ערבה (מטוס)

מטוס תובלה קל ישראלי

ערבה הוא מטוס תובלה קל מתוצרת התעשייה האווירית לישראל, מטוס התובלה הראשון שתוכנן ויוצר בישראל.

ערבה
IAI Arava
מטוס ערבה במוזיאון חיל האוויר
מטוס ערבה במוזיאון חיל האוויר
מטוס ערבה במוזיאון חיל האוויר
מאפיינים כלליים
סוג מטוס תובלה קל
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן התעשייה האווירית לישראל
טיסת בכורה 27 נובמבר 1969
תקופת שירות 1972–2004 (כ־32 שנים)
צוות 2
נוסעים 24 (12 בתצורת VIP)
יחידות שיוצרו 103
משתמש ראשי חיל האוויר הישראלי
מחיר 450,000 $ (בשנת 1971)
ממדים 
אורך 13.03 מטר
הערה: כל המידות בתיבה זו מתייחסות לדגם IAI 201.
גובה 5.21 מטר
מוטת כנפיים 20.96 מטר
קוטר מדחף ראשי ? מטר (2 × מדחף תלת־כנפי Hartzell HC-B3TN ‏ בעל יכולת הנצה מלאה והיפוך להסעה אחורית.
שטח כנפיים 43.68 מ²
משקל ריק 3,999 ק"ג
משקל המראה מרבי 6,804 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ביצועים 
מהירות שיוט 316 קמ"ש
הערה: כל המידות בתיבה זו מתייחסות לדגם IAI 201.
מהירות מרבית 326 קמ"ש בגובה 3,050 מטר
קצב נסיקה 6.6 מטר/שנייה
טווח טיסה מרבי 1,056 ק"מ (עם תדלוק מרבי)
סייג רום 7,620 מטר
אורך מסלול מינימלי 469 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הנעה 
2 × מנוע טורבו-פרופ פראט אנד וויטני קנדה PT6A-34,‏ 750 כ"ס כל אחד.
הערה: מתייחס לדגם IAI 201.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תא הטייס של מטוס ערבה שהיה בשירות חיל האוויר הישראלי

התוכנית לייצר את המטוס "ערבה", כמטוס בעל יכולת המראה ונחיתה קצרה, הוצגה לראשונה לציבור בפברואר 1967.[1] צורת המטוס דומה לצורת מטוס הנורד הצרפתי, ששירת באותן שנים בחיל האוויר הישראלי. טיסת הניסוי הראשונה שלו נערכה ב-27 בנובמבר 1969.[2] טיסת הבכורה של המטוס, בנוכחות מוזמנים רבים ובראשם ראש הממשלה גולדה מאיר נערכה ב-9 באפריל 1970. בטיסה הדגים המטוס את יכולתו להמריא ממסלול באורך 120 מטר ולנחות במסלול באורך 110 מטר.[3]

בתצורה האזרחית הוא נושא 20 נוסעים, ובתצורה הצבאית הוא נושא 24 חיילים, או מטען במשקל 2.5 טונות (2,500 קילוגרם).

המטוס שירת בחיל האוויר הישראלי משנות ה-70 ועד לאמצע שנת 2004. הוא נמכר גם למדינות זרות, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה. יתרונו הבולט - יכולת המראה ונחיתה קצרה (יכולת להמריא ולנחות ממסלולים קצרים ומשובשים). סך הכל, יוצרו מעל מאה מטוסים.

ההתרסקות בטיסת הניסוי

עריכה

ב-19 בנובמבר 1970 נערכה טיסת הניסוי ה-92 במספר של המטוס, על ידי טייסי ניסוי של התעשייה האווירית. טיסה זו, שנערכה בדיוק שנה לאחר טיסת הבכורה, נועדה לבדוק את התנהגות המטוס בתנאים קיצוניים (מהירות גבוהה במיוחד). לקראת סופה של הטיסה נשברו כנפי המטוס והוא צלל לקרקע והתרסק.[4] שלושה מעובדי התעשייה האווירית - איתן שפיגל (המכשירן), אהרון עוזרי (מהנדס הניסוי) ואברהם הכהן (הטייס הראשי) נהרגו. טייס המשנה דייב לוין ניצל ונפצע באורח קל בלבד.[5] ועדת חקירה שבראשה עמד דניאל שמשוני קבעה כי סיבת ההתרסקות היא כשל טכני והמליצה על שיפורים במבנה המטוס. כל טיסות הניסוי הבאות הסתיימו בהצלחה, ובמרץ 1972 קיבל המטוס רישוי אזרחי (אישור טיסה מסחרי).

שירות בחיל האוויר הישראלי

עריכה

מטוסי ערבה הופעלו על ידי טייסת 122 ("טייסת הדקוטה"). במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) המטוסים שימשו למשימות תובלה והצנחה בסיני. משנות השמונים המטוסים שימשו כמטוסי תובלה, הדרכה ומשימות שונות. אחרי מבצע שלום הגליל (1982), לפני הנסיגה לקו האוולי בספטמבר 1983, מטוסי ערבה שימשו יחד עם מטוסי קרנף ומסוקי יסעור להטסת חיילים לשדה התעופה בדמור שבלבנון וחזרה.

דגם נוסף של המטוס שימש למשימות לוחמה אלקטרונית, וקיבל את הכינוי "כוכב חמה". בחרטום ובמקום דלתות תא המטען הותקנו כיפות גדולות שהכילו את האנטנות, והמערכת האלקטרונית הותקנה בתא המטען. רק מטוסים מעטים הוסבו לדגם זה.

המטוס הוצא משירות חיל האוויר ב-30 ביוני 2004.[6][7] מטוס אחד מוצב בשורת מטוסי התובלה שבמוזיאון חיל האוויר בחצרים ואחר מוצב במוזיאון לתעופה וחלל ראשון לציון.

בשנת 2006 נעשה ניסיון למכור שתי יחידות של המטוס בארצות הברית אך העסקה בוטלה.[8][9]

בנובמבר 2008 נמכרה שלישיית מטוסי הערבה האחרונים שנותרו בחיל האוויר ללקוח פרטי בסן סלבדור.

משתמשים

עריכה
 
מטוס ערבה של חיל האוויר של הונדורס
  1. אל סלוודור  אל סלוודור
  2. אקוודור  אקוודור
  3. ארגנטינה  ארגנטינה
  4. בוליביה  בוליביה
  5. גואטמלה  גואטמלה
  6. הונדורס  הונדורס
  7. ונצואלה  ונצואלה
  8. ליבריה  ליבריה
  9. מקסיקו  מקסיקו
  10. ניקרגואה  ניקרגואה
  11. סוואזילנד  סוואזילנד
  12. פפואה גינאה החדשה  פפואה גינאה החדשה
  13. קולומביה  קולומביה
  14. קמרון  קמרון
  15. תאילנד  תאילנד

תאונות

עריכה

בנוסף לתאונה בטיסת הניסוי, שתוארה לעיל, היו למטוס עוד כמה תאונות קטלניות:

  • ב-2 במרץ 1976 התרסק מטוס ערבה בג’ונגל בבוליביה, ונמצא יומיים אחר כך. בתאונה נהרגו 19 אנשים.
  • ב-23 ביולי 1979, ביצע מטוס ערבה של המשמר הלאומי של ונצואלה נחיתת אונס. המטוס התרסק ושלושה אנשים נהרגו.
  • ב-21 בנובמבר 1979 פגע מטוס ערבה, שנמכר לחברת הנפט הארגנטינית, בהר, ושמונה אנשים נהרגו.
  • ב-15 בינואר 1980, נהרגו הטייסים דייב לוין ואלי מור בהתרסקות מטוס ערבה במהלך טיסת תצוגה בדרום אפריקה.[10]
  • ב-8 ביוני 1988 התרסק מטוס ערבה באקוודור. בתאונה נהרגו מפקד חיל האוויר של אקוודור וכמה גנרלים.
  • ב-26 בפברואר 1994, התרסק מטוס ערבה במקסיקו לאחר המראה, וששה אנשים נהרגו.
  • ב-24 באוקטובר 1999, בטיסה במזג אוויר גשום, התרסק מטוס ערבה שנמכר לצבא ונצואלה, וששה נהרגו.
  • ב-5 במאי 2006 התרסק מטוס ערבה שנמכר למשמר הלאומי של ונצואלה, וחמישה אנשים נהרגו.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ערבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
 
בול לכבוד המטוס
  1. ^ יצחק בצלאל, "ערבה" - מטוס ישראלי או דמיון, למרחב, 28 בפברואר 1967
  2. ^ רחל פרימור, המטוס הישראלי הראשון "ערבה" ביצע בהצלחה טיסת ניסוי, מעריב, 28 בנובמבר 1969
  3. ^ דויד מושיוב, "ערבה" הציג ביצועים מעולים בטיסח הבכורה, דבר, 10 באפריל 1970
  4. ^ תיק התאונה והיסטוריית המטוס של טיסת הניסוי של ערבה, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)
  5. ^ דויד מושיוב, שלושה נספו בהתרסק מטרם "ערבה" בעת טיסת ניסוי מעל שומרון, דבר, 20 בנובמבר 1970, המשך
  6. ^ מטוסי הערבה בחיל האויר, באתר "מרקיע שחקים"
  7. ^ פליקס פריש, ‏חיה"א ייפרד מהמטוס הישראלי הראשון - הערבה, באתר גלובס, 1 ביולי 2004
  8. ^ ענת רואה, חברה אמריקאית: משרד הביטחון התחייב למכור לנו מטוס אזרחי אך התברר שהמטוס צבאי, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2006
  9. ^ יובל אזולאי, ‏משהב"ט משיב לתביעה: ביטלנו את החוזה עם חברת ARAVA כי ניסתה להונות, באתר גלובס, 10 באוקטובר 2007
    יצחק דנון, ‏משרד הביטחון נתבע לשלם 4.7 מיליון ש' לחב' ARAVA מארה"ב, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2006
  10. ^ תיק התאונה והיסטוריית המטוס של טיסת התצוגה בדרום אפריקה, באתר Aviation Safety Network (באנגלית)