טסלה (חברה)

חברה לייצור מכוניות חשמליות בבעלות אילון מאסק

טסלה בע"מאנגלית: .Tesla, Inc), לשעבר טסלה מוטורס (באנגלית: .Tesla Motors, Inc), היא חברה אמריקאית בינלאומית העוסקת בייצור כלי רכב המבוססים על הנעה חשמלית, ייצור ואחסון של אנרגיה סולארית, ופיתוח טכנולוגיות של אנרגיה נקייה. החברה נוסדה ב-2003 ושמה הוא מחווה לממציא ניקולה טסלה. מטה החברה ממוקם באוסטין, בירת מדינת טקסס שבארצות הברית.[2] נמנית עם החברות המרכיבות את מדד S&P 500.

טסלה
.Tesla, Inc
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
בורסה
מייסדים מרטין אברהארד
מארק טארפנינג
ג'יי.בי. שטראובל
איאן רייט
תקופת הפעילות 2003–הווה (כ־21 שנים)
חברות בנות
מיקום המטה טקססטקסס אוסטין, טקסס
שליטה בחברה אילון מאסק
בעלות אילון מאסק (21%)
טויוטה (0.27%)
דיימלר א.ג (0.14%)
ענפי תעשייה תעשיית הרכב, solar industry, battery industry עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים מכוניות חשמליות
מערכות הנעה חשמליות
הכנסות 96.8 מיליארד דולר (2023)
רווח תפעולי 13,656,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) עריכת הנתון בוויקינתונים
רווח 15 מיליארד דולר (2023)
הון עצמי 30,189,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־31 בדצמבר 2021) עריכת הנתון בוויקינתונים
יו"ר Robyn Denholm עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל אילון מאסק
עובדים 140,000 (2023)[1]
 
https://www.tesla.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

הקמת החברה עריכה

החברה התאגדה בשם "Tesla Motors, Inc." ביולי 2003 על ידי מרטין אברהארד (אנ') ומארק טרפנינג (אנ'). הם התרשמו מכך שהצרכנים הגיבו בחיוב למכונית החשמלית של חברת ג'נרל מוטורס ה-EV1 ורצו להקים חברה שתייצר מכוניות חשמליות בלבד. אבהארד היה המנכ"ל וטרפנינג מנהל הכספים. איאן רייט הצטרף לחברה זמן קצר אחר כך.[3] בפברואר 2004 גייסה החברה כסף ממשקיעים (סבב A) ואילון מאסק, אשר מכר את חלקו בחברת פייפאל בכמאה מיליון דולר השקיע 6.5 מיליון דולר בחברה. הוא היה לבעל המניות הגדול בחברה והתמנה ליו"ר הדירקטוריון שלה. במאי 2004 הצטרף ג'רמי סטאובלר לחברה כמנהל טכנולוגיות ראשי. מאסק הוביל את סיבוב הגיוס השלישי של החברה, בסך 40 מיליון דולר במאי 2006, בו השקיעו יזמים בולטים, כולל מייסדי גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג', ונשיא eBay לשעבר, ג'ף סקול. סבב רביעי בסך 45 מיליון דולר, במאי 2007, הביא את סך הגיוסים של החברה ליותר מ-105 מיליון דולר[4].

המכונית הראשונה: רודסטר ופיתוח מנועים חשמליים עריכה

בשנת 2005 חתמה החברה חוזה ייצור עם קבוצת לוטוס הבריטית, שיצרה עבורה את רוב רכיבי דגם המכונית הראשון של החברה, למעט רכיבי המנוע החשמלי. דגם זה, שכונה רודסטר, מכונית ספורט המבוססת על הדגם לוטוס אליז וחלקה איתו רכיבים שונים, אף שלוטוס ייצרה חלקים אחרים עבור הרודסטר של טסלה באופן בלעדי.[5] דגם הרודסטר היה הרכב הראשון שתוכנן לשימוש עם סוללת יוני ליתיום שסיפקה לו טווח נסיעה של כ-320 קילומטר לכל טעינה. שילדת הרכב יוצרה מסיבי פחמן המספקים קשיחות גבוהה במשקל נמוך וביצועי התאוצה מ-0 ל-100 קילומטר לשעה עמדו על 3.7 שניות. החברה החלה לקבל הזמנות מקדמות על הרכב מלמעלה מאלף אנשים בארצות הברית לבדה. יותר ממאתיים מהם שילמו את המחיר המלא מראש, 300 שילמו 50%, שהיה המינימום הנדרש כפיקדון. האחרים שילמו 5,000 דולר למקום ברשימת המתנה. אך החברה לא מצאה מנגנון תמסורת שיכול לטפל במומנט העצום שיוצר המנוע החשמלי, והשקת הרכב התעכבה. החברה לא יכלה להבטיח ללקוחות מה יהיה המחיר שבו יקבלו את המכונית ולא את מועד המסירה[5]. בנוסף אזל המימון של החברה והיא נזקקה להון נוסף.[6]

במהלך 2007 פנה אילון מאסק ודירקטוריון טסלה מוטורס לאיש העסקים הישראלי זאב דרורי במטרה שישמש כמנכ"ל,[7] לאור ניסיונו בתעשיית הרכב, זאת לאחר שראיינו קרוב למאה מועמדים.[8] בדצמבר 2007, דרורי מונה לנשיא ומנכ"ל טסלה מוטורס במקום אברהארד שהודח.[9] על דרורי הוטלה המשימה להוציא לשוק את האב טיפוס של הרודסטר שהחברה התקשתה להשלים, דבר שהוא הצליח לעשות באוגוסט 2008.[10]

בנוסף הגה דרורי את הרעיון לרשום הכנסות מ"קרדיטים" רגולטוריים. זאת לאחר ש-11 מדינות בארצות הברית דורשו מיצרניות הרכב למכור אחוז מסוים של מכוניות שאינן מזהמות את האוויר. טסלה, ש-100% ממכוניותיה פועלות עם מנוע חשמלי שלא יוצר זיהום אוויר, החלה לקבל "קרדיטים" על כך. דרורי פנה לאנשי ממשל ביקש וקיבל היתר למכור אותם הלאה ליצרניות רכב שלא עומדות במכסת הממשל.[8] המטרה של השיטה להטיל קנסות על חברות מזהמות ולתגמל חברות לא מזהמות. המהלך סייע לחברה לייצור מקור הכנסות נוסף ורווחי[8]. כך לדוגמה, בשנת 2020 רשמה החברה לראשונה רווח משמעותי של כמיליארד דולר, אך רובו היה עקב "קרדיטים" שמכרה ליצרניות אחרות.[11] דרורי גם יזם מהלך לקבלת הלוואות מהממשל האמריקני להשקעה במפעל החברה הראשון וגייס לחברה מספר בכירים מיצרניות רכב וותיקות.[12]

באוקטובר 2008, אילון מאסק נכנס לתפקיד המנכ"ל. זאת לאחר שמאסק הוביל סיבוב גיוס הון בסך 40 מיליון דולר לשם המשך פעילותה, והחליט לקחת את תפקיד המנכ"ל[13]. דרורי עבר לדירקטוריון החברה כסגן יו"ר, שימש כיועץ למאסק במשך מספר שנים, אך אחר כך עזב את החברה.[8] טסלה הודיעה באותה עת כי הייצור הסדרתי של הרודסטאר יחל במפעל של לוטוס בבריטניה, אך לבסוף קיבלה הזדמנות לרכוש מפעל קיים של גנרל מוטורס וטיוטה בפרימונט קלפורניה, לאחר פשיטת הרגל של ג'נרל מוטורס.[14]

בקיץ 2008 החלה החברה לייצר את דגם הרודסטר ועד ינואר 2009 מסרה 147 מכוניות. הדגם שווק במחיר בסיס של 109 אלף דולר. ב-2009 גייסה טסלה משאבים נוספים ואף זכתה להלוואות בריבית נמוכה של 465 מיליון דולר ממשרד האנרגיה האמריקני.[15] באותה שנה חברת דיימלר הגרמנית, בעלת השליטה במרצדס-בנץ, רכשה כעשרה אחוזים מטסלה. השקעות אלו שימשו לקידום התכנון של דגם חדש של מכונית סדאן שכונתה מודל S. דגם זה יועד להימכר במחצית המחיר של דגם הרודסטר והיה חלק מהתוכנית העסקית של החברה לקדם את ייצורם של כלי רכב חשמליים לקהל הרחב, בניגוד לדגם הרודסטר היוקרתי שיוצר עבור פלח צרכנים מצומצם ונועד לסייע בקידום הפיתוח של המנועים החשמליים.[15]

הנפקת החברה ונסיקת שוויה עריכה

ביוני 2010 יצאה טסלה בהנפקה ראשונה בבורסת נאסד"ק. הייתה זו ההנפקה הראשונה של יצרן רכב אמריקני מאז ההנפקה של פורד בשנת 1956. עד מרץ 2012 מכרה טסלה כ-2,250 יחידות מדגם רודסטר. באותה עת היא הפסיקה לקבל הזמנות לדגם זה ולא תמשיך כנראה את ייצורו, עם סיום החוזה עם קבוצת לוטוס.

בנובמבר 2020 הוכרז שטסלה תצטרף למדד S&P 500. בשבוע שלאחר ההכרזה זינקה המנייה בכמעט 20%, והעלתה את שווי החברה לראשונה אל מעל 500 מיליארד דולר.

טסלה מודל S עריכה

דגמי מודל S החלו להימסר ביוני 2012, לאחר שהתקבלו כ-6,500 הזמנות מראש. הם מיוצרים במפעל טסלה בקליפורניה שהוקם על בסיס מפעל ששימש בעבר מיזם משותף של טויוטה וג'נרל מוטורס.

דגם מכונית הסדאן היוקרתית, טסלה S, זכה לביקורות טובות בעיתונות הרכב ולדירוג בטיחות גבוה. בעקבות ההצלחה הראשונית בשיווק דגם זה עלתה מניית החברה בבורסת נאסד"ק במאות אחוזים בשנת 2013. במקביל החלה טסלה לפרוס רשת של נקודות הטענה ברחבי ארצות הברית ואירופה.

ב-9 באוקטובר 2014, הודיעה החברה על דגם P85D, דגם זה מהווה שדרוג לטסלה S ובכלל זה, התקנת שני מנועים במקום אחד, שילוב של "בקרת שיוט מסתגלת" הנשענת על מצלמות, מכ"ם וחיישני אולטרה-סאונד ואופציה לשני סוגי סוללה (הנבדלים זה מזה בעיקר בקיבול ובהתאם, שמאפשרים טווחי נסיעה שונים באותם תנאי דרך והתנהגות נהג).

"בקרת השיוט המסתגלת" כוללת יכולת שמירת מהירות, יכולת לקרוא שלטים של "מהירות מרבית מותרת" ועדכון אוטומטי של מהירות היעד, שמירת מרחק ממכוניות ומעבר נתיבים על ידי הפעלה של איתות הצד בלבד, באופן אוטומטי. בעדכון גרסה שיצא בינואר 2016 למערכת ההפעלה של רכבי טסלה, נוספו אפשרויות של נהיגה ללא נהג ובכלל זה חנייה ויציאה מחנייה כשהנהג מחוץ לרכב.[16]

לפי נתוני היצרן, דגם זה מאיץ ממצב עמידה למהירות של 60 מייל יבשתי לשעה ב-3.2 שניות - האצה המתאימה לרכבי ספורט עוצמתיים יותר מאשר לרכב מנהלים.

לפי נתוני החברה, עד ינואר 2014, היא סיפקה מעל 25,000 מכוניות מדגם S.[17]

בספטמבר 2015 פתחה החברה מפעל ייצור שני בעיר טילבורך שבהולנד, במטרה לייצר את רכבי החברה עבור השוק האירופאי.[18] בחודש אוקטובר באותה שנה הודיע מאסק על כוונתה של טסלה להתחיל ייצור של רכבי החברה בסין בתוך שנתיים, מתוך מטרה להוזיל את עלויות הייצור בשליש ולהגדיל את נפח המכירות במדינה.[19]

באפריל 2017 עשתה החברה ריקול לשני שלישים מהרכבים שייצרה ב-2016 בשל בעיה בבלם החנייה האלקטרוני.[20]

בחודש ינואר 2021, החברה עדכנה את עיצוב הפנים של הדגם והכריזה על שני דגמים חדשים, Plaid ו-+Plaid. שלושת המנועים יפיקו מעל ל-1000 כוחות סוס, כאשר טווח הסוללה יעלה על 800 קילומטרים. לטענת החברה, הדגם יאיץ מאפס למאה קילומטר בשעה תוך פחות משתי שניות.

במאי 2021 ביצעה טסלה עדכון תוכנה במודל S ובכך פגעה בביצועי הסוללה (טווח וטעינה) בלי להודיע ללקוחות, ועל כך הטיל בית המשפט בנורווגיה קנס של 16,000 דולר לכל לקוח של מודל S בנורווגיה.[21]

מפעלי טסלה עריכה

לטסלה קונספט של מפעלים גדולי ממדים וכאלה שממעטים להשתמש בקבלני משנה תוך ייצור והרכבה של מקסימום רכיבים בעצמם, הנקרא "גיגה-מפעל" (GigaFactory). מפעלים אלו גם מייצרים באמצעות פאנלים סולריים חלק ניכר מהחשמל שהם צורכים. מפעלי הענק של טסלה כוללים את גיגה ברלין, גיגה נבדה, גיגה שאנגחאי, גיגה טקסס, גיגה ניו יורק. מפעל נוסף ליד מונטריי שבמקסיקו נמצא בתהליך בניה.

פריצות דרך במודל העסקי של החברה עריכה

החברה נכנסה לשוק הרכב במודל של ייצור מעט כלי רכב, לפלח השוק העליון באמצעות דגם ה"רודסטר". ההצמדות לייצור הכמויות הקטנות אפשרה לה למשל, פטור ממבחני ריסוק שאינו נדרש עד לכמות מכירות של 500 כלי רכב בשנה, בארצות הברית.

בשלבים מוקדמים יחסית, החברה נכנסה לשיתופי פעולה עם יצרניות רכב מוכרות – הן להסכמים שבהם החברות הוותיקות הן קבלני משנה עבורה והן להסכמים שבמסגרתם היא ספקית של מרכיבים במערכת ההנעה החשמלית של חברות אחרות.

"טסלה" היא חברת הרכב היחידה שמוכרת לצרכני הקצה, לאו דווקא דרך "דילרים". מרכיב זה של המודל העסקי נמצא במחלוקת במספר מדינות בארצות הברית ואולם נראה כי רוב המדינות מקבלות את העובדה שמדובר במגמה שהן לא יוכלו לעצור ובהתאם, הן משנות את החקיקה המקומית כדי לאפשר זאת.

דרך נוספת שבאמצעותה מצליחה החברה להוזיל את עלות הרכבים היא (כפי שעושה חברת ספייס אקס בבעלותו של מאסק) באמצעות ייצור עצמי של כ-80% מחלקי הרכב, כך שהחברה חוסכת לעצמה את עלויות התיווך וההתאמה.

לדברי מנכ"ל החברה, החברה רואה לעצמה ערך בקידום נושא הרכבים החשמליים בכלל. ביוני 2014 הודיע בצעד מפתיע אילון מאסק, כי החברה מאשרת "לכל מי שרוצה" בעולם, לעשות שימוש בפטנטים שלה והחברה מתחייבת שלא לתבוע.[22] לדברי מאסק, הצעד נועד לקדם את המעבר לרכבים חשמליים בכל העולם – מעבר שאמור לצמצם את כמות המזהמים באוויר, לצמצם את פליטת גזי החממה, להקטין את התלות בדלקים מאובנים ואת התלות הפוליטית במדינות שבשטחן יש מרבצי נפט גדולים.

החברה נכנסה גם לעסקי תחנות הטעינה ונכון לנובמבר 2014, היו לה 132 תחנות בצפון אמריקה, 99 באירופה ו-37 באסיה ואוסטרליה. לפי פרסומים שונים, פריסת התחנות בארצות הברית מאפשרת נסיעה "מחוף לחוף".

במהלך 2014, החברה הודיעה על הקמת ה"גיגה-פקטורי" מפעל הסוללות הגדול בעולם בשיתוף עם פנסוניק, עבור הרכבים שלה. הקמת מפעל כזה מהווה השקעה עצומה בסיכון גבוה מכיוון שתחום ייצור הסוללות ידוע כתחום קשה המחייב תהליכי ייצור ובקרה קפדניים. סוללות יוני-ליתיום הן אתגר טכנולוגי גדול בפני עצמו. ל"טסלה" אירעו לפחות שלושה אירועים של שריפת רכב מתוצרתם, ככל הנראה, בין השאר, על רקע הידלקות של הסוללה (נכון לאוקטובר 2014). בספטמבר 2014, החברה הודיעה כי בחרה למקם את המפעל, "גיגה פקטורי" במדינת נבדה שבארצות הברית והמפעל צפוי לכלול טכנולוגיות חדשניות רבות.[23]

ב-1 במאי 2015 חשפה החברה את פאוורוול - סוללות לבתים ועסקים קטנים. סוללת היוני ליתיום נועדה לאחסון אנרגיה לצורך שימוש בזמן עומס, מתן גיבוי וצריכה של אנרגיה סולארית שנאגרה בסוללה. מערכת הסוללות היא חלק מהתוכניות של טסלה להתרחב אל תחומים נוספים מלבד ייצור מכוניות חשמליות.[24][25]

בסוף 2016 נכנסה לשוק הדיור וקנתה את חברת סולאר-סיטי.

בספטמבר 2018 הגיע מאסק לפשרה עם הוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC) בעקבות תביעה על הטעיית משקיעים, אחרי שפרסם בטוויטר על כוונה להפוך את טסלה לחברת פרטית ואחר כך חזר בו. במסגרת הפשרה יפרוש מאסק מתפקידו כיו"ר טסלה וישלם קנס של 20 מיליון דולר, והחברה תשלם קנס דומה ותמנה שני דירקטורים חיצוניים חדשים.[26]

בדצמבר 2018 פורסם כי טסלה שוקלת לרכוש חלק מפסי הייצור של GM (ג'נרל מוטורס) אותם היא מתכננת לסגור, זאת כדי לעמוד בביקוש הגובר והולך למכוניות החברה.[27] עד לרבעון הראשון של 2020, החברה מכרה במצטבר, מעל מיליון כלי רכב.

החברה מקדמת "מערכות עזר לנהג" מתוך כוונה להגיע ליכולת נסיעה אוטונומית לגמרי. לטענת אילון מאסק, יכולות אלו יביאו לכך שהרכב יהיה בטוח בהרבה מרכבים אחרים, שאין להם מערכות כאלה ובעתיד, כאשר הרכב יוכל להיות אוטונומי לגמרי – בעלי הרכב יוכלו למכור אותו כ"רובו-טקסי", מה שיגרום לרכב לצבור ערך לאורך חייו, הפוך מהמודל המקובל שבו שווי הרכב יורד בהתמדה, מרגע הרכישה.

המודל הכלכלי של "טסלה", בהקשר למערכות אלה – הוא התקנתן בכל רכבי החברה (כולל כאלה שנמכרו כבר בעבר), איסוף נתונים מהנסועה המצטברת, הפצת עדכוני תוכנה וחוזר חלילה. מודל זה, לכאורה, מאפשר לחברה לפתח יכולות נהיגה אוטונומית תוך שהיא מייצרת הכנסה מהפעילות – הפוך מהמצב ברוב חברות הרכב שאצלן ההשקעות במו"פ הן הוצאה.

החברה הייתה הראשונה בעולם להפיץ יכולת "זימון אוטומטי" – יכולת לקרוא לרכב לבא אליך מהחניון מבלי שיש נהג ברכב (תכונה שעובדת לטווחים של עד חמישים מטר). החברה הייתה בין הראשונות בעולם לשלב יכולות זיהוי שלטים, זיהוי מצבי רמזור, בלימה אוטומטית, שמירת מהירות, החלפה אוטומטית של נתיבים ונסיעה מ"כניסה לאוטוסטרדה" ועד "יציאה מאוטוסטרדה" – כשכל תכנון הנתיב והנסיעה מתבצעים אוטומטית. החברה מגדירה שעל הנהג להישאר ערני, עם ידיים על ההגה ובמצב בו הוא יכול להשגיח על הרכב במשך כל הנסיעה. הגדרה זו מאפשרת לה לעקוף מגבלות רגולטוריות ברבות ממדינות העולם.

ביולי 2021 הודיע אילון מאסק כי בקרוב (סוף 2021 או תחילת 2022) כל הרכבים החשמליים יוכלו להשתמש במערכת הטעינה סופרצ'ארג'רס של טסלה.[28][29]

נתוני מכירות עריכה

רבעון מצטבר
יצור
סה"כ
יצור
מודל S
מכירות
מודל X
מכירות
מודל 3 + מודל Y
מכירות[30]
סה"כ
מכירות[31]
במעבר[32] הערות
Q1 2013 ? 5,000+ 4,900 4,900 [33]
Q2 2013 ? ? 5,150 5,150 [34]
Q3 2013 ? ? 5,500+ 5,500+ [35]
Q4 2013 ~34,851 6,587 6,892 6,892 [36]
Q1 2014 ~41,438 7,535 6,457 6,457 [37]
Q2 2014 ~48,973 8,763 7,579 7,579 [38]
Q3 2014 ~57,736 ~7,075 7,785 7,785 [39]
Q4 2014 64,811 11,627 9,834 9,834 [40]
Q1 2015 76,438 11,160 10,045 10,045 [41]
Q2 2015 89,245 12,807 11,532 11,532 [42]
Q3 2015 102,336 13,091 11,597 6 11,603 [43]
Q4 2015 116,373 14,037 17,272 206 17,478 [44]
Q1 2016 131,883 15,510 12,420 2,400 14,820 2,615 [45]
Q2 2016 150,228 18,345 9,764 4,638 14,402 5,150 [46][47]
Q3 2016 175,413 25,185 16,047 8,774 24,821 5,065 [48]
Q4 2016[49] 200,295 24,882 12,700 9,500 22,254 6,450 [50][51]
Q1 2017 225,713 25,418 ~13,450 ~11,550 25,051 ~4,650 [52]
Q2 2017 251,421 25,708 ~12,000 ~10,000 22,026 ~3,500 [53][54]
Q3 2017 276,757 25,336 14,065 11,865 222 26,137 4,820 [55][56]
Q4 2017 301,322 24,565 ~15,200 ~13,120 1,542 29,967 3,380 [57][58][59]
Q1 2018 335,816 34,494 11,730 10,070 8,182 29,997 6,100 [60]
Q2 2018 389,155 53,339 10,930 11,370 18,440 40,740 15,058 [61][62]
Q3 2018 469,297 80,142 14,470 13,190 56,065 83,725 11,824 [63][64]
Q4 2018 555,852 86,555 13,500 14,050 63,359 90,700 2,907 [65]
Q1 2019 632,952 77,100 12,100 50,900 63,000 10,600
Q2 2019 720,000 87,048 17,650 77,550 95,200 7,400
Q3 2019 816,155 96,155 17,483 79,703 97,186
Q4 2019 921,046 104,891 19,450 92,550 112,000
Q1 2020 1,023,718 102,672 12,200 76,200 88,400 [66]

שווי החברה עריכה

ב-2006 גייסה החברה 40 מיליון דולר ממספר יזמים, ביניהם מייסדי גוגל לארי פייג' וסרגיי ברין. ב-2008 סיים אברהארד את תפקידו כמנכ"ל החברה והוחלף ביזם זאב דרורי, ישראלי לשעבר. במקביל למשבר הכלכלי העולמי ב-2008 סבלה החברה מקצב הוצאות גבוה בטרם החלו הכנסות משמעותיות, ונאלצה לפטר עשרה אחוזים מכוח העבודה שלה. לאחר כשנה בתפקיד הועבר דרורי לתפקיד הסמנכ"ל ומאסק הפך ליו"ר ומנכ"ל החברה במקביל. דרורי עזב לאחר מספר חודשים.

ב-2 בינואר 2019 נחתך שווי החברה בכמעט 4 מיליארד דולר, זאת בעקבות הודעת החברה בה נמסר ללקוחותיה מספר נמוך מהצפוי של דגמי מודל 3 ברבעון הרביעי ובעקבות הודעתה על הורדה של 2,000 דולר במחירי כל אחד מדגמיה – מודל 3, מודל S ומודל X – כדי לסייע לקונים בארצות הברית לקבל זיכוי מס פדרלי בסך 3,750 דולרים בלבד במהלך ששת החודשים הקרובים.[67]

ב-18 בינואר 2019 הודיע מאסק על קיצוץ של 7% ממצבת כוח העובדים שלה.[68] קיצוצים אלה מתרחשים על רקע צעדים שונים לצמצום עלויות שהחברה ביצעה לאחרונה במטרה לשפר את מצבה הפיננסי וכדי לזרז את ייצור המכוניות מהדגם החדש, מודל 3.[69] בעקבות הודעת המנכ"ל צנחה מניית החברה בוול סטריט ב-13%, בעקבות נפילת המניה נחתך שווי השוק של טסלה בכ-7.8 מיליארד דולר.[70]

ב-23 במאי 2020 היה שווי החברה 151 מיליארד דולר, יותר מכל חברת רכב אחרת בארצות הברית ויותר מכל חברת רכב אחרת בעולם למעט "טויוטה". נתון זה בלט במיוחד על רקע מגפת הקורונה שהכתה ברוב מדינות העולם וגרמה לפגיעה קשה במכירת מכוניות ברחבי תבל. ביולי 2020 הפכה טסלה לחברת הרכב בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם, עם שווי של 210 מיליארד דולר, אף שמבחינת היקף ייצור, היא הייתה יצרנית הרכב הקטנה ביותר.[71] בשנה שלאחר מכן, עד אמצע 2021 זינק שווי החברה ועמד על יותר מפי שלושה – 733 מיליארד דולר.

ב-25 באוקטובר 2021 עבר שווי החברה את רף טריליון הדולר לאחר שזינקה ב-13% ביום, בעקבות עסקה עם חברת הרץ שקנתה 100 אלף מכוניות מתוצרתה במחיר של יותר מ-4 מיליארד דולר.[72]

ב-1 לפברואר חברת הרץ חזרה בה וביטלה את העסקה שלה עם טסלה וויתרה על רכישתה של 100 אלף רכב טסלה חדשים

דגמי המכוניות עריכה

מודל S עריכה

  ערך מורחב – טסלה מודל S
 
טסלה החלה ביצור ה-מודל S סדאן ב-2012 ולשלוח ללקוחות קמעוניים ביוני 2012

מכונית היוקרה של החברה. אשר מהיווה כמכונית הדגל של החברה

מודל X עריכה

  ערך מורחב – טסלה מודל X
 
קונספט ה-מודל X הוצג בהות'ורן, קליפורניה

קרוסאובר יוקרתית של החברה

מודל 3 עריכה

  ערך מורחב – טסלה מודל 3

המכונית שהציגה טסלה באפריל 2016, מכונית משפחתית במחיר של החל מ-35,000 דולר. אספקת המכוניות החלה באמצע 2017, עם צבר הזמנות של כחצי מיליון מכוניות.[73] כ-300 אלף מכוניות נמכרו תוך פחות מ-48 שעות מההשקה הרשמית.

מודל Y עריכה

  ערך מורחב – טסלה מודל Y

מכונית קרוסאובר החדשה של החברה שהוצגה בשנת 2019.

טסלה סמי עריכה

  ערך מורחב – טסלה סמי

משאית סמי-טריילר חשמלית עם יכולות אוטונומיות, כאשר המשאית הראשונה נמסרה בדצמבר 2022.

טסלה רודסטר 2022 עריכה

  ערך מורחב – טסלה רודסטר
 
טסלה רודסטר, 2020

מכונית ספורט חשמלית אשר מתיימרת להיות המכונית הכי מהירה בעולם, הוכרזה בשנת 2017 וצפויה להימכר החל משנת 2023. מאיצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-1.9 שניות.

טסלה סייברטראק 2021 עריכה

  ערך מורחב – טסלה סייברטראק

טנדר כל-חשמלי העתיד להיות בשוק הרכבים בסוף שנת 2023. למכונית זו שלושה דגמים אשר טווח נסיעתם נע בין 400 ל-800 קילומטרים.

טסלה סייברקוואד עריכה

  ערך מורחב – טסלה סייברקוואד

טרקטורון אשר אמור להגיע ביחד עם הסייברטראק.

בישראל עריכה

מכונית ראשונה מתוצרת טסלה, מדגם טסלה רודסטר, יובא לישראל בקיץ 2009, במסגרת ניסוי ההטענה שערכה חברת ההזנק הישראלית בטר פלייס.[74] לאחר פשיטת הרגל של בטר פלייס במאי 2013,[75] הודיעה טסלה כי תאמץ את הטכנולוגיה שלה להחלפת סוללות.[76] אלון מאסק אף ערך מסיבת העיתונאים בה הדגים את הטכנולוגיה.[77] אולם לאחר שנתיים הודיע כי הביקוש לשירות נמוך ושטסלה תוותר על מערכת החלפת הסוללות.[78]

בפברואר 2014 הודיעה חברת מובילאיי מירושלים על הסכם לפיתוח מערכות לנהיגה אוטונומית עבור טסלה.[79] באפריל 2014 קיבלה החברה את אישור משרד התחבורה לייבא לישראל מכונית ראשונה מדגם טסלה S, לצורכי ניסוי במערכות לנהיגה אוטונומית שהיא מפתחת.[80] בדצמבר 2015 אמר מאסק כי "הטכנולוגיה של מובילאיי הישראלית היא הטובה בעולם". אולם הוא סיים את את השותפות עמה.[81] יו"ר מובילאיי אמנון שעשוע אמר בתגובה כי "טסלה מותחת את הגבול בענייני בטיחות" וכי מערכת ה"טייס האוטומטי" של טסלה היא מערכת עזר לנהג, ולא מערכת ללא נהג כפי שמאסק טוען.[82]

בנובמבר 2019 החלה לפעול בישראל חברה בת של טסלה בשם "טסלה מוטורס ישראל בע"מ". בינואר 2020 הובא לישראל מספר מצומצם של מכוניות טסלה על ידי החברה ועבר תהליך רישוי ישראלי. כמו כן, מונו כמה אישי מפתח בתעשיית הרכב הישראלית על ידי טסלה לצורך הקמת המערך התפעולי והלוגיסטי של טסלה בישראל. המכוניות שהובאו, אוחסנו ללא שימוש במשך כשנה. בינואר 2021 הודיע משרד התחבורה על אישור יבוא של רכבי טסלה לישראל. זו הייתה הפעם הראשונה לאחר עשרות שנים שיצרן הרכב הוא גם היבואן הרשמי של הרכב לישראל.[83]

ב-2 בפברואר 2021, נפתחה בישראל ההזמנה לדגמי מודל 3, S ו-X באתר החברה. מחירו של דגם הבסיס, מודל 3 מסוג Standard Range Plus, התחיל ב-179,754 שקלים. המסירות הראשונות החלו בחודש מרץ.[84] בנובמבר 2022 מסרה טסלה בישראל את המכונית ה-10,000 מאז תחילת השיווק.[85]

נתוני מכירות בישראל עריכה

את שנת 2021 סיימה טסלה 3 כרכב החשמלי הנמכר בישראל (והשמיני הכי נמכר בסך כל),[86] ועקפה את הדגם MG ZS שהיה החשמלי הנמכר ביותר ב-2020.[87] את הרבעון הראשון של 2022 סיימה טסלה 3 שוב כרכב החשמלי הנמכר בישראל,[88] אולם בסיכום השנה עקף אותה הדגם ג'אומטרי C של חברת ג'ילי.[89] בשנת 2023 ירדה טסלה למקום השלישי, שהדגם BYD Atto 3 תפס את המקום הראשון.[90] במשך מספר חודשים ב-2023 טסלה 3 אף ירדה למקום הרביעי, שיונדאי איוניק 5 עקפה אותה במכירות.[91] בשלוש שנות השיווק הראשונות של החברה בישראל הדגמים Y,S ו-X נמכרו בכמויות זניחות, עם כמה מאות מסירות בסך הכל.[92]

שנה דגם מסירות
2021 טסלה 3 6,298
2022 טסלה 3 6,047
2023 טסלה 3 6,760

לקריאה נוספת עריכה

  • טים היגינס, משחקי כוח, סיפורה של טסלה, ההימור של המאה, הוצאת מטר, 2023[93]

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא טסלה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם שנתי2023
  2. ^ Tesla Moving HQ To Texas, Cybertruck Production Starts Next Year, InsideEVs (באנגלית)
  3. ^ אריק ריד, History of Tesla: Timeline and Facts, באתר TheStreet, פברואר 2020
  4. ^ דרור רייך, הגירסה האמריקאית לבטרפלייס, באתר TheMarker‏, 24 בפברואר 2013
  5. ^ 1 2 ניר נתן (לוס אנג'לס) ודובי בן-גדליהו, ‏אנרג'ייזר: תכירו את זאב דרורי, מנכ"ל חברת טסלה שבונה רכב חשמלי, באתר גלובס, 2 במאי 2008
  6. ^ ענת ג'ורג'י, "ואז אילון מאסק אמר לי: 'להתחרות בבואינג זה כמו לירות בדגים בחבית'", באתר TheMarker‏, 11 בספטמבר 2020
  7. ^ יואב קווה, מנכ"ל ישראלי ליצרנית המכוניות החשמליות טסלה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2007
  8. ^ 1 2 3 4 המרקרים, הישראלי שניהל את טסלה ופיספס רווח של 8 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 10 בספטמבר 2020
  9. ^ Robert Farago, Tesla Roadster Birth Watch 8: Eberhardly A Happy Camper, TTAC, ‏December 22nd, 2007
  10. ^ סוכנויות הידיעות, סטארט אפ אמריקאי - שבראשו עומד אחד ממייסדי פיי-פאל - יתחיל לייצר מכונית ספורט חשמלית, באתר TheMarker‏, 24 באוגוסט 2008
  11. ^ דפנה מאור, אילון מאסק גאון – אבל טסלה לא באמת רווחית: זה הטריק שלו, באתר TheMarker‏, 2 בפברואר 2021
  12. ^ רועי צוקרמן, טסלה שוכרת בכירים ממאזדה ופורד, באתר ynet, 7 באוגוסט 2008
  13. ^ דניאל שמיל, מנכ"ל טסלה מסביר מדוע פוטר המנכ"ל הישראלי: "כשאני משקיע כסף רב, הגיוני לשים שתי ידיים על ההגה", באתר TheMarker‏, 25 בנובמבר 2008
  14. ^ סוכנויות הידיעות, פשיטת הרגל של ג'נרל מוטורס תפנה את הדרך למותגי מכוניות זרים או חדשים בשוק האמריקאי, באתר TheMarker‏, 7 ביוני 2009
    נמרוד הלפרן, 100 שנים לאחר היווסדה: ג'נרל מוטורס תבקש ביום שני הגנה מפני נושיה, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2009
  15. ^ 1 2 רויטרס, יצרנית מכוניות הספורט החשמליות טסלה מתכננת הנפקה ראשונה לציבור, באתר TheMarker‏, 23 בנובמבר 2009
  16. ^ עדכון גרסה: רכבי טסלה יוכלו לנסוע גם ללא נוכחות נהג ברכב, באתר גאדג'טי, 10 בינואר 2016
  17. ^ How Many Tesla Model S Electric Cars Have Been Built So Far?, באתר Green Car Reports, ינואר 2014
  18. ^ תומר הדר, חשמל מתפשט: טסלה תייצר גם מחוץ לארה"ב, באתר כלכליסט, 29 בספטמבר 2015
  19. ^ מאסק: טסלה צפויה להתחיל לייצר בסין תוך שנתיים, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2015
  20. ^   ריקול גדול לטסלה: קוראת לתיקון 53 אלף מכוניות בשל פגם בבלם החניה, באתר TheMarker‏, 21 באפריל 2017
  21. ^ טסלה עשתה מעשה אפל ותשלם על כך קנס גבוה בנורווגיה, באתר קארטיוב, ‏30 במאי 2021
  22. ^ בנה מכונית חשמלית משלך: טסלה לא תתבע יצרנים שיעשו שימוש בפטנטים שלה, באתר weshare, יוני 2014
  23. ^ Nevada Selected As Official Site for Tesla Battery Gigafactory, ספטמבר 2014
  24. ^   רויטרס, אחרי שחישמל את המכוניות, אילון מאסק רוצה לחשמל את הבתים, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2015
  25. ^   בלומברג, מהפכני יותר מאייפון, מכניס יותר מויאגרה? השקת הסוללה של טסלה בדרכה לעשות היסטוריה, באתר TheMarker‏, 12 במאי 2015
  26. ^ מאסק ו-SEC בפשרה: יפרוש מתפקיד יו"ר טסלה וישלם קנס, באתר גלובס, 30 בספטמבר 2018
  27. ^ הלל פוסק, GM מתכווצת וסוגרת פסי ייצור? טסלה תרכוש אותם, באתר ynet, 9 בדצמבר 2018
  28. ^ שחר פלד, תקדים: טסלה תפתח את רשת המטענים שלה לחברות נוספות, באתר מגזין רכב חשמלי, ‏21 ביולי 2021
  29. ^ אילון מאסק אומר שכל ה-EVs יורשו להשתמש ברשת סופרצ'ארג'רס של טסלה (בקרוב), באתר טופ גיר, ‏21 ביולי 2021
  30. ^ Model Y started production in January 2020 and started shipping in March 2020. Tesla is reporting sales of Model 3 and Model Y as combined sales, starting with 2020-Q1.
  31. ^ Sales are only counted as sold when delivered to end customer and all paperwork is correct
  32. ^ Goods in transit are produced but not counted as sold until delivered. Tesla no longer reports in transit numbers.
  33. ^ Tesla Motors (8 במאי 2013). "Tesla Motors – First Quarter 2013 Shareholder Letter" (PDF). Tesla Motors. נבדק ב-23 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה) Record sales of $562 million, up 83% from last quarter
  34. ^ Tesla Motors (7 באוגוסט 2013). "Tesla Motors – Second Quarter 2013 Shareholder Letter". Tesla Motors. אורכב מ-המקור ב-2020-07-12. נבדק ב-23 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה) Record Q2 Model S deliveries of 7,579 vehicles.
  35. ^ Tesla Motors (5 בנובמבר 2013). "Tesla Motors – Third Quarter 2013 Shareholder Letter". Palo Alto, California: Tesla Motors. אורכב מ-המקור ב-2020-07-12. נבדק ב-23 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה) Record 5,500 Model S deliveries
  36. ^ "Tesla Motors - Fourth Quarter & Full Year 2013 Shareholder Letter". Tesla Motors. 19 בפברואר 2014. אורכב מ-המקור ב-2020-07-12. נבדק ב-23 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה) Record 6,892 Model S vehicles sold and delivered in Q4
  37. ^ Tesla Motors (7 במאי 2014). "Tesla Motors – First Quarter 2014 Shareholder Letter". Tesla Motors. אורכב מ-המקור ב-2020-07-12. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה) Record Q1 Model S production of 7,535 vehicles.
  38. ^ Tesla Motors (31 ביולי 2014). "Tesla Motors – Second Quarter 2014 Shareholder Letter". Tesla Motors. אורכב מ-המקור ב-2020-07-12. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה) Record Q2 Model S deliveries of 7,579 vehicles.
  39. ^ Tesla Motors (5 בנובמבר 2014). "Tesla Motors – Third Quarter 2014 Shareholder Letter". Palo Alto, California: Tesla Motors. אורכב מ-המקור ב-2020-07-12. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה) Highest ever quarterly deliveries at 7,785 vehicles, despite factory shutdown in July
  40. ^ "Tesla Motors - Fourth Quarter & Full Year 2014 Shareholder Letter". Tesla Motors. 11 בפברואר 2015. אורכב מ-המקור ב-2020-07-12. נבדק ב-20 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Tesla Motors (6 במאי 2015). "Tesla Motors – First Quarter 2015 Shareholder Letter" (PDF). Tesla Motors. נבדק ב-4 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה) A total of 10,045 Model S cars were delivered globaly during the first quarter of 2015.
  42. ^ Tesla Motors (5 באוגוסט 2015). "Tesla Motors – Second Quarter 2015 Shareholder Letter" (PDF). Tesla Motors. נבדק ב-4 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה) A total of 11,532 Model S cars were delivered globally during the second quarter of 2015.
  43. ^ Tesla Motors (4 באוגוסט 2016). "Tesla Motors – Third Quarter 2015 Shareholder Letter" (PDF) (Press release). Palo Alto, California: Tesla Motors. נבדק ב-3 בנובמבר 2015. {{cite press release}}: (עזרה) Tesla global electric car sales totaled 11,603 units during the third quarter of 2015, including six Tesla Model X units.
  44. ^ "Tesla Fourth Quarter & Full Year 2015 Update" (PDF). Tesla Motors. 10 בפברואר 2016. נבדק ב-10 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Tesla Motors (4 במאי 2016). "Tesla shareholders letter:Tesla First Quarter 2016 Update" (PDF). Tesla Motors. אורכב מ-המקור (PDF) ב-1 ביוני 2016. נבדק ב-4 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Tesla Second Quarter 2016 Update" (PDF) (Press release). Palo Alto: Tesla Motors. 3 באוגוסט 2016. נבדק ב-3 באוגוסט 2016. {{cite press release}}: (עזרה) During the second quarter of 2016 Tesla Motors delivered 14,402 new vehicles consisting of 9,764 Model S and 4,638 Model X. Production during 2Q 2016 totaled 18,345 vehicles.
  47. ^ "Tesla Q2 2016 Vehicle Production and Deliveries" (Press release). Palo Alto: Tesla Motors. 3 ביולי 2016. נבדק ב-3 באוגוסט 2016. {{cite press release}}: (עזרה)
  48. ^ "Tesla Third Quarter 2016 Update" (PDF). Tesla Motors. Palo Alto. 26 באוקטובר 2016. נבדק ב-27 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Sales by model do not add up to total, these were preliminary figures reported by Tesla. Only total sales is final figures are reported by Tesla, as breakdown by model is not typically provided.
  50. ^ "Tesla Q4 2016 Production and Deliveries". Tesla Motors. Palo Alto. 3 בינואר 2017. נבדק ב-3 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ "Tesla Fourth Quarter & Full Year 2016 Update" (PDF). Tesla Inc. Palo Alto. פברואר 22, 2017. אורכב מ-המקור (PDF) ב-פברואר 23, 2017. נבדק ב-פברואר 22, 2017. Production totaled 24,882 vehicles in 4Q 2016 and vehicle deliveries totaled 22,252 units. No breakdown by model was provided.
  52. ^ "Tesla Q1 2017 Vehicle Production and Deliveries". Tesla Motors (Press release). Palo Alto: Market Wired. 2 באפריל 2017. נבדק ב-4 באפריל 2017. Tesla (NASDAQ: TSLA) delivered just over 25,000 vehicles in Q1, of which approx 13,450 were Model S and approx 11,550 were Model X. {{cite press release}}: (עזרה)
  53. ^ "UPDATE – Tesla Q2 2017 Vehicle Production and Deliveries". Tesla. 7 ביולי 2017. נבדק ב-10 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "Tesla Second Quarter 2017 Update (Letter to shareholders)" (PDF). Tesla. 2 באוגוסט 2017. אורכב מ-המקור (PDF) ב-5 באוגוסט 2017. נבדק ב-5 באוגוסט 2017. We delivered 22,026 Model S and Model X vehicles in Q2, for a total of 47,077 in the first half of the year. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Tesla Q3 2017 Vehicle Deliveries and Production". Tesla. 2 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "_Update_Letter_2017-3Q.pdf Tesla Third Quarter 2017 Update". Tesla. 1 בנובמבר 2017. אורכב מ-המקור ב-11 בינואר 2018. נבדק ב-10 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "Tesla Q4 2017 Vehicle Production and Deliveries". Tesla. 3 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "Tesla confirms having produced its 300,000th electric car". Tesla. 14 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "Tesla Fourth Quarter & Full Year 2017 Update" (PDF). Tesla (Press release). Palo Alto: Tesla. 7 בפברואר 2017. אורכב מ-המקור (PDF) ב-8 בפברואר 2018. נבדק ב-7 בפברואר 2018. In Q4, we delivered 28,425 Model S and Model X vehicles and 1,542 Model 3 vehicles, totaling 29,967 deliveries. {{cite press release}}: (עזרה)
  60. ^ "Tesla First Quarter 2018 Update" (PDF). Tesla. אורכב מ-המקור (PDF) ב-27 במאי 2018. נבדק ב-27 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Tesla Second Quarter 2018 Delivery". Tesla. נבדק ב-22 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ Donnelley, RR (1 באוגוסט 2018). Automotive Products. Tesla Second Quarter 2018 Update (Report). p. 2. נבדק ב-2 באוגוסט 2018. We produced 53,339 vehicles in Q2 and delivered 22,319 Model S and Model X vehicles and 18,449 Model 3 vehicles, totaling 40,768 deliveries. {{cite report}}: (עזרה)
  63. ^ "Tesla Third Quarter 2018 Delivery". Tesla. נבדק ב-2 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Tesla Third Quarter 2018 Update". Palo Alto: Tesla. 24 באוקטובר 2018. אורכב מ-המקור ב-2018-10-24. נבדק ב-24 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "Tesla Fourth Quarter 2018 Delivery". Tesla. נבדק ב-2 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "Tesla Q1 2020 Vehicle Production & Deliveries". Tesla, Inc. (באנגלית). נבדק ב-2020-04-03.
  67. ^ טסלה מסרה פחות רכבים מהצפוי; המניה צונחת 10%, באתר גלובס, 2 בינואר 2019
  68. ^   סוכנויות הידיעות, מאסק הודיע על קיצוץ של 7% מעובדי טסלה, באתר TheMarker‏, 18 בינואר 2019
  69. ^   סוכנויות הידיעות, צעד גדול בדרך לרווחיות: קצב ייצור המכוניות של טסלה שובר שיאים, באתר TheMarker‏, 2 באוקטובר 2018
  70. ^   צוות גלובל, וול סטריט נסגרה בעליות; שווי טסלה נחתך ב-8 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 19 בינואר 2019
  71. ^ שירות כלכליסט, היסטוריה: טסלה יצרנית הרכב בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, באתר כלכליסט, 1 ביולי 2020
  72. ^ מיקי גרינפלד ונועם לנדמן, טסלה חצתה לראשונה שווי של טריליון דולר - זינקה ב-12.6%; דאו ו-S&P 500 בשיא, באתר כלכליסט, 25 באוקטובר 2021
  73. ^ האתגר של טסלה: לספק חצי מיליון מכוניות מודל 3 שהוזמנו מראש, באתר גלובס, 29 ביולי 2017
    ניר בן זקן, טסלה מודל 3 - 30 לקוחות ראשונים קיבלו מפתח, באתר ynet, 29 ביולי 2017
  74. ^ דניאל שמיל, הגלגלים החדשים של עידן עופר: מכונית ספורט חשמלית שתובא לארץ במסגרת ניסוי ההטענה של בטר פלייס, באתר TheMarker‏, 21 ביולי 2009
  75. ^ אשר שכטר, הקשר בין בטר פלייס וטסלה | דעה, באתר TheMarker‏, 27 במאי 2013
  76. ^ דניאל שמיל, טסלה מאמצת הטכנולוגיה של בטר פלייס: תערוך הדגמה להחלפת סוללות, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2013
  77. ^ דניאל שמיל, טסלה הציגה טכנולוגיה להחלפת סוללות במחיר של 60 דולר להחלפה, באתר TheMarker‏, 23 ביוני 2013
  78. ^ ישראל פישר, אילון מאסק וטסלה מוותרים על החזון של בטר פלייס, באתר TheMarker‏, 11 ביוני 2015
  79. ^ דניאל שמיל, מובילאיי הישראלית מפתחת מכונית אוטונומית עבור טסלה, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2014
  80. ^ אור הירשאוגה, מכונית הפאר החשמלית של טסלה מגיעה לניסוי בישראל, באתר TheMarker‏, 8 באפריל 2014
  81. ^ סוכנויות הידיעות, מנכ"ל טסלה: "הטכנולוגיה של מובילאיי הישראלית היא הטובה בעולם", באתר TheMarker‏, 18 בדצמבר 2015
  82. ^ עמרי זרחוביץ', מובילאיי נגד טסלה: "מותחת את הגבול בענייני בטיחות", באתר TheMarker‏, 15 בספטמבר 2016
  83. ^ אסנת ניר, לא בטוח שתוכלו להרשות לעצמכם: כמה תעלה מכונית של טסלה בישראל?, באתר TheMarker‏, 6 בינואר 2021
  84. ^ אודי עציון, טסלה החלה למכור מכוניות בישראל. המחיר מפתיע, באתר ynet, 2 בפברואר 2021
  85. ^ דניאל שמיל, הכי מהר בעולם: טסלה מסרה בישראל את המכונית ה-10,000, באתר TheMarker‏, 16 בנובמבר 2022
  86. ^ רן אלקובי, הדגמים הנמכרים ביותר בישראל בשנת 2021, באתר קארטיוב, ‏9 בינואר 2022
  87. ^ דניאל שמיל, טסלה נכנסת לישראל: כל המדינה במתח, באתר TheMarker‏, 10 בינואר 2021
  88. ^ רן אלקובי, המכוניות החשמליות הנמכרות ביותר בישראל - רבעון ראשון 2022, באתר קארטיוב, ‏4 באפריל 2022
  89. ^ רן אלקובי, מסירות רכב חדש בישראל: סיכום 2022, באתר קארטיוב, ‏2 בינואר 2023
  90. ^ אודי עציון‏, סיכום 2023: 1,000 מכוניות חדשות בכל יום. ומי הרכב הכי נמכר?, באתר וואלה!‏, 31 בדצמבר 2023
  91. ^ דור עצמון, הרכבים החשמליים הכי נמכרים בארץ והכישלון הגדול של טסלה, באתר ביזפורטל‏, 6 במאי 2023
  92. ^ דובי בן גדליהו, ‏המחירים יורדים, אז למה הקונים כבר לא ממהרים לרכוש טסלה חדשה?, באתר גלובס, 21 באוגוסט 2023
  93. ^ טים היגינס, פרק הפתיחה של "משחקי כוח", באתר הארץ, 26 בינואר 2023