ז'וזפ מורטאיה

כדורגלן ספרדי
(הופנה מהדף פפ מורטאיה)

ז'וזפ מורטאיה אי קלרמונטקטלאנית-ספרדית: Josep Moratalla i Claramunt, נולד ב-1 באוקטובר 1958 באספרגרה שבספרד) הוא כדורגלן עבר ספרדי-קטלאני ששיחק בעמדת הבלם. במשך רוב הקריירה שלו, שהתמקדה בשנות ה-80 של המאה ה-20, שיחק במדי ברצלונה. אף על פי שלא הרבה לשחק במדיה, היה חלק מקבוצה שזכתה באליפות ספרד, בשני גביעים ספרדיים ובגביע מחזיקות הגביע.

ז'וזפ מורטאיה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע אישי
לידה 1 באוקטובר 1958 (בן 65)
אספרגרה שבספרד
שם מלא ז'וזפ מורטאיה אי קלרמונט
גובה 1.83 מטר
עמדה בלם
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1979 - 1981
1981 - 1988
1988 - 1990
דפורטיבו לה קורוניה
ברצלונה
פיגרס

104 (1)
42 (3)
קבוצות כמאמן
1995 - 1997
2000 - 2001
2002 - 2003
2004 - 2006
אאורופה
פרמיה
ז'ירונה
אאורופה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קריירה כשחקן עריכה

מורטאיה נולד באספרגרה שבקטלוניה, אך את צעדיו המקצועיים הראשונים עשה בדפורטיבו לה קורוניה שמגליסיה. ב-18 בנובמבר 1979 ערך את הופעת הבכורה במדי הקבוצה, ששיחקה אז בליגה השנייה. הוא הופיע ב-12 משחקים נוספים עד סוף עונת 1979/1980, בה ירדה לה קורוניה לליגה השלישית. בעונה הבאה עזר לקבוצתו לשוב לליגה השנייה. יכולתו הטובה של מורטאיה משכה את תשומת לבה של ברצלונה, שצירפה אותו לשורותיה בקיץ 1981, כשהיה בן 23.

בשנותיו הראשונות בברצלונה מילא מורטאיה תפקיד שולי והוא מיעט לשחק, בעיקר בשל מעמדם של הבלמים הבכירים בקבוצה מיגלי וחוסה רמון אלשנקו. את הופעת הבכורה ערך רק ב-28 בפברואר 1982, כשנכנס כמחליף לקראת סוף משחק הליגה נגד סביליה. ימים ספורים לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה בגביע מחזיקות הגביע, כשנכנס כמחליף ברבע הגמר מול לייפציג. לאחר שנכנס כמחליף גם במשחק הראשון של חצי גמר גביע המחזיקות נגד טוטנהאם, הוא פתח בהרכב בגומלין, עזר לברצלונה לעלות לגמר בתוצאה המצטברת 2-1, והוא פתח גם במשחק הגמר שנערך בקאמפ נואו מול סטנדרד לייז'. הוא סייע לקבוצתו לזכות בתואר בפעם השנייה בתולדותיה עם ניצחון 2-1. בליגה ערך 3 הופעות בהרכב הפותח, כולל בקלאסיקו נגד ריאל מדריד ב-18 באפריל בו הפסידה ברצלונה 3-1.

ב-29 בספטמבר, לאחר שברצלונה הביסה את אפולון לימסול 8-0 במשחק הראשון, פתח מורטאיה בגומלין והבקיע את שערו הראשון במדי ברצלונה, השער היחיד בתיקו 1-1 עמם. בהמשך עונת 1982/1983 פתח בשלושה משחקים נוספים בליגה, אך הוא לא לקח חלק במשחקי הסופר קאפ הספרדי, בו זכתה ברצלונה, או בגמר הגביע הספרדי, בו ניצחה ברצלונה את ריאל מדריד 2-1 וזכתה בתואר. ברצלונה גם זכתה באותה עונה בגביע הליגה הספרדית אך מורטאיה לא שותף באף משחק במהלך הטורניר. בעונת 1983/1984 שותף על ידי המאמן ססאר לואיס מנוטי בכמות גבוהה יותר של משחקים. הוא השתתף ב-8 משחקי ליגה והוא הבקיע את שער הליגה הראשון והיחיד שלו בקריירה, בניצחון 2-0 על סלמנקה ב-15 באפריל 1984. הוא פתח בשני משחקי רבע גמר גביע המחזיקות נגד מנצ'סטר יונייטד, אך ברצלונה הודחה בתוצאה המצטברת 3-2. כמו כן, פתח ב-4 משחקים בגביע הליגה, אך ברצלונה הפסידה לאתלטיקו מדריד והודחה מהטורניר בחצי הגמר.

ברצלונה זכתה באליפות ראשונה מזה 11 שנים בעונת 1984/1985, אך מורטאיה פתח במשחק ליגה אחד ונכנס כמחליף באחד נוסף במהלך כל העונה. בקלאסיקו נגד ריאל מדריד ברבע גמר גביע הליגה הסתיים המשחק הראשון בתיקו 2-2, ובגומלין, שנערך בסנטיאגו ברנבאו פתח מורטאיה בהרכב ואף כבש את השער הראשון במשחק, אך מדריד השוויתה. מכיוון שהתוצאה המצטברת הייתה 3-3 המשיך המשחק להארכה ולבסוף לדו-קרב בעיטות עונשין, בו הפסידה ברצלונה 4-1 והודחה מהגביע. בעונה הבאה החל לשחק בתדירות גבוהה יותר, והוא שיחק לסירוגין כשחקן הרכב וכשחקן מחליף. עם 19 הופעות בליגה סייע מורטאיה לקבוצתו לסיים כסגנית האלופה. הוא לא שיחק בגמר הגביע הספרדי בו הפסידה ברצלונה 1-0 לריאל סרגוסה. בגביע אירופה ערך 5 הופעות, האחרונה שבהן הייתה כשנכנס כמחליף בגמר הטורניר נגד סטיאווה בוקרשט במקומו של ברנד שוסטר. לאחר שהסתיים הן בזמן הרגיל והן לאחר הארכה בתיקו 0-0, הגיע המשחק לדו-קרב בעיטות עונשין בו הפסידה ברצלונה 2-0. לאחר מכן פתח בכל משחקיה של ברצלונה בגביע הליגה והוא זכה עמה בתואר.

בעונת 1986/1987 תפס מקום קבוע בהגנת הקבוצה, לצדו של מיגלי. הייתה זו העונה בה לקח את החלק המשמעותי ביותר בקבוצה בכל הקריירה שלו: הוא פתח ב-40 מ-44 משחקי הליגה לאותה עונה, וברצלונה הייתה סגנית האלופה פעם נוספת. הוא פתח בכל 8 משחקיה בגביע אופ"א, שם הודחה על ידי דאנדי יונייטד ברבע הגמר. בתחילת העונה הבאה המשיכה מגמה זו. ב-16 בספטמבר 1987 כבר במשחק הראשון של ברצלונה בגביע אופ"א, בניצחון 2-0 על בלננסש, ומורטאיה עזר לברצלונה להגיע לרבע גמר הטורניר פעם נוספת, הפעם מודחת על ידי באייר לברקוזן. החל ממשחק הגומלין נגד לברקוזן איבד מורטאיה את מקומו בהרכב למעשה, והוא שותף רק בשניים מתשעת משחקי הליגה עד סוף העונה. ברצלונה זכתה בגביע הספרדי הודות לניצחון 1-0 על ריאל סוסיאדד בגמר, אך מורטאיה לא לקח חלק במשחק, ומי שהבקיע את שער הניצחון היה חוסה רמון אלשנקו, הבלם עמו התמודד מורטאיה על מקום בהרכב.

בקיץ 1988 עזב מורטאיה את ברצלונה ועבר לפיגרס, קבוצה נוספת מקטלוניה ששיחקה בליגה השנייה באותן שנים. פיגרס סבלה בעונת 1988/1989 מחוסר יציבות, היא החליפה מאמן באמצה העונה, טיפסה למקום השני אך סיימה את העונה במקום ה-9. מורטאיה שיחק ב-21 משחקי ליגה במהלך העונה, בהם הבקיע פעמיים, בשני מחזורים רצופים - בתיקו עם ססטו ב-14 במאי 1989 ושבוע מאוחר יותר בניצחון על אייבר. בעונה הבאה הופיע ב-22 משחקים וכבש פעם אחת, בתיקו עם לאס פאלמס ב-28 באוקטובר, כשגם בעונה זו סבלה פיגרס מחוסר יציבות ואף החליפה מאמן פעמיים במהלך העונה. לבסוף היא סיימה במקום ה-12, ומורטאיה פרש ממשחק זמן קצר לאחר מכן, בגיל 31.

לאחר הפרישה עריכה

ב-1995, לאחר שאאורופה ירדה לליגה הרביעית, התמנה מורטאיה להיות מאמנה, תפקיד האימון הראשון בקריירה שלו. הוא אימן את הקבוצה במשך שנתיים בהן לא הצליחה לעזור לאאורופה להעפיל חזרה לליגה השלישית. בדצמבר 2000 החל לאמן את פרמיה, שהייתה בתחתית הליגה השלישית, אך מורטאיה לא הצליח לעזור לשפר את מצבה והוא סיים את תפקידו כעבור שלושה חודשים בלבד. לקראת סוף עונת 2001/2002 החל לאמן את ז'ירונה, שהייתה בליגה הרביעית. בעונת 2002/2003 הדריך אותה לעלייה לליגה השלישית, והוא עזב את הקבוצה בקיץ 2003. ב-2004 שב לאאורופה, שירדה עד לליגה האזורית בקטלוניה. הוא סייע לה לעלות חזרה לליגה הרביעית, ולאחר שסיימה במקום ה-13 בעונת 2005/2006 עזב את הקבוצה.

בין 2011 ל-2013 היה חלק מהצוות הניהולי בברצלונה, כאחראי על ניהול הפרויקטים העתידיים של המועדון במזרח אסיה ובהודו.[1]

תארים עריכה

כשחקן עריכה

ברצלונה עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Moratalla y Serer, en las FCB Escola,‏ ספורט, 12.11.2011