קיץ המזבח

קיץ המזבח הוא כינוי לקרבנות עולה המוקרבים על המזבח החיצון בבית המקדש כאשר אין קרבנות אחרים להקריב עליו.

מטרת קיץ המזבח היא כדי שהמזבח יהיה פעיל באופן קבוע, כי זהו לא כבוד ה' שהמזבח יהיה עומד שומם[1]. אמנם הרמב"ם אינו מזכיר נימוק זה, וייתכן שאינו מגביל את הקרבת קיץ המזבח למקרה בו המזבח בטל. הב"ח כתב כי להקרבת קרבנות אלה טעם נוסף, והוא לנצל את עודפי התקציב של בית המקדש, כדי שלא ילכו לאיבוד.[2]
בפירוש המשנה[3] כותב הרמב"ם כי קרבנות קיץ המזבח נקראו כך משום שכמו פירות (=קיץ) הבאים כתוספת למזון העיקרי, גם קרבנות אלה באים כתוספת לקרבנות החובה.[4]

מקורות הכסףעריכה

מקור הכסף למימון קרבנות קיץ המזבח נתון במחלוקת תנאים המופיעה במסכת שקלים[5]. לפי רבי עקיבא, הכסף המשמש לקניית בהמות עבור קיץ המזבח בא מהכסף שנשאר מכספי מחצית השקל לאחר קניית כל הקרבנות הנצרכים למקדש (מותר הלשכה). לפי רבי ישמעאל, קונים בכספים אלו פירות ומוכרים אותם ברווח. בכספי הקרן משתמשים להכנת כלי שרת, וברווחים לקיץ המזבח.

בנוסף כל מי שהקדיש סכום מסוים לקניית קרבן (חטאת, אשם, קינים, קרבנות נזיר) אך נשאר לו כסף, צריך לתת את הכסף לקופות מיוחדות בבית המקדש (שנקראו "שופרות") המיועדות לקניית עולות לקיץ המזבח. גם מי שהקדיש כסף ואמר שהוא מקדיש סתם "למזבח" מפריש אותו לקופות אלו. גם כספים של קורבן אשם שאי אפשר להקריבו כיוון שהבעלים כבר התכפרו, (במקרה שהבהמה תמות אם היתה חטאת), מופרשים לטובת קיץ המזבח. מקרה נוסף בו אדם תורם את מעות קרבנותיו לקיץ המזבח ניתן למצוא בתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף פ"ט, עמוד ב', במקרה שאדם הקדיש בהמה לעולה ולאחר מכן מכר אותה לחבירו כדי שיתכפר בה חבירו, ומבואר שלא עשה ולא כלום, מכיוון שהעולה קריבה רק לשם בעליה הראשונים. חכמים קנסו את המוכר שהמעות מהמכירה יפלו לנדבה, לקיץ המזבח.

נחלקו הראשונים האם במקרה בו אין כספי עודפים, ניתן לקנות בהמות לקיץ המזבח מתרומת הלשכה. לדעת רבנו יונה, אם אין כספי מותרות או עודפים קונים מלכתחילה בהמות לקיץ המזבח, כדי שהמזבח לא יעמוד ריקם.[6] לעומת זאת, ריב"ב, הרמב"ן, בעל ההשלמה ורבנו מנוח סוברים שקיץ המזבח ניתן לקנות רק מכספי העודפים, אך אסור לציבור לקנות קרבנות נדבה מלכתחילה, כי ציבור לא מקריבים קרבנות נדבה.[7]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רש"י, תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף צ', עמוד א', ד"ה "לקיץ המזבח", וכן במקומות נוספים.
  2. ^ ב"ח, אורח חיים, סימן ק"ז.
  3. ^ פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת שקלים פרק ד', משנה ד, באתר ספריא.
  4. ^ קיץ המזבח, באתר מכון המקדש
  5. ^ משנה, מסכת שקלים, פרק ד', משנה ד' וכן נזכר בתלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ו, עמוד ב'
  6. ^ תלמידי רבנו יונה על הרי"ף, ברכות י"ב: מדפי הרי"ף.
  7. ^ שיטת ריב"ב שם; מלחמות ה' לרמב"ן, שם יג.; ספר ההשלמה, ברכות כ:; רבנו מנוח על הרמב"ם, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק א', הלכה י'.