צביקה אורן
צביקה אורן (נולד ב-6 ביולי 1947 בסיגט, רומניה) הוא תעשיין ישראלי, איש צבא לשעבר ומהנדס מכונות, בשנים 2012–2014 כיהן כיושב ראש נשיאות הארגונים העסקיים ונשיא התאחדות התעשיינים. בשנים 1988–1991 שירת כקצין החימוש הראשי בצה"ל.
 | |
| לידה |
6 ביולי 1947 (בן 77) סיגט  רומניה |
|---|---|
| תאריך עלייה | 1950 |
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1965–1991 (כ־26 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| קצין חימוש ראשי | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת ששת הימים מלחמת יום הכיפורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| נשיא התאחדות התעשיינים בישראל | |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד בסיגט, חבל מרמורש בצפון טרנסילבניה ברומניה כששם משפחתו איינהורן. הוא בנם הבכור מבין שני ילדיהם של דוד איינהורן ואשתו טובה, ונצר לרבנים ידועים. בגיל 3 המשפחה עלתה לישראל. הם גרו תחילה במעברה בפרדס חנה ואחר כך במגדיאל. כשהיה בן 11 התייתם צביקה אורן מאביו שמת מסרטן. הייתה לו אחות קטנה ומנישואיה השניים של אמו נולדה אחות נוספת. אחרי לימודים יסודיים במגדיאל ומעבר המשפחה לרמת גן, החל מגיל 13 למד אורן בישיבת נחלים ליד פתח תקווה. כמו כן למד בתיכון הדתי הרוא"ה ברמת גן.
עם גיוסו לצה"ל בשנת 1965, שובץ אורן בחיל השריון. בשריון עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קציני שריון ופיקד על מחלקת טנקים במלחמת ששת הימים. אורן שימש כמפקד פלוגה במלחמת ההתשה ולחם כסגן מפקד גדוד במלחמת יום הכיפורים[1]. במקביל לשירותו הצבאי סיים לימודי הנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון ותואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת חיפה. לאחר לימודי התואר הראשון שובץ לחיל החימוש, שם שירת כראש ענף ציוד כללי, סגן מפקד מרכז שיקום ואחזקה וראש מחלקת מערכות ממונעות. בספטמבר 1988 התמנה לקצין חיל חימוש ראשי בדרגת תא"ל.
ב-1991 השתחרר מצה"ל אחרי שירות שארך 26 שנה והקים את חברת "עמית תעשייה" שחברת בת שלה היא "מפעלי תעשיות רכבת (מ.ת.ר)", המייצרת מכלולים ומשפצת קרונות רכבת במפעלים בבאר שבע (מ-1992) ובדימונה (משנת 2009). בשנת 2009 נבחר לחבר בנשיאות התאחדות התעשיינים בישראל ושימש כיו"ר הוועדה למפעלים קטנים ובינוניים. בתחילת 2012 נבחר לנשיא התאחדות התעשיינים, ובעקבות זאת גם ליו"ר נשיאות הארגונים העסקיים.
בדצמבר 2014 חתמה ההסתדרות על הסכם קיבוצי עם נשיאות הארגונים העסקיים, להעלאת שכר המינימום, בשלוש פעימות, ל-5,000 ש"ח.[2] בהתאם להסכם זה תיקנה הכנסת, בחקיקת בזק, את חוק שכר מינימום.
בינואר 2015 נבחר הנשיא הקודם של התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, למחליפו של אורן.[3]
צביקה אורן נשוי מגיל 28 לטובה, ולזוג שני ילדים. הוא מתגורר בתל אביב.[4]
קישורים חיצוניים
עריכה
- צביקה אורן באתר אט"ל
- על טקס הנחת אבן פינה למפעל מ.ת.ר בדימונה ב-2009
- מיכל תוסייה-כהן, נחוש: צביקה אורן לוקח את המושכות, באתר nrg, 17 בפברואר 2012
- יוסי ניסן, צביקה אורן: "פסיקת בית הדין בעניין פלאפון היא אסון למשק", באתר גלובס, 17 בינואר 2013
אורה קורן, טלי חרותי-סובר, "נפתלי בנט לא מבין שהוא צריך לייצג את התעשייה מול הממשלה", באתר TheMarker, 3 בפברואר 2014- אורה קורן, "מרכזי הפיתוח הזרים - אסון. הם מעלים את השכר בצורה מטורפת", באתר TheMarker, 17 באפריל 2018
הערות שוליים
עריכה- ^ מיכל רז חיימוביץ', יום הזיכרון 2014: בכירים במשק על השירות והמפגש עם השכול, באתר גלובס, 4 במאי 2014.
- ^ טלי חרותי-סובר, חיים ביאור, נחתם ההסכם: שכר מינימום יועלה ל-5,000 ש', באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2014
- ^ מיקי פלד, חוזר לתפקיד: שרגא ברוש נבחר לנשיא התאחדות התעשיינים, באתר כלכליסט, 6 בינואר 2015
- ^ שי ניב, גם 5,000 זה יותר מדי, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2014