קבר יאסון

קבר יאסון
מידע כללי
סוג	קבר
מיקום	ירושלים
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°46′23″N 35°12′47″E / 31.77313333°N 35.21313333°E
	(למפת ירושלים רגילה) קבר יאסון;

קבר יאסון הוא מערת קבורה מסוף התקופה ההלניסטית בארץ ישראל הממוקמת ברחוב אלפסי בשכונת רחביה שבירושלים^[1]. האתר הוא חלק מ"נקרופוליס" - עיר המתים של ירושלים בתקופת הבית השני, אשר השתרעה מחוץ לחומות העיר ושרידיה נחשפו בחפירות בכל רחבי האזור וגם בשכונת רחביה^[2].

גילוי ושימור הקבר

מערת הקבורה התגלתה בפברואר 1956 במהלך פרויקט בינוי, ביוזמתו של הקבלן מוריס רג'ואן, במהלך פיצוץ סלעים שנועד לפלס את הקרקע לבניית בניין ברחוב אלפסי 10. שכן בבניין סמוך ראה את המערה והזעיק את אנשי רשות העתיקות (אז "אגף העתיקות") שאנשיה זיהו את האתר כאחוזת קבר מפוארת מהמאה ה-1 לפנה"ס. עקב חשיבותה ורמת השימור הגבוהה, כולל של כתובות וציורי קיר, הוחלט על ידי "אגף העתיקות" לרכוש את השטח ולשמר את המערה^[3]. השם "קבר יאסון" ניתן למקום מאחר שהוא נזכר בכתובת הראשונה במערה. יאסון הוא גיבור מהמיתולוגיה היוונית, שערך מסע בים, יחד עם הארגונאוטים, להבאת גיזת הזהב מקולכיס^[4].

בשנת 1962 הוחלט לפתח את המקום כאתר תיירות^[5]. השטח שמסביב לקבר הוכשר על ידי עיריית ירושלים כגינה ציבורית, והעירייה, קיבלה על עצמה את החזקתו של האתר ושמירתו. בנוסף העירייה, בשיתוף עם אגף העתיקות, שיפצה ושימרה את מערת הקבורה, כולל התקנת חשמל ולוחות הסברה^[3]. האתר נפתח לציבור ב-15 במאי 1964^[6].

נכון לשנת 2025, החצר פתוחה כחלק מגן ציבורי, אך מבנה הקבר עצמו חסום בסורגים ללא אפשרות כניסה.

מבנה הקבר

מבט מהמבוא, דרך הפתח המשוחזר של החצר החיצונה

הקבר כולל מדרום לצפון, מבוא, חצר חיצונית וחצר פנימית, ופרוזדור שנפתח לשני חדרים: האחד במערבו, בעל עשרה כוכי קבורה, והאחד בצפונו, שנועד לליקוט עצמות.

המבוא - שטחו 8.75x5 מטרים, והוא היה פשוט ביותר, בעל קירות מטוייחים החצובים בסלע, ונמשך מעט פחות מ-9 מטרים, עד שהסתיים במדרגת אבן שסימלה את הכניסה לקבר.

הכניסה לחצר החיצונית נעשתה דרך פתח שכנראה היה בעל קשת בקיר אבני גזית (ראו שחזורו בתמונה), החצר החיצונית עצמה (5.40x4.30 מטרים) הייתה בנויה בערבובייה של אבני גזית וגוויל, כאשר הבנאי בנה בצורה חסכונית, ובכל מקום שאינו נראה לעין, מפנות אבני הגזית את מקומן לאבני הגוויל. להבדיל מהמבוא, החצר הייתה מרוצפת. בצידה הצפוני של החצר עמדה דלת אבן שנעלמה עם השנים, אך העקבות שהותירה בטיח הרצפה רמזו לארכאולוגים על כובד משקלה.

החצר הפנימית - שטחה 4.25x4.50 מטרים. היא החדר הראשון שקירותיו חצובים בסלע, על הקיר המערבי צוירה כף תמר.
הפרוזדור - שטחו 5.80x5.40 מטרים וקירותיו החצובים בסלע, מתעגלים מעט כלפי מעלה. על קירות אלו מספר כתובות וציורים (ראו להלן), וגגו בנוי בצורת פירמידה. הכניסה לפרוזדור היא מבעד לפתח הבנוי בסגנון ה-stylos in antis - שתי אומנות המופרדות על ידי עמוד דורי. הפירמידה בראש מבנה הקבר דומה למבנה קבר זכריה, וככל הנראה הייתה מוטיב מקובל בתקופה החשמונאית המאוחרת (על פי תיאורו של יוסף בן מתתיהו, גם בראש קברי המלכים עמדו פירמידות, אם כי הן כנראה היו בסגנון שונה).
חדר א - חצוב ממערב לפרוזדור.
חדר ב - חצוב צפונית לפרוזדור.
הפירמידה - מצויה על ראש המבנה הנוכחי. היא נהרסה במהלך השנים ושוחזרה מאבנים שנמצאו באזור. הקבר המקורי נפגע והתמוטט ברובו במהלך רעידת אדמה, כנראה בשנת 31 לפנה"ס (רעידת אדמה עליה כתב יוסף בן מתתיהו), הקבר נאטם ברובו אך באחד מכוכיו נקבר אדם בקבורת משנה בתקופה הרומית בארץ ישראל^[7]. הפירמידה מזכירה מוטיב קדום בבנייה בירושלים (המצוי גם בקבר בת פרעה וקברי המלכים)^[8], מוטיב המצוטט בבניין בית המשפט העליון^[9].

כתובות בקבר

ציור הספינה

בקבר התגלו מספר כתובות וציורי קיר, ביניהם ציור המתאר ספינות (ככל הנראה ספינות סוחר). על סיפון אחת הספינות מופיע אדם, ושמו מוזכר בכתובת סמוכה - יאסון, שהיה ככל הנראה סוחר או בעל צי סוחר^[7].

על קיר הפרוזדור, מעל פתח חדר הקבורה חרותה בקיר דמות אייל רובץ בעל קרניים מפוארות. על קיר הפרוזדור המוביל אל הקבר רשומה כתובת פחם בשפה הארמית על קיר הקבר. תרגומה לעברית כדלקמן:

קינה חזקה עשה ליסון בן פאח... שלום. שבנית לך קבר ובא, היה שלום... כזו קינה חזקה יעשו לך הידידים שהיית... שלום חני... גדול מח... קינה כמו אלה, שלום.

— ^[7]

במערת הקבר מופיעה כתובת בת שתי שורות בשפה היוונית שרק הראשונה בהן ניתנת לפענוח: "שמחו אתם החיים". מצב שימור הכתובות הוא בכי רע, ונכון לתחילת המאה העשרים ואחת לא ניתן להבחין ברובן.

ממצאים שהתגלו בקבר

במהלך החפירה הארכאולוגית שבוצעה בקבר על ידי הארכאולוג לוי יצחק רחמני (אנ') מטעם רשות העתיקות, נתגלו במהלך פינוי והרחקת המפולת מהאתר מטבעות שונים מתקופת ממלכת החשמונאים; מטבעות מימי אלכסנדר ינאי ויוחנן הורקנוס, וכן מימי הורדוס, המתוארכים למאה הראשונה לפני הספירה, ומטבעות מתקופת שלטון הנציבים הרומיים, מהמאה הראשונה לאחר הספירה^[10]. בנוסף נמצאו במקום קנקנים מחרס, כלי בישול, מראות מצופות כסף, כלי ברזל וקוביות משחק^[10].

בספרות

המשורר הירושלמי דן פגיס כתב שיר על "קבר יסון בשכונת רחביה" (פורסם במאזנים, 1973). השיר מתאר את הקבר "בקבר נאה, בעיר הקודש/חדר בחדר טמון הוא." ומעלה באוב את דמות האונייה "רק דמות של ספינה/התאבנה בקיר" וזכרו של "יסון, ימאי ערמומי/מאנשי סודו של ינאי המלך" החומק מקברו "ומבריח ברווח גדול כתמיד/סחורות יקרות ערך מאד" בעוד החיים ממשיכים לזרום "למעלה נפלו ממלכות/אנשים חדשים ירדו לשאול".
המשורר עמיחי חסון מתאר משחק בשלג במתחם הקבר, במחזור "שירים מסופה גדולה" (פורסם בספר "בלי מה", הוצאת מוסד ביאליק, 2018).
דמות בדיונית של יאסון הקבור ברחוב אלפסי מופיעה בסיפור היסטורי של הסופרת והארכאולוגית רינה הברון, בשם "עלילות חנוך נכדו של יסון שודד הים הנורא וכת אנשי “היחד”. הסיפור הופיע לראשונה לראשונה במשמר לילדים ב-1964, והוא מספר על שודד ים, ועל נכדו שהצטרף לכת אנשי "היחד", כותבי המגילות הגנוזות. זהו, ככל הנראה, הסיפור הראשון שנכתב על אנשי כת כותבי "המגילות הגנוזות ". הוא פורסם בשני ספרים נוספים של רינה הברון - מסעות אל מדבר וספר( 1965), ו"מסע אל מסתורי ים המלח”,(1989). הסיפור הועלה לרשת באתר יקום תרבות^[11].

גלריה

לקריאה נוספת

בקצרה: ^{[דרושה הבהרה]}

אייל מירון, ירושלים וכל נתיבותיה, הוצאת יד בן צבי, 1996.
א' רמון, דוקטור מול דוקטור גר- שכונת רחביה בירושלים, יד בן צבי, ירושלים 1998
עמוס קלונר ובועז זיסו, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, יד יצחק בן-צבי והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, תשס"ג.

בהרחבה

לוי יצחק רחמני, "קבר יסון", עתיקות ד, אגף העתיקות והמוזיאונים של משרד החינוך והתרבות, תשכ"ד
נחמן אביגד, "כתובות ארמיות בקבר יסון", עתיקות ד, אגף העתיקות והמוזיאונים של משרד החינוך והתרבות, תשכ"ד
פ. בנואה, "הכתובת היוונית בקבר יסון", עתיקות ד, אגף העתיקות והמוזיאונים של משרד החינוך והתרבות, תשכ"ד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קבר יאסון בוויקישיתוף

קבר שודד הים מרחוב אלפסי 10 כתבה וגלריית תמונות מהמקום באתר היסטוריה על המפה
קבר יאסון בתוכנית המתאר של ירושלים, אתר רשות העתיקות
אלי אלון, נא להכיר מערת "קבר יאסון" בשכונת רחביה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 25 בדצמבר 2019

הערות שוליים

^ גילו מערת קברים מסוף ימי בית שני, הארץ, 4 בספטמבר 1968
^ ברוך קנאל, שרידי תקופת החשמונאים, מחניים, 16 בדצמבר 1957
^ ¹ ² קבר יסון בירושלים ייפתח לקהל ב־15 במאי, הארץ, 14 במאי 1964
^ אפולוניוס איש רודוס, יאסון ומדיאה נוטלים את גיזת הזהב, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016
ימאים ישחזרו את החיפוש אחר גיזת הזהב, באתר הארץ, 28 באפריל 2006
^ יעקב גורן, "קבר יסון" בשכונת רחביה ייפתח לביקורי הקהל הרחב, מעריב, 22 במרץ 1962
^ קבר יסון העתיק יפתח מחר למבקרים, קול העם, 14 במאי 1964
קבר יסון העתיק בירושלים - ייפתח היום לקהל, למרחב, 18 במאי 1964
^ ¹ ² ³ אבינעם חיימי, אבינעם היימי פיענוח כתובת ארמית ב,קבר יסוך בירושלים, הארץ, 30 באוקטובר 1964
^ ח. אמוץ, שבע פירמידות על קברות המקבים - ברחוב אלפסי בירושלים אפשר לראות "פירמידה" מהימים ההם, הַבֹּקֶר, 3 בדצמבר 1961
^ רון פלד, בדלתיים פתוחות: סיור בביהמ"ש העליון בירושלים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2010
^ ¹ ² שפי גבאי, יאסון נקבר ברחוב אלפסי, דבר, 29 בנובמבר 1964
^ רינה הברון, הקבר של שודד הים: עלילות חנוך נכדו של יסון שודד הים הנורא וכת אנשי “היחד” מאת רנה הברון

[1] גילו מערת קברים מסוף ימי בית שני, הארץ, 4 בספטמבר 1968

[2] ברוך קנאל, שרידי תקופת החשמונאים, מחניים, 16 בדצמבר 1957

[הארץ1-3] ¹ ² קבר יסון בירושלים ייפתח לקהל ב־15 במאי, הארץ, 14 במאי 1964

[4] אפולוניוס איש רודוס, יאסון ומדיאה נוטלים את גיזת הזהב, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2016
ימאים ישחזרו את החיפוש אחר גיזת הזהב, באתר הארץ, 28 באפריל 2006

[5] יעקב גורן, "קבר יסון" בשכונת רחביה ייפתח לביקורי הקהל הרחב, מעריב, 22 במרץ 1962

[6] קבר יסון העתיק יפתח מחר למבקרים, קול העם, 14 במאי 1964
קבר יסון העתיק בירושלים - ייפתח היום לקהל, למרחב, 18 במאי 1964

[חיימי-7] ¹ ² ³ אבינעם חיימי, אבינעם היימי פיענוח כתובת ארמית ב,קבר יסוך בירושלים, הארץ, 30 באוקטובר 1964

[8] ח. אמוץ, שבע פירמידות על קברות המקבים - ברחוב אלפסי בירושלים אפשר לראות "פירמידה" מהימים ההם, הַבֹּקֶר, 3 בדצמבר 1961

[9] רון פלד, בדלתיים פתוחות: סיור בביהמ"ש העליון בירושלים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2010

[גבאי-10] ¹ ² שפי גבאי, יאסון נקבר ברחוב אלפסי, דבר, 29 בנובמבר 1964

[11] רינה הברון, הקבר של שודד הים: עלילות חנוך נכדו של יסון שודד הים הנורא וכת אנשי “היחד” מאת רנה הברון

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]