פול גוסאר

פול אנתוני גוסאראנגלית: Paul Anthony Gosar; נולד ב-22 בנובמבר 1958) הוא פוליטיקאי אמריקאי חבר המפלגה הרפובליקנית, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת אריזונה, ברציפות מאז 2011. גוסאר ייצג תחילה את מחוז הקונגרס הראשון של אריזונה בשנים 2011–2013, ומאז התכנסות הקונגרס ה-113 של ארצות הברית מייצג את מחוז הקונגרס הרביעי. גוסאר, המזוהה עם תנועת מסיבת התה[2], תואר בידי "The Arizona Republic" — העיתון הגדול באריזונה — כאחד מחברי הקונגרס השערורייתים ביותר[3].

פול גוסאר
Paul Gosar
דיוקן רשמי של גוסאר בקונגרס, 2016
דיוקן רשמי של גוסאר בקונגרס, 2016
לידה 22 בנובמבר 1958 (בן 63)
רוק ספרינגס, ויומינג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא פול אנתוני גוסאר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת קרייגטון
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה GOP logo.svg  המפלגה הרפובליקנית
דת נצרות קתולית[1]
gosar.house.gov
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מדינת אריזונה
3 בינואר 2011 – מכהן
(10 שנים)
מחוז בחירה מחוז הקונגרס הראשון (2013-2011)
מחוז הקונגרס הרביעי (מאז 2013)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

תחילת דרכועריכה

גוסאר נולד ברוק ספרינגס שבדרום ויומינג, בשלהי נובמבר 1958, הבכור מבין שבעת הבנים ושלוש הבנות של אנטון ג'ון וברנדט מ. (לבית אראמוספ (Erramouspe)) גוסאר[4]. סבו וסבתו מצד אביו היו סלובנים, ואילו הורי אמו הבסקים היגרו לארצות הברית מהעיר בנקה שבדרום צרפת. גוסאר גדל בפינדייל שבוויומינג וסיים ב-1977 את לימודיו בבית הספר התיכון של העיר. הוריו תוארו כרפובליקנים מסורים שהשתתפו בכינוסי הוועדה הרפובליקנית הלאומית של הנשיאים ריצ'רד ניקסון וג'רלד פורד. אחיו של גוסאר, פיט, היה יושב ראש המפלגה הדמוקרטית בוויומינג ואף התמודד לתפקיד מושל ויומינג ב-2010 ובבחירות 2014[5].

בשנת 1981 השלים גוסאר לימודי תואר ראשון באוניברסיטת קרייגטון השוכנת באומהה שבנברסקה. ב-1985 קיבל תואר D.D.S (דוקטור לכירורגיה דנטלית) מבית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה. בשנים 1989–2010 עבד כרופא שיניים בפלגסטף שבאריזונה, וב-2011 זכה בתואר "רופא השיניים של השנה" מטעם האגודה הדנטלית של אריזונה. הוא אף נכנס להיכל התהילה של האגודה, והיה הנשיא של היכל התהילה מ-2004 עד 2005. גוסאר הוסיף לכהן כנשיא האגודה הדנטלית בצפון אריזונה וסגן יו"ר מועצת האגודה לענייני ממשל[6].

בשנת 2009 הודיע ​​גוסאר, שמעולם לא התמודד לתפקיד ציבורי לפני כן, כי יתמודד לבית הנבחרים של ארצות הברית במחוז הקונגרס הראשון של אריזונה מול נציגת המחוז המכהנת, אן קירקפטריק. הוא זוהה בידי העיתון "הניו יורק טיימס" כאיש תנועת מסיבת התה, כיוון שסניף התנועה באריזונה הציג אותו באתר האינטרנט שלו[7]. גוסאר זכה בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית. הוא זכה לתמיכתם של מספר אישים, בהם מושלת אלסקה לשעבר שרה פיילין והשריף ג'ו ארפאיו. במקביל, קירקפטריק דרשה לערוך חמישה עימותי בחירות מול גוסאר[8]. בתחילה הסכים גוסר להשתתף בעימות אחד בלבד, אך מאוחר יותר נמלך בדעתו[9]. הוא פרסם הצהרה בה נימק את החלטתו להימנע מהעימותים בשל הנסיעה הארוכה לתחנת הטלוויזיה KAET בפיניקס, שארגנה את הדיון, אך מפיק ב-KAET טען כי הסגל של גוסאר סיפר לתחנה שהמועמד לא יכול היה להשתתף בעימות משום שלקח חלק באירוע לגיוס כספים[10].

בנובמבר 2010 גבר גוסאר על קירקפטריק ונבחר לקונגרס ה-112 של ארצות הברית, לאחר שגרף 49.7% מקולות הבוחרים[11].

בבית הנבחרים האמריקאיעריכה

 
דיוקן רשמי של גוסאר בקונגרס, 2011
 
גוסאר לצד הנשיא דונלד טראמפ בחדר הסגלגל, דצמבר 2019

גוסאר נשבע לתפקידו בראשית ינואר 2011. לקראת בחירות 2012 בארצות הברית תכנן גוסאר להתמודד לתקופת כהונה נוספת כנציג מחוז הקונגרס הראשון, שהפך לפחות רפובליקני מבחינה דמוגרפית כתוצאה מחלוקה מחודשת של מחוזות הבחירה באריזונה. אך כשקירקפטריק הכריזה כי תשוב אל המירוץ לבית הנבחרים, נמלך בדעתו ובינואר 2012 הכריז כי יתמודד במחוז הקונגרס הרביעי. מחוז זה קיבל חלק גדול מן מהשטחים המערביים של מחוז הקונגרס הראשון הישן, וכך נעשה למעוז רפובליקני מובהק. גוסאר שכר דירה בפרסקאט (אנ'), העיר הגדולה ביותר במחוז הקונגרס הרביעי, שלטענתו היא בית מגוריו הרשמי[12]. עם זאת, הוא עדיין טוען כי ביתו בפלגסטף הוא בית מגוריו העיקרי, ועקב מעמד זה הוא נהנה במשך זמן רב מהטבות מס על ביתו בפלגסטף. בעוד שהוא רשום בפנקס הבוחרים של מחוז יאוואפאי (Yavapai), שם שוכן ביתו בפרסקאט, אשתו רשומה כמצביעה במחוז קוקונינו, שם שוכן ביתו בפלגסטף[13]. בבחירות אלה נבחר לתקופת כהונה שנייה.

גוסאר נחשב לאחד מחברי הקונגרס השמרניים ביותר בארצות הברית. לצד תמיכתו בביטול חוק הגנת החולה וטיפול בר השגה, הוא מתנגד להפלות, וטוען כי התיקון השני לחוקת ארצות הברית הוא בין הזכויות החשובות ביותר שנקבעו במגילת הזכויות של ארצות הברית, ובעקבות זאת זכה לתמיכת איגוד הרובאים הלאומי. מבחינת הגירה, הוא מתנגד נחרץ להגירה בלתי חוקית לארצות הברית. לראיה, הארגון "NumbersUSA", המתנגד להגירה, העניק לו דירוג "A" על מאמציו למיגור ההגירה הבלתי חוקית. יתרה מזאת, הוא האשים משפטנים המעניקים ייעוץ משפטי למהגרים חסרי-מסמכים בביצוע פשע. גוסאר תומך בבניית חומה בגבול ארצות הברית–מקסיקו, מתוך אמונה כי צעד זה יצמצם את פעילות מארה סלבטרוצ'ה בארצות הברית[14].

בספטמבר 2015 הגיש גוסאר מסמכי הדחה נגד ג'ינה מקארתי, מנהלת הסוכנות להגנת הסביבה, בטענה כי פשעה לכאורה ו"שיקרה לעם האמריקאי על מנת למסד תקנות מוטעות ומוליכות-שולל, משוללות כל בסיס מדעי". יוזמה זו לא קרמה עור וגידים[15]. ב-17 בספטמבר 2015, במאמר שפרסם באתר האינטרנט השמרני "Townhall.com", הודיע ​​גוסאר כי יחרים את נאומו של פרנציסקוס בפני הקונגרס של ארצות הברית, אלא אם ידבר האפיפיור על נושאים כמו "אלימות מוסלמית" או הורות מתוכננת במקום שינויי אקלים. הוא כתב שהוא יתייחס לאפיפיור באותה צורה שהוא מאמין שיש להתייחס ל"פוליטיקאים שמאלנים", תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על לאודאטו סי, האנציקליקה השנייה שפרסם פרנציסקוס[16]. ב-24 בספטמבר נעדר מהנאום, והיה לחבר הקונגרס היחיד שעשה כן.

בינואר 2016 ניסח גוסאר הצעת חוק לשלילת מדליית החירות הנשיאותית מידיו של ביל קוסבי לאחר שהודה כי סימם נשים ותקף אותן מינית[17]. הצעתו קיבלה את תמיכתה של הפעילה החברתית אנג'לה רוז והמוסד ללא כוונות רווח שבבעלותה, עמה התייעץ גוסאר בעת כתיבת הצעת החוק; הנשיא ברק אובמה הצהיר כי "יבחון" את ההצעה, אך היא מעולם לא החלה תהליך חקיקה במליאת בית הנבחרים[18].

במהלך בחירות האמצע ב-2018, התבטאו שישה מתשעת אחיו של גוסאר בגנותו והביעו תמיכה ביריבו הדמוקרטי דייוויד בריל, בסדרת תשדירי תעמולה טלוויזיונית שגררו סיקור לאומי ובין-לאומי[19]. בתשדיר אחד, אחיותיו גרייס וג'ניפר, שתיהן מזוהות כספקיות ציוד רפואי, סיפרו לצופים כי עליהם לבחור בבריל אם אכפת להם מהבריאות ומרווחת הילדים. בתשדיר אחר שפורסם בערוץ היוטיוב הרשמי של בריל, טענו האחים שקשה להם לתקוף אישית את פול, אבל הם מחויבים לעשות זאת למען האמת שלהם[20]. גוסאר הגיב להתקפות מצד משפחתו, השווה את אחיו לתומכי סטלין וטען כי "הם כולם ליברלים דמוקרטים ששונאים את טראמפ"[21]. למרות זאת, גוסאר ניצח בבחירות אלה וגרף 68.2% מהקולות.

מספר שבועות לאחר הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020, נמנה גוסאר בין 27 חברי קונגרס רפובליקנים שביקשו מהתובע הכללי של ארצות הברית ויליאם בר למנות תובע מיוחד שיחקור אי-סדרים בבחירות 2020[22]. המפלגה הרפובליקנית באריזונה הפיקה סרטון, ובו הופיע גוסאר ועמיתו אנדי ביגס, אשר טענו שישנה הונאת בחירות נרחבת בארצות הברית. גוסאר טען כי מכונות ההצבעה באריזונה היו לקויות, שמדינת ויסקונסין השהתה בכוונה את ספירת הקולות כדי "להטות" 100,000 קולות לטובתו של ג'ו ביידן, וכי אנשים מתים הצביעו בפנסילבניה. במשך חודשים ערער גוסאר על תוצאות הבחירות וטען כי הנשיא דונלד טראמפ נפל קורבן להפיכה[23].

במהלך ספירות קולות חבר האלקטורים הוביל גוסאר בצוותא עם הסנאטור טד קרוז מטקסס את ההתנגדות לאישור תוצאות הבחירות באריזונה[24]. שעות אחדות לאחר ההסתערות על הקפיטול, גוסאר היה חבר הקונגרס הראשון שקידם תאוריית קשר לפיה אנטיפה אשמה באלימות, אשר זכתה לתמיכה מצד עמיתיו מאט גייטס ומו ברוקס[25]. כאשר הקונגרס התכנס מחדש לאחר ההסתערות, הדחייה של תוצאות הבחירות באריזונה נדחתה ברוב של 33 מול 6 בסנאט ו-303 מול 121 בבית הנבחרים. כתוצאה ממעורבותו לכאורה בהסתערות על הקפיטול, קראו שלושה מאחיו לסילוקו מהקונגרס[26]. ב-19 בינואר 2021, היום האחרון לנשיאותו של דונלד טראמפ, דווח כי גוסאר וביגס ביקשו חנינה נשיאותית מטראמפ, אם כי בסופו של דבר לא קרה הדבר[27].

בנובמבר 2021, פרסם גוסאר ברשתות החברתיות את שיר הנושא "Feuerroter Pfeil und Bogen" מהעונה הראשונה של סדרת האנימה "תקיפה בטיטאן" ("Attack on Titan"), בו נערך הסרטון במטרה להציג פגיעה פיזית באמצעות חרבות בחברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז ובנשיא ג'ו ביידן[28]. תוכן הפוסט כלל את השאלה "יש מעריצי אנימה כאן?"[29]. ננסי פלוסי, יושבת ראש בית הנבחרים, קראה לוועדת האתיקה ולרשויות אכיפת החוק לחקור פרסום תוכן זה כאיום[30]. ב-17 בנובמבר 2021 גּוּנָּה גוסאר באורח רשמי על פרסום הפוסט והודח מחברויותיו בוועדות הקונגרס ברוב של 223 תומכים מול 207 מתנגדים[31], מה שהפך אותו לחבר הקונגרס ה-25 בהיסטוריה של ארצות הברית שהוטלו עליו סנקציות לאחר גינוי רשמי[32].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פול גוסאר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ אליס ויבק, Who is Paul Gosar, the congressman boycotting Pope Francis?, באתר וושינגטון פוסט, 21 בספטמבר 2015 (באנגלית)
  3. ^ Who is running in Congressional District 4?, באתר The Arizona Republic‏, 24 ביולי 2020 (באנגלית)
  4. ^ גרג ג'אפה, A congressman rails against undocumented immigrants as his estranged siblings care for them and other patients in need, באתר וושינגטון פוסט, 13 בינואר 2019 (באנגלית)
  5. ^ בן נירי, Mead wins GOP primary for Wyoming governor, באתר סטאר טריביון, 19 באוגוסט 2014 (באנגלית)
  6. ^ Paul Gosar elected president of Arizona Dental Association, באתר DentistryIQ‏, 6 באפריל 2004 (באנגלית)
  7. ^ קייט זרניק, Tea Party Set to Win Enough Races for Wide Influence, באתר הניו יורק טיימס, 14 באוקטובר 2010 (באנגלית)
  8. ^ Kirkpatrick wants 5 debates with GOP challenger, באתר אריזונה קפיטול טיימס, 26 באוגוסט 2010 (באנגלית)
  9. ^ The Rookies: Paul Gosar On the Rise in Arizona, באתר ABC News‏, 13 באוקטובר 2010 (באנגלית)
  10. ^ ג'ונה דלר נולנס, Gosar backs out of today's TV debate in favor of fundraiser, באתר Prescott Daily Courier‏, 20 באוקטובר 2010 (באנגלית)
  11. ^ דייוויד דווייאר, Republicans Win Control of House With Historic Gains, באתר ABC News‏, 2 בנובמבר 2010 (באנגלית)
  12. ^ ריד וילסון, Gosar Will Switch Districts, באתר מאורכב באתר Wayback Machine‏, 7 בינואר 2012 (באנגלית)
  13. ^ רונלד ג'. הנסאן, Rep. Paul Gosar takes a tax break on his 'primary' residence. It's not in his district, באתר אריזונה ריפבליק, 22 במאי 2018 (באנגלית)
  14. ^   ציוץ של פול גוסאר ברשת החברתית טוויטר, 23 בינואר 2020
  15. ^ GOP lawmaker moves to impeach EPA chief McCarthy, באתר פוקס ניוז, 15 בספטמבר 2015 (באנגלית)
  16. ^ סטיבן דינאן, Paul Gosar raises money off Pope Francis boycott, באתר וושינגטון טיימס, 30 בספטמבר 2015 (באנגלית)
  17. ^ ויליאם ו. תיאובולד, Rep. Paul Gosar plans bill letting Obama revoke Bill Cosby's Medal of Freedom, באתר אריזונה ריפבליק, 8 בינואר 2016 (באנגלית)
  18. ^ White House Would 'Take a Look' at Bill to Revoke Cosby's Presidential Medal of Freedom, באתר ABC News‏, 8 בינואר 2016 (באנגלית)
  19. ^ אריק בראדנר, Rep. Paul Gosar's siblings in new ad: Don't vote for our brother, באתר CNN‏, 22 בספטמבר 2018 (באנגלית)
  20. ^ Paul Gosar: Siblings savage congressman in attack advert, באתר BBC‏, 22 בספטמבר 2018 (באנגלית)
  21. ^ AFP, האחים של המועמד לקונגרס בקמפיין: אל תצביעו לו, באתר ynet, 25 בספטמבר 2018
  22. ^ Letter requesting Special Counsel, מסמך מאת politicspa.com (באנגלית)
  23. ^ קייטי אדמונדסון, Before Capitol Riot, Republican Lawmakers Fanned the Flames, באתר הניו יורק טיימס, 11 בינואר 2021 (באנגלית)
  24. ^ רונלד ג'. הנסן, Senate, House endorse Arizona's electoral vote results after Capitol erupts in chaos, באתר אריזונה ריפבליק, 5 בינואר 2021 (באנגלית)
  25. ^ תיאו ארמוס, Rep. Matt Gaetz and other GOP politicians baselessly suggest antifa is to blame for pro-Trump mob rioting into Capitol, באתר וושינגטון פוסט, 7 בינואר 2021 (באנגלית)
  26. ^ רונלד ג'. הנסן, Some of Rep. Gosar's siblings want him expelled from Congress after deadly riot at Capitol, באתר אריזונה ריפבליק, 9 בינואר 2021 (באנגלית)
  27. ^ ג'ים סמול, Biggs and Gosar sought pardons for Capitol riot, but didn’t get them, באתר אריזונה מירור, 20 בינואר 2021 (באנגלית)
  28. ^ דרטונורו קלארק, Twitter flags GOP lawmaker's anime video depicting him killing Ocasio-Cortez, attacking Biden as 'hateful conduct', באתר NBC News‏, 9 בנובמבר 2021 (באנגלית)
  29. ^ רייצ'ל טרייזמן, Rep. Paul Gosar shared an anime video of himself killing AOC. This was her response, באתר NPR‏, 9 בנובמבר 2021 (באנגלית)
  30. ^ מייקל ליליס, Pelosi calls for ethics, criminal investigations into Gosar, באתר The Hill‏, 9 בנובמבר 2021 (באנגלית)
  31. ^ טיילר אולסון, House censures GOP Rep. Paul Gosar, strips committee assignments over anime video of attack on AOC, באתר פוקס ניוז, 17 בנובמבר 2021 (באנגלית)
  32. ^ אנדרו פיינברג, Gosar censured over video depicting AOC being killed as he compares himself to Alexander Hamilton, באתר האינדיפנדנט, 18 בנובמבר 2021 (באנגלית)