צבא לוקסמבורג
צבא לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Lëtzebuerger Arméi, בצרפתית: Armée luxembourgeoise, בגרמנית: Luxemburger Armee) הוא שמם של הכוחות המזוינים בלוקסמבורג. ללוקסמבורג אין חיל ים, מכיוון שהמדינה מוקפת יבשה, וגם אין חיל אוויר, על אף שלצבא יש כלי טיס. הצבא שולב לתוך הכוח הציבורי (Force Publique) אשר כלל את המשטרה והז'נדרמריה. הז'נדרמריה שולב לתוך פעילות המשטרה בשנת 2000. החל משנת 1967 הגיוס לצבא על בסיס התנדבות בלבד. כוח האדם של הצבא נאמד ב-450 חיילי קבע, 340 טירונים שהתגייסו ו-100 אזרחים. התקציב הכולל של הצבא הוא 369 מיליון דולר.
 | |
 | |
| מדינה |
 לוקסמבורג |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
16 בפברואר 1881 – הווה (143 שנים)  |
| מטה |
דיקירך |
| מנהיגות | |
| המפקד העליון |
מונרך לוקסמבורג |
| כוח אדם | |
| גיל הגיוס | 18-24 |
| מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | 97,290 גברים 96,361 נשים |
| כוחות פעילים | עד 1,000 |
| תקציב | |
| תקציב שנתי | 279 מיליון דולר (2011) |
| אחוזי תמ"ג | 0.5% |
|
www | |
  | |
הצבא הוא תחת פיקוד אזרחי, מפקד הכוחות הוא הדוכס הגדול, המפקד המקצועי שעומד בראש הצבא הוא ראש ההגנה. הוא כפוף לשר ההגנה בממשלה. הדוכס הגדול וראש ההגנה הם הגנרלים היחידים בצבא.
לוקסמבורג השתתפה במספר פעילויות צבאיות בעולם, בין היתר שלחה חיילים לכוחות שמירה על השלום בבוסניה והרצגובינה, לכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי באפגניסטן. בנוסף לוקסמבורג סייע כלכלית לכוחות לשמירה על השלום במהלך מלחמת המפרץ, ברואנדה ובאלבניה. צבא לוקסמבורג השתתף בנוסף במשימות סיוע הומניטרי כמו הקמת מחנות פליטים לכורדים.
במהלך מספר פעילויות שבוצעו על פי פרסומים זרים בידי ישראל, ובכדי שלא לעבור על הוראות הצנזורה, בכלי התקשורת של ישראל החלו להשתמש, באמירה שהיא חצי הומוריסטית כדוגמת: "בפעולה שבוצעה על ידי חיל האוויר של לוקסמבורג", האחרונה שבהם, היא ציטוט של האלוף ידלין ב-4.10.23 לאחר חיסולו של סלאח אל ארורי.
היסטוריה עריכה
מיליציה (1817–1841) עריכה
ב-8 בינואר 1817, פרסם הדוכס הגדול וילהלם הראשון חוקים המסדירים את ההקמה של מיליציה במדינה. עיקרי החוקים נשארו בתוקף במהלך השנים, עד לביטול המיליציה בשנת 1881. החוק קבע את גודל כוח האדם בכ-3,000 אנשים. עד 1840, שירותו אנשי צבא מלוקסמבורג, ביחידות בצבא המלכותי של הולנד. כל אדם שהתגייס שירת למשך חמש שנים, למרות שרק השנה הראשונה הייתה שירות פעיל, ובארבעת השנים שנותרו ניתן היה לגייס אותו עד שלוש פעמים בשנה.
הקונפדרציה הגרמנית (1841–1867) עריכה
ב-1839 וילהלם הראשון לקח חלק בהסכם לונדון, אזור לימבורג חולק בין הולנד ובלגיה - והיה לפרובינציה ההולנדית לימבורג, ולמקבילתה הבלגית, המכונה גם היא בשם לימבורג. חלוקה דומה הוחלה על הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג, אשר איבדה שני שלישים משטחה לטובת הפרובינציה לוקסמבורג שבבלגיה, תהליך שזכה לכינוי "חלוקת לוקסמבורג השלישית". בשליש הנוסף נותרה מחצית מהאוכלוסייה דוברת הגרמנית של הדוכסות. המליציה איבדה מחצי מכוחה מכיוון שכעת קטן מספר התושבים ל-160,000 איש. לוקסמבורג הפכה לחלק מהקונפדרציה הגרמנית.
ב-1866, הקונפדרציה הגרמנית מפורקת בעקבות מלחמת שבעת השבועות. ב-1867 נחתם הסכם לונדון השני, הנייטרליות של לוקסמבורג, שעליה הוסכם בהסכם לונדון הראשון, אושררה ועל מנת לוודא שלוקסמבורג תישאר נייטרלית, הוחלט כי ביצורי העיר לוקסמבורג (הידועים בכינוי "גיברלטר של הצפון") יפורקו ולא ייבנו מחדש. יתר על כן, נקבע כי חיל המצב הפרוסי ייסוג מהעיר לאחר ששהה בה מאז קונגרס וינה של 1815, ובמקומו נכנסו שני גדודי חי"ר של לוקסמבורג.
ב-1867 הוקם ארגון חדש בשם Corps des Chasseurs Luxembourgeois עם שני גדודים, בסך הכל מנה הכוח 1,568 חיילים וקצינים. ב-16 בפברואר 1881, פורקו הגדודים עם ביטול הארגון מבוסס המיליציה.
חיל הז'נדארמים והמתנדבים עריכה
ב-16 בפברואר 1881 הוקם חיל הז'נדארמים והמתנדבים (Corps des Gendarmes et Volontaires). החיל הורכב משתי פלוגות, פלוגת מתנדבים ופלוגת ז'נדארמים. ב-1939 חיל מתנדבי העזר הוקם, והוא צורף לפלוגת המתנדבים. בעקבות כיבוש לוקסמבורג על ידי גרמניה ב-10 במאי 1940, המשיך גיוס לפלוגת המתנדבים עד ל-4 בדצמבר 1940, אז נשלחו לוויימאר שבגרמניה על מנת לעבור הכשרה לשרת במשטרה הגרמנית.
סוללת לוקסמבורג עריכה
במהלך מלחמת העולם השנייה, חתמה ב-1944 ממשלת לוקסמבורג שהייתה אז בגלות בלונדון, על הסכם להקצאת 70 מתנדבים לקבוצת ארטילריה של חטיבת הרגלים הראשונה של בלגיה. בעקבות כך, קבוצת המתנדבים נקראו "סוללת לוקסמבורג". בתחילה היו תחת פיקוד קצינים בלגיים, בהמשך תחת קצינים לוקסמבורגיים שהוכשרו בבריטניה. סוללת לוקסמבורג צוידה בארבעה תותחי 25 ליטראות וכל תותח נקרא על שם ילד של הדוכס הגדול.
כמה מהנגדים וכמעט חצי מהחיילים של לוקסמבורג נלחמו בצפון אפריקה, תחת לגיון הזרים הצרפתי.
לאחר שחרור צבא לוקסמבורג עריכה
ב-1944 הונהג שירות חובה בצבא. ב-1945 הוצבו חיילי משמר הדוכס הגדול בעיר לוקסמבורג והוקמו גדודי חי"ר הראשון והשני. צבא לוקסמבורג לקח אחריות על חלק מאזור הכיבוש הצרפתי בגרמניה, והוא נשאר שם עד 1955. לוקסמבורג נמנית עם המייסדות של ברית נאט"ו ב-1949.
ב-1951 משמר הדוכס הגדול שולב בתוך פיקוד הכוחות (Commandement des Troupes), למשמר הדוכס הגדול היו יחידות סיור מיוחדות, יחידות נ"מ. מ-1955 משמר הדוכס הגדול אורגן לפלוגת מטה, מחלקת חי"ר, פלוגת סיור ו-2 פלוגות אימון. ב-1959 פורק פיקוד הכוחות ומשמר הדוכס הגדול שולב בתוך הפיקוד הטריטוריאלי (Commandement du Territoire). המשמר הוקטן לפלוגה אחת, בסיס הדרכה ומחלקת נשקים. ב-1960 בוצע שוב ארגון מחדש במשמר הדוכס הגדול, והוא חולק ל-4 מחלקות. ב-1964 המשמר היה מורכב ממפקדה, 3 מחלקות, מחלקת סיוע ובית ספר לנגדים.
ב-28 בפברואר 1966, פורק משמר הדוכס הגדול.
מלחמת קוריאה עריכה
ב-1950, 17 מדינות כולל לוקסמבורג, החליטו לשלוח כוחות כדי לסייע לרפובליקת קוריאה במלחמת קוריאה. שני חיילים מלוקסמבורג נהרגו ו-17 נפצעו במהלך המלחמה. הגדוד פורק ב-1955.
החטיבה הטקטית עריכה
ב-1954 הוקמה החטיבה הטקטית (Groupement Tactique Régimentaire) כתרומתה של לוקסמבורג לנאט"ו. החטיבה הורכבה משלושה גדודי חי"ר, גדוד ארטילרי, פלוגת רפואה, פלוגת הסעות, פלוגת סיור, פלוגת הנדסה, פלוגת אותות, פלוגת מרגמות ופלוגת מפקדה.
בנוסף הקים הצבא את פיקוד הפנים שהכיל פלוגת מפקדה, פלוגת משטרה צבאית, פלוגת תובלה.
החטיבה הטקטית פורקה ב-1959.
גדוד הארטילריה הראשון עריכה
ב-1961 העומד גדוד הארטילריה הראשון לרשות נאט"ו. ב-1963 סופח הגדוד לחטיבת החי"ר השמינית של ארצות הברית. הגדוד פורק ב-1967.
גדוד החי"ר הראשון עריכה
ב-1967 בוטל שירות החובה בצבא, והוקם גדוד החי"ר הראשון שהכיל מפקדה, שתי פלוגות חי"ר ממוכן, פלוגת סיור ומחלקת נ"ט.
מבנה הצבא עריכה
צבא לוקסמבורג בגודל גדוד אחד המכיל ארבע פלוגות נפרדות. כל הפלוגות כפופות למרכז הצבאי הממוקם בבסיס בעיר דיקירך.
פלוגה A עריכה
פלוגה A היא הפלוגה הראשונה מתוך שתי פלוגות רובאים והיא מהווה חלק מהיורופקורפס. הפלוגה מכילה מפקדה ושלוש מחלקות סיור, המצוידים ברכבי HMMWV עם מקלעי M2 בראונינג.
הכנה לחיים האזרחיים עריכה
פלוגה B הייתה אחראית על הכשרת החיילים וקורסים שונים. ב-19 במאי 2011, בוצע ארגון מחדש של הפלוגה שנקראת כיום Service de Reconversion, וייעודה הוא להכין מתנדבים לחזרה לחיים האזרחיים. השירות כולל השתתפות בבית הספר הצבאי, על מנת להגיע לשם על החייל להשלים לפחות 18 חודשים בשירות פעיל.
פלוגת פיקוד והדרכה עריכה
פלוגה C היא פלוגה הפיקוד וההדרכה של צבא לוקסמבורג היא יחידת ההכשרה הראשית של הצבא, והיא מכשירה בתחומים הבאים:
- טירונות בסיסית
- נהיגה
- אימון גופני
הפלוגה גם אחראית על יחידת העלית של הספורט בצבא. מדובר בעיקר בספורטאים מצטיינים שהתגייסו לצבא.
פלוגה D עריכה
פלוגה D היא פלוגת הרובאים השנייה. היא זהה לפלוגה A במבנה שלה.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של צבא לוקסמבורג (בלוקסמבורגית, בגרמנית ובצרפתית) (בצרפתית)
צבא לוקסמבורג, ברשת החברתית פייסבוק
צבא לוקסמבורג, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
צבא לוקסמבורג, ברשת החברתית אינסטגרם
צבא לוקסמבורג, סרטונים בערוץ היוטיוב
.svg){kind=icon}