פרצ'ב
פַּרְצֶ'ב (בפולנית: Parczew; ביידיש: פּאַרטשעוו, פארצווא, פארציווא; ברוסית: Парчев) היא עיירה בחבל לובלין, במזרח פולין. בעיר גרים כ-10,000 בני אדם (2006).
| |||
 | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 לובלין | ||
| ראש העיר |
פאבל קֶדרַצקי Paweł Kędracki | ||
| תאריך ייסוד | זכויות עיר בשנת 1401 | ||
| שטח | 8.05 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 10,281 (2006) | ||
| ‑ צפיפות | 1,277.1 נפש לקמ"ר (2006) | ||
| קואורדינטות | 51°38′N 22°54′E / 51.633°N 22.900°E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://parczew.com | |||
  | |||
היסטוריהעריכה
פרצ'ב היא אחת מן העיירות העתיקות ביותר בחבל לובלין. ידוע כי יישוב בשם זה התקיים כבר במאה ה-12. בשנת 1401 זכתה העיירה לזכויות עיר.
יהודי העיירהעריכה
קהילה יהודית מאורגנת התקיימה בעיירה כבר למן ראשית המאה ה-16. סבו של יוסף טרומפלדור, הרב שמואל אשר היה אחד מתושבי העיר באמצע המאה ה-19 ושם גם נולד וגדל אביו של יוסף טרומפלדור, זאב וולף, עד שנחטף על ידי השלטונות הרוסיים וגויס לצבא הצאר ל-25 שנים כאחד הקנטוניסטים[1]. לזמן מה בסוף המאה ה-19 הקים בה נתן דוד רבינוביץ מפארציווא חצר חסידית.
ערב מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-5,000 נפש, אשר היוו למעלה ממחצית תושבי העיר.
בעת הכיבוש הנאצי תחמו הנאצים את הקהילה בגטו, ולאחר מכן, בספטמבר 1942, שולחו יהודי העיירה ואלפי היהודים הנוספים שהובאו לגטו שהוקם בה למחנה ההשמדה טרבלינקה, שם נרצחו. מספר קבוצות של פרטיזנים יהודים פעלו ביערות שמסביב לעיירה.
לאחר המלחמה הייתה פרצ'ב בין השטעטלעך (עיירות בעלות אוכלוסייה יהודית) היחידות שנעשה בהן ניסיון לכונן מחדש קהילה יהודית; בראשית שנת 1946 כבר ישבו בעיירה כ-200 יהודים. בפברואר של אותה שנה השתלטו פרטיזנים אנטי-קומוניסטים מקומיים על העיירה וביצעו בה פוגרום; שלושה יהודים הוצאו להורג, ומרבית הבתים נשדדו. בעקבות אירועים אלה עזבו היהודים רובם ככולם את העיירה בחפשם אחר מקום מושב בטוח יותר בערים גדולות יותר.
ב-1977 ראה אור הספר "פרצ'ב - ספר זיכרון לקדושי פרצ'ב והסביבה", בעריכת שלמה זוננשין (חיפה).
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של פרצ'ב- פרצ'ב (Parczew), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- פרצ'ב באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "פרצ'ב", באתר השטעטל הווירטואלי
- לאורה קרגו, פרצ'ב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 693–696), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ חנן גרינווד, "טוב לזכור בעד ארצנו", ישראל היום, 28 בפברואר 2020
