פינק (בר-מסעדה)

פינק היה בר-מסעדה בירושלים שפעל בשנים 1932–2005, ושכן במפגש רחוב ההסתדרות 2 עם רחוב המלך ג'ורג'. המקום היה בבעלות משה פינק, בהמשך בבעלות דייב רוטשילד ובשנים האחרונות בבעלות מולי עזריאלי.

פינק

בר-מסעדה פינק (סוף שנות ה-40)
מידע כללי
סוג	מסעדה
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
מייסדים	משה פינק
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	?–1932
תאריך פתיחה רשמי	1932
תאריך פירוק	2005
קואורדינטות	31°46′55″N 35°13′01″E
(למפת ירושלים מוגדלת)   פינק (למפת ירושלים רגילה)   פינק (למפת הרי ירושלים רגילה)   פינק (למפת הרי ירושלים מוגדלת)   פינק

רח' ההסתדרות 2 – הבניין, שבו היה ממוקם בר-מסעדה 'פינק', לאחר שעבר שיפוץ מקיף (2023)

היסטוריה

את ניהולו של פינק ניתן לחלק לשלוש תקופות:

• התקופה הראשונה (מ-1932 עד סוף שנות ה-40) – הקמת המקום וניהולו על ידי משה פינק, עולה מרומניה. בתקופה זאת, עבד במקום גם דייב רוטשילד (שעלה מגרמניה), תחילה כמלצר ואחר כך כאחד מהבעלים.
• התקופה השנייה (מסוף שנות ה-40 ועד 1994) – ניהול המקום על ידי דייב רוטשילד, כבעלים יחיד של בית העסק. בתקופה זאת הגיע המקום לשיא פרסומו ושגשוגו. בהתחלה המסעדה הייתה בת שתי הקומות, כשבקומה התחתונה היה בר ובקומה העליונה היו שולחנות-אוכל ופסנתרן. בתחילת שנות ה-50 החליטו רוטשילד ואשתו להפוך את הקומה השנייה לדירה, ושם הם התגוררו במהלך השנים.
• התקופה השלישית (1994–2005), שבה נוהל המקום על יד מולי עזריאלי (שהיה חתנו של רוטשילד, הבעל של בתו עדנה).

רוטשילד התחיל לפתח את הבר-מסעדה, בסוף שנות ה-40 לפי ראות עיניו וטעמו האישי, ביחד עם אשתו אנטוניה 'טונקה' לבית הנדלר. הוא הפך את הבר-מסעדה הקטנה למוסד בעל שם עולמי אשר נבחר בין היתר על ידי המגזינים ניוזוויק ו-Reader's Digest לאחד מ-50 הברים הטובים בעולם. עד שנת 1947 היה הבר מקום מפגש מוכר של הקצונה הבריטית של ממשלת המנדט. במקום זה נפגשו אנשי צבא ומשטרה בריטיים, בין היתר, עם נערות יהודיות, ואנשי לח"י ערכו מעקבים אחר מפגשים אלה.

לאחר הקמת המדינה ייחודו של המקום, היה בשמירה על האווירה האירופאית, אשר הייתה קיימת בו עוד מזמן המנדט הבריטי. על גבי הקירות היו ציורים של אמנים רבים וידועי שם, ביניהם יוסי שטרן ויוסל ברגנר. המאכל המפורסם ביותר של הבר-מסעדה היה מרק הגולאש אשר המתכון שלו היה סודי.

למסעדה הגיעו הרבה אנשים מפורסמים שביקרו בירושלים: ראשי ממשלות, נשיאים, פוליטיקאים, אנשי צבא, אומנים, זמרים, שחקני קולנוע מהארץ ומהעולם: דני קיי, קירק דאגלס, פול ניומן, אייזק שטרן, זובין מהטה, יצחק פרלמן, שירלי מקליין, אלכסנדר פן, ליאון יוריס, סימון דה בובואר, צ'אק נוריס, משה דיין, משה שרת, גולדה מאיר, שמעון פרס, יצחק רבין, בנימין נתניהו, דן בן אמוץ, שייקה אופיר, חנה רובינא, חיים גורי, נתן אלתרמן, יהורם גאון, שלמה בראבא, מוני מושונוב, משה איבגי וליאור אשכנזי.

המקום גם התפרסם בזכות ספרי החתימות בו החתימו את האורחים המיוחדים לאורך השנים. סמל המסעדה היה ציפור לוגמת מתוך כוס מים.

בשנת 1999 קיבל המלצר הוותיק של פינק, יצחק בורג (המכונה יצחוק), את אות ההוקרה יקיר ירושלים.

לאחר סגירת פינק, פעל במקום כמה שנים סניף של קפה נאמן. כיום (2023) פועל במקום סלון-תספורות.

כרטיס ביקור של בר-מסעדה פינק

הסרט התיעודי "שטרודל בטחינה"

בשנת 2004 ביימו תומר שני ורן לנדאו את הסרט התיעודי "שטרודל בטחינה" העוסק בשתי מסעדות ירושלמיות ותיקות ששכנו זו לצד זו. פינק, בר-מסעדה אירופאי בהשפעה גרמנית, ו"מסעדת פינתי", מסעדת חומוס שפועלת במקום משנת 1975. בין שתי המסעדות היה ממוקם ביתן מפעל הפיס שבו עבדה גלינה, עולה מברית המועצות. היחסים בין שלושת בתי העסק והאנשים המפעילים אותם, שתוארו בסרט, אמורים לייצג יחסים חברתיים בין קבוצות תרבותיות שונות בחברה הישראלית בכלל ובעיר ירושלים בפרט. הסרט הוקרן בפסטיבל הקולנוע ירושלים בסינמטק ירושלים, ובקבלת הפנים לאחר ההקרנה, חולקו לצופים פיתות וחומוס מתנת "מסעדת פינתי".

לקריאה נוספת

• דוד קרויאנקר, המשולש הירושלמי: ביוגרפיה אורבנית, ירושלים, הוצאת כתר, 2011 (בעיקר הפרק "בית דירות: בר-ביסטרו 'פינק' לשעבר", עמ' 168–169).

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פינק בוויקישיתוף

• אלון הדר, עד הלקוח האחרון: אחרי 73 שנים נסגר הבר-מסעדה הירושלמי פינק, שכבר היה לאגדה, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2005
• געגועים לפינק בירושלים, באתר אכול ושאטו, ‏21 בדצמבר 2007
• שלומי הלר, פרידה עצובה ממולי עזריאלי – מבעלי מסעדת "פינק" המיתולוגית, כל העיר (ירושלים), 7 בספטמבר 2020