פסח סלבוסקי

צייר ישראלי

פסח סלַבּוֹסקיאנגלית: Pesach Slabosky‏; 1947 - 19 באפריל 2019) היה צייר ישראלי. עבודתו מאופיינת במשיכות מכחול חופשיות ובשימוש בחפצים שונים כמצע לציוריו.

פסח סלבוסקי
לידה 1947
דטרויט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באפריל 2019 (בגיל 72 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור, מוזיקה אלקטרונית עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אקספרסיוניזם, אמנות מופשטת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס סנדברג (1999) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

סלבוסקי נולד בדטרויט שבמישיגן, ארצות הברית. בגיל 15 נכרתה ידו הימנית לאחר שחלה בסרטן העצמות, ובגיל 30 עבר ניתוח להוצאת גידול ממאיר בו נכרת מיתר קולו השמאלי.[1]

הוא למד אמנות באוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ובבית הספר לאמנות של מוזיאון ברוקלין, אצל מורים מזרמים שונים, ובהם: פרנסיס קנינגהם (צייר) (אנ'), ג'ונתן בורופסקי (אנ'), ולוקס סמאראס (אנ').[2] בשנת 1978 עלה לישראל והתיישב בירושלים. היה נשוי לאמנית נעמי בריקמן ולזוג נולדו שני בנים.

לצד פועלו האמנותי, עסק גם בכתיבה על אמנות, אצר תערוכות ולימד במחלקה לאמנות בבצלאל, במכללת קלישר ובמכללת אמונה. סלבוסקי גם עסק במוזיקה, והיה חלק מאנסמבל המוזיקה "שלישיית אותו עולם".[3]

הוא נפטר בשנת 2019 לאחר שלקה פעם נוספת בסרטן, וב-2020 התקיימה לזכרו תערוכה קבוצתית בגלריה ברבור בירושלים, אותה אצרו אורי הולבן ונעמי טנהאוזר.[4]

עבודותיו עריכה

יצירותיו של סלבוסקי משלבות בין ציור מופשט ובין טכניקות פיסוליות תלת-ממדיות כגון אסמבלאז'. ציוריו מאופיינים באימפסטו כבד, במשיכות מכחול חופשיות ובשימוש במצעים שונים שמקבלים מימד של אובייקטים. בין נושאיו: תיאורי טבע דומם וציורים מופשטים. הוא הושפע מהאמנות הפיגורטיבית והמושגית בארצות הברית, ומידידו האמן משה קופפרמן אותו הכיר כשעלה לישראל. הוא החשיב את עצמו אמן "יהודי" ולאורך עשייתו האמנותית נדד בין "כאן" לבין "שם" - אמריקה מולדתו.[5]

בעבודתו משנת 1995 "מי מפחד מאדום, צהוב וכחול", ניתן להבחין בהשפעה של האמנות האמריקאית של שנות ה-50 וה-60. העבודה היא מחווה לעבודותיו של בארנט ניומן, בהן לצבע תפקיד מעבר לציור ומכיל בתוכו תכונות מטאפיזיות. יצירה זו מורכבת מבד שנמתח על שתי מסגרות ריבועיות זהות, שהונחו זו על גבי זו בהסתה של 45 מעלות לקבלת כוכב מתומן, מכוסה בשכבות צבע המסמנות שלוש רצועות אנכיות מורכבות, שבסיסן אדום, צהוב וכחול. המרקמים בציור עבים וצבעי הייסוד עברו תהליך של מהילה וערבוב עם שכבות צבע תחתונות. עבודה זו מאזכרת את היצירה "כוכב"(1954) של האמן האמריקאי ג'אספר ג'ונס. הציור שמצויר על מצע לא קונבנציונלי נהיה לאובייקט עם מרקם רב שכבתי שמתעתע את הצופה.[6]

בשנת 1996 הציג סלבוסקי את העבודה "איקונה בתערוכה הקבוצתית כל הג'ינס הזה" בגלריה שלוש, באוצרות מרי שק.[5] בעבודה זו הוא צייר מעל ומתחת לבד ג'ינס שנפרש, נגזר, קופל ונבצע, בעוד שהג'ינס כמעט ואינו נראה כבמקור. הג'ינס הוא חלק מזיכרונותיו של סלבוסקי מהבית. סלבוסקי סיפר על עבודה זו: "בשבילי ג'ינס מסמל את הבית, את אמריקה. הכנסת ג'ינס בציור זה כאילו שאני מזמין את הציור הביתה".[7]

סלבובסקי העניק חשיבות למשך העבודה בסטודיו, לפעולה וגם להפסקות הפעולה, וכך תיאר את תהליך היצירה: "...(העבודה) טמונה בלחכות יממה לפני ששבים ומניעים את המכחול על הבד; כל יום, חוץ משבת. ציירתי פס אחד. דע כי כאמן עתות העבודה שלך ועתות אי-העבודה שלך נותנות יחדיו גוף וצורה לזמן". פעמים שרבות חתם את שמו על העבודה וכך ציין עבורו שהעבודה גמורה.[5]

הסטודיו של סלבוסקי היה מלא באובייקטים רבים ומגוונים, ששימשו אותו כתבניות לעבודה. האובייקטים היו רצופי מהמורות שמאתגרות את עשיית הציור, בהם שברי רהיטי עץ, מגוון בדים, חלקי מתכת ופרחים יבשים, ועליהם הפעיל מניפולציות שונות של הדבקה חיתוך, פירוק וניסור.

בעבודתו סלבובסקי השתמש רבות בקטעי משפטים אותם שמע באקראי בבתי קפה או משכניו. משפטים אלו פעלו ביצירתו כאלמנטים ויזואליים, וגם כביטוי להד הצליל המוזיקלי של המילה. בעבודות "זה החלום השלישי שאני זוכר" (2017) ו"יד של אישה" (אחרי 2010), ניתן לראות את השימוש במילה הכתובה על הציור. הוא ייחס חשיבות לפרשנותו של הצופה: "חשוב שזכויות הצופה, המתבונן, יהיו שוות לאלה של האמן"[5]

ב-2019 זכה בפרס מפעל חיים ע"ש מרדכי איש-שלום. בנימוקי השופטים לבחירה נכתב כי "סלבוסקי הוא אמן הניגודים: יצירתו הייחודית אותה פיתח במשך 50 שנות יצירה אינה מתמסרת בקלות לקטגוריות מקובלות. יצירותיו נעות בין הפיסול לציור, בין אובייקט חסר צורה מוגדרת לציור דו־ממדי מסורתי. עבודותיו מעידות על אנינות טעם, תחכום וידע אך באותה נשימה על ישירות, נאיביות ופראיות פורעת סדר."[2]

כתיבה

סלבוסקי כתב רבות על אמנות, ופרסם טור קבוע בכתב-העת "סטודיו" תחת הכותרת "אמן מקצועי". ב-1993 ראה אור ספרו הראשון "ההשראה חוזרת לתיקונה" בהוצאת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, אותו הועיד לתלמידי אמנות. בהקדמתו לספר הוא כתב: "כאמן בעל השראה משהו מובע דרכך, אתה נותן לו צורה ואף על פי כן אין הוא אתה".[5]

מוזיקה

סלבובסקי היה פעיל גם כמוזיקאי. למרות הניתוח שעבר במיתרי קולו, המוזיקה הייתה מרכזית בחייו. בשנותיו האחרונות הקים את אנסמבל "שלישיית אותו עולם" יחד עם אבי סבח ואבי קריכלי, שניהם אמנים-מוזיקאים. בהרכב זה ניכרה ההשראה שקיבל ממוזיקת הג'אז. בהופעות בירושלים ותל אביב השתתף פסח בהרכב בשירה, הקראה, הקשה ונגינה בחליל צד ובמסור.[5]

השכלה עריכה

  • 1969-1965: אוניברסיטת קולומביה, ניו-יורק, ארצות הברית
  • 1975-1971: בית הספר לאמנות של מוזיאון ברוקלין, ברוקלין, ניו-יורק, ארצות הברית

הוראה עריכה

  • 1999-1998 בית הספר לאמנות הציור בתל אביב ע"ש מרגושילסקי, תל אביב-יפו
  • 2007-2001 מכללת אמונה, ירושלים
  • 2003-2002 מכללה להדרכה טכנית, תל אביב-יפו
  • 2003 ואילך בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים

תערוכות יחיד עריכה

  • 1990 "איסלנד בישראל", גלריה בוגרשוב, תל אביב
  • 1996 "מי מפחד מאדום, כחול וצהוב, 1995″, גלריה גבעון, תל אביב
  • 1997 "Never Did Anything Hard", מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 1998 "ההמשכיות העיקשת של החיים הביולוגיים", גלריה גבעון, תל אביב
  • 2001 "להשתמש בכישרון לטובת האנושות", גלריה גבעון, תל אביב
  • 2003 "ההמשכיות העיקשת של החיים הביולוגיים 2″, מוזאון הרצליה לאמנות
  • 2003 "צי ‘אלף אלף’", גלריה טל אסתר, תל אביב
  • 2009 "תרבות היא סמל בצורת מצוף", גלריה גבעון, תל אביב
  • 2011 המחלקה לזכוכית וקרמיקה, אקדמית בצלאל, ירושלים
  • 2013 גלריה גבעון, תל אביב
  • 2020 "פסח סלבוסקי | גלוי כנגד נסתר | החלום השלישי", מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית[1]

תערוכות קבוצתיות עריכה

  • 1985 גלריה דביר, תל אביב
  • 1986 גלריה גבעון, תל אביב
  • 1989 גלריה ארטיפקט, תל אביב
  • 1991 "אמנות ישראלית-תצוגה מורחבת, מוזיאון תּל אביב לאמנות
  • 1991 "מבט והבט", אמנים ישראלים, קרן קונרד אדנאור ואופרה לייפציג, לייפציג, בון, ברלין
  • 1992-1993 תערוכות אחדות, גלריה מרי פאוזי, תל אביב
  • 1993 "תשעה אמנים מירושלים, אולם סלנקה, מוסקבה; אולם מאנז’, סנט פטרסבורג
  • 1993 "אלה שבבית, אלה שבחצר", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1994 "סובטרופי: גם פיגורטיבי, גם מופשט", מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 1994 "…מר מתוקי", מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 1995 "4/4″, גלריה גבעון, תל אביב
  • 1997 "עכשיו", גלריה גבעון, תל אביב
  • 1997 "ציור על מצע חריג", גלריה גבעון, תל אביב
  • 1998 "המאור הקטן", מוזיאון ישראל
  • 1998 "תשעים שנה של אמנות ישראלית מבחר אוסף יוסף חכמי–הפניקס הישראלי", מּוזיאון תל אביב
  • 1998 "ילדים טובים ילדים רעים, התילדות באמנות ישראלית", מוזיאון ישראל, ירושלים
  • 1999 "תל אביב-יפו 1909–1999 נופים עכשיויים", מוזיאון תל אביב לאמנות
  • 1999 "Republiche Delle Arte: Israele",Palazzo Delle Papesse
  • 2000 אמנים ישראליים, סיינה, איטליה
  • 2000 "חפץ לב", מוזיאון ישראל
  • 2002 "סימן ציור", מוזאיון חיפה
  • 2002 "הגובה של העממי", מוזאיון תל אבוב לאמנות
  • 2006 "מציירים בלי בושה ב-2006″, ברבור, ירושלים
  • 2007 "גן פתוח", בית האמנים, תל אביב
  • 2007 "Orthodox Tune", גלריה ברון, דיסלדורף
  • 2007 "קנון", מוזיאון תל אביב
  • 2007 "אמנות הארץ 6″, יפו
  • 2008 "מן המסד לתפחות", ארט תל אביב, נחלת בנימין, תל אביב
  • 2012-2011 "באופן פורמלי, קו שנוצר באמצעות הליכה, ומה לעשות עם ציור במאה ה-21?" מוזיאון חיפה
  • 2012 "תקינות נקודתית/ כוח להשחית", גלריה גבעון, תל אביב
  • 2012 "יד שמאל—מדורי השטן ויצירת האמנות", הגלריה האוניברסיטאית של אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב
  • 2013 נעמי טנהאוזר והקבוצת התמיחה, גלריה חנינה, תל אביב
  • 2016 גלריה גבעון, הופעה חיה, גלריה גבעון, תל אביב
  • 2016 אוסף קופפרמן, קיבוץ לוחמי הגטאות, מחוץ למסגרת

פרסים עריכה

כתביו עריכה

  • "אמן מקצועי", טור בירחון סטודיו, 1995-2004
  • פסח סלבוסקי: 12 עבודות, (טקסטים: פסח סלבוסקי, אילן שבתאי, מיכאל סגן-כהן, קולט אבולחיר-מוסקט), עורך: יונה פישר, תרגום מאנגלית: דורון ליבנה, מוציא לאור: הקרן לירושלים, ירושלים 1993.
  • ההשראה חוזרת לתיקונה, הוצאת בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים 1989

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 יונה פישר, פסח סלבוסקי, באתר מוזיאון הרצליה, ‏2020
  2. ^ 1 2 יונה פישר, 'על הציור של פסח סלבוסקי', מיכאל סגן-כהן, פסח סלבוסקי: 12 עבודות, ירושלים: הקן לירושלים, 1993
  3. ^ מערכת ערב רב, פסח סלבוסקי, 1947-2019
  4. ^ "הגדה-של-פסח"-מספרת-את-סיפורו-ש/ התערוכה 'הגדה של פסח', באתר ARToday, ‏2020
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 פסח סלבוסקי | גלוי כנגד נסתר | החלום השלישי (קטלוג), אוצר: יונה פישר, הרצליה: מוזיאון הרצליה, 1 אוקטובר 2020 - 23 ינואר 2021
  6. ^ מרדכי עומר: ציור שכמעט אפשרי, פסח סלבוסקי: מי מפחד מאדום, צהוב וכחול? פסח סלבוסקי (קטלוג), אוצר: משה ניניו, תל אביב: מוזיאון תל אביב לאמנות, 1997
  7. ^ כל הג'ינס הזה (קטלוג), אוצרת: מרי שק, אמנות לעם תערוכה נודדת, 1997 - 1998