פרס סנדברג

פרס הניתן על ידי מוזיאון ישראל עבור אמנות ישראלי

פרס סנדברג לאמנות ישראלית הוא פרס הניתן על ידי מוזיאון ישראל עבור אמנות ישראלית החל משנת 1968 מכספי תרומה של מקס פלבסקי, נדבן אמריקאי שתרם למוזיאון במשך השנים רבות, וביקש להישאר בעילום שם[1]. הפרס על שמו של וילם סנדברג, ששימש כיועץ עבור מוזיאון ישראל עם פתיחתו[2] ונחשב לבר סמכא בעולם האמנות והאמנות הפלסטית בפרט[3] אחרי שנים בהן שימש כאוצר במוזיאון סטדלייק.

פרס סנדברג
תיאור פרס לאמנות ישראלית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק מוזיאון ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 1968–הווה (כ־56 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם וילם סנדברג עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משה ניניו מקבל את פרס סנדברג לאמנות ישראלית (6 בינואר 2015)

היסטוריה

עריכה

בשנת 1967 נפתחה קרן עבור הפרס, שהחלה מתרומה בגובה של 75 אלף דולר שניתנה עבור רכישת מספר יצירות אמנות ישראלית בכל שנה[1], והענקת פרס לאומנים עבור יצירותיהם. התורם האלמוני בחר לעשות כן מתוך הוקרה לפועלו של סנדברג בקידום האמנות המודרנית ומתוך הרצון לעודד את אותה האמנות בישראל[1].

יוסף זריצקי היה האמן הראשון שקיבל את הפרס ב-2 בינואר 1968. בין חברי ועדת הפרס היו סנדברג ויונה פישר. הפרס הוענק לו על "ציור" משנת 1964, שצויר לפי אחד מעבודותיו של הצייר יאן ורמיר. בראיונות רבים שהעניק לרגל קבלת הפרס הדגיש זריצקי את תפיסת העולם שלו ביחס לעצמאותו של מעשה הציור. "אסור למסתכל לראות יותר ממה שיש בתמונה", הסביר זריצקי. "אסור לו לפתח דמיון בקשר למה שהוא רואה. זה מה שהוא רואה זה מה שיש. תמונה זה לא חלום"[4] [5] ב-3 בדצמבר 1968[6] חולק הפרס בשנית, הפעם חלקו את הפרס במשותף יגאל תומרקין עבור פיסול, ואריה ארוך על ציוריו[7].

בנוסף לפרס לאמנות ניתן במהלך השנים גם מענק סנדברג למחקר ו/או פיתוח מטעם המחלקה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון ישראל[8].

זוכי פרס סנדברג לאמנות

עריכה

מענק סנדברג למחקר ו/או פיתוח

עריכה

הערות שוליים

עריכה