צבי גנדלמן

ראש עירית חדרה, פוליטיקאי ישראלי

צבי "צביקה" גנדלמן (נולד ב-12 בספטמבר 1956) הוא פוליטיקאי ישראלי, כיהן כראש עיריית חדרה מאז 2013. טרם בחירתו שירת כקצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף וכן כיהן כמנכ"ל סינמה סיטי ראשון לציון ויושב ראש (בהתנדבות) של אגודת ידידי בית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה". באוקטובר 2013 התמודד לראשות העיר חדרה מטעם יש עתיד (אותה נאלץ לעזוב ב-2018), וניצח את ראש העירייה מהליכוד חיים אביטן. בבחירות ב-2018 נבחר שוב עם 41% ממניין הקולות.

צביקה גנדלמן
לידה 12 בספטמבר 1956 (בן 68)
ישראלישראל טבריה, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19742007 (כ־33 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
תפקידים אזרחיים
יו"ר האופוזיציה וועדת הביקורת של עיריית חדרה
מנכ"ל סינמה סיטי ראשון לציון
יו"ר אגודת ידידי בית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה"
ראש עיריית חדרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

באוקטובר 2021 הואשם גנדלמן בעבירות אחדות, בהן מרמה והפרת אמונים, ובעקבות זאת הושעה בינואר 2022 מכהונתו כראש עיריית חדרה, למשך חצי שנה[1].

ביוגרפיה

עריכה

גנדלמן נולד בטבריה בשנת 1956. בגיל שבע עבר עם משפחתו לחדרה שם גדל והתחנך בבית הספר היסודי "אחד העם" ולאחר מכן בבית הספר התיכון "עירון" שבעיר. בצעירותו שיחק בקבוצת הכדורגל המקומית, מכבי חדרה, והיה חניך בתנועת הצופים.

ב-1974 התגייס לקומנדו הימי ולאחר פציעה, עבר לחיל השריון. בשריון עבר הכשרה כלוחם וקורס מפקדי טנקים. בהמשך השלים קורס קציני שריון ושימש מפקד מחלקת טנקים. במבצע ליטני (1978) הוביל כמ"פ את כוחות צה"ל לכיבוש העיירה בינת ג'בייל. במלחמת שלום הגליל היה קצין אג"מ חטיבתי. בשלהי המלחמה התמנה לקצין אג"מ חטיבה 7 ובהמשך התמנה למפקדה של חטיבה 7. גנדלמן שימש כמפקד חטיבה 460 וב-1996 קודם לדרגת תת-אלוף ושימש מפקד עוצבת המפץ, מפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים. ב-1999 מונה למפקד עוצבת געש, ולאחר שכיהן בתפקיד זה כשנתיים, התבקש על ידי הרמטכ"ל שאול מופז להישאר בתפקיד שנה נוספת.

במהלך שנה זו התרחש אירוע חטיפת החיילים בהר דב באוקטובר 2000. זמן קצר לאחר התרחשות האירוע התייצב לבדו במסיבת עיתונאים שבה נטל על עצמו את האחריות[2]. בהמשך כתב לרמטכ"ל שאול מופז מכתב התפטרות: "לאחר לבטים רבים ביני לביני מצאתי לנכון לפעול באופן אישי. אני חש אחריות אישית". התפטרותו לא התקבלה[3]. ועדת פלד שחקרה את נסיבות האירוע לא קיבלה החלטות פיקודיות. הרמטכ"ל מופז החליט לרשום לו הערה פיקודית[4]. תחקיר בערוץ 2 על האירוע תמך בעמדת גנדלמן ובחוסר אשמתו[5]. גנדלמן המשיך בתפקידו כמפקד אוגדה עד מאי 2001. לאחר מכן פיקד על קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים[6].

ב-2003 מונה כנספח צבאי בממלכה המאוחדת, אירלנד ופינלנד; תפקיד בו כיהן עד 2006.

משבר דיפלומטי שזכה לסיקור תקשורתי בו היה מעורב במהלך שרותו בלונדון היה בהתערבותו למניעת מעצרו של אלוף פיקוד הדרום לשעבר דורון אלמוג, שהיה בדרכו לגיוס כספים בלונדון, ולא היה מודע לכוונתם של שוטרים בריטים לעצור אותו בשל צו מעצר שהוצא נגדו בבריטניה על פשעי מלחמה שכביכול ביצע בתקופת האינתיפאדה השנייה. כשנודע לגנדלמן על כוונתם של הבריטים, הגיע במהרה למטוסו של אלמוג, מנע את ירידתו של אלמוג מהמטוס, וסיכל את מעצרו. אלמוג חזר לישראל מבלי שרגלו דרכה על אדמת בריטניה.

עם שובו לישראל, לאחר שלא קודם לאלוף, השתחרר גנדלמן מהשירות הצבאי. תפקידו בשירות המילואים הוא סגן מפקד גיס. במאי 2007, התראיין בתוכנית "עובדה" בו מתח ביקורת על גבי אשכנזי, שהיה אז אלוף הפיקוד, ומשה קפלינסקי, שהיה מפקד עוצבת הגליל, שבעקבות אירוע חטיפת החיילים בהר דב לא לקחו אחריות ושלחו אותו לבדו למסיבת העיתונאים אחרי האירוע[7].

לאחר השחרור מצה"ל

עריכה

בקיץ 2008 הודיע על כוונתו להתמודד על תפקיד ראש עיריית חדרה, לשם כך הקים רשימה עצמאית בשם "חדרה 1". בבחירות הפסיד לחיים אביטן ומונה ליו"ר האופוזיציה ויו"ר ועדת הביקורת של העירייה. בשנת 2010 פוזרה המועצה בחדרה בשל כישלון ראש העיר לאשר את תקציב העירייה וגנדלמן חדל מלהיות חבר מועצה.

גנדלמן שימש כפרשן ביטחוני בנושאים צבאיים שונים, בעיקר לאלו הנוגעים לגבול של ישראל עם לבנון וסוריה.

בין השנים 2008 ו-2013 עסק גנדלמן ביזום ובניהול מיזמים, בהם מרכז הבילוי סינמה סיטי ראשון לציון אותו ניהל כמנכ"ל. כמו כן, כיהן בהתנדבות כיו"ר אגודת ידידי בית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה". בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודד לראשות העירייה מטעם מפלגת יש עתיד וניצח את ראש העיר המכהן חיים אביטן[8].

ב-4 ביוני 2018 נעצר גנדלמן בחשד לעבירות שוחד בחירות, מרמה והפרת אמונים, יחד עם בכירים נוספים בעיריית חדרה. ב-10 ביוני שוחרר למעצר בית של שבוע וכן הורחק מבניין העירייה לחודש וחצי. בדצמבר 2018 הודיעה המשטרה שהחקירות ביססו תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים, עבירות לפי חוק המחשבים, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש מהלכי חקירה[9]. במהלך משפטו טענו סנגוריו עו"ד עמית חדד ועו"ד ליאור אפשטיין כי ממצאי תוצרי המצלמה הנסתרת שהושגו בצו להאזנת סתר בלבד פסולים, והשיגו תקדים משפטי כך שחומר הראיות שהושג באמצעות המצלמה הנסתרת נפסל ונמשך מחומר הראיות של הפרקליטות.

באוקטובר 2021 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד גנדלמן בעבירות של מרמה והפרת אמונים[10], ובעקבות זאת הושעה בינואר 2022 מכהונתו כראש עיריית חדרה, למשך חצי שנה על ידי הוועדה לבחינת השעיות[11]. אולם ביהמ"ש העליון הפך את ההחלטה וקבע כי גנדלמן יישאר מושעה. ביוני 2023 החליטה הוועדה הממשלתית לבחינת השעיית ראשי רשויות על הארכת השעייתו של גנדלמן בשנה נוספת.

גנדלמן עזב את מפלגת יש עתיד בשל השעייתו ממנה לאחר מעצרו, ובבחירות ב-2018 התמודד לראשות העיר בראש תנועה עצמאית, "חדרה בתנופה". ב-30 באוקטובר 2018 נבחר בשנית בסיבוב הראשון עם 41% ממניין הקולות, כשלמקום השני הגיע מועמד הליכוד גדי אריאלי עם 21%. לאחר ניצחונו בבחירות 2018 לראשות העיר התפקד גנדלמן לליכוד ומתוקף היותו ראש רשות הוא חבר מרכז הליכוד. בדצמבר 2019 הביע תמיכה במועמדותו של גדעון סער לראשות הליכוד. בשנת 2021 הצטרף למפלגתו של סער, "תקווה חדשה".

בספטמבר 2024 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי "זמן אמת - ציונות, מנהיגות ופרקליטות", המגולל את סיפור חייו, החל מילדותו בטבריה, דרך 33 שנות שירותו בצה"ל ובעשייתו הציבורית כראש עיריית חדרה. הספר נוגע בשתי פרשיות מסעירות שטלטלו את חייו: הראשונה אירעה בשבת ה-7 באוקטובר 2000, עת חטיפתם של שלושת חיילי הסיור בגזרת הר דב, והשנייה היא מפגשו עם גופי החקירה המשטרתיים והפרקליטות. בספרו, גנדלמן מנסה לענות על השאלה כיצד אירעו למדינת ישראל וצה"ל ארבעה אירועי חטיפה של חיילים (כאשר האחרון שבהם כלל גם חטיפת אזרחים המונית) בתקופה של קצת יותר משני עשורים, והאם ניתן היה למנוע אותם.

חיים אישיים

עריכה

לגנדלמן תואר שני במדע המדינה וביטחון לאומי מאוניברסיטת חיפה. הוא גרוש פעמיים ואב לארבעה ילדים. ב-20 באוקטובר 2023 התחתן עם בת זוגו מורן שגב.

גנדלמן הוא בן דוד מדרגה שנייה של השחקן דובי גל.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא צבי גנדלמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^   עדי חשמונאי, ראש העיר חדרה הושעה מתפקידו לחצי שנה בעקבות כתב האישום נגדו, באתר הארץ, 17 בינואר 2022
  2. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, "הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל", כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמודים 78–79.
  3. ^ שרון גל, משפחות החטופים בסיור בהר דב: רשלנות הצבא היתה פושעת, באתר הארץ, 4 במרץ 2001
  4. ^ דן מרגלית ורונן ברגמן, "הבור - הסודות האפלים מאחורי משבר המנהיגות החמור בתולדות צה"ל", כנרת, זמורה-ביתן, 2011, עמוד 82.
  5. ^ עמוס הראל, תסמונת הש"ג, כתבה ששודרה בתוכנית "המערכת- מיקי חיימוביץ'" אתר רשת, ‏ 17.2.2014.
  6. ^ עמוס הראל, קצין נפצע קשה מפגיעת קליע בתאונת אימונים, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2002
  7. ^ אהוד אשרי, לאן נעלמו אשכנזי וקפלינסקי?, באתר הארץ, 30 במאי 2007
  8. ^ מהפך: ראש עיר חדש לגבעתיים, חדרה ואשקלון, באתר וואלה, 23 באוקטובר 2013
  9. ^ גלעד מורג ורענן בן צור, המשטרה ממליצה להעמיד לדין את ראש העיר חדרה, באתר ynet, 18 בדצמבר 2018
  10. ^   ציוץ של כאן חדשות ברשת החברתית אקס (טוויטר);
    חן ביאר ואורלי אלקלעי, הפרקליטות החליטה להגיש כתב אישום נגד ראש עיריית חדרה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 באוגוסט 2021
  11. ^ איתן גליקמן, לאחר כתב האישום נגדו: ראש העיר חדרה הושעה מתפקידו, באתר ynet, 16 בינואר 2022;
    עדי חשמונאי, ראש העיר חדרה הושעה מתפקידו לחצי שנה בעקבות כתב האישום נגדו, באתר הארץ, 17 בינואר 2022
צבי גנדלמן - תבניות ניווט
ראשי עיריית חדרה
דוד ברמן יצחק וידרקר דב ברזילי יחיאל כהנא נחמיה להב ישראל סדן חיים אביטן צבי גנדלמן ניר בן חיים
1952–1954 1954–1965 1965–1978 1978–1989 1989–1998 1998–2005 2005–2013 2013–2022 2022–