופו של דבר הסיר לוינסקי את מועמדותו ושמחה דיניץ נבחר[12][13][14].
תפקידים ציבוריים נוספים עריכה
- יו"ר ארגון המכללות האזוריות. בתפקידו זה פעל לארגן את המכללות האזוריות תחת מרכז אחד.
- יו"ר העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר.
- מראשי איחוד הקבוצות והקיבוצים.
- מנכ"ל "ניר - בנק לפיתוח חקלאות"
- חבר מועצת המנהלים של הקרן הקיימת.
- חבר מועצת המנהלים של קרן המלגות של אוניברסיטת תל אביב.
- חבר מועצת המנהלים של קרן המלגות של הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.
- חבר מועצת המנהלים של קרן המלגות של המכון הישראלי לקולנוע.
- יו"ר הוועד הפועל של אוניברסיטת חיפה (מ-1975)[15].
- מנהל קרן פרץ נפתלי.
- יו"ר מועצת המנהלים של להקת ענבל[16][17]
- חבר הנהלת "המועצה לתרבות ולאומנות" (מ-1971)[18]
- חבר מועצת אוצר התיישבות היהודים[19]
- מזכיר קיבוץ מעיין צבי.
משפחתו עריכה
בתקופת פעילותו ב"עליית הנוער" נישא לוינסקי לרות (לבית רומלסבורג, ילידת 1920) ולזוג נולדו בן ובת. לאחר פטירתה של רות ב-1971 נישא בשנית. נפטר ב-2000 והובא למנוחות בבית הקברות של זכרון יעקב לייד קברה של אשתו הראשונה רות.
מאמריו עריכה
- עקיבא לוינסקי, הגולה אינה "חוץ לארץ", דבר, 16 בינואר 1981
- עקיבא לוינסקי, לעצור את הירידה עכשיו, מעריב, 12 ביולי 1987
לקריאה נוספת עריכה
- נתן יונתן, בעוז ובענווה - עקיבא לוינסקי: קורותיו, הגותו ומעשיו, הוצאת מוסד ביאליק, 2001
קישורים חיצוניים עריכה
- יהודית רייפן-רונן, עקיבא לוינסקי על תקופת השירות, ראיון מטעם מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, 12 ביולי 1999
- קברו של עקיבא לוינסקי, באתר billiongraves
- יורם רונן, אור עקיבא, מעריב, 6 בנובמבר 1987, המשך
- עמוס לבב, "לא הולך עם האף למעלה", מעריב, 6 בנובמבר 1987
הערות שוליים עריכה
- ^ בתקופת שהותו, עם משפחתו, בשווייץ נולד בנו יגאל
- ^ נבחרה הנהלת בנק הפועלים, דבר, 17 ביוני 1966
- ^ התחרה על התפקיד מול שמחה דיניץ ויורם ארידור
- ^ "העבודה" תתבע 3 תיקים מרכזיים בהנהלה הציונית, דבר, 11 בינואר 1978
- ^ תמיכה גוברת בעקיבא לוינסקי לתפקיד גזבר הסוכנות, דבר, 13 בינואר 1978
- ^ לוינסקי נבחר לגזבר הסוכנות, דבר, 28 במאי 1978
- ^ דוד גולן ודן גלעדי, הבטיחו:השערים יפתחו, חדשות, 23 באוקטובר 1985
- ^ מנחם רהט, לוינסקי, מועמד "העבודה" ליו"ר ההסתדרות הציונית, מעריב, 17 ביולי 1987
- ^ מנחם רהט, התרגיל שהפתיע את עושי התרגיל, מעריב, 29 באוקטובר 1987
- ^ מנחם רהט ואריה בנדר, ב"עבודה" מציעים מועמדים במקום לוינסקי ליו"ר ההסתדרות הציונית, מעריב, 29 באוקטובר 1987
- ^ מנחם רהט ואריה בנדר, ראשי המגביות: לא רוצים את לוינסקי בשום תפקיד. העבודה: לא נחליף אותו, מעריב, 3 בנובמבר 1987, המשך
- ^ יוסי ורטר, העבודה ביקשה סליחה והשתחררה מלוינסקי, חדשות, 27 בנובמבר 1987
- ^ להערכת רבים ההתנגדות הייתה פוליטית ונבעה מאי תמיכתו של לוינסקי בהארכת תפקידו של הופברגר וכן מהחשד למעורבותו בפרשיות שנקשרו ליו"ר היוצא אריה דולצ'ין
- ^ אחד המועמדים שנבחנו לתפקיד היה בנימין נתניהו. נתניהו החליט שלא להתמודד
- ^ אושר תקציב אוניברסיטת חיפה, דבר, 14 במאי 1975
- ^ יעקה העליון, למי צלצלו הענבלים ?, מעריב, 10 בספטמבר 1970
- ^ הנהלה ציבורת ל"ענבל", דבר, 15 ביולי 1976
- ^ הושלם אירגון המועצה לתרבות ואמנות, למרחב, 25 במרץ 1971
- ^ מי ומי במועצת אוצר התיישבות היהודים, כותרת ראשית, 21 בינואר 1987