קפיצה על רימון

מעשה של הקרבה עצמית

קפיצה על רימון היא מעשה של הקרבה עצמית - כיסוי רימון יד, שמרעומו מופעל, בגופו של המקריב וספיגת הפיצוץ והרסיסים בגופו, במטרה להציל את חייהם של אנשים אחרים הסמוכים למקום הפיצוץ. כיוון שהמעשה גורם ברוב המוחלט מהמקרים למוות, הקרבת הפרט בעת מלחמה נחשבת לפעולת סופרארוגציה בולטת במיוחד.

בהיסטוריה של צה"ל ידועים על יותר משמונה חיילים שביצעו את המעשה, בינהם: נתן אלבז, עובד לדיז'ינסקי, רועי קליין, משה יצחק טובל, חגי בר אוריאן ואיתן מרקל, בצלאל פרחודניק[1], דוב גינזבורג[2]. כולם נהרגו כתוצאה מפיצוץ הרימון.

מעשה דומה לקפיצה על רימון הוא ריתוק לקרקע של מחבל מתאבד, כפי שעשה האמריקאי טראוויס אטקינס.

הישרדותעריכה

ידועים מספר מקרים שבהם אנשים שביצעו את המעשה שרדו אותו: בקרב איוו ג'ימה, החייל ג'ק לוקאס הניח את שני הרימונים שעמדו להתפוצץ תחת קסדת הפלדה M1 שלו והוא עצמו לפני שהם התפוצצו. לוקאס שרד, אך בילה את שארית חייו עם למעלה מ-200 רסיסים בגופו. בשנת 2008, ליד סנגין באפגניסטן, מתיו קרוצ'ר השתמש בתרמילו כדי להצמיד את הרימון על הרצפה, ושריון גופו ספג את רוב ההדף. ב-21 בנובמבר 2010, במחוז הלמנד שבאפגניסטן, במהלך מבצע חירות מתמשכת, רב"ט קייל קרפנטר השליך עצמו על רימון. קרפנטר עף לגג סמוך, ספג פציעות בפניו וזרועו הימנית ואיבד את עינו הימנית, אך שרד. עם זאת ולמרות מקרים נדירים אלו, סיכויי ההישרדות לאחר המעשה הם קלושים.

דוגמאות מפורסמותעריכה

 
מייקל אנתוני מונסור.

בעולםעריכה

  • ב-1 ביולי 1916, בקרב על רכס Thiepval במלחמת העולם הראשונה, טוראי ויליאם מקפאדן מגדוד 14 של רובאי המלך האירים בצבא הבריטי השליך עצמו על גבי קופסה מלאה בפצצות-מילס, לאחר שהנצרה של שתיים מהן נשלפה בזמן שהוא ניסה להכניס את הפצצות לתוך חגורת כדורים. כתוצאה מהפעולה שלו, רק אדם אחר אחד בתוך תעלת הנ"ט שמקפאדן היה בה נפצע בפיצוץ שנגרם. למקפאדן הוענק צלב ויקטוריה לאחר מותו.
  • ב-19 בדצמבר 1941, במהלך קרב הונג קונג, רב-סמל (Company Sergeant Major) ג'ון רוברט אוסבורן מצבא קנדה קפץ על רימון והקריב עצמו כדי להציל את אנשיו. לאחר מותו הוענק לו צלב ויקטוריה.
  • ב-7 בנובמבר 1943, בקרב בבוגנוויל, סמל הרברט ג' תומאס ג'וניור נפל במתכוון על רימון והקריב עצמו כדי להגן על נחתים. לאחר מותו עוטר תומאס במדליית הכבוד.
  • ב-1 בספטמבר 1950, ליד מחוז יונגסן שבקוריאה הדרומית במהלך מלחמת קוריאה, טוראי ראשון צבא ארצות הברית דייוויד מ' סמית הבחין ברימון יד שהאויב זרק לתוך עמדה של חבריו. סמית צעק אזהרה לחבריו, ובאופן מודע לסיכון זינק על הרימון. סמית נפצע אנושות ומת כתוצאה מגבורתו, אך מעשהו הציל 5 מחבריו מפציעה או מוות. לאחר מותו הוענקה לסמית מדליית הכבוד.
  • ב-25 במאי 1971, מייקל ווילטס חבק מטען חבלה שהוטמן בתחנת המשטרה ברחוב ספרינגפילד, בלפסט, על ידי חבר בארגון "Provisional Irish Republican Army". בעשותו כן, הוא הציל את חייהם של כמה אזרחים, בהם שני ילדים. לאחר מותו הוענק לו צלב ג'ורג' על מעשיו.
  • ב-29 בספטמבר 2006, בעיראק, סמל מייקל א. מונסור מאריות הים נהרג לאחר שקפץ על רימון כדי להציל את חבריו[3]. לאחר מותו הוענקה לו מדליית הכבוד, ומשחתת הטילים "USS Michael Monsoor" נקראה על שמו.
  • ב-27 בינואר 2012, סמל יבגני אפוב מהספצנאז הציל חייהם של כמה מחבריו החיילים בקפיצה על רימון, במהלך פשיטה נגד חמושים קיצוניים במחוז קוטליארסקי, דאגסטן. לסמל אפוב הוענקה לאחר מותו מדליית גיבור הפדרציה הרוסית[4].

בצה"לעריכה

בצה"ל ישנם שישה מקרים מפורסמים של קפיצה על רימון:

  • ב-11 בפברואר 1954, קיבל נתן אלבז, חייל בחטיבת גבעתי, משימה שגרתית של פירוק רימוני יד. אלבז החל במשימה, כשהוא יושב באוהל. לפתע שמע קול נקישה, והבין כי נצרתו של אחד הרימונים השתחררה. הוא יצא מהאוהל כשהרימון בידו, וצעק לחבריו שיסתתרו. משהבין שאינו יכול להשליך את הרימון מבלי לפגוע בחבריו, אימץ את הרימון אל חזהו והתרחק מהם בריצה. משהתפוצץ הרימון נהרג ובכך הציל את חיי חבריו. על מעשהו ניתן לאלבז לאחר מותו צל"ש על ידי הרמטכ"ל משה דיין. ב-1970 הומר הצל"ש לעיטור המופת[5].
  • ב-1 בנובמבר 1956, בעת קרב המיתלה במבצע קדש, הוביל עובד לדיז'ינסקי מחלקה מפלוגתו להתקפה לילית על כוח מצרי שהיה מחופר ומבוצר בכוכים על צלעות המצוקים באזור מעבר המיתלה. הוא הסתער בראש הכוח, טיפס עם אנשיו על הצוק הגבוה והטיל רימון לפתחה של עמדה מצרית. הרימון נפל בחזרה לעברו ולעבר חבריו. באינסטינקט מידי הצמיד לדיז'ינסקי את החייל הקרוב אליו לסלע וסוכך עליו בגופו, תוך שהוא סופג את רסיסי הרימון שהתפוצץ. על פעולה זו עוטר לדיז'ינסקי לאחר מותו בצל"ש הרמטכ"ל, שב-1970 הומר בעיטור העוז[6].
  • ב-13 באוקטובר 1964 במובלעת הר הצופים רב"ט חגי בר אוריאן טיפל ברימון שנצרתו השתחררה במהלך פירוק רימונים. בר אוריאן רץ החוצה, למצוא מקום בו לא היו חיילים, והרימון התפוצץ בעודו בידו.[7] היות שעל פי הסכמי שביתת האש עם ירדן רק שוטרים ישראלים אמורים להיות בהר הצופים, במשך שנים רבות אסרה הצנזורה הצבאית על פרסום נסיבות האירוע.
  • ב-18 בדצמבר 1969, בעת אימון טירונים בזריקת רימון על ידי מפקד המחלקה סג"ם איתן מרקל, נשמט מידיו של אחד הטירונים הרימון לאחר ששוחררה נצרתו. מרקל הפיל את עצמו על הרימון ובכך הציל את פקודיו וחבריו ממוות בטוח. לאחר מותו הועלה מרקל לדרגת סגן.
  • ב-6 באוקטובר 1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים בהגנה על מוצב המזח, במהלך קרב יריות עם חיילי הקומנדו המצרי הושלך רימון לעבר העמדה בה היו ארבע חיילי צה"ל, רב"ט משה יצחק טובל נשכב על הרימון בתוך העמדה בשעה שחבריו זינקו אל מחוץ לעמדה ומנע את הפגיעה בהם, ובכך הציל את חייהם. בעקבות מעשיו הוענק לו לאחר מותו צל"ש הרמטכ"ל.
  • ב-26 ביולי 2006, במהלך קרב בינת ג'בייל במלחמת לבנון השנייה, נזרק רימון יד לעבר הכוח שעליו פיקד רועי קליין. קליין זינק על הרימון, עצר בגופו את הפיצוץ ונהרג. במעשהו הציל את חיי יתר החיילים ששהו בסמוך. חייליו סיפרו כי בעודו גוסס מפצעיו, ניסה לדווח בקשר על מותו, זעק "שמע ישראל" ומסר לסרן איתמר כץ, אשר לקח את הפיקוד על הכוח, את מכשיר הקשר המוצפן ("ורד הרים") שברשותו[8]. בעקבות מעשיו הוענק לו עיטור העוז ב-2 בספטמבר 2007[9].

התייחסות בתרבותעריכה

בשפהעריכה

"נפילה על רימון" (Falling on a grenade), הביטוי המקביל באנגלית, משמש גם בהקשרים שאינם צבאיים לציון הסכמתו של אדם למשימה מזיקה או להקרבה אישית במאמץ להגן על קבוצה גדולה יותר. הביטוי האנגלי מקביל לביטוי בעברית שכב על הגדר, שנקרא על שם מעשה גבורה צבאי דומה שביצע דוד שירזי.

בטלוויזיהעריכה

  • בעונה הרביעית בסדרה "השיר שלנו", הראל נבון (רן בכור) קופץ על רימון כדי להציל את חבריו ומת כתוצאה מהפיצוץ.

בספרותעריכה

  • הספר "כצל ציפור" מאת יאיר אנסבכר מתאר את שירותו של אנסבכר כחייל ביחידת מגלן. במהלך תיאור בספר של אימון התגוננות מפני רימוני-יד, אנסבכר מספר כיצד עם תחילת התרגולת הוא וחייל נוסף זינקו על רימון התרגול וצעקו "צל"ש!" כבדיחה.

בקולנועעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יזכור, אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל (בעברית)
  2. ^ יזכור, אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל (בעברית)
  3. ^ "SEAL falls on grenade to save comrades - US news - Military | NBC News". MSNBC. 14 באוקטובר 2006. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2014. 
  4. ^ "Soldier killed saving others receives posthumous award". Russia Today. בדיקה אחרונה ב-20 בפברואר 2014. (הקישור אינו פעיל, 30.04.2018)
  5. ^ קורות החיים של נתן אלבז, באתר "יזכור" של משרד הביטחון.
  6. ^ קורות החיים של עובד לדיז'ינסקי, באתר "יזכור" של משרד הביטחון.
  7. ^ בג"ץ 4981/17 איל שרגאי נ' ראש המטה הכללי, ניתן ב-3 בספטמבר 2019
  8. ^ עשהאל לובוצקי, מן המדבר והלבנון, הוצאת ידיעות ספרים, 2008. עמוד 78: "רועי נפצע באורח אנוש וניסה לדווח בקשר, 'קליין מת, קליין מת', מתוך הבנת חומרת מצבו. כעבור זמן קצר קרא בדבקות "שמע ישראל".'
  9. ^ קורות החיים של רועי קליין, באתר "יזכור" של משרד הביטחון.