ויקיפדיה

פרסונה

פרסונה (ברבים: פרסונות) הוא מונח המתאר אימוץ אסטרטגי של הצגת דמות עם דימוי עצמי מסוים, בתפקיד חברתי, או כדמות דמיונית, באופן המדומה ל-״מסכה״ שהאדם עוטה לשם האופן בו הוא מציג את עצמו בציבור.[1][2][3]

אטימולוגיה

עריכה

מקור המילה הוא מהשפה הלטינית, שמשמעותה במקור היא מסכה תיאטרלית[4] והיא מתוארכת לתחילתה של הציוויליזציה הלטינית.[5] המילה הלטינית נגזרת מהמילה האטרוסקית "phersu," שהיא בעלת אותה משמעות, והיוונית: πρόσωπον.[6] האטימולוגיה זהה למילה "אדם" (person), או למילה "פרסון" בצרפתית.[7] אטימולוגים לטיניים מסבירים שמקור השם של המילה מגיע מ"per/sonare" - מילה המתארת את "המסכה שדרכה (per) מהדהד את הקול (של השחקן)".[8] משמעות המונח בתקופה הרומית האחרונה השתנתה למשמעות של "דמות" בהצגת תיאטרון או בבית משפט,[9] וזאת מתוך הנחה שבתחומים אלו אדם יכול לייצג מגוון תפקידים שונים ודמויות שונות.

בסוציולוגיה

עריכה

התחום התפתח כתחום אקדמי על ידי חוקרי תקשורת ומדיה:[10] המונח "פרסונה" נדון על ידי הסוציולוגים רוברט פארק[11] וארווינג גופמן[12] בשנות החמישים, והוא מדבר על הבניית תפיסת תפקידו של האדם, ועל החיבור בין התפיסה הפנימית שלו את עצמו אל מול הדרך בה הוא מציג את עצמו בעולם החיצוני.[13]

בפסיכולוגיה

עריכה

לפי קרל יונג והפסיכולוגיה היונגיאנית, הפרסונה היא גם המסכה או ההופעה שאנשים מציגים לעולם.[14] דבר זה עשוי להופיע בחלומות בווריאציות שונות. אנשים עשויים לבחור ״ללבוש מסכה חברתית״ או להציג פרסונה מסוימת כדי להיראות נחשקים יותר מבחינה חברתית, להרשים שותפים פוטנציאליים, או כדי להכיר חברים חדשים.[15] אנשים יכולים להציג פרסונות מרובות בהתאם למצבים שונים; כולל בעבודה, בשהייה עם חברים, בבית וכדומה. בהתאם לנסיבותיו של הפרט, יכולה להיווצר פרסונה עם חוזקות מסוימות במצב חברתי ספציפי, מפני שהם שמים דגש גבוה יותר על פרסונה שתהייה אטרקטיבית לאינטראקציות חברתיות. יונג הזהיר מפני שימוש רב מדי בפרסונות, מחשש שאדם עלול לאבד מהאינדיבידואליות שלו לטובת הפרסונה. מחקר הראה שהדבר נכון במידה; בממצאים שנתנו לנסיינים למלא מבחן דירוג עצמי אישי, נמצא כי יש מתאם גבוה בין האופן שבו אדם מדרג את עצמו לבין האופן שבו הוא מציג את עצמו בפומבי. הממצא אינו חד משמעי, משום שקשה לדעת אם התשובות היו מוטות לטובת התשובות שנחשבו על ידם לרצויות.[15]

בספרות

עריכה

בספרות, המונח מתייחס בדרך כלל לדמות דמיונית שהומצאה על ידי המחבר, כזו שמנקודת מבטה מתרחש בסיפור כל הנרטיב או חלקו. בניתוח ספרותי, קול נרטיבי המדבר בגוף ראשון ומגדיר דמות מסוימת בעלילה מכונה לעיתים קרובות פרסונה. בניגוד לקול נרטיבי בגוף שלישי, שבדרך כלל נחשב ליותר אובייקטיבי ולפחות אישי. בספרות חובבים ובסיפורים מקוונים, מצוי שהפרסונות משקפות את כתיבתם של המחברים כלפי עצמם בגוף שלישי, כביכול מנקודת מבט של אדם אחר.

במוזיקה

עריכה
 
דייוויד בואי בתור הדוכס הלבן הרזה בגני מייפל ליף, טורונטו 1976

הקונספט של פרסונה מוזיקלית

עריכה

מושג הפרסונה במוזיקה הוצג על ידי המלחין והתאורטיקן המוזיקלי אדוארד טי קון בספרו "קול המלחין" (1974), שעסק ביחס או ההבדל בין האני הלירי שבמילות השיר לבין המלחין שלו.[16]

ניתן להשתמש במושג פרסונה גם כדי להתייחס לנגן, כגון פסנתרן וסגנון הנגינה שלו,[17] אם כי המונח הנפוץ יותר מתייחס לניואנסים של ביצועים קוליים של זמר סולו באלבום מוזיקלי.[18] בדרך כלל, מוזיקאים מאמצים פרסונה התואמת את המוזיקה שהם מבצעים על הבמה, כמו גם מלחינים הפועלים מאחורי הקלעים.

אמנים רבים עושים שימוש בפרסונה. יש אמנים שיוצרים דמויות שונות, בפרט אם הקריירה שלהם ארוכה והם עוברים שינויים רבים לאורך זמן.[19] לדוגמה, דייוויד בואי אימץ בתחילה תפקיד כשליח החייזרים זיגי סטארדאסט, ואחר כך בתור הדוכס הלבן הרזה.[20] יותר מסתם שמות בדויים אמנותיים, הפרסונות הן דמויות עצמאיות המשמשות בתוכניות ובאלבומים של האמן (בדוגמה זו, הדמויות שבאלבומים עלייתו ונפילתו של זיגי אבק כוכבים והעכבישים ממאדים, והאלבום תחנה לתחנה). עם זאת, במוזיקה פרסונה לא תמיד מביעה שינוי. לדוגמה, כמה כותבים ציינו כי הכריזמה של בוב דילן נובעת בעיקר מהדימוי הכמעט סטריאוטיפי שלו: תמיד עם מפוחית, גיטרה, עם השיער האופייני שלו, קולו ולבושו.[21] פרסונה משמשת גם להדגשת נושא או תחום מסוים, כמו במקרה של הזמר מרילין מנסון והעניין שלו במוות, ומדונה והעניין שלה במיניות.[22]

דוגמאות

עריכה

אמנים אמריקאים

עריכה
  • ביונסה : הפרסונה של ביונסה, "Sasha Fierce", מופיעה באלבום I Am... Sasha Fierce לדברי ביונסה, סשה היא הצד הפראי יותר שלה, שמתגלה במהלך הופעות במה עם ״אנרגיה גבוהה״.[23]
  • ליידי גאגא : הדמות של גאגא, בתור ג'ו קלדרון, הופיעה בטקס פרסי הווידאו של MTV לשנת 2011. ג'ו מייצגת פרסונה גברית של דראג, והיא משמשת לעיתים קרובות בביצוע השיר שלה "You and I (אנ')".[24]
  • ניקי מינאז' : מציגה פרסונות מרובות, החל ממה שהיא מכנה פרסונת האראג'וקו ברבי ועד רומן זולנסקי, הומוסקסואל פולני. הפרסונות היו בשימוש רב באלבום השני שלה, Pink Friday: Roman Reloaded.[25]

אמנים בריטים

עריכה

בשיווק ופרסום

עריכה

פרסונות משמשות כהגדרה לפילוח קבוצות צרכנים בתחום השיווק והפרסום באמצעות יצירת פרסונה שיווקית המייצגת קבוצה או פלח של לקוחות[29] כך שהחברה תוכל למקד את מאמציה בהתאם למאפייני הקבוצה. לדוגמה, משרדי פרסום הפועלים ברשת יכולים על סמך נתוני גלישה להתאים את המוצרים שלהם לקהל יעד ממוקד, או להגיע להבנה טובה יותר של קהל יעד מסוים לפי הנתונים.[30]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פרסונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Marshall, P. David; Barbour, Kim (2015-04-30). "Making Intellectual Room for Persona Studies: A New Consciousness and a Shifted Perspective". Persona Studies (באנגלית). 1 (1). doi:10.21153/ps2015vol1no1art464. ISSN 2205-5258.
  2. ^ "Persona", Merriam-Webster.com, Merriam-Webster, Inc., 2020.
  3. ^ Bosch, Mineke (בינואר 2013). "Persona and the Performance of Identity Parallel Developments in the Biographical Historiography of Science and Gender, and the Related Uses of Self Narrative". L'Homme. 24 (2). doi:10.7767/lhomme.2013.24.2.11. ISSN 2194-5071. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Bishop, Paul (30 ביולי 2007). Analytical Psychology and German Classical Aesthetics: Goethe, Schiller, and Jung, Volume 1: The Development of the Personality. Taylor & Francis. pp. 157–158. ISBN 978-0-203-96088-2. נבדק ב-27 באוגוסט 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ The Category of the person : anthropology, philosophy, history. Michael Carrithers, Steven Collins, Steven Lukes. Cambridge [Cambridgeshire]: Cambridge University Press. 1985. ISBN 0-521-25909-6. OCLC 11523564.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
  6. ^ "The Etruscan Phersu - phersuminiatures". sites.google.com. נבדק ב-2023-05-01.
  7. ^ "Person, n." Oxford English Dictionary. 2023.
  8. ^ Mouss, Marcel (1985). Category of the Person. Cambridge University Press. p. 14.
  9. ^ Horsman, Yasco; Korsten, Frans-Willem (2016-09-01). "Introduction: Legal Bodies: Corpus/Persona/Communitas". Law & Literature. 28 (3): 277–285. doi:10.1080/1535685X.2016.1232924. ISSN 1535-685X.
  10. ^ "Persona Studies". ojs.deakin.edu.au. נבדק ב-2023-04-23.
  11. ^ Park, Robert (1950). Race and Culture. Free Press.
  12. ^ Goffman, Erving (1956). The Presentation of Self in Everyday Life. University of Edinburgh.
  13. ^ Goffman, Erving (1956). The Presentation of Self in Everyday Life. University of Edinburgh. pp. 152, 160.
  14. ^ Jung, Carl Gustav (1967). Two Essays on Analytical Psychology. Collected Works of C.G. Jung. Vol. 7. Princeton University Press. ISBN 978-0-691-09776-3.
  15. ^ 1 2 Leary, Mark R. (19 באוקטובר 2011). "Personality and persona: personality processes in self presentation". Journal of Personality. 79 (6): 1191–1218. doi:10.1111/j.1467-6494.2010.00704.x. PMID 21204836. {{cite journal}}: (עזרה)
  16. ^ Deborah Stein and Robert Spillman, Poetry Into Song: Performance and Analysis of Lieder (Oxford University Press US, 2010), p.235. מסת"ב 0-19-975430-6
  17. ^ Deborah Stein and Robert Spillman, p.106.
  18. ^ Harvey, Trevor S. (2016). "Avatar Rockstars". In Whiteley, Sheila; Rambarran, Shara (eds.). The Oxford Handbook of Music and Virtuality (באנגלית). Oxford: Oxford University Press. pp. 171–190. doi:10.1093/oxfordhb/9780199321285.013.1. ISBN 9780199321285.
  19. ^ Rambarran, Shara (2021). ""Living in a Fantasy": Performers and Identity.". Virtual Music: Sound, Music, and Image in the Digital Era. New York: Bloomsbury. ISBN 978-1-5013-3637-9.
  20. ^ James E. Perone, The words and music of David Bowie (Greenwood Publishing Group, 2007), ppp. 39, 51, and 108. מסת"ב 0-275-99245-4
  21. ^ Paul Williams, Bob Dylan: performing artist 1986-1990 & beyond : mind out of time (Omnibus Press, 2004), p.229. מסת"ב 1-84449-281-8
  22. ^ Bhesham R. Sharma, The death of art (University Press of America, 2006), p.14. מסת"ב 0-7618-3466-4
  23. ^ Chace, Zoe (12 אוג' 2010). "Pop Personae: Why Do Some Women Perform In Character?". NPR.com. NPR. נבדק ב-19 באוגוסט 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Dinh, James (2011-09-28). "Lady Gaga Bends Gender, Minds With VMA Monologue". MTV. אורכב מ-המקור ב-18 אוק' 2011. נבדק ב-2011-09-28. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Dawson, Imani A. "Nicki Minaj Gets 'Revenge' With Eminem". Rap-Up.com. Vibe Media Group. נבדק ב-4 בנובמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Barrett, Christopher (10 בנובמבר 2007). "Spice Girls: From Wannabes to World Beaters". Music Week. p. 13. ISSN 0265-1548. נבדק ב-23 בפברואר 2021 – via ProQuest. {{cite news}}: (עזרה)
  27. ^ White, Amelia (2 באפריל 2020). "Melanie C Imagines How The Spice Girls Would Fare In 2020". Love. אורכב מהמקור ב-14 במרץ 2021. נבדק ב-14 במרץ 2021. {{cite web}}: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link)
  28. ^ Allan F. Moore, The Beatles, Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band (Cambridge University Press, 1997), p.75. מסת"ב 0-521-57484-6
  29. ^ Rind, Bonnie. "The Power of the Persona". אורכב מ-המקור ב-15 אוג' 2009. נבדק ב-5 במאי 2009. The identification and application of personas improved Development’s efficiency and quality during the first development cycle in which they were used. In addition, the use of personas significantly improved corporate cohesiveness, focus and decision making at every level. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Jansen, Bernard; An, Jisun; Kwak, Haewoon; Salminen, Joni; Jung, Soon-gyo (2017). "Viewed by Too Many or Viewed Too Little: Using Information Dissemination for Audience Segmentation" (PDF). Association for Information Science and Technology Annual Meeting 2017 (ASIST2017): 189–196.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פרסונה&oldid=38879190"