קולנוע אמפיתיאטרון (רמת גן)

קולנוע אמפיתיאטרון רמת גן
מידע כללי
סוג	קולנוע קיץ
כתובת	רחוב שרת 30–34
מיקום	רמת גן
מדינה	ישראל
מייסדים	עיריית רמת גן
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1936–1941 (כ־5 שנים)
תאריך פתיחה רשמי	1941
תאריך פירוק	1983
קואורדינטות	32°05′13″N 34°49′08″E / 32.086944444444°N 34.818888888889°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) קולנוע אמפיתיאטרון קולנוע אמפיתיאטרון קולנוע אמפיתיאטרון מפת __ רמת גן __ גבעתיים; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו; ממזרח: __ בני ברק , __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי; מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון

קולנוע אמפיתיאטרון ברמת גן פעל באמפיתיאטרון בגן אברהם. הוא הפסיק את פעילותו בשנת 1983.

תיאור עריכה

גן אברהם הוקם בשנת 1936 על גבעת כורכר בעיר רמת גן בגובה 60 מטר מעל פני הים, משני צידי רוחב שרת 30–34 (בעבר רחוב הקשת). האמפיתיאטרון תוכנן כחלק אינטגראלי של הגן. הוא מכיל 550 מקומות ישיבה ומוקף חומה גבוהה ובה שני שערים הפונים לרחוב שרת ושני שערים נוספים לצידי הבמה. ליד אחד השערים נמצאות הקופות. שתי כניסות אלה מחייבות מעבר דרך הגן. לאחר שהמקום ננטש סופית כל השערים נאטמו כדי למנוע כניסה.

יציע הקהל מורכב מ-17 שורות מדורגות שבראשן שביל מעבר, ומעליו לכל אורכו אכסדרה במרכזה נמצא חדר ההקרנה ועל הקיר תבליט פרי ידיו של מרדכי פרבמן, המתאר את רבקה משקה את אליעזר עבד אברהם. היציע משקיף על במה אליפטית בגבה קיר גבוה ששימש להקרנת סרטים.^[1] מאז הופסקה הפעילות, המקום מוזנח ועל הקיר צוירו ציורי גרפיטי.

האומן שלמה כץ ביצע בשנת 1970, בצד החומה הפונה לרחוב, תבליט בהשראת הסרט "הצוללת הצהובה". אורך התבליט 10 מטר והוא בוצע בטכניקת סרגרפיטו. בהשפעת הגשמים ומזג האוויר התבליט נסדק והתפורר. הוא שוחזר בשנת 2018 על ידי סטודיו תכלת, ביוזמת עיריית רמת גן. במסגרת השחזור נתלו על הקיר תמונות גדולות המציגות את ההיסטוריה של גן אברהם ושל האישים הקשורים בה.

הפעלת האמפיתיאטרון עריכה

האמפיתיאטרון הופעל על ידי חברת אמפיתיאטרון רמת גן בע"מ. בחודשי הקיץ נערכו באמפיתיאטרון פעילויות תרבות שונות. בשנת 1941 התקיימה באמפיתיאטרון מסיבת שבת בהשתתפות תושבים רבים. ב-9 במאי 1945 נערכה בגן ובאמפיתיאטרון עצרת חגיגית בהשתתפות רבים מתושבי רמת גן לציון הניצחון על גרמניה הנאצית ולאחר מכן, באותה השנה נערכו אירוע לתלמידי בתי הספר ואירועי חג הביקורים. בשנת 1946 חגגו בו את חגיגת הנטיעות ט"ו בשבת. בשנות פעילותו הוצגו בו הופעות של מיטב האומנים והתיאטראות והוקרנו בו מדי שבוע סרטי קולנוע.

בשנת 1969 העירייה החליטה לא להאריך את חוזה השכירות עם חברת אמפיתיאטרון רמת גן בע"מ ולצאת במכרז למתן היתר הפעלה לקולנוע אמפיתיאטרון ליזם אחר. משלא הייתה התעניינות מצד יזמים, הועלתה הצעה לשינוי ייעוד המבנה משטח ציבורי פתוח לבניין ציבורי, אך ההצעה לא התקבלה. בסופו של דבר העירייה החליטה ביום 22.07.1970 לפתוח במשא ומתן עם שמואל אכטנברג על היתר שימוש בקולנוע האמפיתיאטרון למשך שנה אחת, לפי תנאי המכרז.^[2]

בין השנים 1971 – 1977 האמפיתיאטרון היה סגור. בין השנים 1977 – 1978 האמפיתיאטרון הופעל על ידי החברה "בקר לתרבות בע"מ ^[3]שנאלצה להפסיק את פעילותה תוך ספיגת הפסד כלכלי ניכר. בשנים אלה נערכו באמפיתיאטרון אירועים מזדמנים וביניהם הקונצרט השנתי של תזמורת הנוער העירונית וטקסים שונים של בית הספר היסודי "שילה" הסמוך (כיום בית הספר "בן-גוריון"). לפני אירועים אלה בוצעו באתר פעילויות ניקיון ותחזוקה על מנת לאפשר למשתתפים ולאורחים חוויה איכותית.

בשנת 1983 נעשה ניסיון נוסף להפעיל את האמפיתיאטרון כדי לקיים בו את כנס המקהלות "הזמריה" שאמור היה להתקיים בחודש יולי באותה השנה. לצורך כך נדרש שיפוץ שכלל סיוד וצביעה, גיזום השיחים, ניקוי חדרי השירותים, והתקנת תאורה נוספת בכניסה ליד ספסל ביאליק.^[4]

הסיבות להפסקת הפעילות התרבותית באמפיתיאטרון, ומכאן לנטישתו, הן חוסר כדאיות כלכלית, שכן הפעילות התקיימה רק בחודשי הקיץ, ותלונות רבות שהתקבלו מצד תושבי המקום על מפגע רעש בערבים ובמיוחד במוצאי השבתות.^[5]