סולתם מערכות

חברה-בת של אלביט העוסקת בייצור ארטילריה
(הופנה מהדף סולתם)

סולתם מערכות בע"מ היא חברה העוסקת בפיתוח וייצור מערכות סיוע ארטילרי מגוונות עבור צה"ל, צבא ארצות הברית וצבאות נוספים. החל משנת 2010 היא בבעלות חטיבת היבשה של קבוצת אלביט מערכות. פעילות החברה בשוק האזרחי ממשיכה לפעול תחת שם המותג "סולתם" כרשת חנויות לכלי מטבח[1].

סולתם מערכות
סמל החברה
סוג חטיבה באלביט מערכות
מייסדים שלמה זבלודוביץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1950
חברת אם אלביט מערכות
משרד ראשי ישראלישראל יקנעם עילית, ישראל
בעלות אלביט מערכות
ענפי תעשייה תעשיית הנשק עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מערכות ארטילריה ותחמושת
הכנסות 120 מיליון דולר (2008)
אנשי מפתח עמוס מתן - מנכ"ל
עובדים 250
 
soltam.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
דוד בן-גוריון בביקור ב"סולתם", 1960
מערכת "קרדום" בזמן ירי מנגמ"ש סטרייקר אמריקני

היסטוריהעריכה

חברת סולתם נוסדה בשנת 1950 על ידי שלמה זבלודוביץ', מאיר גירון מטעם סולל בונה וחברת תָּמְפֶלָּה הפינית, שם החברה נקבע כר"ת של שמות שתי החברות. ב-1954 החלה החברה לייצר נשק ותחמושת ארטילרית והפכה לספק העיקרי בתחום עבור צה"ל. בשנת 1964 החברה ביצעה צמצומים ופטרה 180 מ-700 עובדיה.[2] ב-1973 נמכרו מניות סולל בונה ותמפלה לחברת כור תעשיות, החברה התפתחה והפכה ליצואנית הנשק הגדולה ביותר בישראל, היקף מכירותיה הגיע ב-1984 ל-139 מיליון דולר.

שורה של זעזועים שספגה החברה, בהם ניתוק הקשרים הדיפלומטים בין ישראל ואיראן, אליה הופנה חלק ניכר מייצוא החברה, הביאו את החברה להפסדים עמוקים. בינואר 1989 התפטר מנכ"ל המפעל, ד"ר אלעזר ברק, ובמקומו מונה למנכ"ל אלוף (מיל') אורי שמחוני.[3] בתחילת 1990 ספגה החברה מכה נוספת, כאשר צה"ל החליט על הפסקת פרויקט פיתוח התותח המתנייע ה"שולף".[4] ב-1990 רשמה החברה הפסדים של יותר מ-60 מיליון ש"ח, והנהלת החברה הודיעה על כוונתה לפטר רבים מעובדי המפעל. בתגובה להודעת הפיטורים הושבת הייצור ועובדי המפעל התבצרו בו. פריצה בכוח לתוך המפעל בליווי כלבים אימתניים תועדה באמצעי התקשורת וזכתה לכינוי "ליל הכלבים".[5] הפינוי הוביל לדיון ציבורי נרחב בתקשורת, וכעבור ימים אחדים נאלץ מנכ"ל החברה, אורי שמחוני, להגיש את התפטרותו.[6] מזכ"ל ההסתדרות, ישראל קיסר, הקים ועדת חקירה לבחינת האירועים במפעל "סולתם". סכסוכים בתוך הנהלת החברה הביאו להתפטרותו של זבלודוביץ' מתפקידו כיו"ר הדירקטוריון והוא מכר את חלקו לכור תעשיות ב-1991[7]. אולם זבלודוביץ' המשיך להחזיק במחצית מחברת השיווק הבינלאומית של סולתם - סלגד[8].

בהנהגתם של בני גאון מנכ"ל כור, וסבינועם אביבי, יו"ר סולתם החדש, עברה החברה שינוי ארגוני ואסטרטגי, החלה לפנות לשוק האזרחי, ב-1997 הציגה החברה רווח נקי של 17.7 מיליון ש"ח[9].

בשנת 1998 מכרה כור את החברה לאנשי העסקים מיקו גילת ורוני נפתלי תמורת כ-32.5 מיליון דולר[10], וב-2007 אוגדה החברה לקבוצת מיקאל העוסקת בייצור צבאי[11].

ב-2009 נקלעה החברה שוב למשבר קשה לאחר ביטול עסקה להשבחת הארטילריה של צבא קזחסטן, שהוערכה בכ-160 מיליון דולר. סולתם הואשמה באספקת מערכות פגומות, וסוכן ישראלי של החברה, בוריס שינקמן, הואשם במתן שוחד בעסקות נשק בקזחסטן ונידון ל-11 שנות מאסר.[12] בספטמבר 2010 נרכשה מיקאל על ידי אלביט מערכות.[13]

מוצריםעריכה

סולתם מערכות מייצרת מגוון רחב של מוצרים מתקדמים ובהם מרגמות, תותחים ותחמושת.

פעילות בשוק האזרחיעריכה

בנוסף לייצור מרגמות, עסקה החברה, החל מתחילת שנות ה-60, בייצור כלי מטבח (סירים ומחבתות) עשויים מפלדת אל-חלד, כספות, תנורים ומכלים[14]. בסוף שנות ה-90 הפעילות האזרחית בסולתם פוצלה לחברה נפרדת בשם "סולתם מוצרי צריכה"[15]. רוב פעילות החברה בתחומים אלה נפסקה, למעט תחום כלי מטבח, שהייצור שלו עבר לטורקיה ויוון[16] ואחר כך מוזג ב-2001 עם חברת "רדד" (חברה המתמחה בייצור ושיווק סכו"ם), ופעל תחת המותג "סולתם רדד"[17]. פעילות ייצור הכספות, אוחדה עם חברת הכספות של קיבוץ חצור אשדוד תחת המותג "סולתם סייף פלייס"[18][19].

לאחר שכל הייצור של חברת "סולתם רדד" עבר למיקור חוץ למפעלים מחוץ לישראל, התמקדה החברה בפיתוח רשת חנויות לכלי מטבח ובית תחת שם המותג שלה. בשנת 2015 ביקשה הרשת צו הקפאת הליכים עקב חובות שצברה[20][21]. בדצמבר 2015 נמכרה הרשת לחברת מאיו א.י השקעות[22]. בשנת 2017, עברה הרשת מיתוג מחדש והיא פועלת תחת שוב שם המותג "סולתם" בלבד[23].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא סולתם מערכות בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שני מוזס, ‏סולתם כבר לא רדד: מותג כלי הבית הוותיק נפרד מהשם רדד, באתר גלובס, 26 במרץ 2017
  2. ^ א. מש, פעולת ההסתדרות לקידומה של יקנעם, דבר, 7 בדצמבר 1964
  3. ^ יואב יצחק ואמיר גילת, אורי שמחוני - מנכ"ל סולתם, מעריב, 13 בינואר 1989
  4. ^ עמנואל רוזן, זעם בסולתם: צה"ל החליט לא להצטייד בתותח חדיש, מעריב, 2 במרץ 1990
  5. ^ אמיר גילת, "ב-3:30 נכנסו המאבטחים לסולתם ושיסו בנו כלבים", מעריב, 7 בספטמבר 1990
  6. ^ אבשלום גינוסר וטל שחף, המנכ"ל אורי שמחוני נטל על עצמו אחריות אישית לאורעי סולתם - והתפטר, מעריב, 24 בספטמבר 1990
    אבשלום גינוסר, 'כור': התפטרות שמחוני - מעכשיו בתוקף, מעריב, 28 בספטמבר 1990
  7. ^ אורי גינוסר, סולתם - לבעלות כור, מעריב, 15 בפברואר 1991
  8. ^ אורי גינוסר, חברת סולתם מתחרה במכרז מול חברת השיווק שלה - סלגד, מעריב, 11 ביולי 1989
  9. ^ אורנה רביב, ‏סולתם: הקונים חוזרים לנשק, באתר גלובס, 18 באוגוסט 1998
  10. ^ אורנה רביב, ‏בעל השליטה בסולתם - רוני נפתלי, באתר גלובס, 29 באוקטובר 1998
  11. ^ שי ניב, ‏סולתם מערכות מפטרת כ-60 עובדים ומקצצת בשכר, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2008
  12. ^ אורה קורן וסוכנויות ידיעות, בוריס שינקמן, הישראלי שהואשם במתן שוחד בעסקות נשק בקזחסטן נידון ל-11 שנות מאסר, באתר הארץ, 24 בפברואר 2010
  13. ^ יורם גביזון, אלביט מערכות רכשה את מיקאל של גילת ונפתלי תמורת 90 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 2 בספטמבר 2010
  14. ^ ,סולתם' מייצר לשוק האזרחי, על המשמר, 15 באוקטובר 1964
  15. ^ איי אונליין, סולתם מוצרי צריכה משקיעה כ- 3 מיליון ש""ח בהחדרת קולקציית הסירים החדשה, באתר TheMarker‏, 19 במרץ 2000
  16. ^ רחל הניג, ‏סולתם משווקת בישראל סירים תחת שמה - בלי לציין שיוצרו בתורכיה וביוון, באתר גלובס, 20 בדצמבר 2001
  17. ^ בקצרה, באתר הארץ, 5 במרץ 2001
  18. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏כספת לכל פועל, באתר גלובס, 29 באפריל 2001
  19. ^ נורית שר, סולתם סייף פלייס משיקה קו של כספות לשוק הפרטי ויוצאת בקמפיין חדש, באתר TheMarker‏, 29 באפריל 2001
  20. ^ עדי דברת-מזריץ, נפילת סולתם: "אנשים כבר לא קונים סיר ביוקר ל-10 שנים, הם נכנסים לסופר וקונים סיר במבצע", באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2015
  21. ^ יסמין גואטה, נאמני סולתם: הוגשו חמש הצעות לרכישת החברה, באתר TheMarker‏, 2 בדצמבר 2015
  22. ^ אלה לוי-וינריב, ‏מותג כלי הבית סולתם רדד יימכר למשפחת מאיו, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2015
  23. ^ שני מוזס, ‏סולתם כבר לא רדד: מותג כלי הבית הוותיק נפרד מהשם רדד, באתר גלובס, 26 במרץ 2017