פול שריידר

במאי קולנוע אמריקאי
(הופנה מהדף פול שרדר)

פול ג'וזף שריידראנגלית: Paul Joseph Schrader; נולד ב-22 ביולי 1946) הוא תסריטאי ובמאי קולנוע אמריקאי. בשנת 2022 זכה בפרס אריה הזהב על מפעל חיים. הפרס יוענק לו במסגרת פסטיבל הסרטים של ונציה ה-79, שיתקיים בין התאריכים 31 באוגוסט10 בספטמבר 2022[1].

פול שריידר
Paul Schrader
פול שריידר
פול שריידר
לידה 22 ביולי 1946 (בן 77)
גרנד ראפידס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
בן או בת זוג מרי בת' הרט (1983–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://paulschrader.org
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

שריידר נולד בגרנד ראפידס, מישיגן שבארצות הברית, למשפחה קלוויניסטית אדוקה ממוצא גרמני והולנדי. שריידר גדל בבית מחמיר ונאסר עליו לצפות בסרטים בילדותו. בגיל מסוים הוא מרד נגד משפחתו ועזב את הנצרות. שריידר למד לתואר ראשון בפילוסופיה עם התמחות בתאולוגיה.

למד לתואר שני בלימודי קולנוע במכון הסרטים האמריקאי, אליו התקבל בהמלצת של מבקרת הקולנוע פולין קייל. עד 1975 הוא עבד כמבקר קולנוע ופרסם את התזה שלו על "הסגנון הטרנסצנדנטאלי בקולנוע" שבו הוא ביטא את הערכתו לבמאים הזרים רובר ברסון ויסוג'ירו אוזו.

נשוי בפעם השנייה.

קריירה עריכה

ב-1975 שריידר ואחיו לנרד מכרו את תסריטם "היאקוזה" לאולפני קולומביה בסכום גבוה. ההצלחה נתנה לשריידר את ההזדמנות להצטרף לקבוצת הבמאים הצעירים שהתחילה לשנות את הוליווד בשנות ה-70, וכללה יוצרים כמו בריאן דה פלמה, מרטין סקורסזה, ג'ורג' לוקאס וסטיבן ספילברג.

למרות הצלחתו כתסריטאי, שריידר עבר משבר אישי בתקופה זו. לאחר שהתגרש מאשתו הוא שקע בסמים, אלכוהוליזם ודיכאון. הוא גר במכונית שלו במשך תקופה מסוימת. בסופו של דבר אושפז. לאחר תום אשפוזו ובהשראת האירועים בחייו, החל שריידר בכתיבת התסריט לסרט "נהג מונית". את כתיבת התסריט השלים תוך כעשרה ימים. בין היתר התבססה כתיבתו על פרשת ניסיון ההתנקשות הכושל במושל אלבמה ג'ורג' וולאס בשנת 1972, פרשה אליה נחשף שריידר במהלך אשפוזו. הוא גילה עניין במשפט וכן ביומנו של המתנקש ארתור ברמר, שקטעים מתוכו התפרסמו בעיתונות באותה עת[2]. הצלחתו של הסרט, שזכה בין היתר בפרס האקדמיה לקולנוע לסרט הטוב ביותר ובפרס דקל הזהב, תרם להמשך הקריירה של שריידר. כמו כן, הצלחה זו תרמה להחלטתו של שריידר להתחיל לביים[3].

שריידר המשיך לכתוב תסריטים לסרטים נוספים של מרטין סקורסזה, בהם "השור הזועם" (עליו היה מועמד לפרס האקדמיה לקולנוע על התסריט) ו"הפיתוי האחרון של ישו" (1988)[4].

בשנת 1978, ביים את סרטו הראשון "אנשי הצווארון הכחול" ("Blue Collar") שכתב (שוב עם אחיו). וב-1980 כתב וביים את "ג'יגולו אמריקאי"[4].

בשנת 1985 ביים את "מישימה - החיים בארבעה פרקים", סרט עלילתי-ביוגרפי על חייו של הסופר היפני יוקיו מישימה[5].

בשנת 1988, ביים סרט המבוסס על סיפורה של פטי הרסט, נכדתו של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט. קורבן חטיפה שזמן קצר לאחר מכן הפכה לפושעת בעצמה: היא שדדה בנק ונשלחה לכלא[6].

בשנת 2007, עמד בראש חבר השופטים של פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין[7].

בשנת 2008, ביים שריידר את הסרט "אדם בן כלב", עיבוד לספרו של יורם קניוק בן אותו השם, שצולם בחלקו בישראל[8][9].

בשנת 2013, ביים את הסרט The Canyons, על פי ספר מאת ברט איסטון אליס, בכיכובה של לינדזי לוהאן[10].

לאורך השנים זכה שריידר במגוון פרסים, בהם פרס גילדת הכותבים האמריקאית על הישגיו בכתיבה בשנת 1999, פרס שפנר של מכון הסרטים האמריקאי לשנת 2005 ועוד[11]. בשנת 2019, היה מועמד לראשונה לפרס האוסקר על התסריט לסרטו "הכנסייה החדשה" (First Reformed) בכיכובו של אית׳ן הוק[12].

בשנת 2021 ביים את הסרט "סופר הקלפים" (The Card Counter), בכיכובם של אוסקר אייזק וטיפאני האדיש. הסרט הוקרן בפסטיבל הסרטים של ונציה וזכה לשבחים רבים על ידי המבקרים.

פילמוגרפיה עריכה

שנה כותרת במאי תסריטאי
1974 היאקוזה כן
1976 נהג מונית כן
הזדמנות שנייה כן
1977 Rolling Thunder כן
1978 Blue Collar כן כן
1979 Hardcore כן כן
Old Boyfriends כן
1980 ג'יגולו אמריקאי כן כן
השור הזועם כן
1982 קללת אנשי החתול[13] כן
1985 Mishima: A Life in Four Chapters[14] כן כן
1986 מפרץ מוסקיטו[15] כן
1987 Light of Day כן כן
1988 פטי הרסט[16] כן
הפיתוי האחרון של ישו כן
1990 The Comfort of Strangers כן
1992 Light Sleeper כן כן
1994 Witch Hunt (טלוויזיה) כן
1996 City Hall כן
1997 Touch כן כן
פגיעה כן כן
1999 Forever Mine כן כן
לגעת במוות

Bringing Out the Dead

כן
2002 מאחורי המצלמה כן
2005 Dominion: Prequel to the Exorcist כן
2007 The Walker כן כן
2008 אדם בן כלב כן
2013 לילות פורנוגרפיים כן
2014 The Dying of the Light כן כן
2016 אדם לאדם זאב כן
2017 הכנסייה החדשה כן כן
2021 The Card Counter כן כן
2022 Master Gardener כן כן
There Are No Saints כן

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פול שריידר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Tartaglione, Nancy (May 4, 2022). Paul Schrader To Receive Venice Film Festival’s Golden Lion For Lifetime Achievement. Deadline Hollywood, retrieved May 4, 2022
  2. ^ איימי טובין, תרגום: מיכל סלע, נהג מונית, רסלינג, עמ' 11-13
  3. ^ Interview: Paul Schrader, Film Comment, מבוסס על ראיון משנת 1976
  4. ^ 1 2 מאיה פנחסי, עכבר העיר, מרקסיזם, מאדרפאקר, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2007
  5. ^ מאיר שניצר , סרט צומת מסוכנת, נהג בזהירות, חדשות, 13 ביולי 1986
  6. ^ שמי זרחין, סיפור תקשורתי, חדשות, 22 בדצמבר 1988
  7. ^ נירית אנדרמן, פול שריידר יעמוד בראש חבר השופטים של פסטיבל ברלין, באתר הארץ, 13 בינואר 2007
  8. ^ נירית אנדרמן, החלו צילומי "אדם בן כלב", באתר הארץ, 1 במאי 2007
  9. ^ אורי קליין, אדם בן כלב: איילת זורר נובחת, באתר הארץ, 26 בפברואר 2009
  10. ^ איתמר זהר, לינדזי לוהאן תככב בסרט על פי ספר מאת ברט איסטון אליס, באתר הארץ, 19 ביולי 2012
  11. ^ Paul Schrader - Awards, IMDb
  12. ^ איתמר זהר, כתב את "נהג מונית" ו"השור הזועם", אבל רק כעת מועמד לאוסקר, באתר הארץ, 4 בפברואר 2019
  13. ^ עירית שמגר, קיללת אנשי החתול ***, מעריב, 28 בינואר 1983
  14. ^ ביקורות:
    רחל נאמן, אמנות ההתאבדות, כותרת ראשית, 6 באוגוסט 1986
    מאיר שניצר, מעשה באדם שנשפכו בני מעיו, חדשות, 20 ביוני 1986
  15. ^ מאיר שניצר, משיח בא, משיח יודע לטלפן, חדשות, 24 בפברואר 1987
  16. ^ ביקורות:
    תמר גלבץ, חוזרים הביתה בשלום, חדשות, 27 בדצמבר 1988
    גידי אביבי, פטרישיה הוסט רוכבת שוב, כותרת ראשית, 19 באוקטובר 1988