פורמולה 1 עונת 1982

עונת 1982 הייתה העונה השלושים ושלוש של אליפות הפורמולה 1, שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). 11 נהגים שונים משבע קבוצות השיגו ניצחון במהלך העונה. אף נהג לא ניצח יותר משני מרוצים. קקה רוזברג מקבוצת ויליאמס זכה באליפות הנהגים, אף על פי שניצח רק מרוץ אחד במהלך העונה, אך הראה יציבות לאורך העונה והקדים בחמש נקודות את דידייה פירוני וג'ון וטסון. קבוצת פרארי זכתה באליפות היצרנים.

פורמולה 1 עונת 1982
1982 Formula One season
1982WilliamsCosworthFW08.jpg
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 23 בינואר 1982
תאריך סיום 25 בספטמבר 1982
מספר עונה 33
מספר מרוצים בעונה 16
זוכה באליפות הנהגים קקה רוזברג
נקודות הנהג הזוכה 44
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 74
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גרנד פרי דרום אפריקה, מרוץ פתיחת העונה, כמעט ולא התקיים עקב שביתה של הנהגים שהייתה חלק מהמאבק המתמשך בין הפדרציה לספורט (FISA) ואיגוד הנהגים (FOCA). המאבק הוביל גם להחרמה חלקית של גרנד פרי סן מרינו.

במהלך העונה מצאו את מותם שני נהגים: ז'יל וילנב, שנהרג במקצה האימון לקראת גרנד פרי בלגיה, וריקארדו פלאטי שנהרג בפתיחת גרנד פרי קנדה. דידייה פירוני, שהתחרה על התואר, נפגע קשה במקצה הדירוג לקראת גרנד פרי גרמניה. פציעה, שבסופו של דבר, הביאה לסיום הקריירה שלו כנהג מרוצים.

המרוצים בעונהעריכה

מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה מנצח יצרן
1 דרום אפריקה (1928–1994)  גרנד פרי דרום אפריקה קילאמי 23 בינואר צרפת  רנה ארנו צרפת  אלן פרוסט צרפת  אלן פרוסט צרפת  רנו
2 ברזיל  גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס 21 במרץ צרפת  אלן פרוסט צרפת  אלן פרוסט צרפת  אלן פרוסט צרפת  רנו
3 ארצות הברית  גרנד פרי מערב ארצות הברית לונג ביץ' 4 באפריל איטליה  אנדרה דה צ'זריס אוסטריה  ניקי לאודה אוסטריה  ניקי לאודה בריטניה  מקלארן-פורד
4 איטליה  גרנד פרי סן מרינו אימולה 25 באפריל צרפת  רנה ארנו צרפת  דידייה פירוני צרפת  דידייה פירוני איטליה  פרארי
5 בלגיה  גרנד פרי בלגיה זולדר 9 במאי צרפת  אלן פרוסט בריטניה  ג'ון וטסון בריטניה  ג'ון וטסון בריטניה  מקלארן-פורד
6 מונקו  גרנד פרי מונקו מונקו 23 במאי צרפת  רנה ארנו איטליה  ריקארדו פטרזה איטליה  ריקארדו פטרזה בריטניה  ברבהאם-פורד
7 ארצות הברית  גרנד פרי דטרויט דטרויט 6 ביוני צרפת  אלן פרוסט צרפת  אלן פרוסט בריטניה  ג'ון וטסון בריטניה  מקלארן-פורד
8 קנדה  גרנד פרי קנדה ז'יל וילנב 13 ביוני צרפת  דידייה פירוני צרפת  דידייה פירוני ברזיל  נלסון פיקה בריטניה  ברבהאם-ב.מ.וו
9 הולנד  גרנד פרי הולנד זנדוורט 3 ביולי צרפת  רנה ארנו בריטניה  דרק וורויק צרפת  דידייה פירוני איטליה  פרארי
10 בריטניה  גרנד פרי בריטניה ברנדס האץ' 18 ביולי פינלנד  קקה רוזברג בריטניה  בריאן הנטון אוסטריה  ניקי לאודה בריטניה  מקלארן-פורד
11 צרפת  גרנד פרי צרפת פול ריקארד 25 ביולי צרפת  רנה ארנו איטליה  ריקארדו פטרזה צרפת  רנה ארנו צרפת  רנו
12 גרמניה  גרנד פרי גרמניה הוקנהיימרינג 8 באוגוסט צרפת  דידייה פירוני ברזיל  נלסון פיקה צרפת  פטריק תאמבי איטליה  פרארי
13 אוסטריה  גרנד פרי אוסטריה אוסטרייכרינג 15 באוגוסט ברזיל  נלסון פיקה ברזיל  נלסון פיקה איטליה  אליו דה אנג'ליס בריטניה  לוטוס-פורד
14 צרפת  גרנד פרי שווייץ דיז'ון-פרנואה 29 באוגוסט צרפת  אלן פרוסט צרפת  אלן פרוסט פינלנד  קקה רוזברג בריטניה  ויליאמס-פורד
15 איטליה  גרנד פרי איטליה מונזה 12 בספטמבר ארצות הברית  מריו אנדרטי צרפת  רנה ארנו צרפת  רנה ארנו צרפת  רנו
16 ארצות הברית  גרנד פרי סיזר פאלאס סיזר פאלאס 25 בספטמבר צרפת  אלן פרוסט איטליה  מישל אלבורטו איטליה  מישל אלבורטו בריטניה  טירל-פורד
מקור:[1]

דירוג האליפותעריכה

שיטת הניקודעריכה

הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מששת המקומות הראשונים. בחישוב נקודות האליפות הובאו תוצאות כל המרוצים בעונה.

מיקום 1 2 3 4 5 6
נקודות 9 6 4 3 2 1

אליפות הנהגיםעריכה

מיקום נהג דרום אפריקה (1928–1994)  ברזיל  ארצות הברית  איטליה  בלגיה  מונקו  ארצות הברית  קנדה  הולנד  בריטניה  צרפת  גרמניה המערבית  אוסטריה  צרפת  איטליה  ארצות הברית  נקודות
1 פינלנד  קקה רוזברג 5 נפסל 2 2 פרש 4 פרש 3 פרשP 5 3 2 1 8 5 44
2 צרפת  דידייה פירוני 18 6 פרש 1F DNS 2 3 9PF 1 2 3 DNSP 39
3 בריטניה  ג'ון וטסון 6 2 6 1F פרש 1 3 9 פרש פרש פרש 9 13 4 2 39
4 צרפת  אלן פרוסט 1F 1PF פרש פרש פרשP 7 NCPF פרש פרש 6 2 פרש 8 2PF פרש 4P 34
5 אוסטריה  ניקי לאודה 4 פרש 1F נפסל פרש פרש פרש 4 1 8 DNS 5 3 פרש פרש 30
6 צרפת  רנה ארנו 3P פרש פרש פרשP פרש פרשP 10 פרש פרשP פרש 1P 2 פרש 16 1F פרש 28
7 צרפת  פטריק תאמבי 8 3 4 1 4 DNS 2 DNS 25
8 איטליה  מישל אלבורטו 7 4 4 3 פרש 10 פרש פרש 7 פרש 6 4 פרש 7 5 1F 25
9 איטליה  אליו דה אנג'ליס 8 פרש 5 4 5 פרש 4 פרש 4 פרש פרש 1 6 פרש פרש 23
10 איטליה  ריקארדו פטרזה פרש פרש 3 פרש 1F פרש 2 15 פרש פרשF פרש פרש 5 פרש פרש 21
11 ברזיל  נלסון פיקה פרש נפסל פרש 5 פרש DNQ 1 2 פרש פרש פרשF פרשPF 4 פרש פרש 20
12 ארצות הברית  אדי שיבר פרש פרש פרש 3 פרש 2 10 DNQ פרש 16 פרש פרש פרש 6 3 15
13 אירלנד  דרק דאלי 14 פרש פרש פרש 6 5 7 5 5 7 פרש פרש 9 פרש 6 8
14 בריטניה  ניג'ל מנסל פרש 3 7 פרש 4 פרש פרש פרש 9 פרש 8 7 פרש 7
15 ארגנטינה  קרלוס ראוטמן 2 פרש 6
= קנדה  ז'יל וילנב פרש פרש נפסל 2 DNS† 6
17 איטליה  אנדרה זה צ'זריס 13 פרש פרשP פרש פרש 3 פרש 6 פרש פרש פרש פרש פרש 10 10 9 5
18 צרפת  ז'ק לפיט פרש פרש פרש 9 פרש 6 פרש פרש פרש 14 פרש 3 פרש פרש פרש 5
19 ארצות הברית  מריו אנדרטי פרש 3P פרש 4
20 צרפת  ז'אן-פייר ז'רייה פרש 9 פרש 4 פרש DNQ פרש פרש 14 פרש פרש פרש DNQ פרש פרש DNS 3
21 שווייץ  מארק סורר 7 9 8 5 10 פרש 13 6 פרש 15 פרש 7 3
22 איטליה  ברונו ג׳אקומלי 11 פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש 11 7 9 5 פרש 12 פרש 10 2
23 צ'ילה  אליסו סלאזר 9 פרש פרש 5 פרש פרש פרש פרש 13 DNQ פרש פרש DNQ 14 9 DNQ 2
24 גרמניה  מנפרד וינקלוק 10 5 פרש נפסל פרש פרש פרש DNQ 12 DNQ 11 פרש פרש פרש DNQ NC 2
25 איטליה  מאורו באלדי DNQ 10 DNQ פרש DNQ פרש 8 6 9 פרש פרש 6 DNQ 12 11 2
26 ברזיל  צ'יקו סרה 17 פרש DNQ 6 DNPQ 11 DNQ פרש פרש DNQ 11 7 DNQ 11 DNQ 1
בריטניה  בריאן הנטון DNQ DNQ פרש פרש פרש 8 9 NC פרש 8F 10 7 פרש 11 פרש 8 0
גרמניה  יוכן מס 12 8 8 פרש DNQ 7 11 פרש 10 פרש 0
שוודיה  סלים בוריו 16 7 10 0
ברזיל  ראול בוסל 15 פרש 9 8 DNPQ פרש פרש פרש DNQ DNQ פרש DNQ פרש DNQ 13 0
קולומביה  רוברטו גוררו WD DNQ פרש DNQ DNQ פרש פרש DNQ פרש DNQ 8 פרש פרש NC DNS 0
בריטניה  דרק וורויק פרש DNQ DNPQ פרש פרש DNQ פרשF פרש 15 10 פרש פרש פרש פרש 0
בריטניה  רופרט קיגן DNQ פרש פרש DNQ 12 0
בריטניה  גאוף לס פרש 12 0
איטליה  תאו פאבי DNQ DNQ DNQ NC פרש DNPQ DNQ פרש פרש DNQ פרש פרש פרש DNQ 0
איטליה  ריקארדו פלאטי DNQ DNPQ DNQ פרש DNPQ DNPQ DNS פרש† 0
אירלנד  Tטומי בריין DNQ פרש DNQ DNQ פרש 0
הולנד  יאן למרס DNQ DNQ DNQ פרש DNQ DNQ 0
ספרד  אמיליו דה וילוטה DNPQ DNPQ DNQ DNQ DNPQ 0
ברזיל  רוברטו מורנו DNQ 0
מקורות:[1][2]

אליפות היצרניםעריכה

מקום יצרן דרום אפריקה (1928–1994)  ברזיל  ארצות הברית  איטליה  בלגיה  מונקו  ארצות הברית  קנדה  הולנד  בריטניה  צרפת  גרמניה המערבית  אוסטריה  צרפת  איטליה  ארצות הברית  נקודות
1 איטליה  פרארי פרש פרש נפסל 2 DNS 8 3 4 1 4 DNS 2 DNS 74
18 6 פרש 1F DNS 2 3 9PF 1 2 3 DNSP 3P פרש
2 בריטניה  מקלארן-פורד 6 2 6 1F פרש 1 3 9 פרש פרש פרש 9 13 4 2 69
4 פרש 1F נפסל פרש פרש פרש 4 1 8 DNS 5 3 פרש פרש
3 צרפת  רנו 1F 1PF פרש פרש פרשP 7 NCPF פרש פרש 6 2 פרש 8 2PF פרש 4P 62
3P פרש פרש פרשP פרש פרשP 10 פרש פרשP פרש 1P 2 פרש 16 1F פרש
4 בריטניה  ויליאמס-פורד 2 פרש פרש פרש 6 5 7 5 5 7 פרש פרש 9 פרש 6 58
5 נפסל 2 2 פרש 4 פרש 3 פרשP 5 3 2 1 8 5
5 בריטניה  לוטוס-פורד 8 פרש 5 4 5 פרש 4 פרש 4 פרש פרש 1 6 פרש פרש 30
פרש 3 7 פרש 4 פרש פרש DNQ פרש 12 9 פרש 8 7 פרש
6 בריטניה  טירל-פורד 7 4 4 3 פרש 10 פרש פרש 7 פרש 6 4 פרש 7 5 1F 25
16 7 10 פרש פרש 8 9 NC פרש 8F 10 7 פרש 11 פרש 8
7 בריטניה  ברבהאם-ב.מ.וו פרש 5 פרש DNQ 1 2 פרש פרש פרשF פרשPF 4 פרש פרש 22
פרש פרש 15 פרש פרשF פרש פרש 5 פרש פרש
8 צרפת  ליז'ייה-מאטרה פרש פרש פרש 3 פרש 2 10 DNQ פרש 16 פרש פרש פרש 6 3 20
פרש פרש פרש 9 פרש 6 פרש פרש פרש 14 פרש 3 פרש פרש פרש
9 בריטניה  ברבהאם-פורד נפסל פרש 19
פרש 3 1F פרש 2
10 איטליה  אלפא רומיאו 13 פרש פרשP פרש פרש 3 פרש 6 פרש פרש פרש פרש פרש 10 10 9 7
11 פרש פרש פרש פרש פרש פרש פרש 11 7 9 5 פרש 12 פרש 10
11 בריטניה  Arrows-פורד DNQ DNQ פרש 7 9 8 5 10 פרש 13 6 פרש 15 פרש 7 5
DNQ 10 DNQ פרש DNQ פרש 8 6 9 פרש פרש 6 DNQ 12 11
12 גרמניה  ATS-פורד 10 5 פרש נפסל פרש פרש פרש DNQ 12 DNQ 11 פרש פרש פרש DNQ NC 4
9 פרש פרש 5 פרש פרש פרש פרש 13 DNQ פרש פרש DNQ 14 9 DNQ
13 איטליה  אוסלה-פורד פרש 9 פרש 4 פרש DNQ פרש פרש 14 פרש פרש פרש DNQ פרש פרש DNS 3
DNQ DNPQ DNQ פרש DNPQ DNPQ DNS פרש
14 ברזיל  פיטיפלדי-פורד 17 פרש DNQ 6 DNPQ 11 DNQ פרש פרש DNQ 11 7 DNQ 11 DNQ 1
בריטניה  March-פורד 12 8 8 פרש DNQ 7 11 פרש 10 פרש DNQ פרש פרש DNQ 12 0
15 פרש 9 8 DNPQ פרש פרש פרש DNQ DNQ פרש DNQ פרש DNQ 13
DNPQ DNPQ DNQ DNQ DNPQ
בריטניה  Ensign-פורד WD DNQ פרש DNQ DNQ פרש פרש DNQ פרש DNQ 8 פרש פרש NC DNS 0
בריטניה  טולמן-הארט פרש DNQ DNPQ פרש פרש DNQ פרשF פרש 15 10 פרש פרש פרש פרש 0
DNQ DNQ DNQ NC פרש DNPQ DNQ פרש פרש DNQ פרש פרש פרש DNQ
הונג קונג (1959–1997)  תאודור-פורד 14 פרש פרש DNQ DNQ DNQ פרש פרש DNQ DNQ DNQ פרש DNQ DNQ פרש 0
מקור:[3]

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1982 בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 "1982 Race Results". formula1.com. Formula One World Championship Limited. אורכב מ-המקור ב-16 במרץ 2018. נבדק ב-16 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "1982 Driver Standings". formula1.com. Formula One World Championship Limited. אורכב מ-המקור ב-16 במרץ 2018. נבדק ב-16 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "1982 Constructor Standings". www.formula1.com. Formula One World Championship Limited. אורכב מ-המקור ב-21 בפברואר 2018. נבדק ב-9 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)



הקודם:
נלסון פיקה
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1982
קקה רוזברג
הבא:
נלסון פיקה
הקודם:
ויליאמס
אלופת העולם ליצרנים 1982
פרארי
הבא:
פרארי