פתיחת התפריט הראשי

פז חברת הנפט

חברת אנרגיה ישראלית
(הופנה מהדף פז)
Disambig RTL.svg המונח "פז" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פז (פירושונים).

פז חברת הנפט בע"מ היא קבוצת האנרגיה הגדולה בישראל. בבעלות החברה בית זיקוק באשדוד, מסופי אחסון וניפוק מוצרי דלק ורשת של כ-270 תחנות תדלוק (רשת התדלוק הגדולה בישראל). "פז" היא חברה ציבורית ללא גרעין שליטה . יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא אברהם ביגר, ומנכ"ל החברה הוא יונה פוגל.

פז חברת הנפט בע"מ
Pazlogo.svg
סוג חברה ציבורית
תאריך הקמה 1958
משרד ראשי יקום
ענפי תעשייה אנרגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שווי שוק 6.096 מיליארד ש"ח (16 ביולי 2015)
הכנסות 14.1 מיליארד ש"ח (2018)[1]
רווח תפעולי 734 מיליון ש"ח (2018)[1]
רווח 404 מיליון ש"ח (2018)[1]
הון עצמי 4.13 מיליארד ש"ח (2018)[1]
סך המאזן 13.8 מיליארד ש"ח (2018)[1]
מנכ"ל יונה פוגל
אנשי מפתח יצחק עזר (יו"ר)
עובדים 2,472 (בסוף 2011)[2]
 
www.paz.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

 
סמל ישן של פז, צולם בקיבוץ פרוד

בשנת 1922 הוקמה חברת Anglo-Asiatic Petroleum ששיווקה דלק בארץ ישראל. בשנת 1927 היא החלה לפעול תחת חברת האנרגיה הגלובלית "Royal Dutch Shell" בשם The Shell Company of Palestine. בסוף שנת 1957 החליטה חברת "של", שסיפקה אז כ-40% מצריכת הדלק בישראל, שלא לפעול בישראל בעקבות החרם הערבי. בשל כך הוקמה בשנת 1958 חברת פז בשותפות של המיליונר היהודי-בריטי סר אייזיק וולפסון עם ממשלת ישראל כדי לרכוש את פעילותה ומתקניה של חברת "של" בישראל[3]. למנכ"ל החברה מונה מאיר שרמן. בשנת 1959 נכנסה חברה אמריקאית של מקס פישר כשותפה שלישית בחברה[4], כך שכל אחד מהשותפים החזיק שליש מהחברה[5]. בשנת 1971 התנהלו מגעים למכירת האחזקות של המשקיעים האמריקאיים לחברת נפט אירופאית[6] והאחזקות נמכרו בשנת 1976 לחברה של ארמנד האמר. בדצמבר 1980 ביקש וולפסון למכור את חלקו בחברה לשאול אייזנברג[7], אולם שר האנרגיה יצחק מודעי, בהמלצת החשב הכללי, איתן רף[8], ניצל את זכות הסירוב של הממשלה, רכש את חלקו של וולפסון והפך את החברה לחברה ממשלתית. ב-1984 מכרה החברה של האמר 25% ממניות החברה לגד זאבי ושאר המניות נמכרו לממשלה. בשנת 1985 הביעו משקיעים רבים התעניינות בקניית החברה[9], למרות ירידה חדה ברווחים[10], אולם למרות המתעניינים הרבים[11] המכירה לא יצאה אל הפועל והממשלה התקשתה למצוא קונה[12].

בשנת 1988 הופרטה החברה ונמכרה לתאגיד בשליטת איש העסקים האוסטרלי ג'ק ליברמן, שבשנת 1989 הגדיל את אחזקותיו ל-100% מהונה המונפק של החברה[13]. בשנת 1994 רכשו קבוצת קלרידג' וקרן רנסאנס כשליש ממניות החברה. בשנת 1999 נמכרה השליטה בקבוצת פז לחברת בינו אחזקות בע"מ, שבבעלות איש העסקים צדיק בינו בשיתוף עם משפחת ליברמן.

בספטמבר 2006 זכתה פז במכרז לרכישת בית הזיקוק באשדוד מהמדינה.

בנובמבר 2006 הפכה פז לחברה ציבורית באחת מהנפקות המניות והאג"ח הגדולות ביותר שידעה הבורסה בתל אביב. פז נסחרת במדד תל אביב 25. דירוג האשראי של החברה לפי S&P מעלות הוא AA/Stable.

החל מספטמבר 2016 מכר בינו בהדרגה את מרבית מניותיו ב"פז", ובמרץ 2017 חדל להיות בעל עניין בחברה[14].

פז היא החברה המזהמת ביותר בישראל, על פי דו"ח המשרד לאיכות הסביבה לשנת 2013.

מבנה הקבוצהעריכה

 
תחנת "פז" ביבנה

בחברה שלוש חטיבות עסקיות:

  • פז קמעונאות ומסחר - מרכזת את הפעילות הקמעונאית והסחר של הקבוצה, לרבות: הפעלת רשת תחנות התדלוק שבה 280 תחנות, המתחמים הקמעונאיים, רשת חנויות הנוחות Yellow, שבה 255 חנויות, שיווק ומכירה ללקוחות סיטונאים ומוסדיים ופעילות חברת התדלוק האוטומטי פזומט.
  • פז זיקוק ולוגיסטיקה - מנהלת את פעילות בית הזיקוק באשדוד ומרכזת את השירותים הלוגיסטים בקבוצה, לרבות: אחסון, ניפוק, הזרמה והובלה.
  • פז תעשיות ושירותים - בה מרוכזת פעילות החברות הבנות המתמחות בייצור, מחזור ושיווק מוצרי לוואי של נפט, ובאנרגיה סולארית.

חטיבת המטה נותנת שירותים לחטיבות העסקיות.

חברות בנותעריכה

לחברה חברות בנות רבות. העיקריות שבהן:

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה