פז חברת הנפט

חברת אנרגיה ישראלית
Disambig RTL.svg המונח "פז" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פז (פירושונים).

פז חברת הנפט בע"מ היא קבוצת האנרגיה הגדולה והמובילה בישראל. בבעלות החברה בית זיקוק באשדוד, מסופי אחסון וניפוק מוצרי דלק ורשת של כ-270 תחנות תדלוק (רשת התדלוק הגדולה בישראל). "פז" היא חברה ציבורית ללא גרעין שליטה. יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא אברהם ביגר, ומנכ"ל החברה הוא ניר שטרן.

פז חברת הנפט בע"מ
Pazlogo.svg
סוג חברה ציבורית
תאריך הקמה 1958
משרד ראשי יקום
ענפי תעשייה תעשיית האנרגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שווי שוק 6.096 מיליארד ש"ח (16 ביולי 2015)
הכנסות 12.6 מיליארד ש"ח (2019)[1]
רווח תפעולי הפסד של 103 מיליון ש"ח (2019)[1]
רווח הפסד של 262 מיליון ש"ח (2019)[1]
הון עצמי 3.57 מיליארד ש"ח (2019)[1]
סך המאזן 11.2 מיליארד ש"ח (2019)[1]
מנכ"ל ניר שטרן
אנשי מפתח אברהם ביגר (יו"ר)
עובדים 2,472 (בסוף 2011)[2]
 
www.paz.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

 
סמל ישן של פז, צולם בקיבוץ פרוד

בשנת 1922 הוקמה חברת Anglo-Asiatic Petroleum ששיווקה דלק בארץ ישראל. בשנת 1927 היא החלה לפעול תחת חברת האנרגיה הגלובלית "Royal Dutch Shell" בשם The Shell Company of Palestine. בסוף שנת 1957 החליטה חברת "של", שסיפקה אז כ-40% מצריכת הדלק בישראל, שלא לפעול בישראל בעקבות החרם הערבי. בשל כך הוקמה בשנת 1958 חברת פז בשותפות של המיליונר היהודי-בריטי סר אייזיק וולפסון עם ממשלת ישראל כדי לרכוש את פעילותה ומתקניה של חברת "של" בישראל[3]. למנכ"ל החברה מונה מאיר שרמן. בשנת 1959 נכנסה חברה אמריקאית של מקס פישר כשותפה שלישית בחברה[4], כך שכל אחד מהשותפים החזיק שליש מהחברה[5]. בשנת 1971 התנהלו מגעים למכירת ההחזקות של המשקיעים האמריקאיים לחברת נפט אירופאית[6] וההחזקות נמכרו בשנת 1976 לחברה של ארמנד האמר. בדצמבר 1980 ביקש וולפסון למכור את חלקו בחברה לשאול אייזנברג[7], אולם שר האנרגיה יצחק מודעי, בהמלצת החשב הכללי, איתן רף[8], ניצל את זכות הסירוב של הממשלה, רכש את חלקו של וולפסון והפך את החברה לחברה ממשלתית. ב-1984 מכרה החברה של האמר 25% ממניות החברה לגד זאבי ושאר המניות נמכרו לממשלה. בשנת 1985 הביעו משקיעים רבים התעניינות בקניית החברה[9], למרות ירידה חדה ברווחים[10], אולם למרות המתעניינים הרבים[11] המכירה לא יצאה אל הפועל והממשלה התקשתה למצוא קונה[12].

בשנת 1988 הופרטה החברה ונמכרה לתאגיד בשליטת איש העסקים האוסטרלי ג'ק ליברמן, שבשנת 1989 הגדיל את החזקותיו ל-100% מהונה המונפק של החברה[13]. בשנת 1994 רכשו קבוצת קלרידג' וקרן רנסאנס כשליש ממניות החברה. בשנת 1999 נמכרה השליטה בקבוצת פז לחברת בינו החזקות בע"מ, שבבעלות איש העסקים צדיק בינו בשיתוף עם משפחת ליברמן.

בספטמבר 2006 זכתה פז במכרז לרכישת בית הזיקוק באשדוד מהמדינה.

בנובמבר 2006 הפכה פז לחברה ציבורית באחת מהנפקות המניות והאג"ח הגדולות ביותר שידעה הבורסה בתל אביב. פז נסחרת במדד תל אביב 25. דירוג האשראי של החברה לפי S&P מעלות הוא AA/Stable.

החל מספטמבר 2016 מכר בינו בהדרגה את מרבית מניותיו ב"פז", ובמרץ 2017 חדל להיות בעל עניין בחברה[14].

פז היא החברה המזהמת ביותר בישראל, על פי דו"ח המשרד לאיכות הסביבה לשנת 2013.

מבנה הקבוצהעריכה

 
תחנת "פז" ביבנה

בחברה שלוש חטיבות עסקיות:

  • פז קמעונאות ומסחר - מרכזת את הפעילות הקמעונאית והסחר של הקבוצה, לרבות: הפעלת רשת תחנות התדלוק שבה 280 תחנות, המתחמים הקמעונאיים, רשת חנויות הנוחות Yellow, שבה 255 חנויות, שיווק ומכירה ללקוחות סיטונאים ומוסדיים ופעילות חברת התדלוק האוטומטי פזומט.
  • פז זיקוק ולוגיסטיקה - מנהלת את פעילות בית הזיקוק באשדוד ומרכזת את השירותים הלוגיסטים בקבוצה, לרבות: אחסון, ניפוק, הזרמה והובלה.
  • פז תעשיות ושירותים - בה מרוכזת פעילות החברות הבנות המתמחות בייצור, מחזור ושיווק מוצרי לוואי של נפט, ובאנרגיה סולארית.

חטיבת המטה נותנת שירותים לחטיבות העסקיות.

חברות בנותעריכה

לחברה חברות בנות רבות. העיקריות שבהן:

שיווק דלק לרשות הפלסטיניתעריכה

בין השנים 1969 ל-1996 החזיקה פז 45% מחברת פדסקו (בשותפות עם החברות דלק וסונול), שהיה לה מונופול לשיווק דלק בשטחים, עד הקמת רשות הפלסטינית. לאחר הקמת הרשות הפלסטינית היא התקשרה בחוזה בלעדי לשיווק דלק עם חברת "דור אנרגיה". לאחר ניצחון החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית[15], הצליחה חברת פז להחליף את חברת "דור" ולזכות בחוזה[16]. החוזה החדש לא כלל את רצועת עזה, מאחר שמסוף הדלק בנחל עוז, שממנו מזרימים דלק לרצועה, הוא בבעלות של חברת "דור" שממשיכה לספק באופן בלעדי דלק לרצועה[17][18]. מאז חודש החוזה מספר פעמיים[19][20].

פז מציינת בדוחותיה הכספיים, כל שנה ברציפות מאז 2007, כי הרשות הפלסטינית היא הלקוח הגדול ביותר של החברה. הרשות סיפקה לפז 11% מהכנסותיה ב-2017, כלומר כ-1.25 מיליארד שקל.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פז חברת הנפט בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 פז חברת הנפט בע"מ: נתונים כספיים באתר מאי"ה.
  2. ^ פז חברת נפט בע"מ - דוח תקופתי לשנת 2011 סעיף 6.1
  3. ^ חברת "פז" רכשה את נכסי "של", דבר, 2 באפריל 1958
  4. ^ חברה אמריקאית תקנה מניות פז, דבר, 27 באפריל 1959
  5. ^ פז השקיעה 15 מליון ל"י, דבר, 31 בינואר 1962
  6. ^ שליש ממניות פז יירכשו ע"י גורם נפט אירופי, דבר, 15 באוקטובר 1971
  7. ^ עמירם פליישר, אייזנברג הפתיע שוב, מעריב, 9 בדצמבר 1980
  8. ^ יוסף פריאל, הקבינט יחליט אם הממשלה תממש זכות לקנות מניות פז, דבר, 9 בדצמבר 1980
  9. ^ עודד שורר, החברה שלא תוסלא בפז, מעריב, 27 בספטמבר 1985
  10. ^ ירידה חדה ברווחי פז, מעריב, 14 באוקטובר 1985
  11. ^ 30 מעוניינים לרכוש את חברת הדלק פז, מעריב, 10 בדצמבר 1985
  12. ^ אין קופצים לרכוש את חברת פז, מעריב, 7 באוקטובר 1986
  13. ^ עודד שורר, ג'ק ליברמן השלים בתחילת השבוע את השתלטותו על פז, מעריב, 31 בינואר 1989
  14. ^ אביב לוי, ‏צדיק בינו מימש מניות פז ב-350 מיליון שקל וחדל להיות בעל עניין, באתר גלובס, 27 במרץ 2017
  15. ^ עלי ואקד, החמאס זכה בבחירות; ממשלת אבו עלא התפטרה, באתר ynet, 26 בינואר 2006
  16. ^ איתי רום, ‏האיש שסגר לפז חוזה של מיליארדים במכירת דלק לחמאס: "אתה מצפה למצוא אויב שרוצה להרוג אותך, ומוצא אנשים נעימים ואינטליגנטים ברמה גבוהה", באתר גלובס, 8 באוגוסט 2008
  17. ^ איתי רום, ‏לתדלק את החמאס, באתר גלובס, 7 באוגוסט 2008
  18. ^ איתי רום וליאור ברון, ‏מגזין G: פלסטיני שייעץ לפז תובע - לאחר מותו, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2009
  19. ^ מיכאל רוכוורגר, פז חידשה את החוזה עם הרשות הפלסטינית בשנתיים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2010
  20. ^ יורם גביזון, פז זכתה במכרז לאספקת דלק וגז לבישול לרשות הפלסטינית עד 2021, באתר TheMarker‏, 11 בנובמבר 2018